ניהול סיכונים – איך מתחילים?

הנה שלוש דוגמאות אמיתיות לרגולציות ממשלתיות שנועדו לנהל סיכונים לציבור:

  • הממשלה מחליטה לפעול למנוע הימצאות חיידקים מסוכנים במפעלי דגים למאכל.
  • משרד המשפטים מקדם תכנית לחיסול מקרי אונס בבית סוהר.
  • משרד הבריאות מקדם תכנית לצמצום זיהום חיידקי כתוצאה ממגע במזון לבעלי חיים.

האם ההצעות האלו טובות ומועילות, או אולי הן בזבזניות ומיותרות? איך בכלל שופטים רגולציה? ואיך רגולטורים יכולים לגבש רגולציה איכותית? כדי להבין רגולציה – מה עובד בה ומה לא – צריך קודם להבין מה זה ניהול סיכונים ברגולציה.

אז מה זה בעצם ניהול סיכונים?

ניהול סיכונים הוא שיטת עבודה שנמצאת בבסיס של מדיניות רגולציה. זה תהליך חשיבה לקבלת החלטות בתנאים של אי וודאות. התהליך מורכב מ-4 שלבים מרכזיים:

להמשיך לקרוא ניהול סיכונים – איך מתחילים?

להרים את המערכת למעלה: דוח ה-OECD על ישראל (2018)

הבוקר פורסם בעיתונות שמתגבשת תכנית שמטרתה לנהל טוב יותר את מערכת הרגולציה בישראל (התכנית אומצה בהחלטת ממשלה 4398). הכותרת יותר דרמטית מהתוכן של הכתבה, אבל בהחלט מדובר במהלך חשוב. ננסה להסביר למה צריך שהממשלה תוביל מדיניות רגולציה מסוגרת ומנוהלת.

כדי שנבחרת תצליח, היא צריכה מאמן. מישהו שדוחף קדימה ולמעלה. שמכשיר את השחקנים. מישהו שמבין את כללי המשחק ורואה מעבר לטכניקה הספציפית של כל שחקן. מאמן מייצר שפה משותפת ודואג לתיאום בין השחקנים.

להמשיך לקרוא להרים את המערכת למעלה: דוח ה-OECD על ישראל (2018)

איך מתקנים את הרגולציה?

השנה היא 1865. ממשלת בריטניה צריכה להתמודד עם תופעה טכנולוגית-חברתית חדשה: מכוניות. כשמכוניות התחילו לעלות על הכביש, הפרלמנט הבריטי העביר חוק שידוע כ"חוק הדגל האדום" (red flag law), שנועד להגן על הציבור מהתופעה המסוכנת של מכוניות. לפי החוק, בכל מכונית חייב להיות צוות מקצועי של לפחות שלושה אנשים – נהג, נהג מחליף (למקרה שהנהג יתעייף) ודגלן שיצעד לפני המכונית ויזהיר את הציבור מפניה – באמצעות דגל אדום. החוק גם הגביל את מהירות הנסיעה של המכוניות ל-2 קמ"ש בתוך יישובים ול-4 קמ"ש מחוץ להם, הרבה פחות ממהירות הנסיעה של סוסים וכרכרות. זה סיפור אמיתי לגמרי – מוזמנים לקרוא כאן את החוק.

להמשיך לקרוא איך מתקנים את הרגולציה?

מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?

אם נעשה סקר ברחוב ונשאל – "איך הממשלה משפיעה על החיים שלכם?", כנראה שרוב האנשים יענו – "באמצעות תקציב המדינה". זאת אומרת שהממשלה קובעת סדר יום באמצעות כסף שהיא מחלקת או מוציאה בכל מיני דרכים.

חסכתי לכם את היציאה לרחוב ובדקתי ב-google trends את הפופולריות במנוע החיפוש של שני מושגים: רגולציה ותקציב (זה רחוק מלהיות ניסוי מדעי, זו רק המחשה). בתקופה שבין 2004 ועד היום, היו הרבה יותר חיפושים על המונח "תקציב" מאשר על רגולציה (לא מפתיע שבין המונחים הבולטים יש את "תקציב המדינה" ו-"תקציב הביטחון"). ביחס לתקופה הזו, גוגל נתנו ל"תקציב" ציון פופולריות ממוצע של 52 מתוך 100, בעוד ש"רגולציה" מקבלת ציון נמוך של 10 מתוך 100 בלבד (אגב, אם בוחנים את השנה האחרונה, הציון הממוצע של "רגולציה" עולה ל-15, שזה שיפור של 50% בפופולריות של המונח).

השוואה בגוגל טרנדס - רגולציה ותקציב

כולם מדברים על תקציב אף אחד לא מדבר על כסף

כמובן ש-google trends הוא רק דוגמה. השיח בישראל עוסק בכסף, בתקציבים. מפלגות מנהלות מו"מ קואליציוני על תקציבים ובכנסת יש מאבקים על שקיפות בתקציב. גם השיח הציבורי עוסק בכסף – למשל מחאת הנכים עוסקת בהגדלת קצבאות שמחולקות.

להמשיך לקרוא מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?

למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית

במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול, היצרנים והברים ירדו למחתרת ולכן לא היו כפופים לשום פיקוח. הצורך להסתיר את הפעילות הביא לירידה ברמת התברואה וברמת חומרי הגלם. האלכוהול הפך ליותר מסוכן לבריאות.

להמשיך לקרוא למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן