סינגפור והקורונה – מדיניות 360 מעלות

לסינגפור יש סיפור מעניין עם הקורונה.
אם דרום קוריאה הגיעה מוכנה לקורונה בזכות מגיפה ה-MERS, אז סינגפור עשתה את שיעורי הבית שלה בהתפרצות של מגיפת ה-SARS בשנת 2003. והם הגיעו מוכנים עם תכנית לניהול משברים בריאותיים.

סינגפור השתלטה באופן יפה על המחלה. הם הצליחו לקבע את מספר המתים על 27 איש בלבד (הגרף הצהוב). זה מרשים במיוחד לאור העובדה שבסוף אפריל הייתה התפרצות קשה (מעל עשרת אלפים נדבקים) בקרב עובדים זרים שגרים במעונות צפופים שהגדילה את מספר החולים הפעילים (הגרף הכחול). שני הגרפים הבאים נלקחו מהאתר worldmeter ב-22.7.2020.

מעניין להשוות את סינגפור לישראל. בסינגפור יש אוכלוסיה של כ-5 מיליון (חצי מישראל באופן גס). ולמרות זאת המצב אצלנו נראה שונה בתכלית. בסינגפור יש היום כ-5,000 חולים ו-27 נפטרים, בישראל יש כ-31,000 חולים ו-425 נפטרים. מה שעוד בולט זה שבסינגפור אין גל שני. גם שני הגרפים הבאים לקוחים מ-worldmeter והם מציגים את מספר המתים ואת מספר החולים הפעילים בישראל.

 

סינגפור פעלה בשני מישורים:
1. קבעה רגולציה נוקשה כדי להתמודד עם המחלה.
2. קבעה רגולציה ומדיניות כדי להתמודד עם הבעיות שיצרה הרגולציה הבריאותית.

סינגפור הטילה רגולציה בריאותית מאוד מחמירה שכללה סגירת עסקים, הגבלות תנועה של אזרחים, הגבלות כניסה למדינה, חובות בידוד ועוד. אלו הוראות שאנחנו מכירים ולכן שווה להתמקד במערך האפדימיולוגי שהם הפעילו.

שבירת שרשרת ההדבקה

חלק מרכזי מהפרוטוקול של סינגפור הוא שבירת שרשרת ההדבקה. השיטה שלהם מורכבת מכמה שלבים:

1. תחקיר אפדימיולוגי מיידי.
ברגע שאדם מאובחן בקורונה, הוא עובר תחקור על-ידי צוות רפואי. זה יכול להיות צוות חירום באמבולנס או בבית חולים (יש שפע של גורמים שמוסמכים לבצע חקירה אפדימיולוגית באופן מיידי). התחקיר מועבר למשרד הבריאות.

2. תחקיר משלים.
משרד הבריאות של סינגפור בוחן את התחקיר ומשלים אותו בתוך 24 שעות מרגע האיבחון בקורונה. שלב זה כולל גם יצירת קשר עם כל מי שהיה במגע או בסביבה של החולה. הם גם יוצרים קשר עם מוסדות וחברות שזוהו בתחקיר – למשל חברות תחבורה ציבורית, או מסעדה שבה החולה היה. הם ממשיכים לעבות את התחקיר ובמקביל מיידעים את כל מי שצריך לדעת על כך שזוהה חולה מאומת. משרד הבריאות פועל בשיתוף המשטרה כדי לאסוף, לנתח ולהצליב מידע.

3. טכנולוגיה.
כל המידע נשמר ומנוהל דיגיטלית – מה שמאפשר לבצע ניתוחים ולשתף מידע בין גופים ממשלתיים. בנוסף, הציבור התבקש להתקין על המכשירים הסלולריים אפליקציה וולונטרית שאוספת מידע על מיקום (GPS) וקרבה של טלפונים אחרים באמצעות bluetooth. המידע נשמר מקומית על המכשיר והאדם יכול להסכים להעביר אותו – כשהוא מאובחן כחולה קורונה.

4. בידוד.
משרד הבריאות יוצר מיידית קשר עם כל מי שהיה במגע עם החולה. אם יש להם תסמינים של קורונה (כמו חום או שיעול) – מיידי מאשפזים אותם בבידוד ומבצעים עבורם בדיקת קורונה. אם אין להם תסמינים – הם מוכנסים לבידוד ללא אישפוז. כל אדם שנדרש להיכנס לבידוד מקבל אפשרות להעביר את הבידוד במתקן ממשלתי (כמו מלונות הקורונה בישראל). צוותי אבטחה מוודאים שמי שנמצא בבידוד לא יוצא מהחדר ושאף אחד לא נכנס.

5. איתור אנשים שהיו במגע.
אם לא מצליחים לאתר מישהו שהיה במגע עם חולה קורונה, או שמהתחקיר האפדימילוגי לא מצליחים לזהות מי הוא – משרד הבריאות פונה למשטרה שתסייע בחקירה ובאיתור אותו אדם. חוקרי משטרה פועלים ממש כמו שמפענחים פשע – אוספים ראיות, בודקים צילומים ועוד – כדי לאתר חולים פוטנציאלים שאפילו לא יודעים שהם אולי נדבקו. הכל מבוצע מאוד מהר כי הם מבינים שיש סיכוי שאותו אדם מסתובב ומדביק עוד אנשים.

המערך האפידמיולוגי החזק הזה אפשר להם למקד ולצמצם את המגבלות והפגיעה בציבור.

כתבתי כאן הרבה על רגולציה שנקבעה כמענה למגיפת הקורונה וכולנו גם שמענו וחווינו כזו רגולציה. הסיפור של סינגפור יפה כי הם לא הסתפקו ברגולציה שתבלום את הסיכון הבריאותי, אלא ביצעו גם צעדים שיבלמו את הנזק שהרגולציה יצרה.

להתמודד עם המשבר הכלכלי

לכולם היום ברור שהקורונה גורמת נזקים, אבל הם מוגבלים. רוב הציבור יכול להמשיך לעבוד ולחיות את חייו. המגבלות שנדרשו כדי לבלום את המגיפה יצרו משבר כלכלי חמור. כמו בארץ ובעוד מדינות – המגבלות האלו סגרו עסקים, יצרו אבטלה ומנעו פעילות חברתית וכלכלית.

לכן, בסינגפור יצרו מעטפת מדיניות שלמה כדי לחיות עם הרגולציה החדשה ועם הקשיים שהיא מציירת. ב-7 לאפריל הפרלמנט של סינגפור העביר חוק זמני להתמודדות עם משבר הקורונה (לחוק נקבעו סעיפי שקיעה כדי לוודא שהוא לא יחול לאחר המשבר). מדובר בחוק רוחבי ומקיף שמטפל בהרבה מאוד בעיות וסוגיות. למשל-

1. הגנה מפני הפרות חוזים.
בתחום החוזים יש מונח שנקרא "סיכול חוזה" – כשביצוע החוזה הופך בלתי אפשרי או בלתי מעשי (כתבתי על זה כאן). בתקופת הקורונה זו בעיה אמיתית כי לפעמים המגבלות מנעו במפורש ביצוע של חוזים (למשל, אין טיסות אז אין הובלה אווירית), ולפעמים המשבר הכלכלי מנע בעקיפין ביצוע חוזים.
בסינגפור קבעו הגנה מפני תביעות על הפרת חוזים שאי אפשר לקיים בגלל הקורונה. ההגנה הזו זמנית והיא נועדה למנוע מהציבור להיגרר לגל של תביעות על הפרות חוזה.

2. פשיטת רגל.
המשבר הכלכלי עלול להוביל אנשים ועסקים לפשיטת רגל. לכן נקבעו הקלות זמניות כדי למנוע מצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל. למשל, הם האריכו את פרק הזמן שבו אי תשלום חוב הופך לפשיטת רגל. פה המטרה היא להימנע מנזקים בלתי הפיכים.

המטרה של שני הצעדים האלו (חוזים ופשיטות רגל) היא להקפיא מצב ולא לתת לשיתוק הכלכלי שהרגולציה יצרה לגרום נזק קבוע.

3. במקום פגישה פנים אל פנים.
בהרבה חוקים יש חובה להתייצב פיזית פנים אל פנים. למשל, דיון בבית משפט הוא כזה, וגם חלק מהרגולציה דורשת נוכחות פיזית. לכן נקבעו חלופות שיגברו על החקיקה הרגילה, כמו video conference, הצבעה מרחוק ולשלוח נציג שימלא את מקומי בדיון או בהצבעה. הם קבעו הרבה מאוד חלופות מותרות וגם הסמיכו את הממשלה לאשר עוד.

4. תמיכה כספית, אבל עם אחריות.
סינגפור העבירה עדכון לתקציב שלה, והוא כלל מספר תכניות סיוע.
אחת מתכניות הדגל היא הלוואות בערבות מדינה (המדינה לוקחת על עצמה 90% מהסיכון), שצריך להחזיר בתוך 5 שנים לכל היותר.
חבילות הסיוע גם מיועדות לעזור לעסקים לפעול בתקופת הקורונה – למשל יש "בונוס" לעסק שיאמץ מערכת תשלומים דיגיטלית. יש גם תכנית מענקים שלמה לקידום פרודוקטיביות באמצעות מימון הטמעה של טכנולוגיות לייעול תהליכים.
התכניות האלו לא מפזרות כסף ככה סתם, אלא תומכות בציבור בצורה חכמה. הן משאירות את האזרחים והעסקים בשליטה ועם אחראיות לקבלת החלטות (ולהחזר הלוואות), כשהמדינה מסייעת.

למנוע משבר דמוקרטי

המגבלות הבריאותיות המחמירות משפיעות גם על היבטים אזרחיים. למשל, איך מכנסים את הפרלמנט כשיש איסור על התקהלות וכשלא רוצים שחברי הפרלמנט ידבקו ויחלו?

בדיוק בשביל זה סינגפור תיקנה את סעיף 64 לחוקה שלה. התיקון הזה מאפשר לפרלמנט להתכנס גם במיקום אחר (נניח בבניין עם חדרים מרווחים יותר או להתפצל למספר אתרים), אם הפרלמנט סבור שיש סיכון בהתכנסות. הסעיף בעצם מאפשר לפרלמנט להמשיך לתפקד באופן מותאם לאירוע.
שימו לב שהסמכות לקבל כזו החלטה היא של הפרלמנט ושהחלטה כזו יכולה להיות בתוקף למשך שישה חודשים בלבד (ואז צריך להצביע שוב אם רוצים לחדש אותה).
אגב, בישראל החוק קובע שמקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים (לא ספציפית במשכן הכנסת) ושיו"ר הכנסת רשאי לכנס את הכנסת במקום אחר.

הפרלמנט של סינגפור לא שכח לייצר פתרונות גם לחגיגה של הדמוקרטיה – הבחירות. חוק מיוחד שעבר נועד לאפשר לאזרחים שנמצאים בבידוד להצביע, קבע הסדרים לפעילות ועדת הקלפי וספירות הקולות ואפילו מאפשר למועמד שנבחר לבצע את ההשבעה לתפקיד מרחוק אם הוא חולה בקורונה.

.

סינגפור התמודדה טוב עם הקורונה בזכות רגולציה ומערך אפידמיולוגי חזק. אבל בחרתי לדבר דווקא על המעטפת שהם יצרו כדי לרכך את הפגיעה בחברה ובכלכלה.

הם הבינו די מהר שנדרשת מסגרת חדשה להמון תחומים – צריך לאפשר טכנולוגיה, למנוע קריסה של עסקים ולשמור על סדרי המשטר. כל הפתרונות האלו נקבעו לתקופה קצובה, כדי לאפשר בחינה שלהם בעוד כמה חודשים.

סינגפור היא דוגמה למדינה שהתאמצה לתת מענה מקיף לכל ההיבטים של המשבר באמצעות תכנית הרמונית שמתאמת בין הפן הבריאותי, המשפטי והכלכלי. ממש חשיבה של 360 מעלות. זה אתגר גדול ולכן חשוב ללמוד מהניסיון שלהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: