איך הממשלה תחסוך לכם 1.4 מיליארד ש"ח כל שנה? (ספר הפחתת הנטל לשנת 2018)

יצאתי עכשיו מישיבת ממשלה שבה הוצג ספר הפחתת הנטל הרגולטורי של שנת 2018. הספר נותן תמונת מצב של התכנית הממשלתית להפחתת עלויות הרגולציה בכל הממשלה. הספר כולל 58 תכניות שגובשו בשנת 2018. כל אחת מ-58 התכניות האלו כוללת שורה של צעדים – כך שאנחנו מדברים על מאות שינויים שגובשו בשנת 2018. הביצוע שלהם צפוי לחסוך לציבור עלויות ישירות של 1.4 מיליארד ש"ח וכ-7.7 מיליון ימי המתנה לאישורים בירוקרטיים בכל שנה.

גם טווח הנושאים וגם סוג השינויים והפתרונות מאוד מגוונים – בואו נסתכל על 6 דוגמאות לרפורמות שגובשו השנה.

דוגמאות לרפורמות להפחתת נטל משנת 2018

1. משרד התחבורה – תקינה של כלי רכב

יבוא של רכבים לישראל כפוף לרגולציה של משרד התחבורה. מאחר שרכב הוא מוצר מאוד מורכב, הוא חייב לעמוד בשורה של תקנים – תקן לבלמים, תקן פליטת פחמן דו חמצני, תקן לחגורות בטיחות וכו'. אחד התקנים המחייבים נוגע לפנסים שיש ברכב. עד היום משרד התחבורה הכיר ברגולציה האירופית על פנסים אבל לא הכיר בתקינה האמריקאית. זה היה החסם היחיד ליבוא רכבים בעלי תקינה אמריקאית שלא שווקו באירופה. רק הפנסים. במסגרת התכנית הוחלט לבצע הכרה בתקינת הפנסים האמריקאית. הצעד הזה פותח את היבוא של רכבים שאושרו בארה"ב.

2. משרד הבריאות – פיקוח על מעבדות

משרד הבריאות מפקח על מעבדות רפואיות ועל מעבדות בריאות הסביבה. אחת ההוראות של המשרד היא שמעבדה רפואית מחוייבת לשמור את כל הדגימות של כל הבדיקות למשך 99 שנים. זה אומר שאם בשנת 2000 נבדקתם במעבדה פרטית – המעבדה חייבת לשמור אותה. הדגימה הזו חגגה השנה יום הולדת 19 (מזל טוב!) אבל היא תוחזק במעבדה לעוד 80 שנים. כנראה שאף אחד מהקוראים של הפוסט הזה לא יזכה לראות אותה משתחררת. אגב, הדגימות מאבדות את ערכן הקליני אחרי מספר שנים…
במסגרת התכנית להפחתת הנטל הוחלט לקצר את התקופה ולקבוע הוראות דיפרנציאליות – לכל קבוצת בדיקות תקבע תקופה אחרת וגם יוגדרו תנאי שמירה שמותאמים אליה.

3. משרד המשפטים – רישוי מתווכים

אם אתם רוצים לעסוק בתיווך נדל"ן – אתם חייבים רישיון ממשלתי. רק מי שיש לו רישיון יכול לגבות כסף עבור שירותים של תיווך בין מוכר לקונה של נכס. ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שמחייבת רישיון כדי לעסוק בתיווך.
בתהליך שמשרד המשפטים ביצע עלה שאין תכלית חזקה כמו בריאות הציבור או בטיחות, שמצדיקה רישוי מראש של המקצוע תיווך עסקאות נדל"ן, ומצד שני הדרישה יוצרת עלויות וחסם כניסה. לכן הוחלט לבטל את משטר הרישוי – מה שיבטל גם את בחינת הכניסה לתחום ואת הדין המשמעתי. זה לא אומר שמתווכחי דירות יוכלו לעשות מה שהם רוצים – עדיין יחולו עליהם כללים מחייבים, רק בלי הצורך לקבל רישיון ממשלתי.

4. משרד המשפטים – שנת השלמה של רואי חשבון

משרד המשפטים גם מבטל את החובה של רואי חשבון לעשות שנת השלמה אחרי התואר. כיום לאחר סיום לימודי החשבונאות אתם צריכים לעבור עוד 5 בחינות. אם תלמדו "שנת השלמה" תקבלו פטור מ-3 בחינות. רוב הסטודנטים לחשבונאות בוחרים לבצע שנת השלמה. איפה הקאטצ'? מדובר בעיכוב של שנה שמגיע אחרי שלוש לימודים תואר ומאחר שלא מדובר בלימודים אקדמיים היא די יקרה – עולה 20,000 ש"ח ויותר.

משרד המשפטים החליט לבטל את מתכונת שנת ההשלמה. במקומה, התכנים של שנת ההשלמה ילמדו במסגרת אקדמית – באמצעות סמסטר אקדמי נוסף שיקנה את הפטורים מהבחינות. זה חוסך כסף – כי סמסטר באוניברסיטה בין 5,000 ל-15,000 (תלוי במוסד) וזה חוסך זמן כי סמסטר נמשך 4 חודשים במקום שנה. החיסכון הכספי לסטודנט יהיה בין 10-18 אלף ש"ח.

5. הרשות להגנת הצרכן – סימון מוצרי טקסטיל

עד היום הייתה חובה לתפור על כל מוצר טקסטיל בישראל תווית בעברית שמצינת את הרכב הבד של אותו מוצר (90% כותנה, 10% פוליאסטר וכו'). זה חל על בגדים, מגבות, מצעים וכל מוצר בד. כשמייצרים את המוצר בישראל העלות של הוספת תווית כזו זניחה, כי זה חלק מפס הייצור. הבעיה הייתה בעיקר במוצרים מיובאים.

לא תאמינו, אבל במפעלי הטקסטיל בטורקיה, בויאטנם ובאיטליה לא תופרים תויות בעברית. לכן כל מוצר טקסטיל שהגיע לישראל הצריך טיפול בגלל הרגולציה הזו. היה צריך להוציא אותו מהאריזה, להצמיד לו תווית בעברית, לקפל ולהכניס חזרה לאריזה. כל מוצר ומוצר. למשל באיקאה יש שתי עובדות שכל מה שהן עושות זה לפתוח אריזות של מוצרים חדשים שהגיעו מהנמל, לתפור עליהם ולארוז מחדש.

הרשות להגנת הצרכן מבטלת את החובה לצרף תווית בעברית למוצרי טקסטיל. העלות של החובה הזו הוערכה בין 1-2 ש"ח לכל מוצר טקסטיל. כנראה שהיסטורית ההוראה הזו נועדה לתת מענה לשומרי איסור שעטנז. אבל מסתבר ששומרי המצווה הזו לא מסתמכים על התווית הישראלית – או שהם קוראים את התווית שבאנגלית, או שהם בכלל מסתמכים על מעבדות פרטיות שבודקות מוצרים ומוציאות הנחיות באישור הרבנים (מה שנקרא "רגולציה פרטית").

6. משרד החקלאות – פקיד היערות

בישראל אסור לכרות עצים אם הקוטר של הגזע שלהם גדול מ-10 ס"מ והגובה של העץ גבוה מ-2 מטרים. כדי לכרות עצים כאלו צריך לקבל רישיון כריתה מפקיד היערות. הרציונאל הוא הגנה על משאב סביבתית שלוקח הרבה שנים לייצר.

רוב רישיונות הכריתה לא ניתנים כשמישהו רוצה לכרות עץ לימון בחצר הפרטית שלו. עיקר הצורך לכרות או להזיז עצים הוא במסגרת הליכי התכנון והבניה. בין אם בונים שכונת מגורים, כביש, מסילת רכבת, גשר או בניין משרדים – כנראה שיהיה שם עץ. עד היום פקיד היערות היה מעורב לפחות בשלושה שבלים שונים בתהליך – בתהחלה (לקבל אישור בשלב המידע התכנון), באמצע (לקראת מתן היתר הבנייה) ובסוף (לאחר קבלת היתר הבניה היה צריך לפנות אליו שוב כדי לקבל רישיון). בנוסף, חלק מהקריטריונים להערכת העצים היו סובקטיביים, למשל "ערכיות העץ" ו"ייחודיות העץ".

במסגרת התכנית נקבע נוהל חדש בתיאום עם מנהל התכנון. פקיד היערות יהיה מעורב בשלב אחד בתהליך, ובשאיפה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי שהתכנון יתחשב מלכתחילה בעצים בשטח כדי לשמר אותם. בנוסף, הקריטריונים הסובקייטיביים יוחלפו בקריטריונים אובקיטיביים כמו המיקום של העץ והגודל שלו. התכנית הזו צפויה לחסוך לציבור 200 מיליון ש"ח ולחסוך 2,700,000 ימי המתנה בשנה.

ויש גם מוסכים, אישורים של הרבנות, מי קולחין והקלות של כיבוי אש. מלא מלא דברים.

איך מתקדם הביצוע של התכניות?

התכנית להפחתת הנטל הרגולטורי היא תכנית חמש שנתית שהחלה בשנת 2016 (ב-2015 נערך פיילוט). זו השנה השלישית שמתפרסם ספר שמרכז את כלל התכניות בכל הממשלה. הספר גם מציג את סטטוס הביצוע של תכניות שגובשו ב 2016-2017.

התכניות שגובשו ב 2016-2017 צפויות לחסוך ביחד כ-2.67 מיליארד ש"ח בכל שנה לציבור. זה תכנון מאוד יפה אבל מה שחשוב זה הביצוע. לא משנה כמה קשה היה לגבש רפורמה (וזה קשה!) הכל קם ונופל בשלב הביצוע – שבו מגלים אם הרפורמה ישימה ואז גם מתעוררת ההתנגדות של כל מיני גורמים.

הספר מציג תמונה של אחוז הביצוע לפי מספר הצעדים: 67% מהצעדים כבר בוצעו. אבל זה נתון לא מדוייק כי הוא לא מבחין בין צעדים גדולים שיחסכו הרבה כסף לציבור לבין צעדים קטנים. זה כמו שלא מעניין לספור כמה חוקים יש, כי חשוב לספור את העלות שלהם. בגלל שמה שחשוב זו ההשפעה – כמה זמן וכסף נחסך לציבור – צריך לבדוק כל צעד בנפרד.

אני מנחש ששאין לכם כמה שעות לצלול לתכניות, לזהות את הצעדים הכי משמעותיים ולבדוק את סטטוס הביצוע שלהם. אז אחסוך לכם את המאמץ. מאחר שזה הרבה עבודה לסרוק את כל הצעדים שגובשו בתכניות של כל הממשלה, הסתכלנו רק על חמישה משרדים (ביטחון פנים, חקלאות, הגנת הסביבה, משפטים ותחבורה) ורק על הצעדים הגדולים שלהם. בחינה כזו מגלה שהצעדים שכבר בוצעו חסכו לציבור כמעט 2 מיליארד ש"ח בשנה בפועל.

זה מספר מאוד גבוה ושווה לומר שזו הערכת חסר. ראשית, כי היא לא מתייחסת לכל התכניות של כל המשרדים. שנית, כי היא מתחשבת רק בצעדים הגדולים (כדי לפשט את הבדיקה). ושלישית, כי ההערכה הזו מאוד שמרנית ו"קמצנית" בהיקף החיסכון. ועדיין – יוצא שחסכנו בערך 70% מהעלויות שתכננו להפחית.

את התוצאות מרגישים בכיס וגם רואים במדדים בינ"ל. למשל זינקנו במדד ה-PMR (product market regulation) של ה-OECD. בשנת 2013 ישראל הייתה במקום הלפני האחרון: 34 מתוך 35 מדינות. בשנת 2018 קפצנו למקום ה-18.

השנה היה קשה לסגור את התכניות בגלל תקופת הבחירות (הכפולה). אבל למרות הכל, המגמה ממשיכה – יש מהלך רוחבי לגיבוש תכניות להפחתת עלויות הרגולציה, חלק מהמשרדים ממשיכים לייצר תכניות שאפתניות עם חיסכון אדיר לציבור – בזמן ובכסף. ולמרות שהביצוע הוא עדיין האתגר, גם הוא מתקדם. יש לנו עוד הרבה עבודה אבל אפשר להיות אופטימיים.

__
תודה לשירי נוימן ולשקד קסטלמן על הסיוע באיסוף הנתונים ובהכנת הפוסט.

3 תגובות בנושא ״איך הממשלה תחסוך לכם 1.4 מיליארד ש"ח כל שנה? (ספר הפחתת הנטל לשנת 2018)"

  1. תודה על הפוסט המעניין. הפעילות להפחתת הרגולציה חשובה מאוד, וטוב לראות שבצד מבול החוקים המיותרים יש גם פעילות להפחתת הרגולציה

    Liked by 1 person

  2. פוסט מופת.
    מעולם לא ידעתי שיש בכלל תוכנית שכזו ("התכנית הממשלתית להפחתת עלויות הרגולציה") ושיש בכלל ספר כזה ("ספר הפחתת הנטל הרגולטורי של שנת 2018").
    בחיי, כנראה שאני באמת לא ממש מכיר את הבפנוכו של כל עניין המשילות…
    מקווה והלוואי שיהיה פוסט מופת שכזה בכל שנה. חשפת פה עבודה רבה במספר מילים מועט וטוב להתוודע לכך.

    ואם יורשה לי, אז רעיון – הייתי שמח לקרוא עוד דוגמאות, ושהרשימה תהיה בת 10 סעיפים כי זה תמיד מספר יפה.
    חוץ מזה, אולי אפשר לחלק אותן לקטגוריות ראשיות נניח:
    1. הכי הרבה חשיבות ציבורית (למרות שזה קריטריון כללי מדי, כשהכוונה אולי לכמות האזרחים שעליהם השינוי ישפיע).
    2. הכי הרבה כמות הכסף שנחסכה לציבור.
    3. הכי הרבה כמות ימי ההמתנה שנחסכה לציבור.
    וכו'.

    שוב תודה רבה 🙂

    אהבתי

    1. זה בדיוק מה שקיויתי להשיג. אשני שמח.
      קורה פה משהו ענק, רעידת אדמה במובן החיובי – ואנחנו פשוט לא יודעים על זה.

      אשתדל לתת סקירה יותר מקיפה. זה תמיד משחק של אורך מול הקשב של הקורא (מבקרים אותי שהפוסטים ארוכים מידי, והפוסט הזה נמצא ברף העליון).

      מה שאתה מציע נשמע לי כמו "האוסקר של הרגולציה" עם כל מיני קטגוריות. שזה מגניב ממש.

      אשתדל לעמוד בציפיות. יש לי בערך שנה לחשוב איך לעשות את זה.
      תודה!

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s