מרבית מומחי האקלים בעולם מאמינים שאנחנו נמצאים במהלכו של תהליך גלובלי של שינוי אקלים. לפי אותם מומחים יש לבני אדם השפעה על שינוי האקלים – בגלל פליטת פחמן דו חמצני. הצוות הבין ממשלתי של האו"ם על שינוי אקלים (IPCC) קורא למדינות להפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן. מדברים על יעד של אפס פליטות פחמן בשנת 2050 במטרה למנוע התחממות של עד 1.5 מעלות (בהשוואה לתחילת המאה ה-20).
ההתחייבות העיקרית היא להפחית את השימוש בדלקים כמו נפט ופחם – ולעבור לאנרגיות לא מבוססות פחמן. המאמצים מופנים בעיקר לאנרגיות מתחדשות כמו טורבינות רוח ופאנלים סולאריים.
את הסיפור הזה כבר שמענו הרבה פעמים, ורוב מדינות העולם חתמו על אמנות והסכמים שונים.
למשל, פרוטוקול קיוטו מ-1997 (וגם – באלי 2007, קופנהגן 2009, קנקון 2010, דרבן 2011, דוחא 2012, ורשה 2013, לימה 2014, פריס 2015, מרקש 2016, פיג'י 2019, מדריד 2019).
עברו 23 שנים מאז פרוטוקול קיוטו – ומה השגנו? ובכן, נראה שכמעט כלום.
הכישלון האנרגטי
צריכת האנרגיה של העולם ממשיכה לעלות (זה הגיוני כי יש יותר בני אדם וכי רמת החיים עולה). וגם יש יותר שימוש בדלקים פוסיליים. למרות השקעה גלובלית עצומה במחקר וסבסוד ישיר של אנרגיות רוח ושמש, הן תורמות רק חלק שולי ומזערי לשוק האנרגיה העולמי.
למה מדינות לא עוברות לאנרגיות מתחדשות? הנה שלוש תשובות – של שלוש מדינות שונות.
סין: מדינות שפשוט ממשיכות לשרוף נפט ופחם
למרות כל האמנות, סין מייצרת 63% מהאנרגיה שלה, וכמעט 80% מהפקת החשמל שלה משריפת פחם – הדלק המזהם ביותר ובעל פליטת הפחמן הגבוהה ביותר. רק 2.8% מייצור האנרגיה שלה מגיעה מרוח ושמש. וזו לא דוגמה שולית, סין היא המדינה שפולטת היום הכי הרבה פחמן דו חמצני. מעבר לפחמן דו חמצני, פחם ונפט נחשבים גם למקורות אנרגיה מזהמים – הם פולטים עשן ומזהמים אחרים שגם מזיקים לבריאות.
ארה"ב: מדינות שהפחיתו פליטות
בשנים האחרונות צריכת החשמל בארה"ב עלתה, והיא עדיין הצליחה להפחית את פליטת הפחמן שלה מאז שנת 2000 ב-15%. התוצאה הזו לא הושגה בזכות אנרגיה מתחדשות אלא בזכות מעבר מפחם לגז טבעי (שהוא מקור נקי יותר – ולכן יעיל יותר). מאז שנת 2000 החלק של אנרגיות שמש ורוח גדל מ-1.5% ל-3.6% מסך צריכת האנרגיה הלאומית. לא הישג מרשים במיוחד לאור ההשקעה האדירה.
גרמניה: מדינות שעברו לאנרגיות מתחדשות
כנראה שגרמניה היא המדינה שהשקיעה באופן הכי רציני במעבר לאנרגיות מתחדשות. ולאחר פרויקט לאומי אדיר מימדים שעלה מאות מיליארדי יורו, הם הצליחו להגדיל את הנתח של אנרגיות שמש ורוח מסך ייצור החשמל ל-27%, שזה 4.7% מצריכת האנרגיה הלאומית הכוללת (כולל תחבורה, חימום ועוד). די שולי. מבחינת הפחתת פד"ח, הגרמנים השיגו הפחתה של 16% ביחס לשנת 2000, רק אחוז יותר מארה"ב, וכאמור רוב הירידה היא החלפה של פחם בגז טבעי, ולא דווקא אנרגיות ירוקות.
אבל החלק העצוב הוא שהמעבר לאנרגיות מתחדשות מאוד יקר והם מסבסדים אותו בחשבון החשמל החודשי. מחירי החשמל בגרמניה גבוהים כיום פי 2 מישראל ופי 3 מדרום קוריאה. גם יקר, גם פוגע בחלשים ביותר בחברה, וגם לא אפקטיבי מבחינה סביבתית – ואכן יש התנגדות גדולה להמשיך בתוכנית הסבסודים של העשורים האחרונים. דמיינו מה היו מחירי החשמל בגרמניה אם היה צריך לסבסד אנרגיות מתחדשות שהן 100% מייצור החשמל.
התמונה הכללית זהה: יש הסכמה בין לאומית על המטרה: צריך לצמצם את פליטות הפחמן. אבל האמצעי שנבחר – אנרגיות מתחדשות – לא עושה את העבודה. וגם אחרי 20 שנים של הסכמים ומימון מאסיבי – הן מספקות רק שבריר מצריכת החשמל ומאוד מאוד יקרות. לאחרונה ניסו לטעון שטורבינות רוח שוצבו בים הן הפתרון – אבל התברר שהן פשוט לא משתלמות כלכלית.
ויש להן עוד חסרונות כמו בעיות של אמינות ורציפות (אי אפשר להפיק חשמל מהשמש בלילה וטורבינות רוח לא עובדות כשאין רוח).
נראה שהפרויקט הזה נכשל.
אם האנושות רצינית בנוגע להפחתת פליטות פחמן, חייבים להודות בכישלון הזה כדי שנוכל לחפש פתרונות אלטרנטיביים.
מה החלופות?
בואו נדמיין את מקור האנרגיה המושלם.
– הוא מאפשר לייצר אנרגיה באופן רציף ואמין;
– הוא לא פולט זיהום לסביבה;
– הוא בטוח;
– הוא זול;
– והוא מבוסס על דלק שזמין בשפע.
למרבה השמחה אנחנו מכירים מקור אנרגיה כזה כבר יותר מ-70 שנים.
קוראים לו – אנרגיה גרעינית.
בתמצית, משתמשים ביסוד מאוד אנרגטי. באמצעותו מחממים מים שהופכים לקיטור ומסובבים גנרטורים שמייצרים חשמל. אנרגיה גרעינית מצטיינת בכך שהיא מתבססת על דלק עם צפיפות אנרגטית גבוהה.
ככל שהצפיפות האנרגטית גבוהה יותר, כך אפשר להפיק יותר אנרגיה מאותה כמות של חומר. זה משפיע גם על היקף פליטת הפד"ח וגם על המחיר (יעילות).
הנה השוואה גסה בין מקורות אנרגיה נפוצים. בואו נראה כמה אנרגיה (ביחידות מגה-ג'אול) אפשר להפיק מק"ג אחד של חומר. לשם ההמחשה, מגה-ג'אול אחד (1MJ) הוא יחידת אנרגיה המאפשרת להסיע מכונית משפחתית למרחק של 300 מ' (בקירוב).*
- 1 ק"ג עץ: 18 MJ
- 1 ק"ג פחם: 25-35 MJ
- 1 ק"ג נפט: 42 MJ
- 1 ק"ג גז טבעי: 54 MJ
- 1 ק"ג אורניום: 80,000,000 MJ
- 1 ק"ג תוריום: 80,000,000 MJ
אפשר לראות כמה טוב עשינו לסביבה כשעברנו משריפת עץ לשריפת פחם ונפט במאתיים השנים האחרונות.
פחם ונפט הם מקורות אנרגיה הרבה יותר טובים מעץ – גם סביבתית וגם כלכלית. וגז טבעי עדיף על נפט – אפשר לראות איך ארה"ב הפחיתה את פליטות הפחמן כשהיא עברה מפחם לגז טבעי.
ההשוואה לאנרגיה גרעינית נראית פשוט לא הוגנת. מדובר במקור עם צפיפות אנרגטית גבוהה פי מיליון – זה היחס מבחינת פליטת פחמן דו-חמצני בהשוואה למקורות אחרים.
זה אומר שאנרגיה גרעינית מייצרת זיהום מזערי, פולטת מעט פחמן דו-חמצני ובמחיר נמוך.
בקיצור – זה הפתרון שחיפשנו: אפקטיבי ופרקטי. כדי להגיע לאפס פליטות צריך לעבור לאנרגיה גרעינית.
כמובן שלא צריך לעבור לחלוטין לאנרגיה גרעינית. חשוב לגוון את תמהיל מקורות האנרגיה שלנו. אבל לאנרגיה גרעינית יש פוטנציאל רב ערך בצמצום הפליטות.
אנרגיה גרעינית מול אנרגיות מתחדשות
ומה לגבי אנרגיות מתחדשות? אז ראינו שהן יקרות מאוד ולא מצליחות לייצר מספיק אנרגיה. ואם זה לא מספיק, מסתבר שהן פולטות יותר פחמן מאנרגיה גרעינית. לפי דוח של הצוות הבין ממשלתי של האו"ם על שינוי אקלים (IPCC), בתחשיב חציוני של full life cycle, אנרגיה גרעינית פולטת פחות פחמן דו חמצני (12 גרם) מאנרגיה סולארית (41 גרם). כנראה שהסיבה היא שחומרי הגלם של הפאנלים הסולאריים פולטים פחמן דו חמצני (בעיקר בתהליך הייצור).
שימו לב לחיבור בין בעיה לפתרון. בשיח הפופולרי, כל מי שמאמין שיש בעיה של שינוי אקלים – אמור לתמוך באנרגיות מתחדשות. אבל זה חיבור מלאכותי. גם אם אתם "ירוקים" שבטוחים שיש שינוי אקלים (או משבר אקלים) – זה לא מחייב אתכם להתחתן עם אנרגיות מתחדשות. זה שמסכימים על הבעיה לא מחייב אתכם להסכים על פתרון אחד.
צריך לדבר ברצינות על אנרגיה גרעינית בתור פתרון סביבתי. בעולם זה כבר קורה – מובילי תנועת שינוי האקלים אומרים שאנרגיה גרעינית היא הפתרון האמיתי היחיד.
עכשיו אתם בטח שואלים – אז למה לא עברו לאנרגיה גרעינית? ומה לגבי הסיכונים שכרוכים בה?
אלו שאלות מצויינות ונענה עליהן בפוסט הבא שינתח את הסיכונים של אנרגיה גרעינית.
____
*שימו לב שהמספרים הם עבור ניצול של 100% מפוטנציאל האנרגיה, אבל בפועל ברוב המקרים אנחנו מסוגלים לנצל רק בין שליש לשני שליש מהפוטנציאל בגלל איבודי אנרגיה.
הבהרה: הסדרה נקראת "האנרגיה של העתיד" אבל אני לא מאמין שנכול להסתמך על מקור אנרגיה בודד. חשוב לציין שלמרות שהסדרה מציגה את ההזדמנויות שבאנרגיה גרעינית – אנרגיה גרעינית לא מושלמת והיא לא פתרון קסם שחף מאתגרים. הבלוג לא מקדם מדיניות אנרגטית ולי אין אג'נדה שאני מקדם.
המטרה של הסדרה הייתה לחשוף בפני קוראים ישראליים שיח שכמעט לא קיים בארץ.
הפוסט נכתב יחד עם עידן לוי, מהנדס סביבה ויזם.
תודה רבה לפרופ' יונתן דובי על הייעוץ וההערות.
הרגולטור - גיא מור 
תוכל לפרט לגבי העלות? ייתכן שכבר לא צריך לסבסד?
טוענים שבפרוייקטים חדשים עלות אנרגיית שמש/רוח כבר שווה או זולה יותר מגז טבעי.
בארץ למשל שניהם נמוכים מ-20 אג' לקוט"ש
אהבתיאהבתי
היי ערן
למיטב ידיעתי, פרויקטי סולאר ורוח בארץ מסובסבדים באופן משמעותי.
תוכל לראות בדוחות של משרד האנרגיה שיחד עם החשכ"ל בונה ומתקצב את הפרויקטים האלו.
אהבתיאהבתי
כתוב פשוט מצוין – נהיר ברור ועושה הרבה שכל.
תודה רבה על הפוסט הזה ובכלל
שבוע נפלא,
עמית
אהבתיאהבתי
יפה מאד
אהבתיאהבתי
סלח לי, אבל אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אתה משתמש בנתונים מלפני עשור. כבר ב-2020 (השנה בה כתבת את הפוסט הזה), מחיר קוט"ש ממוצע (LCOE) מ-PV היה זול ב-30% מקוט"ש שיוצר מגז טבעי, והמחירים ממשיכים לרדת. בין 2010-2020 המחירים של חשמל סולארי צנחו ב~90%. כל מתקן PV קרקעי שמוקם בשנים האחרונות מסבסד (!) את החשמל המיוצר מגז טבעי ומפחם, כי הוא עולה 8 אגורות לקוט"ש אל מול 24-28 אגורות לקוט"ש מגז. בנוסף, אתה לחלוטין מתעלם מאגירת אנרגיה. בין 2010-2020 מחיר אגירת חשמל בסוללות ליתיום יון ירד גם כן ב-90%, עד לרמה שב-2020 כבר היו מחירי חשמל סולארי אגור בסוללה בקליפורניה נמוכים ממחיר של קוט"ש מגז טבעי. ב-2021 נסגרו 2 מכרזים בישראל של חשמל סולארי אגור במחיר של 19 אגורות לקוט"ש. שוב, זול יותר מקוט"ש מגז טבעי. מחירי אגירת אנרגיה ממשיכים לרדת בעוד מחירי שימוש בדלקי מאובנים לא יורדים (אין מקום לשיפורים טכנולוגיים) ועולים אם לוקחים בחשבון עלויות סביבתיות ובריאותיות. כל שנה נכנסות טכנולוגיות אגירה חדשות לשוק שמורידות עוד יותר את המחירים, כולל אגירה לטווח ארוך (ימים, שבועות ואפילו יותר).
אגב, לגבי גרמניה, הם אמנם משלמים ביוקר על סבסוד המתחדשות שלהם, אבל הודות להם (ומאוחר יותר לסין שהתחילה לייצר PV וטורבינות רוח בכמויות) מחירי חשמל סולארי ורוח עכשיו נמוכים בכל העולם. אתה אולי גם לא מודע לכך שפאנל סולארי מייצר בארץ פי 3 חשמל לעומת אותו פאנל בגרמניה. לכן, חשוב ללמוד מהעבר, אבל חשוב מאוד גם לא להוציא דברים מהקשרם. הטעות המרה של הגרמנים הייתה פופוליזם סביבתי בעקבות אסון צ'רנוביל, שגרם להפסקת הקמת כורים גרעיניים ולסגירת כורים קיימים.
לגבי אנרגיה גרעינית, העובדות כמובן הן שהוא טוב לצמצום פליטות גז"ח כמו מתחדשות, ופי 1,000 ויותר עדיף מדלקי מאובנים מבחינת השפעה על הבריאות (תמותה, תחלואה), על הסביבה, ועל הכלכלה. עכשיו, עד לפני 5 שנים הייתי מסכים איתך שאנרגיה גרעינית זו אופציה מעולה, אבל כיום המחיר של מתחדשות+אגירה פשוט זול, קל להתקין אותם ואין הרבה התנגדות ציבורית אליהם (למעט טורבינות, ו-PV קרקעי במידה מסוימת). המחיר של אנרגיה גרעינית רק הולך ועולה עם השנים, בגלל ההיסטריה הלא מוצדקת מאנרגיה גרעינית, שכורך אחריו דרישות בטיחות הולכות ומחמירות; ואין קבלה ציבורית של אנרגיה גרעינית, בעיקר במדינות מפותחות בהן הוא לא קיים. לוקח 10-20 שנה להקים כור גרעיני- זה כבר לא יעזור לנו עם צמצום פליטות מסיבי לפני 2030. בבריטניה כיום הקמת כורים חדשים מתארכת יותר ויותר והעלות שלהם מטפסת בהתאם.
אהבתיאהבתי
הי דניאל
חשוב לי לומר שאין לי שום דבר בעד או נגד מקור אנרגיה כזה או אחר.
מבחינתי הדיון הזה תרגול טוב להסתכלות על מדיניות בדיעבד וגם תרגיל בניתוח סיכונים (על זה הרחבת בחלק השני).
עונה לך בקצרה על הנקודות המרכזיות.
1 – לגבי העלות של אנרגיה סולארית – נראה שאתה מתבסס על ההערכה של ה-LCOE (מהדו"ח של LAZARD). ממה שאני יודע, כתוב בדוח שהוא מתייחס רק לעלות הייצור (ללא עלות הניהול, ההפצה, ייצוב הרשת, הקמת תשתיות ייחודיות וכו'). ככה שזו לא העלות המלאה.
ולכן בפועל השימוש במקור אנרגיה לא יציב הביא לעלייה במחירים.
2 – צריך לזכור שבגלל שאנרגיה סולארית היא לא יציבה, צריך להחזיק במקביל גם תחנות קונבנציונאליות שיעבדו במקביל (לוקח כמה ימים להדליק ולכבות תחנה קונבנציונאלית אז הן פועלות במקביל). זה אומר שהתועלת בצמצום פליטות נמוך ממה שהיינו מעריכים (לפחות כרגע עם הטכנולוגיה הקיימת.
אם אני זוכר נכון (אל תתפוס אותי על המספר המדוייק), בישראל כ-5.8% מהאנרגיה היא סולארית, אבל היו לנו ימים שבהם הייתה לנו רזרבה של מעל 60%. הסיבה היא שאי אפשר לכבות תחנות כח מהרגע להרגע. אז אנחנו מייצרים גם אנרגיה ממקורות קונבנציונאליים וגם ממקור סולארי.
3 – עוד דבר שלדעתי אתה לא מביא בחשבון הוא הטבות שיצרני חשמל סולארים מקבלים (ושוב – אין לי ביקורת על ההחלטה לתת הטבה). גם גם במדינות שונות, כולל בישראל, המדיניות מסייעת ליצרנים ובכך חוסכת להם עלויות או מגדילה את ההכנסות שלהם. למשל, התחייבות של המדינה לקנות את כל החשמל שמיוצר, בין אם צריך או לא צריך (כי יש רזרבה גדולה). זו הטבה משמעותית שצריך לשכלל.
4 – אתה צודק שצריך פתרון לחוסר היציבות של אנגריה ממקור כמו השמש והרוח. ואתה גם צודק שמשתמשים באגירה מכל מיני סוגים.
אבל ממה שאני מכיר, הטכנולוגיה של פתרונות האגירה לא מספיק טובה בשביל לשרת משק אנרגיה גדול.
יכולות האגירה הנוכחיות של אירופה וארה"ב הן לספק סביב 5-10 שניות של תצרוכת אנרגיה ממוצעת. אם ייצור האנרגיה פוחת ליותר מזה (למשל בגלל עננים) – אתה נשאר בלי אנרגיה. לכן בתמהיל המקורות קשה להסתמך על מקורות לא יציבים כמקור מרכזי.
אבל הלוואי שהטכנולוגיה תתקדם ויפתרו את זה.
5- לגבי ירידת המחיר:
כל שרשרת האספקה של אנרגיה סולארית נמצאת בידיים סיניות והם שולטים על המחיר. כמו בהרבה תחומים הסינים החליטו שהמחיר ירד. אבל בראיה רחבה זה אומר שמערכת פגיעה לבעיות וגם שגורם אחד יכול להקפיץ את המחיר.
הייתי אומר שבשנה האחרונה המחירים בעלייה, אבל לדעתי לא נכון להסתכל על הטווח הקצר כי יש מי ששולט על המחיר.
6 – לגבי המחיר העולה של אנרגיה גרעינית – המחיר של הכל עולה, כי יש אינפלציה וכי הסטנדרט עולה (זה טוב). אבל לדעתי אתה מתייחס בעיקר לארה"ב. אם תסתכל בחלק השלישי של סדרת הפוסטים תקרא על מחקר מרתק שבדק את שינויי העלויות על פני מספר מדינות. בארה"ב בהחלט הייתה התייקרות, אבל זה דווקא החריג לרעה.
גם הטענה לגבי משך זמן ההקמה היא פונקציה של רגולציה, שבארה"ב ספציפית מחמירה מאוד ולכן גם מעכבת.
7 – לגבי חוסר הקבלה של הציבור – זו אכן בעיה. איזכרתי אותה בחלק הרביעי. אבל זו בעיה של תפיסה ציבורית (שיכולה להשתנות) ולא עובדה פיזיקלית (שהפתרון שלה תלוי מו"פ).
כמו שציינתי כמה פעמים – צריך לחשוב מה התמהיל ולא להתאהב במקור אנרגיה אחד.
נראה לי שגם אתה חושב ככה.
אהבתיאהבתי
היי,
תודה על המענה וסליחה אם הייתי חריף…
1. להיפך, LCOE מחשב את המחיר האמיתי של החשמל ואמור לכלול את כל העלויות (הקמה, תחזוקה, ותפעול על פני שנות חיי המתקן) שמחולקת בכמה חשמל מיוצר במשך כל חיי המתקן. לגבי PV, עלות התפעול והתחזוקה אפסיים לעומת כל מקור אנרגיה אחר ומסתכמים בניקוי הפאנלים, ובהחלפת ממירים פעם ב-5-10 שנים. זהו. אין תשלום על דלקים, אין תחזוקה של הפאנלים. אני אגב, לאו דווקא מסתמך על LAZARD. זה קיים במקומות נוספים. שים לב גם שלרוב LCOE רשמי של חשמל קונבנציונלי שמחושב למשל ע"י ה-IEA, נמוך יתר ממחירו האמיתי בפועל. זאת מכיוון שתחנות כוח קונבנציונליות (בעיקר פחמיות ובשנים האחרונות גם גזיות) נסגרות הרבה שנים לפני צפי אורך החיים שלהם, ומקדם ההספק (אחוז הפעילות השנתית) בפועל שלהם נמוך ממקדם ההספק התאורטי שלהם (עלויות ההקמה והתחזוקה מחולקות על היקף יצור קטן יותר של קוט"שים).
2. מה שאתה כותב כאן נכון במציאות היסטורית בה אין אגירת אנרגיה. אנו כבר נמצאים במציאות בה יש שלל טכנולוגיות לאגירת אנרגיה. כאשר הן ייושמו בהיקף נרחב, לא יהיה צורך בגיבוי של תחנות כוח אחרות. קל מאוד להקים מתקני אגירת אנרגיה מודולריים, לעומת רוב מתקני האנרגיה האחרים (תחנות כוח וכו').
3. סובסידות ליצרני אנרגיה סולארית קרקעיים (רוב הייצור הסולארי בארץ ובעולם) הם היסטוריה בישראל וגם ברוב העולם. מתקנים אלו מכרו חשמל זול יותר מחשמל מדלקי מאובנים בעולם כבר החל מ-2016. רק מתקנים שהוקמו לפני כן עדיין מקבלים תעריף מסובסד גבוה יותר. מכיוון שהיקף הייצור הסולארי גדל באופן אקספוננציאלי, רוב המתקנים הקרקעיים הקיימים כבר בישראל מקבלים פחות מ-24 אגורות לקוט"ש חשמל, כאשר קוט"ש של תחנת גז עולה לרשת החשמל 30-40 אגורות. כפי שכתבתי, החשמל ממתקני PV חדשים שהוקמו בשנים האחרונות נמכר לרשת בפחות מ-10 אגורות לקוט"ש. יותר מכך, ב-2021 נסגרו מכרזים של PV+אגירה בישראל עם תעריף נמוך מ-20 אגורות לקוט"ש סולארי אגור. התעריף הזה כולל בתוכו את כל עלויות ההקמה, עלויות התפעול ורווח של מקימי המתקנים. זאת אומרת, חשמל סולארי אגור נמכר לרשת במחיר זול בהרבה מקוט"ש שמיוצר מגז טבעי. בלי סובסידות ובלי כלום. המשמעות היא שאנרגיה סולארית ממתקנים קרקעיים שהוקמו ב-5-6 השנים האחרונות מסבסדת ייצור חשמל מכל מקור אחר בארץ כיום.
זה נכון שייצור חשמל סולארי על מבנים ותשתיות עדיין מקבל סובסידות, אבל הוא לא הרוב, וחוץ מזה יש לייצור חשמל על מבנים הרבה תועלות אחרות לעומת ייצור חשמל בשטחים פתוחים (מתחדש וקונבנציונלי) ששווה לסבסד (אין פגיעה בשטחים פתוחים, יצור חשמל באתר הצריכה מונע אבדן חשמל בהולכה, צמצום בתשתיות הולכה, חוסן אנרגטי, עליית ערך הנכס, הצללה ועוד).
4. טכנולוגיות האגירה בשלות, מסוגלות לשרת משק חשמל גדול, וכל שנה מבשילות טכנולוגיות חדשות. הבעיה היא בשינוי תפיסתי מהסתמכות על תחנות כוח קונבנציונליות להסתמכות על מתחדשות ואגירה. בארה"ב לבדה, עקב שנה של אסונות טבע ב-2020-2021 שהשביתו את רשתות החשמל הריכוזיות, הודות להוזלה המשמעותית בעלות אגירת אנרגיה בסוללות (90% בעשור), והודות לאופי המודולרי של מתקני האגירה- היקף התקנת מתקני אגירת אנרגיה גדולים מבוססי סוללות קפץ פי 6.5 תוך 3 שנים ל-12GW, ובטקסס (שנפגעה מסופה קשה בחורף לפני שנה) פי 20. וזה בלי לדבר בכלל על אגירת אנרגיה בבתים. המשמעות היא שאם רק יש רצון, אפשר בישראל להקים אגירה בטכנולוגיות דומות בהיקף של 5-10GW תוך 3 שנים ועד 2030 אפשר גם 20GW. וכל זאת, בלי להעלות את מחיר החשמל ולשפר פלאים את החוסן האנרגטי, את היעילות האנרגטית, את איכות האוויר ותוך צמצום פליטות גזי חממה.
5. אמנם רוב הייצור הוא בסין, אבל לא כולו. ירידת המחיר משקפת החלטה סינית לייצר המון פאנלים סולאריים, ו-economy of scale. אגב, לא רק בסין. כמובן, שרצוי שלא רוב הייצור יהיה במדינה אחת, אבל זה המצב בכל התחומים וסולארי הוא לא יוצא דופן. חוץ מזה, העלות פה היא רק של הייצור, ברגע שהמתקן אצלך כבר לא מעניין אותך אם יש עליית מחירים (בניגוד לדלקי מאובנים). בנוסף, עקרונית ניתן לייצר פאנלים סולאריים בכל מקום בעולם. זה לא מסובך כמו ייצור תחנות כוח קונבנציונאליות. כמובן שאם ייצרו PV בארץ זה יהיה יקר יותר מייצור בסין, אבל זה אפשרי. וכמובן אפשר לייצר PV בזול במדינות אחרות מלבד סין- אינדונזיה, וייטנאם, הודו ועוד. אתה לא יכול להגיד את זה על ייצור של רכיבים מסובכים של תחנות כוח קונבנציונליות שניתן לייצר במעט מאוד מדינות.
6. המחיר של תחנות כוח גרעיניות חדשות עולה בלי קשר לאינפלציה, אלא עקב הכבדות רגולטוריות וחשש בטיחותי הולך ועולה (פוקושימה) שמאריך את משך ההקמה ומייקר את מנגנוני הבטיחות. וזה לא רק בארה"ב. זה כך בפינלנד, בצרפת, בבריטניה. בסין ובהודו, המצב שונה כמובן, והמחירים יותר זולים.
אהבתיאהבתי