ארכיון קטגוריות: הפינה האקדמית

יש שני טרנדים חזקים עכשיו בכל העולם – רגולציה סביבתית ורגולציה על טכנולוגיות חדשניות (סייבר, AI וכו'). כל מדינה מעצבת את הרגולציה שלה באופן שונה. למשל, בישראל הפעילות של Uber אסורה, בעוד שבארה"ב ובאירופה הפעילות חוקית והחברה משגשגת. אותו דבר קורה ברגולציה סביבתית. כל מדינה עושה את הבחירות שלה. תיאורטית זה אמור להיות על בסיסהמשך לקרוא "ההבדל בין ארה"ב לסין ברגולציה הסביבתית"

ב-15 שנים האחרונות החלום הישראלי השתנה. להיות רופא או עורך דין זה בסדר, אבל אנשים רוצים לעשות אקזיט. זאת אומרת, להקים חברת סטארטאפ ולמכור אותה במאות מיליוני דולרים.* למי היזמים מוכרים את הסטראטאפים שלהם?לחברה גדולה יותר. ולפעמים – לחברת ענק. לפי דיני התחרות מדובר במיזוג – חברה אחת שרוכשת חברה אחרת. בכל העולם יש רגולציההמשך לקרוא "האם להגביל אקזיטים של סטראטאפים?"

הם זוחלים לאט וזורעים הרס.קשה מאוד להרוג אותם. וגם כשאנחנו בטוחים שהצלחנו להביס אותם, הם פתאום חוזרים שוב. אני מדבר על זומבי מאוד הרסני מסוג מסויים. רעיון זומבי."רעיון זומבי" (Zombie Idea) הוא רעיון גרוע שחוזר שוב ושוב. למרות שהוא מזיק – קשה להיפטר ממנו. זו לא המצאה שלי. שני חוקרים (גיא פיטרס ומקסימיליאן נייג'ל) ממפיםהמשך לקרוא "איך להלחם ברעיונות זומבים?"

בערך פעם בשבוע שואלים אותי – כמה הרגולציה תורמת למחירי המזון ואיך אפשר להוזיל את מחירי המזון בישראל?זאת שאלה גדולה ומורכבת – פעמיים.פעם אחת – כי ענף המזון מכיל הרבה מוצרים והרבה חוליות. יש גידול בשדות, קירור, שינוע, מכירה בחנויות, ויש גם גידול של בעלי חיים, וכמובן יש תעשיות מורכבות של עיבוד מזון.פעם שניה –המשך לקרוא "חסמי יבוא בענף המזון בישראל"

ג'ובס, בזוס, צוקרברג… והמפקח על הבנקים? מה הקשר בין רגולציה ליזמות? כבר הרבה שנים שהיזמות היא כוח שמשפיע בצורה מדהימה על החיים שלנו. היזמות הביאה לשירותים חדשניים בכל עולמות התוכן שאנחנו מכירים – בתקשורת שאנחנו צורכים, ברכישות שאנחנו מבצעים, בטיפולים הרפואיים שאנחנו מקבלים ועוד. הכל התחיל מיזמות. גם עכשיו, כשהעולם העסקי נפגע מהקורונה בצורה חמורההמשך לקרוא "רגולטורים כיזמים"

הכלכלה המשתפת סוחפת את העולם ומשנה את כללי המשחק. בישראל אנחנו מכירים את הכלכלה השיתופית בשתי סוגיות: Airbnb לשיתוף נכסים ו-Uber לשיתוף בנסיעות. את Uber אנחנו לא באמת מכירים כי הרגולציה המסורתית חוסמת אותה, אבל Airbnb נכנסה לישראל כמו ליתר העולם ועוררה שאלות שונות. למשל, המלונאים מתנגדים לה ודורשים להחיל רגולציה קפדנית על דירות מגוריםהמשך לקרוא "האם ואיך לפקח על Airbnb?"

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציההמשך לקרוא "משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?"

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת? מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישההמשך לקרוא "רגולציה על חלב אם"

בישראל הימורים פרטיים הם עבירה פלילית. אסור לארגן הימורים ואסור להשתתף בהם. בגלל שחוזה הימורים הוא בלתי חוקי, בית משפט גם לא יאכוף אותו. אבל – וזה אבל גדול – לממשלה מותר לארגן הימורים. ברוכים הבאים לפינה האקדמית – שבה נדבר על מחקרים אקדמיים. בפוסט הזה נראה מאמר של פרופ' עופר גרוסקופף. בשנת 2018 גרוסקופףהמשך לקרוא "המונופול הממשלתי בשוק ההימורים"