איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?

סטראטאפ חדש רוצה לעזור לכם להתנהל יותר נכון כלכלית – לאפשר לכם לשלם על מוצר שקניתם בחנות או להשקיע כסף בעמלות נמוכות מאלה של הבנקים או ללא עמלות כלל.
אלא שהתכנית הזאת נגנזה. מסתבר שהסטראטאפ שרוצה לעזור לכם בהתנהלות הפיננסית, לא מצליח לפתוח חשבון בנק בעצמו.

אם התרגלתם להאשים את הרגולציה – זה לא בדיוק המקרה. הרגולציה על הבנקים לא אוסרת את זה. מי שמונע מהסטראטאפ לפתוח חשבון בנק – אלו הבנקים עצמם. אבל יש גם כמה רגולטורים בסיפור הזה.

רשות התחרות (לשעבר – רשות ההגבלים העסקיים) פרסמה טיוטת דוח על הקשיים של חברות פינטק מול המערכת הבנקאית בפתיחה של חשבון בנק וניהולו. בואו נסתכל על חלק מהכשלים שהם מצאו. נתחיל בהתחלה.

התחרות הסמויה בין הבנקים לחברות הפינטק

הסיפור הזה עוסק בחברת פינטק (FinTech). אלו חברות שמשתמשות בטכנולוגיה חדשנית כדי לספק מוצרים ושירותים פיננסים שכיום ניתנים בעיקר על ידי הבנקים. למשל, הן יכולות להציע שירותים בתחום התשלומים או האשראי.

לחברות פינטק יש חשיבות כפולה: הן יוצרות שירותים ומוצרים חדשניים והן גם מגדילות תחרות במגזר הפיננסי (שכידוע אין בו המון תחרות). ותחרות משפרת את האיכות ומורידה מחירים.

חברות הפינטק רוצות להתחרות בבנקים ובעתיד אפילו אולי גם להחליף אותם. אבל כרגע הן צריכות את הבנקים, כי כל חברה חייבת חשבון בנק. זה דבר בסיסי, אבל בטח לחברה שמספקת שירותים פיננסים. רק שלבנקים אין ממש תמריץ לעזור לחברות הפינטק שמאיימות עליהם.

איפה הרגולציה?

הבנקים לא יכולים לעשות מה שהם רוצים, הם לא יכולים סתם לסרב לפתוח חשבון בנק או לסרב לנהל חשבון קיים של חברת פינטק (בזכות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)).

הבנקים כפופים להמון רגולציה ספציפית: של המפקח על הבנקים, של רשות ניירות ערך, ושל הרשות לאיסור הלבנת הון. עם כל כך הרבה רגולציה אפשר לחשוב שפתרנו את כל הבעיות.

אלא שהבנקים משתמשים ברגולציה שחלה עליהם כדי להקשות ולחסום את חברות הפינטק. במיוחד ברגולציה של איסור הלבנת הון. הלבנת הון זה לקחת כסף שהושג באופן פלילי ולהכניס אותו למערכת הפיננסית הלגיטימית.

הרגולציה הזו מחייבת את הבנק לוודא שהלקוחות לא משתמשים בחשבון הבנק להלבנת הון. כשמישהו רוצה לפתוח חשבון בנק או לבצע פעולה בחשבון – הבנקים נדרשים לבצע בדיקות ולקבוע מגבלות כדי שהחשבון לא ישמש להלבנת הון. הרגולציה גם מאפשרת לבנק שלא לפתוח חשבון או לנהל אותו אם יש לו סיבה טובה כמו למשל חשד להלבנת הון.

אך מהדוח של הרשות עולה שהבנקים מחמירים יתר על המידה. הרשות מצאה שהבנקים מטילים דרישות ומגבלות שמקשות על חברות הפינטק לפתוח ולנהל חשבון בבנק. לפי רשות התחרות "חלקן בלתי ישימות ושתוצאתן עשויה לעכב ואף למנוע את פעילותן של חברות פינטק." בקיצור, הבנקים משתמשים ברגולציה של איסור הלבנת הון כדי למנוע או להקשות על חברות פינטק לעשות את הפעולה הבסיסית של פתיחת חשבון בנק.

הבנק שמתנהג כמו רגולטור

הרשות מצאה שהבנקים מתנהגים כמו "הרגולטור של חברות הפינטק", גם אם חברות הפינטק עומדות בהוראות הרגולציה. הרשות גם מצאה שחלק מהדרישות לא מידתיות בגלל שהן לא מתחשבות ברגולציה הקיימת ובכך שחברת הפינטק קיבלה רישיון או צו איסור הלבנת הון. אם כבר יש רגולציה שמטפלת בנושא – כללית, ברישיון או בצו – הבנק לא צריך לקבוע הוראת כפולות משלו. ואם זה לא מספיק, רשות התחרות מצאה שחלק מהדרישות בכלל אי אפשר ליישם.

יכול להיות שהבנקים פשוט מעדיפים להימנע מלקחת סיכונים (תופעה שמזכירה רגולטורים מסוימים) ויכול להיות שנוח להם להחמיר כי ככה הם מצמצמים תחרות.

ואם זה לא מספיק, אז חלק מהדרישות של הבנקים כתנאי לפתוח חשבון ולהמשיך לנהל אותו זה לקבל מחברות הפינטק מידע תחרותי רגיש וסמכות לאשר מראש שינויים במינוי נושאי המשרה ובתכנית העסקית של חברת הפינטק. זה כבר יכול לעורר חששות לפגיעה בתחרות.

למען ההגינות חשוב לציין שהרשות מציינת בטיוטת הדוח שהיא לא מצאה ראיות שהתנהלות הבנקים היא במטרה לפגוע במתחרים שלהם. עם זאת, הרשות מדגישה שנראה שנוח לבנקים לייצר סביבה שמקשה על חברות פינטק לפעול.

הדבר המדהים הוא שכל החסמים שראינו עד עכשיו מתייחסים רק לפתיחה וניהול חשבון. מאוד סביר שחברות הפינטק מתמודדות עם חסמים נוספים בשלבים אחרים של הפעילות שלהם – מול הבנקים ומול גורמים אחרים.

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?

הרשות פרסמה מספר המלצות שלדעתה יכולות לשפר את המצב, הנה ארבע דוגמאות.

1. זירוז ופישוט הליך מתן רישיונות.

הרשות ממליצה שרשות שוק ההון תייצר הליך מתן רישיונות מהיר ויעיל. בעצם מרבית השחקנים שפועלים בתחום הפיננסי היו שם לפני שרשות שוק ההון קיבלה סמכות לתת רישיונות. ולכן הם לא קיבלו רישיון אלא יש להם "אישור המשך עיסוק". זה אישור שקל לקבל (לא מצריך בדיקה מעמיקה) כי הוא נועד לאפשר לשחקנים הקיימים להמשיך לפעול. מבחינת הבנקים המעמד של האישור הזה נתפס כנחות מאשר הרישיון. המשמעות היא שגופים חדשים חייבים לעבור תהליך רישוי מעמיק לפני שיתחילו לפעול, בעוד שיש הרבה שחקנים שפועלים בלי לעבור כזה תהליך.

2. קידום צו איסור הלבנת הון של נותני שירות בנכס פיננסי ורכזי הצעה.

צו כזה בעצם יחיל רגולציה של איסור הלבנת הון על חברות הפינטק. איך הוספת רגולציה תעזור להם? כי החלת הרגולציה תקטין את הסיכון לבנקים ותחסוך מהם את הצורך להתעסק במה שהצו כבר יסדיר.

3. גיבוש פרקטיקות נאותות ודגלים לבנים.

אחד הדברים שיכולים לעזור לחברות הפינטק הוא לייצר וודאות לגבי איזו פעילות לגיטימית. אם חברות הפינטק ידעו איך להתנהג כדי להפחית את הסיכון עבור הבנקים, הן יוכלו לפעול כך – והבנקים בהתאם יקלו על אותן חברות. לכן, הרשות המליצה על הקמת צוות בינמשרדי לגיבוש פרקטיקות נאותות ודגלים לבנים עבור הבנקים, לצורך הקלה על הפעילות של הבנקים וחברות הפינטק – במטרה להפחית את הדרישות וההגבלות של הבנקים מחברות הפינטק.

4. מתן אפשרות לגופים שאינם בנקים להתחבר ישירות למערכת זה"ב.

מערכת זה"ב היא מערכת פיננסית של בנק ישראל לביצוע תשלומים בזמן אמת. למעשה ההמלצה הזו היא חלק ממגמה שמתרחשת בעולם – לאפשר גישה למערכות התשלומים גם לגופים שאינם בנקים. אם תהיה לחברות פינטק גישה ישירה למערכת או באמצעות גוף שהוא לא בנק, נפחית את התלות שלהם בבנקים. הרשות ממליצה שבנק ישראל יאפשר חיבור ישיר למערכת זה"ב גם לגופים שאינם בנקים.

איפה אתם נכנסים?

טיוטת הדוח היא חלק ממגמה מבורכת של רשות התחרות לבחון חסמים לתחרות, כולל חסמים רגולטוריים ולהציע פתרונות כדי להגביר תחרות.

הרשות פרסמה את טיוטת הדוח על הקשיים של חברות הפינטק כדי לקבל הערות עד ה-1.11.2020.

אם אתם רוצים יותר תחרות בשוק הבנקאות ואם אתם רוצים לראות יותר סטארטאפים ישראליים מציעים שירותים לציבור – מומלץ לקרוא אותו ולהעביר הערות.

___

הפוסט נכתב יחד עם גל דרעי מרשות התחרות. התכנים בפוסט משקפים את דעותיהם של הכותבים בלבד.