עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים

רגולציה חדשה מעצבת את התחבורה בעיר

החל מאתמול חובה על רוכבי אופניים חשמליים בישראל לחבוש קסדה (הקנס הוא 250 ש"ח ובקרוב יעלה ל-1,000 ש"ח). זו הזדמנות טובה לדבר על הרגולציה בתחום.

בשנים האחרונות עלו על הכבישים (ועל המדרכות) הרבה אופניים וקורקינטים חשמליים. מדובר על כלי רכב מנועײַם קלים, קטנים וזולים.
כמו כל פעילות וכל כלי רכב, הם כרוכים בסיכון והשאלה היא האם יש צורך ברגולציה ממשלתית, ואם כן – מה צריכים להיות הכללים.

האתגר הוא שמדובר בתופעה חדשה לכן אין לנו הרבה נתונים וניסיון. אנחנו גם לא לגמרי מבינים לאן היא הולכת.

להמשיך לקרוא עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים

כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?

רגולציה וחדשנות

יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה.

יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים. בתקופת המהפכה החקלאית היו לנו אלפי שנים לפתח דיני קניין. בתקופת המהפכה התעשייתית היו לנו עשרות שנים לפתח דיני בטיחות בעבודה. אבל היום קצב השינויים הרבה יותר מהיר (למשל פינטק).

לדעתי, האתגר הוא לא רק שהטכנולוגיה מתקדמת מהר מתמיד, אלא שהממשלה מגיבה לאט. וככל שממשלות הלכו וגדלו – כך קצב התגובה שלהם ירד עוד יותר. במילים אחרות: השוק מתקדם מהר מתמיד והממשלות מגיבות לאט יותר.

להמשיך לקרוא כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?

סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018!

לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה.

כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.

1. הרפורמה ברישוי עסקים

זה ללא ספק הדבר הכי משמעותי שקרה בשנים האחרונות – שינוי שישפיע על 150,000 עסקים. זו רפורמה שהופכת מערכת ענקית:

להמשיך לקרוא סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה

קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה

חדשות טובות – מחזקים את מדיניות הרגולציה בישראל!

ארבע שנים אחרי שישראל אימצה מדיניות רגולציה (בהחלטת ממשלה 2118), הממשלה העבירה הבוקר (23.12.2018) החלטת ממשלה נוספת (מס' 4398).

ההחלטה החדשה מעבירה אותנו מהתנהלות של פרויקט למערכת מסודרת ועקבית. ההחלטה מחזקת את המנגנונים הקיימים. באופן טבעי, החלטת הממשלה בונה תשתית ומסתכלת על המערכת כולה. לכן לא תראו כאן התייחסות לרגולציה בתחום ספציפי.

להמשיך לקרוא קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה

חיסון נגד החלטות שגויות

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים.

חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר בין חיסון נגד חצבת לבין אוטיזם. הטענה הזו הופרכה במחקרים מקיפים, אבל החשש מפני סיכונים הצליח לחלחל. כדי להבין כמה התופעה רצינית אפשר להסתכל על תגובה של ממשלות: למשל אוסטרליה החליטה לשלול תשלומי רווחה ותמיכות להורים שלא מאפשרים לילדיהם להתחסן.

אנחנו לא מבינים סיכונים

יש פער בין המידע המדעי החד משמעי, לבין התפיסה הציבורית של הנושא. לדעתי הפער הזה קשור לאיכות המידע שאנחנו מקבלים. כדי לקבל החלטות טובות אנחנו צריכים להסתמך על מידע מבוסס. הבעיה היא שגם כשיש מידע, אנחנו לא תמיד מצליחים להבין מהם הסיכונים ומה ההחלטה הנכונה.

להמשיך לקרוא חיסון נגד החלטות שגויות

דילמת הסיגריות האלקטרוניות

האם להתיר שימוש בסיגריות אלקטרוניות?

בעולם קיימת הסכמה שסיגריות מזיקות לבריאות (ראו למשל כאן וכאן). אבל סיגריות אלקטרוניות יוצרות דילמה קשה עבור רגולטורים בתחום הבריאות.

מצד אחד, יכול להיות שכדאי להם לאפשר שימוש בסיגריות אלקטרוניות – כי הן יכולות להיות תחליף לסיגריות "אמיתיות" וכך להציל חיי אדם ולחסוך מיליונים בהוצאות בריאות. מצד שני, יש טענות שסיגריות אלקטרוניות מהוות שער כניסה לעישון סיגריות רגילות, במיוחד עבור בני נוער (למשל באמצעות סיגריות אלקטרוניות בטעמים).

אז איך מכריעים?

להמשיך לקרוא דילמת הסיגריות האלקטרוניות

האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?

הרשויות פועלות נגד חברות קריפטו

הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הגיעה להישג תקדימי בפיקוח על מטבעות קריפטו (Cryptocurrency). ה-SEC חתמה על הסדר עם שני סטארטאפים שהנפיקו לציבור מטבעות קריפטו (מה שמכונה ICO – Initial Public Offering, קצת כמו IPO לניירות ערך).

 
לפי ההסדר החברות ישלמו עיצומים כספיים (civil penalties) ל-SEC ויחזירו את הכסף למשקיעים. זה המקרה הראשון שמוטלים עיצומים כספיים בגלל ביצוע ICO.אבל רעידת האדמה האמיתית היא שהחברות הסכימו לרשום את המטבעות שלהן כניירות ערך ולהתנהל לפי הרגולציה על ניירות ערך (מניות, אג"ח וכו'). בעצם החברות מודות שמדובר בניירות ערך ולא באמצעי תשלום (utility tokens).

 

להמשיך לקרוא האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?

הקרב על Airbnb

ניסיונות להחיל רגולציה על שיתוף דירות

לפני כמה שבועות המפקחת על רישום מקרקעין דנה במחלוקת בין בעלי דירות בתל אביב. המפקחת פסקה שאסור לבעלי הדירות להשכיר דירות ב-Airbnb כי לפי תקנון הבית המשותף (שעליו הם חתמו) נקבע שהדירות ישמשו הן רק למטרות מגורים. זו החלטה מאוד נקודתית, אבל היא עוסקת בסוגיה אקטואלית. במקביל, התאחדות המלונות פועלת כדי להקשיח את הרגולציה של כיבוי אש על מי שישכיר דירה דרך Airbnb ודומיו.

להמשיך לקרוא הקרב על Airbnb

המהלך הכי חשוב שהממשלה עשתה ב-2018 להורדת יוקר המחייה

לפני שבועיים נתקע לי הרכב. הגעתי למוסך קטן והתחדשתי במצבר חדש. כשנכנסתי למשרד לשלם ראיתי שעל הקיר תלוי רישיון העסק שלהם – שתוקפו פג לפני 4 שנים.

סיפרתי להם שאני עוסק ברגולציה ממשלתית ושאלתי איך זה שאין להם רישיון עסק בתוקף. בבת אחת למנהל העסק נהיה שחור בעיניים. הוא סיפר על הקשיים ועל אינספור פניות לאגף רישוי עסקים ברשות המקומית. אחר כך סיפרתי לו שבקרוב הרבה מהבעיות האלו יפתרו, בזכות הרפורמה ברישוי עסקים שעברה לאחרונה. דיברנו על כמה שינויים מתוך הרפורמה והוא אמר שזה מרגיע אותו ושמדהים שהממשלה העבירה דבר כזה. אז בואו אספר לכם מה שסיפרתי למוסכניק שלי.

מה זה רישוי עסקים?

חוק רישוי עסקים הוא התשתית לפיקוח על 200 סוגי עסקים: מקיוסק ועד תחנות כח. כ-150,000 עסקים בישראל כפופים לחוק.

להמשיך לקרוא המהלך הכי חשוב שהממשלה עשתה ב-2018 להורדת יוקר המחייה

האם צריך לפתור את בעיית הפקקים? לא בטוח

למה חשוב להבין את הבעיה

האדריכל הלל שוקן פרסם טור שבו הוא מתנגד לפתרונות לבעיית הפקקים, בגלל שלדעתו זו בכלל לא הבעיה. לשיטתו קשיי ההתניידות הם הבעיה האמיתית ואותה צריך לפתור.

ואז מגיע המשפט הכי חשוב בטור שלו:

"הגדרה נכונה של הבעיה עשויה להביא לתובנות ולפתרונות מפתיעים."

להמשיך לקרוא האם צריך לפתור את בעיית הפקקים? לא בטוח

סקירה עולמית – Regulatory Policy Outlook 2018

היום ה-OECD פרסם את הדוח החשוב והמקיף ביותר שמתפרסם על מדיניות רגולציה: Regulatory Policy Outlook. הדוח, שמתפרסם פעם בשלוש שנים בלבד, מתייחס גם למגמות בעולם ומה כל מדינה עשתה.

הנה כמה תובנות על מגמות בעולם וכמה נקודות על ישראל.

מגמות עולמיות בתחום הרגולציה

1. מוסדות ותהליכי בקרה

המגמה של השנים האחרונות היא לעבור מעיסוק בעקרונות להקמה של מוסדות ותהליכים שמוודאים שהעקרונות מיושמים.

להמשיך לקרוא סקירה עולמית – Regulatory Policy Outlook 2018

סיכום מדד Doing Business 2018

מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על עסקים קטנים ובינוניים.

אז מה חדש במדד עשיית עסקים של 2018?

המדד לשנת 2018 (שפורסם ב-31.10.2017) לא מחמיא לישראל.

להמשיך לקרוא סיכום מדד Doing Business 2018