האם ואיך לפקח על Airbnb?

הכלכלה המשתפת סוחפת את העולם ומשנה את כללי המשחק. בישראל אנחנו מכירים את הכלכלה השיתופית בשתי סוגיות: Airbnb לשיתוף נכסים ו-Uber לשיתוף בנסיעות. את Uber אנחנו לא באמת מכירים כי הרגולציה המסורתית חוסמת אותה, אבל Airbnb נכנסה לישראל כמו ליתר העולם ועוררה שאלות שונות. למשל, המלונאים מתנגדים לה ודורשים להחיל רגולציה קפדנית על דירות מגורים שמושכרות ב-Airbnb, יש מי שטוען שהשכרת הדירות פוגעת במרקם העירוני ועיריית תל אביב אפילו החליטה להכפיל את הארנונה על דירות שמושכרות לפרקי זמן קצרים.

רוב הדיון הזה מונע מאינטרסים ומבוסס על מעט נתונים, אם בכלל. אבל לאחרונה (נובמבר 2019) התפרסם סוף סוף מחקר רציני על הנושא. אבנר בירך ברק ויפעת הולצמן-גזית, בחנו אמפירית את ההשפעות של Airbnb על היצע הדירות לשכירות (הבנה של התופעה בישראל) וגם ניתחו שלוש רגולציות על Airbnb מהעולם (חלופות לפתרון וההשפעות שלהן).

מה ההשפעה של Airbnb על שוק השכירות בישראל?

החלק הראשון של המחקר בדק איך Airbnb השפיעה על היצע הדירות הזמינות למגורים לטווח ארוך – בתל אביב ובירושלים. בגדול, Airbnb מאפשרת לקחת דירות שמושכרות לטווח ארוך ולהשכיר אותן לטווח קצר. זה אומר שיש פחות דירות להשכרה לטווח ארוך. השאלה המעניינת היא כמה ומה ההשפעה של השינוי הזה.

להמשיך לקרוא האם ואיך לפקח על Airbnb?

משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציה עצמית וולונטרית). אבל מסתבר שהחלוקה הזאת כבר לא ממש רלוונטית.

כשהפלטפורמה הופכת לרגולטור

מאמר חדש מצביע על התעצמות של מודל שלישי: רגולציה של פלטפורמהבעידן המודרני, צומחות פלטפורמות ענק כמו אמזון, Uber, Airbnb, החנות של אפל ואפילו טינדר. הפלטפורמות האלו "מאסדרות" את מערכות היחסים של השחקנים שכפופים או פועלים באמצעותן. למעשה כבר אין יותר מצב של וואקום, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, כי אותן חברות קובעות כללים ממש כמו רגולטורים ממשלתיים (כתבתי על זה בעבר בהקשר של טוויטר).

המאמר של אלומה צרניק מסביר שהיום החלופה היא לא בין שוק חופשי לבין רגולציה ממשלתית, אלא בין רגולציה ממשלתית לבין רגולציה של פלטפורמות. השאלה הנכונה היא לא אם Uber היא חברת מוניות, אלא האם Uber יכולה להחליף את משרד התחבורה, והאם אמזון יכולה לייתר (באופן מלא או חלקי) את הרשות להגנת הצרכן.

להמשיך לקרוא משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?

רגולציה על חלב אם

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת?

מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישה אחרת. אפשר להשיג חלב אם ישירות מתורמת החלב או באמצעות בנקים של חלב אם (חלקם פועלים למטרות רווח וחלקם לא). בשנים האחרונות החלו לפעול בישראל בנקים שמציעים חלב אם.

בארה"ב אין רגולציה פדרלית על הנושא ובישראל קיים חוזר של משרד הבריאות שקובע סטנדרטים כלליים. אבל חלב אם לא מפוקח כמו מזון או תוספי מזון.

האם צריך רגולציה על חלב אם?

מאמר של פרופ' מטילדה כהן התפרסם בארה"ב לפני שנה והוא קורא לממשל האמריקאי לקבוע רגולציה על התחום ולהתחיל לפקח עליו. בואו נסתכל על ההצעה לרגולציה על חלב אם וננסה לחשוב האם היא נחוצה והאם היא הגיונית. להמשיך לקרוא רגולציה על חלב אם

המונופול הממשלתי בשוק ההימורים

בישראל הימורים פרטיים הם עבירה פלילית. אסור לארגן הימורים ואסור להשתתף בהם. בגלל שחוזה הימורים הוא בלתי חוקי, בית משפט גם לא יאכוף אותו. אבל – וזה אבל גדול – לממשלה מותר לארגן הימורים.

ברוכים הבאים לפינה האקדמית – שבה נדבר על מחקרים אקדמיים. בפוסט הזה נראה מאמר של פרופ' עופר גרוסקופף. בשנת 2018 גרוסקופף מונה לשופט בבית המשפט העליון, כך שכבר לא מדובר רק על חוקר באקדמיה.

המגבלות על שוק ההימורים בישראל

הממשלה יצרה לעצמה מונופול. במה שנוגע להימורים חוקיים בישראל – כל הקלפים נמצאים בידי הממשלה:

להמשיך לקרוא המונופול הממשלתי בשוק ההימורים