המונופול הממשלתי בשוק ההימורים

בישראל הימורים פרטיים הם עבירה פלילית. אסור לארגן הימורים ואסור להשתתף בהם. בגלל שחוזה הימורים הוא בלתי חוקי, בית משפט גם לא יאכוף אותו. אבל – וזה אבל גדול – לממשלה מותר לארגן הימורים. ברוכים הבאים לפינה האקדמית – שבה נדבר על מחקרים אקדמיים. בפוסט הזה נראה מאמר של פרופ' עופר גרוסקופף. בשנת 2018 גרוסקופףהמשך לקרוא "המונופול הממשלתי בשוק ההימורים"

רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור

הגשתם תביעה לבית משפט. ביום הדיון אתם נכנסים לאולם בית המשפט, ובמקום שופט – יושב מחשב שדן בתיק ונותן פסק דין. נשמע דמיוני? בישראל תביעות קטנות (עד כ-30,000 ₪) מתנהלות בהליך מהיר יחסית – פסק הדין ניתן תוך חצי שנה בממוצע. אבל כל שעה ששופטת מקדישה מזמנה לתיקים הללו זו שעה שהיא לא מטפלת בתיקיםהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור"

רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?

המחצית השנייה של המאה ה-19 היתה תקופה של שגשוג כלכלי בארה"ב. תעשיות חדשות כמו נפט, רכבות ופלדה העלו את רמת החיים של האמריקאים, והמסחר בין המדינות הלך והתרחב. היזמים ואנשי העסקים של אותה תקופה (רוקפלר, ונדרבליט, קרנגי ואחרים) צברו יותר ויותר עוצמה מונופוליסטית. באופן טבעי הם החלו לנסות לדחוק את מהמתחרים שלהם מחוץ לשוק, אוהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?"

רגולציה ועבודה מאורגנת

הממשלה מעצבת את שוק העבודה למשפט ולרגולציה יש תפקיד מרכזי בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. רגולציה מטילה אחריות, מחלקת סיכונים ויוצרת מבנים חברתיים. אחד המבנים האלו הוא העבודה המאורגנת. הרעיון שעומד מאחורי ארגוני עובדים הוא שלמעסיק יש יותר כוח מלעובד בודד, ולכן התאגדות של קבוצת עובדים יכולה לתרום לאיזון בכוח המיקוח עם המעסיק. דיני העבודההמשך לקרוא "רגולציה ועבודה מאורגנת"

אידהו מציגה: שקיעה רומנטית

משהו מדהים קורה במדינת אידהו בארה"ב. כל הרגולציה שלה עומדת להתבטל (אולי). הכל התחיל בגלל שהרגולציה של אידהו בנויה בצורה יחודית. בכל שנה צריך לבחון את הרגולציה ולעגן אותה מחדש בפרלמנט. בדרך כלל התהליך הזה קורה באופן טבעי ובלי עניין גדול. אבל השנה קרה משהו אחר. הרגולציה בתוקף עד סוף יוני ולכן לפני מספר חודשיםהמשך לקרוא "אידהו מציגה: שקיעה רומנטית"

רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה

שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובטהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה"

רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים

במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה.

רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור

השעה 14:45 ביום 6 במאי 2010 תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים. בתוך כמה דקות המדדים המובילים בארה"ב צנחו בפראות ומחקו שווי של כטריליון דולר. ובתוך חצי שעה הם הספיקו להתאושש. מקרה מוזר של קריסה ומיד השתקמות. הדעה הרווחת היא שמפולת הבזק של 2010 נגרמה כתוצאה מפעילות של תוכנות למסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (HFT).המשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור"

כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה

במהלך השבועות האחרונים בטח שמתם לב שהרשת געשה במיוחד סביב מהלך של האיחוד האירופאי שנקרא Directive on Copyright in the Single Digital Market. מדובר במהלך המשמעותי ביותר בתחום דיני זכויות היוצרים באירופה מזה כמה עשורים. בקצרה, האיחוד האירופאי מנסה להגדיר איך מדינות צריכות לאכוף את דיני זכויות היוצרים באינטרנט בפעילות "חוצת גבולות". כלומר – האירופאיםהמשך לקרוא "כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה"

פסח ומצות

אחד היתרונות של הבלוג הזה הוא שאני יכול לכתוב כמעט על כל נושא וכל אירוע. כמו שהזכרתי באחד הפוסטים הראשונים, הרגולציה נמצאת כמעט בכל מקום והיא ממש לא עניין נישתי (היא שם כשאתה הולכים להופעה, כשאתם קונים אוכל וכשאתם חוגרים את הילד שלכם ברכב). אז לכבוד ליל הסדר – בואו נדבר על פסח ועל הרגולציה שלו.המשך לקרוא "פסח ומצות"

תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?

כמו בהרבה תחומים, גם בעולם הרגולציה יש טרנדים ואופנות. אחת האופנות העדכניות היא שימוש בתובנות של כלכלה התהגותית. אני לחלוטין בעד הגישה הזו וחושב שצריך לעשות יותר שימוש בכלים כאלו. הבעיה היא שאנשים מתעלמים מהמגבלות של כלים כאלו ומתייחסים לכלכלה התנהגותית כפתרון קסם. חובת גילוי מידע אחד השימושים הכי נרחבים בתובנות התנהגותיות הוא בסימון מזון.המשך לקרוא "תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?"

הרגולציה של הדמוקרטיה

נתחיל מהשורה התחתונה: סביר להניח שעברתם על החוק. ואם לא אתם – אז חברים שלכם. בטח לא יפתיע אתכם לשמוע שהמדינה קובעת כללים של מותר ואסור גם בנושא הבחירות. אבל הנה כמה הוראות שאתם כנראה לא מכירים. בבחירות לרשויות המקומיות אסור בכלל להכניס טלפון נייד לחדר שבו נמצא הקלפי. זה איסור מוחלט: "לא יחזיק אדם,המשך לקרוא "הרגולציה של הדמוקרטיה"

רגולציה על ערפדים

צעיר לנצח מאז תחילת שנות ה-2000 יש טרנד בריאותי חדש – עירוי דם צעיר. אנשים קונים מנות דם (בעיקר פלזמה) של אנשים צעירים ומבצעים עירוי דם – מכניסים אותו לתוך מחזור הדם שלהם. מאחורי התופעה הזו יש אמונה שלדם צעיר יש תועלת בריאותית. הכל התחיל בגלל מחקר שבוצע בעכברים מבוגרים וצעירים, והתפרסם בכתב העת nature.המשך לקרוא "רגולציה על ערפדים"

5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק

בשנת 2019 הרגולציה תגיע להייטק ענף ההיטק הוא מהענפים הבודדים שמסורתית לא היה כפוף לרגולציה מיוחדת. כמובן שחלים עליו דיני עבודה, דיני מיסים והם צריכים לשלם ארנונה. אבל בשונה מהרבה עסקים אחרים, כמעט אין רגולציה ספציפית שחלה על הפעילות של ההייטק. אפשר לייחס את הצמיחה האדירה של ענף ההייטק לעובדה שהוא כמעט לא מוגבל באמצעותהמשך לקרוא "5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק"

היום שאחרי התרסקות מטוס Boeing 737-MAX

הפוסט הזה קצת טריקי כי אני כותב על אירוע שעדיין מתגלגל. אבל אנחנו בעד לקיחת סיכונים ויהיה מעניין לראות בדיעבד מה קרה. התרסקות המטוס והתגובות באוקטובר 2018 מטוס Boeing 737 MAX 8 של חברת Lion Air התרסק לתוך הים. בהתרסקות נהרגו כל 189 האנשים שהיו על המטוס. כחמישה חודשים לאחר מכן, ב-10.3.2019, התרסק מטוס Boeingהמשך לקרוא "היום שאחרי התרסקות מטוס Boeing 737-MAX"

כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים

איזון בין פנאי וקריירה (work-life balance) הוא אתגר משמעותי במיוחד עבור הורים. זה עוד יותר מאתגר עם פעוטות בגילאים צעירים. אחד הפתרונות הפרקטיים הוא לתאם פעילות שבה מספר פעוטות משחקים יחד ואחד ההורים שומר עליהם. ככה אותו הורה יכול להיות עם הפעוטות, והוא מפנה את ההורים של יתר הפעוטות. זה מה שעשו מספר הורים בוושינגטוןהמשך לקרוא "כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים"

חוק בטיחות מקררים

"מעשה מצער עד למאוד בשני פעוטים שמצאו מותם בחניקה, כשנכנסו אל תוך מקרר ריק שעמד בחצר ביתם, ודלת המקרר נסגרה מאחוריהם. אין חולקין שהמקרר היה משל המשיב, ושהלה העמידו בחצר ההיא אחרי שהוציאו מכלל שימוש." כך נפתח פסק הדין של השופט חיים כהן בהליך הפלילי נגד מרדכי בש (בסופו הוא הורשע). הסיפור של מדרכי בשהמשך לקרוא "חוק בטיחות מקררים"

רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית

הרשת החברתית Twitter הכריזה על מדיניות חדשה לגבי קמפיינים פוליטיים. המדיניות החדשה קובעת כללי משחק – רגולציה – עבור פרסומות פוליטיות. המדיניות החדשה מופעלת לקראת הבחירות הקרובות באירופה, אוסטרליה והודו (כנראה שהם יגיעו לישראל רק בבחירות הבאות). מי שירצה לבצע פרסום ממומן באזורים אלה דרך Twitter יצרך להגיש בקשה לאישור מראש (certification). החל מה-11 למרץהמשך לקרוא "רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית"

עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים

רגולציה חדשה מעצבת את התחבורה בעיר החל מאתמול חובה על רוכבי אופניים חשמליים בישראל לחבוש קסדה (הקנס הוא 250 ש"ח ובקרוב יעלה ל-1,000 ש"ח). זו הזדמנות טובה לדבר על הרגולציה בתחום. בשנים האחרונות עלו על הכבישים (ועל המדרכות) הרבה אופניים וקורקינטים חשמליים. מדובר על כלי רכב מנועײַם קלים, קטנים וזולים. כמו כל פעילות וכל כליהמשך לקרוא "עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים"

כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?

רגולציה וחדשנות יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה. יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים.המשך לקרוא "כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?"

סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018! לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה. כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.המשך לקרוא "סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה"

קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה

חדשות טובות – מחזקים את מדיניות הרגולציה בישראל! ארבע שנים אחרי שישראל אימצה מדיניות רגולציה (בהחלטת ממשלה 2118), הממשלה העבירה הבוקר (23.12.2018) החלטת ממשלה נוספת (מס' 4398). ההחלטה החדשה מעבירה אותנו מהתנהלות של פרויקט למערכת מסודרת ועקבית. ההחלטה מחזקת את המנגנונים הקיימים. באופן טבעי, החלטת הממשלה בונה תשתית ומסתכלת על המערכת כולה. לכן לא תראוהמשך לקרוא "קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה"

חיסון נגד החלטות שגויות

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

דילמת הסיגריות האלקטרוניות

האם להתיר שימוש בסיגריות אלקטרוניות? בעולם קיימת הסכמה שסיגריות מזיקות לבריאות (ראו למשל כאן וכאן). אבל סיגריות אלקטרוניות יוצרות דילמה קשה עבור רגולטורים בתחום הבריאות. מצד אחד, יכול להיות שכדאי להם לאפשר שימוש בסיגריות אלקטרוניות – כי הן יכולות להיות תחליף לסיגריות "אמיתיות" וכך להציל חיי אדם ולחסוך מיליונים בהוצאות בריאות. מצד שני, יש טענותהמשך לקרוא "דילמת הסיגריות האלקטרוניות"