ארכיון קטגוריות: אירועים – ניתוח מקרה

ידעתם שבעיר ניו יורק אסור לחבר לגז בניינים חדשים שגובהם עד שבע קומות? המטרה – למנוע שימוש בתנורי גז לבישול. ניו יורק היא לא העיר הראשונה לקבוע רגולציה הזו. בקליפורניה יש כ-50 ערים שונות שקבעו איסורים כאלו. כן כן, כיריים עם גז שאנחנו מכירים היטב בישראל אסורות לשימוש בחלקים ניכרים מארה"ב. הביסוס לרוב הרגולציות האלוהמשך לקרוא "האם זה הסוף לתנורי בישול עם גז?"

לפני מספר ימים הוגשה בארה"ב הצעת החוק Guidance Out of Darkness Act, או בראשי תיבות – GOOD. הצעת החוק אומרת משהו מאוד פשוט – הרגולטורים חייבים לפרסם את כל הנהלים שלהם לציבור.למה צריך בכלל חוק כזה ולמה ההצעה מגיעה מהקונגרס? בשביל לענות על זה אנחנו צריכים טיפה רקע. הרגולציה נמצאת בנהלים רובנו חושבים שהכללים שמנהליםהמשך לקרוא "החוק לחשיפת הנהלים הסודיים"

בישראל אנחנו כבר רגילים לכך שביצים צריך לשמור במקרר. כבר שנים שמשרד הבריאות ממליץ לאחסן ביצים "אך ורק במקרר". משרד הבריאות גם מסביר שלא מומלץ לשטוף ביצים: "אסור לשטוף ביצים, השטיפה עלולה לגרום לחדירת החיידקים דרך הקליפה." גם בארה"ב ה-FDA קובע שצריך לאחסן את הביצים במקרר. ממש כמו משרד הבריאות הישראלי, גם ה-FDA מסביר שזההמשך לקרוא "למה שומרים ביצים במקרר?"

כבר כמה שנים יש מלחמה רגולטורית סביב מוצרי מזון מן הצומח.האם אפשר לומר 'המבורגר צמחוני'? האם ניתן לקרוא לחלב סויה 'חלב'?לא מדובר באנקדוטה פשטנית. יש כאן מתח אמיתי, מורכבות משפטית והמון המון אינטרסים. ניתחתי את זה באריכות בעבר, באחד הפוסטים המתסכלים והמצחיקים. אז אתמול ה-FDA פרסם טיוטת רגולציה וסוף סוף התחיל להכריע בנושא.לפי הטיוטה יהיההמשך לקרוא "עדכון רגולציה: איך קוראים לחלב סויה?"

זה לא סוד שבשנים האחרונות הפודקאסטים הפכו מנישה למדיה מרכזית. כמובן שהמגמה הזו לא פסחה גם עלי וזו הזדמנות להזמין את כולם להאזין לגרסת הפודקאסט של הרגולטור, שזמינה בכל האפליקציות ויש בה כבר יותר מ-200 פרקים. הפודקאסטים תפסו תנופה וכיום כרבע מהאמריקאים צורכים חדשות דרך פודקאסטים. ברגע שזה קרה התחיל דיון בהשפעות החיוביות והשליליות שלהםהמשך לקרוא "האם בקרוב נראה רגולציה על פודקאסטים?"

בבחירות האחרונות (נובמבר 2022) שיעור ההצבעה עמד על 67.2%. זאת אומרת שבערך שליש מבעלי זכות הבחירה לא טרחו לממש אותה. אלו, פחות או יותר, הנתונים בשנים האחרונות: 67.2% (2021), 71% (2020), 69.4% (2019ב), 67.9% (2019א), 71.8% (2015). בארה"ב המצב דומה, בבחירות 2020 שיעור ההצבעה עמד על 62.8%. וגם במדינות רבות אחרות שיעור ההצבעה נע ביןהמשך לקרוא "האם לחייב הצבעה בבחירות?"

בארבע השנים האחרונות כתבתי על רגולציה בהמון תחומים, ורק עכשיו אני נוגע לראשונה בתחום הנהיגה בשכרות. תחום מאוד מוכר אבל איכשהוא הייתי קודם צריך לטפל בסיגריות אלקטרוניות, מדיחי כלים ותרומות איברים. אז בואו נצלול לסיכון המשמעותי שנוגע לכל אחד מאיתנו. צריכת אלכוהול פוגעת במהירות התגובה, במוטוריקה וביכולת שלנו לקבל החלטות. כשאנחנו מבצעים פעילות שכרוכה מראשהמשך לקרוא "החמרת הרגולציה כדי להתמודד עם נהיגה בשכרות"

עם איזה כבל אתם טוענים את הטלפון הסלולרי שלכם?בקרוב מאוד נשתמש כולנו רק בכבל USB-C, זה הכבל עם חיבור USB החדש והעגול, זה שניתן לחבר בשני בכיוונים בצורה סימטרית. ב-24 לאוקטובר 2022 נציבות האיחוד האירופי (ה"ממשלה" של האיחוד האירופי) אישרה באופן סופי את הדירקטיבה שקובעת באופן מחייב אילו חיבורי מטענים יהיו חוקיים באיחוד האירופי. דירקטיבההמשך לקרוא "האיחוד האירופי אוסר על כבלים יחודיים לטעינה של מכשירים"

עוד שבועיים, בתחילת שנת 2023 יכנס לתוקף חוק של קליפורניה שיחייב מעסיקים לפרסם את השכר כחלק מפרסום משרות. החוק יחול על כל מקום עבודה שמעסיק 15 עובדים או יותר וקובע שאם המעסיק מפרסם משרה עליו לציין את טווח השכר של המשרה (כשכר חודשי גלובאלי או כשכר שעתי). החוק הזה מיועד גם כדי לסייע למועמדים לקבלהמשך לקרוא "החוק של קליפורניה לשקיפות בשכר"

וחזרנו!אחרי שנאלצתי לקחת הפסקה – אני חוזר לשתף אתכם בסיפורים ותובנות על רגולציה, ניהול סיכונים ומדיניות ציבורית. מבטיח שיהיה מעניין, מפתיע, מצחיק ולפעמים גם מרגיז.ולכבוד החגיגות – סיפור שהוא גם מצחיק וגם מרגיז. בשנת 1955 שר האוצר, לוי אשכול, הודיע שבכוונתו לבטל את משטר הרישוי של מקררים. מה?כן, בשנים הראשונות הייתה בישראל רגולציה של רישויהמשך לקרוא "הצילו את יצרני הקרח"

לפני שבועיים ניתן פסק דין של בג"צ, שקבע מגבלות על ניתוק מחשמל בשל חובות, אם מדובר באוכלוסיות נזקקות (בג"ץ 4988/19 ס.ר.מ. נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל). בעקבות פסק הדין התפרסמו קריאות שמחה ששיבחו אותו. למשל, עורכי הדין שייצגו את העותרים אמרו: "ביום הכי קר בשנה, שבו אנשים נותרים ללא חימום, בג"ץ קיבל את עמדתנו ופסקהמשך לקרוא "הבעיה בשיח סביב פסק הדין על ניתוקי החשמל"

הבנק העולמי הוא ארגון עצום עם המון כוח, שמשקיע מיליארדי דולרים במדיניות מסביב לעולם – בפרויקטים, בהלוואת ובפיתוח. אבל בשנה וחצי האחרונות הבנק העולמי נמצא במרכזה של פרשה לא נעימה – סביב מדד קלות עשיית עסקים (Doing Business). מדובר במדד שמאז שנת 2002 בוחן כ-190 מדינות לפי מספר קריטריונים שקשורים בפתיחה ותפעול של עסקים. המדדהמשך לקרוא "למה כבר לא שומעים על מדד Doing Business"

כולכם בוודאי יכולים לספר לי איך נראה ערב חג מולד אצל משפחה אירופאית או אמריקאית סטנדרטית.אורות מעטרים את חזית הבית או הדירה, ארוחת ערב חגיגית, באח אש דולקת ובמרכז הסלון עץ אשוח גדול עמוס קישוטים. ואם ראיתם עצי חג מולד בישראל, בטח שמתם לב שמדובר בגרסה עלובה ולא מרשימה. אולי זה בגלל שפלסטיק לא מנצחהמשך לקרוא "האם עצי חג מולד בטוחים לשימוש?"

מגיפת הקורונה גרמה לנו להיות מודעים לדברים קטנים שפעם לא חשבנו עליהם. לחיצות ידיים הפכו לגורם סיכון. ואם מישהו עושה אפצ'י קטן הוא עלול להכניס את כולנו לבידוד (או חמור מכך). אבל אפיק ההדבקה מספר אחד של הקורונה הוא האוויר ופתאום התחלנו לחשוב על האוויר שאנחנו נושמים. הוא שם כל הזמן, הוא בלתי נראה אבלהמשך לקרוא "רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא"

מחקר של מכון גרטנר מצביע על הסיבות לכך שעובדים בארגונים גדולים לא עובדים לפי הנהלים:32% לא מצאו מידע רלוונטי כשהם החמיצו הוראה20% לא הצליחו לזהות את המידע הנדרש19% לא זכרו את ההוראה / הנוהל16% לא הבינו את הנוהל הרבה פעמים כשאנחנו נתקלים בהפרות של כללים אנחנו אומרים שצריך עוד ענישה.אבל שימו לב לסיבות ההפרה. העובדיםהמשך לקרוא "למה עובדים מפרים את הנהלים של הארגון?"

כולנו יודעים לדקלם שפלסטיק מזיק לסביבה ובשנים האחרונות שמענו הצעות לאסור או להגביל שימוש בפלסטיק. הדיון הזה מתנהל עכשיו בכל העולם המערבי. לאחרונה נתקלתי בדוח שחיברה אנג'לה לוגומסיני, שמסביר איך הצעות לרגולציה על פלסטיק לא יפתרו את הבעיות הסביבתיות. הדוח כולל דוגמאות לכך שהאיסורים על שימוש בפלסטיק עלולים לגרום לפגיעה בסביבה אם הם יקבעו באופןהמשך לקרוא "רוצים להגן על הסביבה? אל תמהרו לאסור על שימוש בפלסטיק"

חוק התקציב וחוק ההסדרים עברו אתמול בשלוש קריאות. זה הזמן לקצת סיכומים. שתי הערות כלליות: א. בניגוד לשיח המקובל, השנה הציבור והתקשורת עסקו בעיקר בחוק ההסדרים ופחות בחוק התקציב. בעיני זו מגמה נכונה. כבר בפוסט השני שפרסמתי כאן העברתי ביקורת על כך שהשיח בישראל ממוקד בתקציבים ומזניח את הרגולציה. אז זה מתחיל להשתנות וממש אפשרהמשך לקרוא "חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי"

ישראל הופכת יותר ויותר צפופה וגם ויותר ויותר פקוקה. אנחנו מוסיפים עוד כבישים ומחלפים אבל זמן הנסיעה רק מתארך. הבעייה הזו לא ייחודית לישראל. אותן אתגרים קיימים בערים גדולות בעולם (ניו יורק, לונדון) ובמדינות קטנות (סינגפור, הונג קונג). גם מקומות שהשכילו להקים רכבת תחתית מתמודדים עם עומסים ופקקים שמחמירים. יודע את זה כל מי שהיההמשך לקרוא "שלוש שכבות לבעיית הפקקים"

בחודש יולי המריאו לחלל ריצ׳רד ברנסון, מייסד וירג׳ין וג׳ף בזוס, מייסד אמזון. התגובות היו מגוונות. חובבי חלל וטכנולוגיה התלהבו. אבל גם היו ביקורות על הרעיון של עשירים שטסים לחלל וקריאות לעשות חרם על אמזון. אחרים קראו להגביל את בזבוז הכסף וטענו שאם מיליארדרים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על כמה דקות בחלל, זה סימןהמשך לקרוא "דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?"

"שלום כאן XXX.אלו בחירות גורליות למדינת ישראל. חשוב לי לקבל את התמיכה שלכם להנהגת המדינה. צאו מחר להצביע ויחד ננצח״ לפני כל מערכת הבחירות אנחנו מופצצים בהודעות sms ובשיחות מוקלטות עם מסרים פוליטיים. תצביעו לי, ההוא שקרן, צריך להחליף את השלטון, צריך לבחור בי שוב – כל מיני מסרים. זה מעצבן ומסיח את הדעת. הרבההמשך לקרוא "האם צריך לאסור ספאם פוליטי?"

בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"

משהו חיובי אחד יצא מהקורונה – כל העולם למד כמה חשוב שהמדיניות הציבורית תהיה איכותית, וכמה נזק יכול להיגרם ממדיניות באיכות ירודה. יש הרבה שיעורים ללמוד מסאגת הקורונה, אחד מהם הוא ש"יותר חזק" זה לא בהכרח יותר טוב. למה להטיל סגר? למשל, יש מדינות שהעדיפו להטיל סגרים אגרסיביים, יש מדינות שהתמקדו בניטור ויש כאלו שהתנהגוהמשך לקרוא "רגולציה טובה היא לא עניין של כוח"

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

בישראל רוב הרשויות והיחידות הרגולטוריות בנויות באותו אופן: ההנהלה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום התוכן של הרגולציה, לפעמים יש מישהו עם רקע בניהול או מהאקדמיה. אבל ראש הארגון הוא בדרך כלל מומחה לעולם התוכן (ניירות ערך, הנדסת חשמל, רפואה וכו') וכך גם מנהלי המחלקות שכפופים אליו. ההיררכיה היא מקצועית. כשאנחנו מדברים על גיבוש רגולציה מדוייקת ואיכותית,המשך לקרוא "המבנה הארגוני של הרגולטורים"

בשנת 2020 הייתה לנו הקורונה – משבר בריאותי וכלכלי. בשנת 2021 נצטרך לעזור למשק ולחברה להתאושש ממנה. אז לכבוד הכנסת החדשה, הממשלה שבקרוב (ובתקווה) תקום בישראל וגם לכבוד ממשל ביידן בארה"ב – הכנתי רשימה של 14 צעדים שאפשר לבצע במדיניות רגולציה כדי לסייע למדינה לצאת מהמשבר.אלו צעדי מאקרו ואם תרצו להסתכל על הצעות יותר קונקרטיותהמשך לקרוא "14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה"