בשבוע שעבר ניו זילנד הודיעה שהיא הצליחה למגר את הקורונה. ניו זילנד היא המדינה הראשונה שמכריזה שאין יותר חולים מאובחנים במדינה. החודשים האחרונים היו מבחן עולמי בניהול משברים. כשהקורונה פרצה לחיינו, כתבתי על עקרונות לניהול משברים בריאותיים. חלק מהמדינות ניהלו את המשבר יותר טוב וחלק פחות טוב. את התוצאות אנחנו רואים בחדשות סביבנו. אז בואוהמשך לקרוא "הכישלון של ארה"ב וההצלחה של ניו זילנד בטיפול בקורונה"
ארכיון קטגוריות: אירועים – ניתוח מקרה
למה יש מהומות בארה"ב? בעיות ברגולציה על אלימות משטרתית
בשבועיים האחרונים ארצות הברית בוערת. זה התחיל ברצח של ג'ורג' פלויד שנחנק על-ידי שוטר.אבל זה לא באמת התחיל שם. זה התחיל מזמן, כי המוות של פלויד הוא חלק מתופעה רחבה של אלימות משטרתית בארצות הברית.המקרה הזה מעורר שאלות קשות לגבי גבולות הכוח של המשטרה.למשטרה יש תפקיד חיוני, אבל היא ארגון אלים מעצם הגדרתו, כי היאהמשך לקרוא "למה יש מהומות בארה"ב? בעיות ברגולציה על אלימות משטרתית"
איך דרום קוריאה התמודדה עם הקורונה?
דרום קוריאה וארה"ב אימתו את החולה הראשון בקורונה ב-20 לינואר. נכון ל-23.5 בדרום קוריאה חלו 218 אנשים למיליון תושבים ומתו 5 אנשים למיליון תושבים. לשם ההשוואה, בארה"ב חלו 4,983 למיליון תושבים ומתו 295 אנשים לכל מיליון תושבים. זה פי 20 חולים ופי 60 מתים.ברור שדרום קוריאה התמודדה יותר טוב עם הקורונה. ההבדל הזה נובע מכךהמשך לקרוא "איך דרום קוריאה התמודדה עם הקורונה?"
חוק לעידוד תרומת איברים
תרומת איברים מצילה חיים. זה ברור. אבל למרות שיש לי שתי כליות ואני צריך רק אחת – אני לא ממהר לתרום כלייה. אגב, גם דם (שהוא "איבר" מתחדש) אנחנו לא ממהרים לתרום. בישראל יש 1,235 איש שממתינים להשתלת איבר, מתוכם 857 לכליה. בארצות הברית יש כ-113,000 איש שממתינים להשתלת איברים. ובממוצע כל יום מתים 20המשך לקרוא "חוק לעידוד תרומת איברים"
שקט! מפקחים
הבריטים נחשבים לאחד העמים המנומסים ביותר בעולם. אבל לא בטוח שהתדמית הזו נכונה. בשנים האחרונות יותר ויותר ערים בבריטניה מפעילות סעיף חוק (PSPOs) כדי לקבוע מגבלות על חופש הביטוי. ליתר דיוק הם קבעו איסור על קללות. עיריות קובעות איסור להשתמש במרחב הציבורי ב-foul and abusive language, כשהעונש על הפרה עומד על אלף פאונד. מאז 2014המשך לקרוא "שקט! מפקחים"
האם ואיך לפקח על Airbnb?
הכלכלה המשתפת סוחפת את העולם ומשנה את כללי המשחק. בישראל אנחנו מכירים את הכלכלה השיתופית בשתי סוגיות: Airbnb לשיתוף נכסים ו-Uber לשיתוף בנסיעות. את Uber אנחנו לא באמת מכירים כי הרגולציה המסורתית חוסמת אותה, אבל Airbnb נכנסה לישראל כמו ליתר העולם ועוררה שאלות שונות. למשל, המלונאים מתנגדים לה ודורשים להחיל רגולציה קפדנית על דירות מגוריםהמשך לקרוא "האם ואיך לפקח על Airbnb?"
איך אוסלו הצליחה להגיע לאפס הולכי רגל ורוכבי אופניים הרוגים ב-2019?
בשנת 2019 נהרגו בתאונות דרכים במדינת ישראל 349 בני אדם, מתוכם 127 היו הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשים בכלים שלא חייבים ברישיון. בכל העולם תאונות דרכים הן גורם מוות משמעותי. נשאלת השאלה מה אנחנו עושים ואיך אפשר לצמצם את המספר הזה. בשנת 2019 אוסלו הצליחה לרשום הישג משמעותי: אפס הולכי רגל ורוכבי אופניים הרוגים. אפס.המשך לקרוא "איך אוסלו הצליחה להגיע לאפס הולכי רגל ורוכבי אופניים הרוגים ב-2019?"
האם ההקלות הרגולטוריות בזמן הקורונה מצמצמות בירוקרטיה?
בשבועות האחרונים פרסמתי כאן ביקורת קשה על ההתמודדות של ממשלת ארה"ב מול הקורונה – בהתחלה על כך שה-CDC מנע ביצוע בדיקות ולפני שבוע על כך שה-FDA חסם יבוא של מסכות KN95. היום אני רוצה להציג לכם את ההקלות של ה-FDA ברגולציה על מכשור רפואי. בואו נראה מה הם עשו והאם זה מספיק. והיום נתמקד במכשורהמשך לקרוא "האם ההקלות הרגולטוריות בזמן הקורונה מצמצמות בירוקרטיה?"
האומץ לפעול לפי הנתונים
כיום מקובל שצוות של מספר עובדים מפעיל רכבת אבל בתעשייה כבר נערכים לאפשרות שבאמצעות מחשבים ורובוטים אפשר יהיה לצמצם את הצוות לעובד אחד בלבד. המגמה הזו התנגשה חזיתית עם טיוטת רגולציה שפורסמה על ידי מנהל הרכבות הפדרלי (FRA) בשנת 2016. כחלק מהניסיון לצמצם תאונות רכבת ולשפר את הבטיחות, ה-FRA פרסם טיוטת רגולציה שתחייב שעל כל רכבתהמשך לקרוא "האומץ לפעול לפי הנתונים"
הרגולציה האמריקאית ממשיכה לזרוע הרס: אין מסכות מיגון מפני הקורונה
לפני שלושה שבועות כתבתי על כך שארה"ב מאבדת שליטה על הקורונה בגלל רגולציה גרועה. התוצאות לא איחרו לבוא: היום יש בארה"ב יותר חולים מבכל מדינה אחרת (מעל 200,000) ומתו שם כבר יותר מ-5,000 איש.יש מחסור עולמי אדיר במסכות N95, וגם בארה"ב אין מספיק מסכות כאלו עבור הצוותים הרפואיים. ה-FDA יצא בשורת הקלות רגולטורית סביב משברהמשך לקרוא "הרגולציה האמריקאית ממשיכה לזרוע הרס: אין מסכות מיגון מפני הקורונה"
הרפורמה ברגולציה על מפעלי בשר
יש שאלות שתמיד חוזרות כשעובדים על רפורמה ברגולציה. קחו למשל פיקוח על מפעלי מזון. בטח נשאל – איך צריך לפקח עליהם? מה בדיוק הפקחים צריכים לעשות? ואיך מייצרים מקסימום פיקוח אפקטיבי עם המשאבים הקיימים? רפורמה שבוצעה ממש לאחרונה בארה"ב עונה על השאלות האלו בצורה מעניינת. בדצמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה שה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) החליטהמשך לקרוא "הרפורמה ברגולציה על מפעלי בשר"
האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה
לפני שבוע איטליה הטילה סגר מלא על כל המדינה. שוטרים וחיילים מסתובבים ומוודאים שאנשים לא מפרים את הסגר. הסגר הזה בא אחרי ההתפשטות חסרת המעצורים של נגיף הקורונה באיטליה, שהביא את מערכת הבריאות שלהם לסף קריסה (ויש שאומרים שהיא כבר קורסת). לחצו כאן לקריאת הפוסט הקודם – על הכשלים של האמריקאים בטיפול בקורונה. וכאן אפשרהמשך לקרוא "האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה"
הסיבה שהקורונה משתוללת בארה"ב: רגולציה גרועה
לבתי חולים בארה"ב יש את הציוד הנדרש לביצוע בדיקה של קורונה והם היו יכולים לבדוק הרבה מאוד אנשים. אבל המרכז למניעת מחלות של הממשל הפדרלי (CDC) רצה ליישם בדיקה חדשה ומתוחכמת שמיועדת לבדוק שורה של וירוסים חוץ מהקורונה. לכן ה-CDC חייב את בתי החולים לבצע רק את הבדיקה המיוחדת שהוא פיתח ואסר עליהם לבצע כלהמשך לקרוא "הסיבה שהקורונה משתוללת בארה"ב: רגולציה גרועה"
כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות
רגולציה היא עולם מאוד טריטוריאלי. רגולטור אחד מפקח על תחבורה, רגולטור שני מפקח על הסביבה, רגולטור שלישי מפקח על אנרגיה, וכו'. בדרך כלל רגולטורים פועלים בתחומי עומק, ב-silos נפרדים. לכל אחד יש את התחום שלו. הם לא אוהבים להתערב בתחומים של אחרים (ועוד פחות אוהבים שאחרים מתערבים בתחום שלהם). אבל מה קורה כאשר הסיכונים בתחוםהמשך לקרוא "כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות"
הפרלמנט האירופי רוצה לחייב כבל טעינה אחיד לכל המכשירים
– למישהו יש מטען? – כן בטח. – אה, זה של אייפון? לא משנה. לכולנו יצא להתקל בחוסר הנוחות בגלל שחברות שונות משתמשות בכבלים שונים לטעינה של מכשירים. זה נפוץ במיוחד בטלפונים ניידים. ב-2009 היו בשוק 30 מטענים שונים. המצב השתפר והיום יש שלושה עיקריים: ה-micro usb (הטרפז עם שתי הבליטות), ה- lightning הייחודי שלהמשך לקרוא "הפרלמנט האירופי רוצה לחייב כבל טעינה אחיד לכל המכשירים"
למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?
בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"
להתמודד עם שינויי האקלים
כמה חודשים אחרי שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן הוא הודיע שארה"ב תפרוש מאמנת פריז בנושא האקלים. זו הייתה רעידת אדמה כי לכולם היה ברור שהפרישה של ארה"ב מהאמנה תחליש אותה מאוד. פרשנים טענו שבלי ארה"ב, ההסכם עלול לקרוס או להיות חסר ערך ללא רגולציה אמריקאית. [הפוסט לא עוסק בסוגיה עצמה של שינוי אקלים – קיומההמשך לקרוא "להתמודד עם שינויי האקלים"
האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?
מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שכל הזמן חלה עליכם רגולציה. כשאתם יושבים בבית מול המחשב, כשאתם מפליגים בים וגם כשאתם טסים בשמיים. סביב כל אחת מהפעולות האלו יש הרבה מאוד רגולציה. לפקח על החלל החיצון אבל יש מקום אחד שנשאר יחסית ריק מרגולציה – החלל. האם זה עומד להשתנות? צפוף בחלל החיצון מה עולה לכםהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?"
התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם
אחת הדרכים הנפוצות לייצור חשמל היא שריפת פחם. בישראל, תחנות כוח פחמיות הן מקור זיהום האוויר הגדול ביותר ולכן המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת תחנות כוח פחמיות נוספות. העמדה הזו לא ייחודית לישראל ובמדינות רבות מחפשים תחליפים לפחם כמקור ייצור חשמל. אבל בעשור האחרון השימוש בפחם לייצור חשמל הולך ופוחת. בארה"ב הסקטור ממש קורס: בתוךהמשך לקרוא "התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם"
קיצו של ניתוח עלות-תועלת?
כבר שנים שהוא מעורר פרובוקציות. אבל במהלך הקמפיין לנשיאות זה רק החמיר. וגם אחרי שטראמפ נבחר לנשיא הוא המשיך לצפצף על כללי המשחק. כבר שנתיים וחצי שטראמפ בבית הלבן. לאורך התקופה הזו יותר ויותר מומחים טוענים שהאג'נדה שלו היא להפחית רגולציה בכל מחיר ולא בהכרח לייעל את השירות לציבור או להגדיל את הרווחה הכלכלית שלהמשך לקרוא "קיצו של ניתוח עלות-תועלת?"
חמש שאלות שצריך לשאול לפני שקובעים רגולציה על פרטיות
מידע הוא הנפט של המאה ה-21 ולכן רגולציה של מידע תהיה הרגולציה של המאה ה-21. זה כבר התחיל. בשנת 2018 נכנס לתוקף ה-GDPR (רגולציית הפרטיות האירופית) ובתחילת השנה הערכתי ששנת 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק. בין אם זה בגלל רשתות חברתיות ובין אם זה בגלל עידן ה-big data, רגולטורים בכל העולם מתעסקים בקביעת רגולציההמשך לקרוא "חמש שאלות שצריך לשאול לפני שקובעים רגולציה על פרטיות"
כשקים קרדשיאן החליטה להיות עורכת דין
קים קרדשיאן היא מגה-סלב. היא לא זמרת. היא לא שחקנית. אבל היא מאוד מפורסמת, מצליחה ועשירה. הסיפור היה יכול להסתיים פה, אבל מסתבר שקים היא גם בחורה שאפתנית. לפני כמה חודשים, קים התראיינה למגזין האופנה ווג וסיפרה שהיא רוצה להיות עורכת דין. זה לא בגדר חלום – היא התחילה ללמוד משפטים. כנראה שאפילו בשבילה זההמשך לקרוא "כשקים קרדשיאן החליטה להיות עורכת דין"
מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?
אחד הדיונים הסוערים היום הוא איזו רגולציה להטיל על רשתות חברתיות. התשובה תלויה בבעיה שמנסים לפתור. הפעם אני רוצה להסתכל מזווית של פיקוח בשל ריכוז כוח. בתמצית: רשתות חברתיות כמו פייסבוק צברו כוח רב בזכות גל טכנלוגי חדש, וכוח רב עלול גרום לנזק גדול. מסע בזמן: הרגולציה של הרדיו פרנקלין פואר מספר שבתחילת המאה ה-20המשך לקרוא "מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?"
תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם
איך גורמים לכם להסכים בלי שתשימו לב באוגוסט 2016 אפליקציית WhatsApp ביצעה שינוי דרמטי בתנאי השימוש שלה. השינוי בוצע כי פייסבוק רכשה את WhatsApp, ורצתה לקבל גישה למידע שנאסף על יותר ממיליארד אנשים שמשתמשים ב-WhatsApp. משתמשי WhatsApp התבקשו לבחור אם להסכים לתנאים החדשים. WhatsApp פעלה בשקיפות: היא טרחה ליידע את המשתמשים שהמידע האישי שלהם עומדהמשך לקרוא "תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם"
רגולציה של הופעות
קניתם כרטיסים להופעה של בון ג׳ובי? ליונל ריצ׳י? ג׳ניפר לופז? מתכננים ללכת בקיץ לפסטיבל או למסיבה גדולה בחיק הטבע? לכבוד עונת ההופעות – בואו נראה אילו הוראות חלות כשרוצים לארגן אירוע המוני תחת כיפת השמיים. כשמדברים על אירועים המוניים יש שני שחקנים מרכזיים שקובעים רגולציה: המשטרה והרשות לכבאות והצלה. נתחיל עם המשטרה, שאחראית על שלוםהמשך לקרוא "רגולציה של הופעות"