ה-Green New Deal – האם הוא יציל או ימוטט אותנו?

בשנת 2019 שתי פוליטיקאיות דמוקרטיות בארה"ב הציגו את ה-Green New Deal, מדיניות סביבתית חדשה בסדר גודל שטרם נראה (שקרויה על שם ה-New Deal הכלכלי של רוזוולט משנות ה-30). רעיונות דרסטיים ואפילו קיצוניים, שעד אז היו בשוליים, פתאום אומצו על-ידי המפלגה הדמוקרטית.

בפוסט הזה אני רוצה לנתח את ה-Green New Deal לעומק, להציג את הבעיות הפרקטיות בתכנית ולהסביר למה לדעתי זה לא הכיוון ללכת בו.

מה ה-Green New Deal כוללת?

התכנית מציגה בפירוט את הסכנות של שינוי אקלים, מציבה שתי מטרות-על ומגדירה יעדים יותר מפורטים. שתי מטרות-העל הן: לצמצם את פליטת גזי החממה ב-40%-60% עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות עד 2050. הנה כמה יעדים מתוך התכנית:

1. כל צריכת החשמל בארצות הברית (100%) תסופק באמצעות מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים כדי להגיע לאפס פליטה של גזי חממה.

2. רשת חשמל חדשה וחכמה (smart grid): יש לבנות מחדש או לשדרג את כל רשת ההולכה והחלוקה של החשמל כדי שהיא תהיה יעילה יותר (למנוע אובדן חשמל).

3. יעילות אנרגטית. יש לשדרג את כל הבניינים והתשתיות כדי להשיג מקסימום חיסכון באנרגיה ומים.

4. חיסול פליטות גזי חממה מתחבורה. לסעיף הזה יש שלושה חלקים: (1) להגיע לאפס פליטות בתהליך ייצור רכבים ובהקמת תשתיות תחבורה; (2) להקים תחבורה ציבורית ללא פליטות; (3) להקים רכבות מהירות. כמובן שהוא מצטרף ליעד הכללי של אפס פליטות.

5. חקלאות וייצור מזון. בעלי חיים פולטים גזי חממה כמו מתאן. ה-Green New Deal דורש צמצום של הפליטות האלו.

ויש עוד דרישות כולל דברים שלא קשורים לשינוי אקלים (זכויות של עובדים לחופשות בתשלום, מזון בריא, מימון לביטוח בריאות ממשלתי ועוד)

כמו שאתם רואים – הדרישות מאוד מרחיקות לכת עם יעדים מוחלטים.

צריך לומר שלמרות שזו מדיניות אמריקאית, אם היא תעבור – היא תשפיע ישירות גם עלינו בישראל. גם בגלל התפקיד המרכזי של ארה"ב בכלכלה העולמית וגם בגלל הדרסטיות של הצעדים.

שיח פופוליסטי

במשך תקופה קראתי הרבה דיונים של בעד ונגד ההצעה הזו. הם כללו אמירות כלליות ("משבר האקלים יחסל את כולנו", "המדיניות הזו מטופשת"), בלי טיעונים ונתונים קונקרטיים.

זה לא קרה במקרה. הדמוקרטים לא הגישו הצעת חוק פורמלית כי ככה הם לא היו צריכים לומר מה יהיו העלויות של מדיניות כזו.
יש סיבה שזה מה שהדמוקרטים עושים: הם פרסמו את האג'נדה שלהם כדי לגייס עבורה תמיכה, והם דואגים שהדיון הציבורי יעסוק רק ביתרונות של ה- Green New Deal. ככה הם עוצמים עין אחת (של הציבור) וגורמים לכך שהדיון יהיה רק על התועלות של ההצעה שלהם ולא על העלויות – שבמקרה לא מוזכרות בשום מקום.

זה כמובן מאוד נוח למנסחי ה-Green New Deal. אבל זו לא הדרך הנכונה לקבוע מדיניות ויש פה גם הטעיה מסוימת של הציבור.

אגב, זה מזכיר את העיוותים שטראמפ עשה למבחן עלות-תועלת. כנראה שבשתי המפלגות מעדיפים לעשות מניפולציות במקום ניתוח אמיתי.

ההשלכות של היעדים המרכזיים

צריך לדעת מה יהיו העלויות ה-Green New Deal ולבדוק אם היא ישימה בכלל. הנה טעימה קטנה (אבל לחלוטין לא ממצה) שאני מוסיף לדיון.

1. מעבר לצריכת חשמל מאנרגיה ירוקה בלבד ואפס פליטה של גזי חממה.
כיום בערך 20% מצריכת החשמל בארה"ב מסופקת על-ידי אנרגיות מתחדשות זה מאוד רחוק מהיעד של 100%. יש איתן שתי בעיות מרכזיות: הן יקרות והן לא אמינות לגמרי (לא תמיד יש רוח או שמש).
כשיש תקלות בתחנות כוח או ברשת החשמל, משתמשים במתקני גיבוי לייצור חשמל. בארה"ב ובישראל אלו תחנות קטנות מבוססות גז טבעי. אבל אם אסור להשתמש בגז לייצור חשמל – לא יהיה לנו גיבוי מהיר במקרה של תקלות או עומס על רשת החשמל. ואז נשארים עם שתי אפשרויות מאוד גרועות: להסכים שיהיו הפסקות חשמל (גם בבתי חולים ובמתקנים חיוניים) או להשתמש בסוללות ענק (שהן מאוד יקרות, לא יעילות והייצור שלהן מזהם).
כיום המקורות העיקריים של אספקת החשמל בארה"ב הם גז טבעי (32%) ופחם (30%). מנהל האנרגיה הפדרלי העריך שעד 2050 אפשר יהיה להעלות את החלק של אנרגיות מתחדשות ל-31%. היעד של ה-Green New Deal לא קרוב לזה.

2. בנייה מחדש או שדרוג של כל רשת החשמל.
לפי שירות המחקר של הקונגרס, כיום משקיעים 3.6 מיליארד דולר בשדרוג רשת החשמל אבל זה לא קרוב להוצאה שנדרשת כדי לשדרג את כל הרשת עד 2030. העלות של הפרויקט הנוכחי היא מאות מיליארדי דולרים ולכן פורסים אותו על פני עשרות שנים. אם רוצים להספיק עד 2030 צריך להוציא את כל הסכום הזה בפרק זמן קצר. הכסף הזה יגיע מעוד מיסים או מצמצום שירותים ציבוריים.

3. הסבה ושדרוג של כל הבניינים ליעילות אנרגטית.
זה נשמע נהדר, נכון? אז בואו נחשוב שוב. צריך לשדרג את כל הבניינים – בתים פרטיים, בתי משותפים, בנייני משרדים, בתי ספר, הכל. אלו המון בניינים שנבנו בתקופות שונות – מחומרים שונים ועם מערכות שונות (למשל, בניינים עם מערכת הסקה מנפט או גז). ממשלת ארה"ב השקיעה בשנת 2009 סכום של 4.5 מיליארד דולר בהתאמה של בניינים פדרליים לתקנים סביבתיים, אבל: (1)  אלו תקנים הרבה יותר מקלים מה-Green New Deal; (2) בניינים פדרליים הם שבריר מכלל המבנים; (3) עבר עשור והם אפילו לא סיימו להסב את כל הבניינים הפדרליים. כמה יעלה לציבור ולבעלי העסקים לשנות את כל המבנים בכל המדינה? אף אחד לא יודע. מה שבטוח – זה יהיה מאוד מאוד יקר.

ויש גם הטעיה בתוך ה-Green New Deal: הם כותבים שכתוצאה מכל הרגולציות האלו – תהיה יותר עבודה בחברות בתחום האנרגטי (למשל, שדרוג הגגות של בתי מגורים). והם מתייחסים לזה כיתרון – כי תהיה יותר תעסוקה. רק שזה לא נכון. כשהממשלה מטילה רגולציה זה אולי מפרנס את אותם קבלנים, אבל זה ממש לא יתרון. זו עלות לציבור. זה חיסרון.

4. הפחתת הפליטות מהתחבורה.
לפי ה-EPA תחבורה היא הפעילות שאחראית להכי הרבה פליטות גזי חממה (28%, יותר מייצור חשמל). אם רוצים להגיע להפחתה משמעותית של הפליטות ולאפס פליטות עד 2050 – כל הרכבים צריכים להיות חשמליים. השאלה היא איך מגיעים לשם.
להרבה מדינות מערביות יש תכניות לעידוד שימוש ברכבים חשמליים (בעיקר תמיכות והקלות מס). אבל יש הבדל דרמטי בין הטבה שמתמרצת את הציבור לקנות רכב חשמלי, לבין איסור רגולטורי. אם כולם חייבים להחליף רכבים – זה עניין מאוד יקר. ה-Green New Deal דורש שייצור רכבים יהיה עם אפס גזי חממה – זה יקר ואולי אפילו לא אפשרי. גם הנחת מסילות לרכבות מהירות בלי לפלוט גזי חממה זה לא ישים.

ועדיין לא דיברנו על מטוסים, שאי אפשר כיום להסב למנוע חשמלי. בחודש מרץ 2020, כשמדינות רבות היטלו סגר וכולם היו בבית, היקף התחבורה האווירית התרסק דרמטית. בגרמניה ב-90%, בארה"ב ב-70% בטיסות בינ"ל וב-20% בטיסות פנימיות. לפי ה-Green New Deal זה ממש לא מספיק.

5. הפחתת הפליטות מחקלאות וייצור מזון.
יש תכניות בעולם לצמצם את זה. אבל עם סקטור החקלאות יש בעיה – אי אפשר להסב את הפרות, הכבשים והתרנגולות לאנרגיות מתחדשות ללא פליטת גזים. אי אפשר לשים פקק על פרה. מה שעובד עם מפעלים ובניינים לא עובד עם בעלי חיים. כל עוד אנחנו צורכים בשר, חלב וביצים – הפליטות האלו יהיו. ה-Green New Deal לא מציין האם יש כוונה לחייב את הציבור לעבור לתזונה טבעונית.

סיכום ביניים

אם בכלל ניתן לבצע את ה-Green New Deal הוא יגרום לעלייה כללית ביוקר המחיה, כולל: ייקור מזון, ייקור עלות החשמל והמים, השקעה אדירה בשדרוג כל המבנים שתייקר את עלות הדיור, ועלייה במחירי המוצרים והשירותים שאנחנו קונים כתוצאה מכך שכל העסקים והתעשיות צריכים להגיע לאפס פליטות.

כל זה לא אומר שאין מה לעשות. זה לא "הכל או כלום", אפשר לשמור על הסביבה והאקלים עם פתרונות פחות קיצוניים. נראה שהתכנית הזו פשוט מתעלמת מהאתגרים של העולם האמיתי.

אני בטוח שלמנסחי התכנית יש כוונות טובות. הם מאמינים שהתכנית חיונית כדי להציל את העולם. אבל תכנית שמגיעה לקונגרס צריכה להיות יותר בשלה, יותר שקולה ויותר ישימה.

כמה זה יעלה לאזרח הקטן?

יכול להיות שאחרי בחירות נובמבר 2020 יהיו בארה"ב נשיא וקונגרס חדשים שירצו לקדם את המדיניות הזו. רגולציה בנוסח ה- Green New Deal תעלה כסף לכל אזרח ואזרחית.

מחקר כלכלי אחד מצא שהעלות השנתית של ה-Green New Deal למשק האמריקאי תהיה 9 טריליון דולר בשנה. הסכום האסטרונומי הזה לא כולל את העלויות שכרוכות בשינויים בענף התחבורה – שיהיו עצומות.

זה סכום שקשה להבין. אז בואו נסתכל על העלות למשפחה אחת.

כמה גופי מדיניות ערכו מחקר כדי לכמת חלק מן העלויות של ה-Green New Deal ב-11 מדינות בארה"ב.
השורה התחתונה של המחקר מדהימה: ה-Green New Deal יעלה למשק בית ממוצע יותר מ-70,000$ (כ-250,000 ₪) בשנה הראשונה שהוא יאומץ (בשנים שלאחר מכן העלות תהיה בערך 40,000-50,000$ בשנה). הניתוח הזה מבוסס על הערכות העלות המינימלית, כך שאפשר להניח שהעלויות בפועל יהיו גבוהות יותר. אני בספק שמשפחה ממוצעת יכולה לעמוד בהוצאה כזו.

זה יוצא בערך 250,000 ₪ בשנה או 20,000 ₪ בכל חודש למשק בית. יש לכם סכום כזה להוציא?
המספרים הגבוהים האלו הם לא תיאורטיים ולא עניין בלעדי לכלכלנים. העלויות האלו ישפיעו על הכיס של כולנו. ועוד לא דיברנו על היישום של התכנית הבומבסטית הזו בתקופת הקורונה…

עכשיו אנחנו רואים מה הבעיה עם זה שלא מדברים על ההשלכות של ה-Green New Deal – לא רואים את העלויות וכן לא מנסים למצוא פתרונות יותר ישימים.
 

 

זה רע לאזרח הקטן אבל זה גם רע לסביבה. כי יהיה קשה להעביר וליישם תכנית בומבסטית עם כאלו עלויות. וזה יוצר אנטי כלפי מדיניות סביבתית. הרבה יותר ישים לגבש צעדים פרקטיים ופחות יקרים. אבל אי אפשר לעשות את זה כשמתעלמים מהמחיר של הרגולציה.

___

כמובן שהפוסט הזה לא מתיימר להתייחס לכל הסוגיות הסביבתיות שקיימות או להקיף את כל כל הרכיבים של ה-Green New Deal. להרחבה אתם מוזמנים לקרוא את המקורות שבלינקים שלאורך הפוסט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: