דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?

בחודש יולי המריאו לחלל ריצ׳רד ברנסון, מייסד וירג׳ין וג׳ף בזוס, מייסד אמזון. התגובות היו מגוונות. חובבי חלל וטכנולוגיה התלהבו. אבל גם היו ביקורות על הרעיון של עשירים שטסים לחלל וקריאות לעשות חרם על אמזון. אחרים קראו להגביל את בזבוז הכסף וטענו שאם מיליארדרים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על כמה דקות בחלל, זה סימןהמשך לקרוא "דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?"

האם צריך לאסור ספאם פוליטי?

"שלום כאן XXX.אלו בחירות גורליות למדינת ישראל. חשוב לי לקבל את התמיכה שלכם להנהגת המדינה. צאו מחר להצביע ויחד ננצח״ לפני כל מערכת הבחירות אנחנו מופצצים בהודעות sms ובשיחות מוקלטות עם מסרים פוליטיים. תצביעו לי, ההוא שקרן, צריך להחליף את השלטון, צריך לבחור בי שוב – כל מיני מסרים. זה מעצבן ומסיח את הדעת. הרבההמשך לקרוא "האם צריך לאסור ספאם פוליטי?"

דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב

בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"

רגולציה טובה היא לא עניין של כוח

משהו חיובי אחד יצא מהקורונה – כל העולם למד כמה חשוב שהמדיניות הציבורית תהיה איכותית, וכמה נזק יכול להיגרם ממדיניות באיכות ירודה. יש הרבה שיעורים ללמוד מסאגת הקורונה, אחד מהם הוא ש"יותר חזק" זה לא בהכרח יותר טוב. למה להטיל סגר? למשל, יש מדינות שהעדיפו להטיל סגרים אגרסיביים, יש מדינות שהתמקדו בניטור ויש כאלו שהתנהגוהמשך לקרוא "רגולציה טובה היא לא עניין של כוח"

החלטות מטופשות בזמן משבר

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

המבנה הארגוני של הרגולטורים

בישראל רוב הרשויות והיחידות הרגולטוריות בנויות באותו אופן: ההנהלה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום התוכן של הרגולציה, לפעמים יש מישהו עם רקע בניהול או מהאקדמיה. אבל ראש הארגון הוא בדרך כלל מומחה לעולם התוכן (ניירות ערך, הנדסת חשמל, רפואה וכו') וכך גם מנהלי המחלקות שכפופים אליו. ההיררכיה היא מקצועית. כשאנחנו מדברים על גיבוש רגולציה מדוייקת ואיכותית,המשך לקרוא "המבנה הארגוני של הרגולטורים"

14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה

בשנת 2020 הייתה לנו הקורונה – משבר בריאותי וכלכלי. בשנת 2021 נצטרך לעזור למשק ולחברה להתאושש ממנה. אז לכבוד הכנסת החדשה, הממשלה שבקרוב (ובתקווה) תקום בישראל וגם לכבוד ממשל ביידן בארה"ב – הכנתי רשימה של 14 צעדים שאפשר לבצע במדיניות רגולציה כדי לסייע למדינה לצאת מהמשבר.אלו צעדי מאקרו ואם תרצו להסתכל על הצעות יותר קונקרטיותהמשך לקרוא "14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה"

שחררו את מדיחי הכלים!

בחודש דצמבר 2020 הנשיא טראמפ חגג את אחד הניצחונות המוזרים ביותר שלו מול הרגולציה. הוא הצליח לעקר מתוכן רגולציה שקבעה בכמה מים מדיח כלים יכול להשתמש. אובמה רוצה לחסוך מים הכהונה של טראמפ בבית הלבן הייתה סוג של תנועת נגד לאובמה. ולכן כמו במקרים אחרים – גם פה הסיפור מתחיל בממשל אובמה. בתקופת אובמה נקבעההמשך לקרוא "שחררו את מדיחי הכלים!"

האופנה החדשה בשוק ההון – SPAC

אם אתם מתעניינים בהשקעות או בהייטק, אולי שמעתם על הטרנד הכי חם היום בשוק ההון. הוא נקרא SPAC. השם המלא הוא special purpose acquisition companies, אבל אנחנו נשאר עם SPAC. SPAC זו סוג של עסקה שבה קונים חברות. ומדובר בתופעה מאוד משמעותית: מתחילת 2021 (בסך הכל שלושה חודשים) עסקאות SPAC גייסו יותר מ-88 מיליארד דולרהמשך לקרוא "האופנה החדשה בשוק ההון – SPAC"

ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון

אני רוצה לספר לכם סיפור על חוק ישן נושן. חוק עידוד השקעות הון משנת 1959. המטרה של החוק היא "עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית" לשם "פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא" (סעיף 1 לחוק). הכלים המרכזיים של החוק הםהמשך לקרוא "ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון"

איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?

שני אנשים רוצים לקנות את אותו מוצר, מאותו מוכר. שניהם גולשים לאתר האינטרנט של המוכר וקונים את אותו המוצר.במחירים שונים. בטח יצא לכם להיתקל בזה – זה מאוד בולט כשמזמינים טיסות ומלונות. משום מה, לאחד מציגים מחירים גבוהים ולשני מחירים נמוכים. מרגיז. התאמה אישית של המחיר הגבוה ביותר האפשרי לתופעה הזו קוראים "אפליית מחירים" –המשך לקרוא "איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?"

בשבח המורכבות

בשבועות האחרונים יש מתקפה של פעילי אקלים על השירות המטאורולוגי הישראלי. הטענה היא שהשירות המטאורולוגי לא מקשר בין מזג האוויר בישראל בשנה האחרונה לבין משבר האקלים. מאחר שאני לא מומחה בתחום, אני נזהר מלהביע עמדה נחרצת בנושא הזה. אבל מה שתפס את תשומת ליבי זו התגובה של מנהל השירות המטאורולוגי – ניר סתיו (שם מעולההמשך לקרוא "בשבח המורכבות"

איך השיטה הפדרלית הכשילה את המאבק האמריקאי בקורונה?

בשנת 2020, אובחנו בארצות הברית יותר מ-18 מיליון חולים בקורונה. כמו שהמספר הזה מתייחס לכל ארצות הברית, גם אנחנו נוהגים להתייחס לארצות הברית כאל מדינה אחת. אבל בפועל היא 50 מדינות פלוס שלטון פדרלי. והנקודה הזו הייתה קריטית במאבק בקורונה. במערכת הפדרלית, הסמכויות השלטוניות מחולקות בין המדינות לבין השלטון הפדרלי. והרבה סמכויות נמצאות בידיים שלהמשך לקרוא "איך השיטה הפדרלית הכשילה את המאבק האמריקאי בקורונה?"

הבליץ של ביידן: מוחק את מורשת טראמפ

ביידן הושבע כנשיא ארה"ב אתמול (20.1.2021) ומיד התחיל לפעול. בתוך פחות מיממה הוא נקט בשורה של צעדים שרובם מיועדים למחוק ולבטל את המדיניות של טראמפ בארבע השנים האחרונות. אני מודה שאני קצת מופתע. הערכתי שזה יהיה חלק ניכר מהאג'נדה שלו, אבל לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר ובכזו עוצמה. כל מה שאני מתאר בוצעהמשך לקרוא "הבליץ של ביידן: מוחק את מורשת טראמפ"

הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה

אחרי שנה של ריחוק חברתי וסגרים, כולנו אסירי תודה על הטכנולוגיה שקיימת. דמיינו איך את החוויה של להיות בבידוד או בסגר בלי טלפון נייד, אינטרנט, נטפליקס וזום. המונח "בידוד" מקבל משמעות הרבה יותר חריפה. בזכות הקורונה ממשלות גילו שאפשר לעשות דברים מרחוק. רק לפני שנה, בינואר 2020, הוזמנתי לפגישה בירושלים. מאחר שאני גר בתל אביב,המשך לקרוא "הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה"

צוחק מי שצוחק אחרון – על רפורמות ושקרים

בנאום מצב האומה שלו לשנת 2012, הנשיא אובמה סיפר על הרפורמות שהוא מקדם כדי להקל ברגולציה, וסיפר בדיחה: "נפתרנו מרגולציה שנקבעה לפני 40 שנים, שחייבה רפתנים להוציא 10,000$ בשנה כדי שהם יוכלו להתמודד עם דליפת חלב – בגלל שמשום מה חלב נכלל בהגדרה של שמן. אני מניח שעם רגולציות כאלו, הגיוני לבכות על חלב שנשפך…"המשך לקרוא "צוחק מי שצוחק אחרון – על רפורמות ושקרים"

סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021

2020 הייתה ללא ספק השנה של הקורונה. בזמן שאנשים חלו והכלכלה התרסקה, כולנו נאלצנו ללמוד מונחים כמו מטושים ובדיקות PCR. ומה ממשלות ורגולטורים למדו מהשנה הזו? האם הן למדו להיערך ולנהל משברים, להשתמש בנתונים כדי לקבל החלטות טובות יותר? ומה לגבי התייעלות והתאמה של הרגולציה למצבים חדשים? ממשלות עסקו הרבה בהתאמה זמנית של הרגולציה לתקופתהמשך לקרוא "סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021"

שלושה שיעורים למי שרוצה להגן על פרטיות

מאחר שמידע הוא הנפט של המאה ה-21, כולם רוצים את המידע שלנו. וההגנה על המידע שלנו הופכת לעניין יותר ויותר חשוב, אבל גם יותר ויותר מסובך.יש לחץ רב לקבוע ולהדק את הרגולציה על פרטיות, אבל גם צריך לעשות את זה נכון. שיעור 1: רגולציה של פעם הסיפור על משה ועוזי בואו נחזיר את השעון אחורההמשך לקרוא "שלושה שיעורים למי שרוצה להגן על פרטיות"

מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?

אחת לכמה שנים ה-OECD מפרסם סקירה כלכלית על כל אחת מהמדינות החברות בו.בחודש ספטמבר 2020 הארגון פרסם סקירה כלכלית על מדינת ישראל. בואו נראה איך ה-OECD מנתח את מצבה של מדינת ישראל ומה היא צריכה לעשות. כמובן שהפוסט הזה מתמקד בענייני רגולציה והתוכן כאן משקף את מה שה-OECD כתב. החדשות הרעות כמו מדינות רבות, גםהמשך לקרוא "מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?"

עושים סדר בג'ונגל הנהלים 2 – שנה אחרי

דמיינו שיש לכם עסק. יום אחד מגיע פקח ונותן לכם קנס של 50,000 ₪ על הוראה שלא הכרתם. אתם שואלים אותו מה זאת ההוראה הזאת ואיפה היא כתובה. והוא עונה שהיא מופיעה בנוהל של יחידות הרישוי. "בחיים שלא שמעתי על הנוהל הזה. איפה הוא מפורסם?" אתם שואלים. והתשובה – "במגירה של מנהל מחלקת הרישוי". מרגיזהמשך לקרוא "עושים סדר בג'ונגל הנהלים 2 – שנה אחרי"

למה אפל משיקה מכשירים חדשים בלי מטען?

אתמול חברת אפל הכריזה על השקת שני מכשירים חדשים – ה-iPhone 12 וה- iPhone 12 מיני. הדבר הבולט הוא שאפל החליטה לספק את הטלפונים החדשים בלי המטען שמתחבר לקיר [נעשתה כאן עריכה, במקור נכתב שהטלפונים נמכרים בלי כבל טעינה. תודה לקוראים שהעירו]. כל מיני פרשנים הסבירו שזה נועד לשרת חיסכון בעלויות ועל כך שללקוחות שלההמשך לקרוא "למה אפל משיקה מכשירים חדשים בלי מטען?"

מדד Doing Business 2021 – יחסינו לאן?

בטח שמעתם על מדד "קלות עשיית עסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי. היופי (והחולשה) במדד הוא בפשטות. רגולציה זה עניין מורכב – עלויות, תועלות, ודאות, אחידות, השפעה על עסקים קטנים, על חדשנות, על תחרות ועוד. מאוד מסובך להתייחס להכל. המדד של הבנק העולמי מתמקד בבירוקרטיה וזה מאוד מפשט את העסק. בנוסף, רוב השאלות בנויות בצורההמשך לקרוא "מדד Doing Business 2021 – יחסינו לאן?"

איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?

סטראטאפ חדש רוצה לעזור לכם להתנהל יותר נכון כלכלית – לאפשר לכם לשלם על מוצר שקניתם בחנות או להשקיע כסף בעמלות נמוכות מאלה של הבנקים או ללא עמלות כלל.אלא שהתכנית הזאת נגנזה. מסתבר שהסטראטאפ שרוצה לעזור לכם בהתנהלות הפיננסית, לא מצליח לפתוח חשבון בנק בעצמו. אם התרגלתם להאשים את הרגולציה – זה לא בדיוק המקרה.המשך לקרוא "איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?"

שנה וחצי אחרי התרסקות ה-Boeing MAX: הכשלים של ה-FAA

במרץ 2019 התרסק מטוס Boeing 737 MAX בפעם השנייה בתוך מספר חודשים. מניית בואינג צנחה, מדינות רבות אסרו על כניסת המטוסים החדישים לשטחה וגם ה-FAA (מנהל התעופה האמריקאי) הורה לקרקע את המטוסים. בזמנו פרסמתי בזמן אמת כמה מחשבות, ועכשיו הגיע הזמן לראות מה קרה בשנה וחצי מאז הקרקוע. היום מטוסי ה-MAX החדישים של Boeing עדייןהמשך לקרוא "שנה וחצי אחרי התרסקות ה-Boeing MAX: הכשלים של ה-FAA"

סינגפור והקורונה – מדיניות 360 מעלות

לסינגפור יש סיפור מעניין עם הקורונה.אם דרום קוריאה הגיעה מוכנה לקורונה בזכות מגיפה ה-MERS, אז סינגפור עשתה את שיעורי הבית שלה בהתפרצות של מגיפת ה-SARS בשנת 2003. והם הגיעו מוכנים עם תכנית לניהול משברים בריאותיים. סינגפור השתלטה באופן יפה על המחלה. הם הצליחו לקבע את מספר המתים על 27 איש בלבד (הגרף הצהוב). זה מרשיםהמשך לקרוא "סינגפור והקורונה – מדיניות 360 מעלות"