הצילו את יצרני הקרח

וחזרנו!אחרי שנאלצתי לקחת הפסקה – אני חוזר לשתף אתכם בסיפורים ותובנות על רגולציה, ניהול סיכונים ומדיניות ציבורית. מבטיח שיהיה מעניין, מפתיע, מצחיק ולפעמים גם מרגיז.ולכבוד החגיגות – סיפור שהוא גם מצחיק וגם מרגיז. בשנת 1955 שר האוצר, לוי אשכול, הודיע שבכוונתו לבטל את משטר הרישוי של מקררים. מה?כן, בשנים הראשונות הייתה בישראל רגולציה של רישויהמשך לקרוא "הצילו את יצרני הקרח"

הבעיה בשיח סביב פסק הדין על ניתוקי החשמל

לפני שבועיים ניתן פסק דין של בג"צ, שקבע מגבלות על ניתוק מחשמל בשל חובות, אם מדובר באוכלוסיות נזקקות (בג"ץ 4988/19 ס.ר.מ. נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל). בעקבות פסק הדין התפרסמו קריאות שמחה ששיבחו אותו. למשל, עורכי הדין שייצגו את העותרים אמרו: "ביום הכי קר בשנה, שבו אנשים נותרים ללא חימום, בג"ץ קיבל את עמדתנו ופסקהמשך לקרוא "הבעיה בשיח סביב פסק הדין על ניתוקי החשמל"

למה כבר לא שומעים על מדד Doing Business

הבנק העולמי הוא ארגון עצום עם המון כוח, שמשקיע מיליארדי דולרים במדיניות מסביב לעולם – בפרויקטים, בהלוואת ובפיתוח. אבל בשנה וחצי האחרונות הבנק העולמי נמצא במרכזה של פרשה לא נעימה – סביב מדד קלות עשיית עסקים (Doing Business). מדובר במדד שמאז שנת 2002 בוחן כ-190 מדינות לפי מספר קריטריונים שקשורים בפתיחה ותפעול של עסקים. המדדהמשך לקרוא "למה כבר לא שומעים על מדד Doing Business"

האם עצי חג מולד בטוחים לשימוש?

כולכם בוודאי יכולים לספר לי איך נראה ערב חג מולד אצל משפחה אירופאית או אמריקאית סטנדרטית.אורות מעטרים את חזית הבית או הדירה, ארוחת ערב חגיגית, באח אש דולקת ובמרכז הסלון עץ אשוח גדול עמוס קישוטים. ואם ראיתם עצי חג מולד בישראל, בטח שמתם לב שמדובר בגרסה עלובה ולא מרשימה. אולי זה בגלל שפלסטיק לא מנצחהמשך לקרוא "האם עצי חג מולד בטוחים לשימוש?"

רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא

מגיפת הקורונה גרמה לנו להיות מודעים לדברים קטנים שפעם לא חשבנו עליהם. לחיצות ידיים הפכו לגורם סיכון. ואם מישהו עושה אפצ'י קטן הוא עלול להכניס את כולנו לבידוד (או חמור מכך). אבל אפיק ההדבקה מספר אחד של הקורונה הוא האוויר ופתאום התחלנו לחשוב על האוויר שאנחנו נושמים. הוא שם כל הזמן, הוא בלתי נראה אבלהמשך לקרוא "רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא"

למה עובדים מפרים את הנהלים של הארגון?

מחקר של מכון גרטנר מצביע על הסיבות לכך שעובדים בארגונים גדולים לא עובדים לפי הנהלים:32% לא מצאו מידע רלוונטי כשהם החמיצו הוראה20% לא הצליחו לזהות את המידע הנדרש19% לא זכרו את ההוראה / הנוהל16% לא הבינו את הנוהל הרבה פעמים כשאנחנו נתקלים בהפרות של כללים אנחנו אומרים שצריך עוד ענישה.אבל שימו לב לסיבות ההפרה. העובדיםהמשך לקרוא "למה עובדים מפרים את הנהלים של הארגון?"

רוצים להגן על הסביבה? אל תמהרו לאסור על שימוש בפלסטיק

כולנו יודעים לדקלם שפלסטיק מזיק לסביבה ובשנים האחרונות שמענו הצעות לאסור או להגביל שימוש בפלסטיק. הדיון הזה מתנהל עכשיו בכל העולם המערבי. לאחרונה נתקלתי בדוח שחיברה אנג'לה לוגומסיני, שמסביר איך הצעות לרגולציה על פלסטיק לא יפתרו את הבעיות הסביבתיות. הדוח כולל דוגמאות לכך שהאיסורים על שימוש בפלסטיק עלולים לגרום לפגיעה בסביבה אם הם יקבעו באופןהמשך לקרוא "רוצים להגן על הסביבה? אל תמהרו לאסור על שימוש בפלסטיק"

חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי

חוק התקציב וחוק ההסדרים עברו אתמול בשלוש קריאות. זה הזמן לקצת סיכומים. שתי הערות כלליות: א. בניגוד לשיח המקובל, השנה הציבור והתקשורת עסקו בעיקר בחוק ההסדרים ופחות בחוק התקציב. בעיני זו מגמה נכונה. כבר בפוסט השני שפרסמתי כאן העברתי ביקורת על כך שהשיח בישראל ממוקד בתקציבים ומזניח את הרגולציה. אז זה מתחיל להשתנות וממש אפשרהמשך לקרוא "חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי"

שלוש שכבות לבעיית הפקקים

ישראל הופכת יותר ויותר צפופה וגם ויותר ויותר פקוקה. אנחנו מוסיפים עוד כבישים ומחלפים אבל זמן הנסיעה רק מתארך. הבעייה הזו לא ייחודית לישראל. אותן אתגרים קיימים בערים גדולות בעולם (ניו יורק, לונדון) ובמדינות קטנות (סינגפור, הונג קונג). גם מקומות שהשכילו להקים רכבת תחתית מתמודדים עם עומסים ופקקים שמחמירים. יודע את זה כל מי שהיההמשך לקרוא "שלוש שכבות לבעיית הפקקים"

דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?

בחודש יולי המריאו לחלל ריצ׳רד ברנסון, מייסד וירג׳ין וג׳ף בזוס, מייסד אמזון. התגובות היו מגוונות. חובבי חלל וטכנולוגיה התלהבו. אבל גם היו ביקורות על הרעיון של עשירים שטסים לחלל וקריאות לעשות חרם על אמזון. אחרים קראו להגביל את בזבוז הכסף וטענו שאם מיליארדרים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על כמה דקות בחלל, זה סימןהמשך לקרוא "דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?"

האם צריך לאסור ספאם פוליטי?

"שלום כאן XXX.אלו בחירות גורליות למדינת ישראל. חשוב לי לקבל את התמיכה שלכם להנהגת המדינה. צאו מחר להצביע ויחד ננצח״ לפני כל מערכת הבחירות אנחנו מופצצים בהודעות sms ובשיחות מוקלטות עם מסרים פוליטיים. תצביעו לי, ההוא שקרן, צריך להחליף את השלטון, צריך לבחור בי שוב – כל מיני מסרים. זה מעצבן ומסיח את הדעת. הרבההמשך לקרוא "האם צריך לאסור ספאם פוליטי?"

דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב

בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"

רגולציה טובה היא לא עניין של כוח

משהו חיובי אחד יצא מהקורונה – כל העולם למד כמה חשוב שהמדיניות הציבורית תהיה איכותית, וכמה נזק יכול להיגרם ממדיניות באיכות ירודה. יש הרבה שיעורים ללמוד מסאגת הקורונה, אחד מהם הוא ש"יותר חזק" זה לא בהכרח יותר טוב. למה להטיל סגר? למשל, יש מדינות שהעדיפו להטיל סגרים אגרסיביים, יש מדינות שהתמקדו בניטור ויש כאלו שהתנהגוהמשך לקרוא "רגולציה טובה היא לא עניין של כוח"

החלטות מטופשות בזמן משבר

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

המבנה הארגוני של הרגולטורים

בישראל רוב הרשויות והיחידות הרגולטוריות בנויות באותו אופן: ההנהלה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום התוכן של הרגולציה, לפעמים יש מישהו עם רקע בניהול או מהאקדמיה. אבל ראש הארגון הוא בדרך כלל מומחה לעולם התוכן (ניירות ערך, הנדסת חשמל, רפואה וכו') וכך גם מנהלי המחלקות שכפופים אליו. ההיררכיה היא מקצועית. כשאנחנו מדברים על גיבוש רגולציה מדוייקת ואיכותית,המשך לקרוא "המבנה הארגוני של הרגולטורים"

14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה

בשנת 2020 הייתה לנו הקורונה – משבר בריאותי וכלכלי. בשנת 2021 נצטרך לעזור למשק ולחברה להתאושש ממנה. אז לכבוד הכנסת החדשה, הממשלה שבקרוב (ובתקווה) תקום בישראל וגם לכבוד ממשל ביידן בארה"ב – הכנתי רשימה של 14 צעדים שאפשר לבצע במדיניות רגולציה כדי לסייע למדינה לצאת מהמשבר.אלו צעדי מאקרו ואם תרצו להסתכל על הצעות יותר קונקרטיותהמשך לקרוא "14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה"

שחררו את מדיחי הכלים!

בחודש דצמבר 2020 הנשיא טראמפ חגג את אחד הניצחונות המוזרים ביותר שלו מול הרגולציה. הוא הצליח לעקר מתוכן רגולציה שקבעה בכמה מים מדיח כלים יכול להשתמש. אובמה רוצה לחסוך מים הכהונה של טראמפ בבית הלבן הייתה סוג של תנועת נגד לאובמה. ולכן כמו במקרים אחרים – גם פה הסיפור מתחיל בממשל אובמה. בתקופת אובמה נקבעההמשך לקרוא "שחררו את מדיחי הכלים!"

האופנה החדשה בשוק ההון – SPAC

אם אתם מתעניינים בהשקעות או בהייטק, אולי שמעתם על הטרנד הכי חם היום בשוק ההון. הוא נקרא SPAC. השם המלא הוא special purpose acquisition companies, אבל אנחנו נשאר עם SPAC. SPAC זו סוג של עסקה שבה קונים חברות. ומדובר בתופעה מאוד משמעותית: מתחילת 2021 (בסך הכל שלושה חודשים) עסקאות SPAC גייסו יותר מ-88 מיליארד דולרהמשך לקרוא "האופנה החדשה בשוק ההון – SPAC"

ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון

אני רוצה לספר לכם סיפור על חוק ישן נושן. חוק עידוד השקעות הון משנת 1959. המטרה של החוק היא "עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית" לשם "פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא" (סעיף 1 לחוק). הכלים המרכזיים של החוק הםהמשך לקרוא "ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון"

איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?

שני אנשים רוצים לקנות את אותו מוצר, מאותו מוכר. שניהם גולשים לאתר האינטרנט של המוכר וקונים את אותו המוצר.במחירים שונים. בטח יצא לכם להיתקל בזה – זה מאוד בולט כשמזמינים טיסות ומלונות. משום מה, לאחד מציגים מחירים גבוהים ולשני מחירים נמוכים. מרגיז. הנה דוגמה למקרה שלכאורה נראה כמו אפליית מחירים – אתר booking מציג מחיריםהמשך לקרוא "איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?"

בשבח המורכבות

בשבועות האחרונים יש מתקפה של פעילי אקלים על השירות המטאורולוגי הישראלי. הטענה היא שהשירות המטאורולוגי לא מקשר בין מזג האוויר בישראל בשנה האחרונה לבין משבר האקלים. מאחר שאני לא מומחה בתחום, אני נזהר מלהביע עמדה נחרצת בנושא הזה. אבל מה שתפס את תשומת ליבי זו התגובה של מנהל השירות המטאורולוגי – ניר סתיו (שם מעולההמשך לקרוא "בשבח המורכבות"

איך השיטה הפדרלית הכשילה את המאבק האמריקאי בקורונה?

בשנת 2020, אובחנו בארצות הברית יותר מ-18 מיליון חולים בקורונה. כמו שהמספר הזה מתייחס לכל ארצות הברית, גם אנחנו נוהגים להתייחס לארצות הברית כאל מדינה אחת. אבל בפועל היא 50 מדינות פלוס שלטון פדרלי. והנקודה הזו הייתה קריטית במאבק בקורונה. במערכת הפדרלית, הסמכויות השלטוניות מחולקות בין המדינות לבין השלטון הפדרלי. והרבה סמכויות נמצאות בידיים שלהמשך לקרוא "איך השיטה הפדרלית הכשילה את המאבק האמריקאי בקורונה?"

הבליץ של ביידן: מוחק את מורשת טראמפ

ביידן הושבע כנשיא ארה"ב אתמול (20.1.2021) ומיד התחיל לפעול. בתוך פחות מיממה הוא נקט בשורה של צעדים שרובם מיועדים למחוק ולבטל את המדיניות של טראמפ בארבע השנים האחרונות. אני מודה שאני קצת מופתע. הערכתי שזה יהיה חלק ניכר מהאג'נדה שלו, אבל לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר ובכזו עוצמה. כל מה שאני מתאר בוצעהמשך לקרוא "הבליץ של ביידן: מוחק את מורשת טראמפ"

הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה

אחרי שנה של ריחוק חברתי וסגרים, כולנו אסירי תודה על הטכנולוגיה שקיימת. דמיינו איך את החוויה של להיות בבידוד או בסגר בלי טלפון נייד, אינטרנט, נטפליקס וזום. המונח "בידוד" מקבל משמעות הרבה יותר חריפה. בזכות הקורונה ממשלות גילו שאפשר לעשות דברים מרחוק. רק לפני שנה, בינואר 2020, הוזמנתי לפגישה בירושלים. מאחר שאני גר בתל אביב,המשך לקרוא "הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה"

צוחק מי שצוחק אחרון – על רפורמות ושקרים

בנאום מצב האומה שלו לשנת 2012, הנשיא אובמה סיפר על הרפורמות שהוא מקדם כדי להקל ברגולציה, וסיפר בדיחה: "נפתרנו מרגולציה שנקבעה לפני 40 שנים, שחייבה רפתנים להוציא 10,000$ בשנה כדי שהם יוכלו להתמודד עם דליפת חלב – בגלל שמשום מה חלב נכלל בהגדרה של שמן. אני מניח שעם רגולציות כאלו, הגיוני לבכות על חלב שנשפך…"המשך לקרוא "צוחק מי שצוחק אחרון – על רפורמות ושקרים"