ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?

ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"

ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי

צוות בין משרדי מגבש בימים אלו תכנית לרפורמה מערכתית ברגולציה בישראל. מסקרן לאיזה כיוונים הם יחליטו ללכת. בינתיים אני רוצה להציע מעין מפת דרכים. כשמסתכלים על העולם, יש כיום שתי גישות מאוד שונות לשיפור רגולציה – הגישה האמריקאית והגישה האירופית. בארה"ב יש כיום גישה טרייה שאותה מוביל הנשיא ביידן. באירופה תמצאו סגנון שונה, שמובילה נציבותהמשך לקרוא "ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי"

אודישן ממשלתי לנגני רחוב

כולנו נתקלנו באמנים שמופיעים ברחוב, בתקווה להרוויח כמה שקלים. לפעמים זה נחמד ולפעמים זה מפריע. גם איכות המופעים משתנה – יש אמני רחוב מיומנים ויש אמני רחוב שמזייפים בשירה או כאלה שלא יודעים לנגן. בשנת 2019 עיריית מלבורן (אוסטרליה) החליטה שהפעילות הזו לא יכולה להימשך באופן חופשי. מישהו צריך לפקח עליה. ולא מספיק שיהיה פיקוחהמשך לקרוא "אודישן ממשלתי לנגני רחוב"

החלטות מטופשות בזמן משבר

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?

לפני כשנה וחצי כתבתי על המניפולציות שטראמפ עשה על מבחן עלות תועלת. הזהרתי מכך שטרמפ ממש הורס את המבחן הזה. למשל, הוא התעלם מהתועלות מרגולציה או ניפח את צד העלויות. ואחר כך כתבתי למה צריך להציל את ניתוח עלות-תועלת מטראמפ. מאחר שאני תומך בשימוש במבחן עלות-תועלת, קיוויתי שביידן ישנה את המדיניות. מהר מאוד התברר קיבלנוהמשך לקרוא "טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?"

רגולציה, נמרים וחיות אחרות

הצעת חוק חדשה בארה"ב מבקשת לאסור על אנשים פרטיים להחזיק אריות, נמרים, טיגריסים, צ'יטות, יגוארים וחתולים גדולים אחרים. בשביל להחזיק נמרים ואריות תצטרכו לקבל רישיון ממשרד החקלאות האמריקאי (USDA). מעבר לחובת הרישוי להחזיק "חתולים גדולים", יש גם חובת רישום: חובה לרשום כל בעל חיים כדי שאפשר יהיה לבצע מעקב בשגרה, או תחקיר אם תקרה תאונה.המשך לקרוא "רגולציה, נמרים וחיות אחרות"

סיכום שנת 2020 וסיכום של כהונת טראמפ

בפוסט הזה נראה מה טראמפ עשה ב-2020 ומה הוא הספיק לעשות בארבע שנות הכהונה שלו. נתחיל בסיכום של שנת 2020: 1. רגולציית חצות לקראת סוף קדנציה, נשיא מכהן חושש שהוא לא יבחר שוב (ואם זו קנציה שניה הוא יודע את זה בוודאות). ולכן בחודשי הכהונה האחרונים נשיאים מנסים להעביר הרבה מאוד רגולציות. זה כנראה קשורהמשך לקרוא "סיכום שנת 2020 וסיכום של כהונת טראמפ"

חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה

לפני שנתיים כתבתי כאן על חוק ג'ונס (שמו הרשמי: The Merchant Marine Act of 1920), שקבע שכדי שספינה תוכל להפליג בין שני נמלים אמריקאיים היא חייבת להיות תוצרת ארה"ב ושכל אנשי הצוות הם אמריקאיים. לספינות שלא יוצרו בארה"ב או שהצוות לא אמריקאי כולו מותר שרק אחד משני הנמלים יהיה אמריקאי. החוק נועד לתת עדיפות לתעשייתהמשך לקרוא "חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה"

האם טראמפ עצר את זרם הרגולציה?

בימים אלו אני עובד על פוסט סיכום לשנת 2020 ולכל הקנדציה של טראמפ בבית הלבן (מנקודת המבט של רגולציה כמובן). כחלק מהמחקר נתקלתי בנתונים מתוך פרויקט של המחקר ללימודי רגולציה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. אז כטיזר לפוסט שיעלה בעוד שבועיים – הנה הגרפים שהם הכינו לכבוד סיום הקדנציה של טראמפ. מה אנחנו רואים בגרפים? הגרפים סופריםהמשך לקרוא "האם טראמפ עצר את זרם הרגולציה?"

אסור לעשות פה יוגה

משהו מוזר קרה במדינת אלבמה: כבר כמעט שלושים שנים שאסור ללמד יוגה בבתי הספר הציבוריים של המדינה. בשנת 1993 הרגולטור על תחום החינוך של מדינת אלבמה קבע איסור על היפנוזה, דמיון מודרך, מדיטציה ויוגה: "The State Board of Education specifically prohibits the use of hypnosis and dissociative mental states. School personnel shall be prohibited fromהמשך לקרוא "אסור לעשות פה יוגה"

האנרגיה של העתיד: פרק 3 (מי חוסם אנרגיה גרעינית)

מאז שנות ה-70 אנרגיה גרעינית היא פתרון זמין. בפוסטים הקודמים ראינו שהיא לא מזיקה לסביבה, זולה, יעילה ובטוחה בהשוואה לחלופות. אז למה ב-50 השנים האחרונות רוב העולם לא עבר להשתמש בה כמקור אנרגיה ראשי? לא כלכלי להקים תחנות כוח גרעיניות מאחר שדלק גרעיני זול ולא מזהם, התפעול של תחנת כוח גרעינית מאוד משתלם בהשוואה לנפט,המשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 3 (מי חוסם אנרגיה גרעינית)"

האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)

בפוסט הקודם ראינו שיש סיבות טובות להחליף נפט ופחם ואפילו גז טבעי, במקור אנרגיה חלופי – כזה שיקטין דרמטית את פליטת הפחמן ואת הזיהום. ראינו גם כי אנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש ורוח) לא הביאו את הבשורה בגלל שהן יקרות ולא מאפשרות ייצור חשמל רציף ואמין. התחלנו לדבר על אנרגיה גרעינית, שהיא מקור זול, אמין ודלהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)"

האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)

מרבית מומחי האקלים בעולם מאמינים שאנחנו נמצאים במהלכו של תהליך גלובלי של שינוי אקלים. לפי אותם מומחים יש לבני אדם השפעה על שינוי האקלים – בגלל פליטת פחמן דו חמצני. הצוות הבין ממשלתי של האו"ם על שינוי אקלים (IPCC) קורא למדינות להפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן. מדברים על יעד של אפס פליטות פחמן בשנתהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)"

סיכום שנתיים וחצי ל-GDPR

בשנת 2016 האיחוד האירופי העביר דירקטיבה שמטרה הגנה על הפרטיות (GDPR). מדובר ברגולציית פרטיות כבדה ונרחבת. ניתנו לשוק שנתיים להיערך ובמאי 2018 ה-GDPR נכנסה לתוקף. שנתיים אחרי – האיחוד האירופי הכריז בחגיגיות שהרגולציה הזו משיגה את המטרות שלה: הגנה על הפרטיות וחיזוק השליטה של הפרט על המידע שלו. אני תומך מאוד בהגנה על הפרטיות, אבלהמשך לקרוא "סיכום שנתיים וחצי ל-GDPR"

הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן

כמו שזה נראה עכשיו, ג'ו ביידן עומד להיות הנשיא ה-46 של ארה"ב ולהחליף את דונלד טראמפ. בשבועות האחרונים נחשפנו להמון ניתוחים פוליטיים, דיונים על שיטת האלקטורים ודיווחים מהשטח. אל תדאגו, לא נעסוק בזה כאן. השאלה שלנו להיום די פשוטה – אם ג'ו ביידן באמת יבחר לנשיא ארה"ב – מה תהיה מדיניות הרגולציה שלו ואיך תראההמשך לקרוא "הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן"

פלורידה מציגה: הרפורמה שצריך לעשות עכשיו

לפני כמה חודשים מושל פלורידה הרפובליקני, רון דסנטיס, הוציא לפועל את אחת הרפורמות הרגולטוריות המקיפות בשנים האחרונות במדינה, ובארה"ב בכלל. פלורידה היא מהמדינות שיש בה את רישוי המקצועות המחמיר ביותר בארה"ב. רישוי מקצועות הוא רגולציה שקובעת שכדי שאדם יעסוק במקצוע מסוים הוא חייב להחזיק ברישיון. לא מדובר ברישיון עסק, אלא במשהו יותר בסיסי. למשל, כדיהמשך לקרוא "פלורידה מציגה: הרפורמה שצריך לעשות עכשיו"

עושים סדר בג'ונגל הנהלים 2 – שנה אחרי

דמיינו שיש לכם עסק. יום אחד מגיע פקח ונותן לכם קנס של 50,000 ₪ על הוראה שלא הכרתם. אתם שואלים אותו מה זאת ההוראה הזאת ואיפה היא כתובה. והוא עונה שהיא מופיעה בנוהל של יחידות הרישוי. "בחיים שלא שמעתי על הנוהל הזה. איפה הוא מפורסם?" אתם שואלים. והתשובה – "במגירה של מנהל מחלקת הרישוי". מרגיזהמשך לקרוא "עושים סדר בג'ונגל הנהלים 2 – שנה אחרי"

מי מקדם רגולציה על סיגריות?

בתחילת ספטמבר התקיים בכנסת דיון על נזקי העישון וכיצד ניתן להפחית אותם. באופן מפתיע, בדיון השתתף נציג של חברת סיגריות גדולה – פיליפ מוריס. עוד מוקדם לדעת מה הייתה ההשפעה שלו על הדיון. אז בנתיים הנה הסיפור על החוק למניעת עישון במשפחה ולפיקוח על טבק (Family Smoking Prevention and Tobacco Control Act), שנחקק בארה"ב בשנתהמשך לקרוא "מי מקדם רגולציה על סיגריות?"

מדד Doing Business 2021 – יחסינו לאן?

בטח שמעתם על מדד "קלות עשיית עסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי. היופי (והחולשה) במדד הוא בפשטות. רגולציה זה עניין מורכב – עלויות, תועלות, ודאות, אחידות, השפעה על עסקים קטנים, על חדשנות, על תחרות ועוד. מאוד מסובך להתייחס להכל. המדד של הבנק העולמי מתמקד בבירוקרטיה וזה מאוד מפשט את העסק. בנוסף, רוב השאלות בנויות בצורההמשך לקרוא "מדד Doing Business 2021 – יחסינו לאן?"

תוציאו את הכלב לטיול – או שיבוא שוטר

רווחת בעלי חיים הוא נושא שנמצא בעלייה בשנים האחרונות ובמידה רבה של צדק – חשוב לשמור ולהגן גם על בעלי החיים. מדינות קובעות רגולציות שמטרתן שמירה על רווחת בעלי חיים במגוון תחומים – החל מחיות מחמד, דרך ענף החקלאות ועד איסורים על שימוש בבעלי חיים לייצור מוצרים כמו מעילי פרווה. גם אם הרעיון עצמו נכון,המשך לקרוא "תוציאו את הכלב לטיול – או שיבוא שוטר"

איך שימוש מוגזם ברישיונות קשור לעבריינות?

יש מיתוס כזה שרישיון הוא הכלי הרגולטורי הכי חזק והכי טוב. זה לא נכון, כי כלים שונים מתאימים למצבים ולבעיות שונות. אבל הרבה פעמים אנשים פשוט "נעולים" על רישיון כי הם לא מכירים כלים אחרים. רישיון הוא חלק מקבוצת כלים שנקראת "אישורים מראש". הכוח שלו נעוץ בכך שלמדינה יש שליטה מוקדמת על מי שרוצה לבצעהמשך לקרוא "איך שימוש מוגזם ברישיונות קשור לעבריינות?"

איך 50% מהרגולציה נקבעת בניגוד לכללי מנהל תקין?

לכולנו יש רעיונות איך צריך לנהל את המדינה. אבל במציאות זה לא פשוט לקבוע מדיניות. תהליכי קבלת החלטות הם משימה מאתגרת וגם מקבלי החלטות ותיקים לא תמיד עושים אותם באופן מיטבי. לכן ממשלות קבעו כללים שמגדירים איך קובעים רגולציה (בנקודה הזאת מישהו בדרך כלל מגיב "רגולציה על רגולציה", וזה כבר מזמן לא מקורי). וזה דיהמשך לקרוא "איך 50% מהרגולציה נקבעת בניגוד לכללי מנהל תקין?"

איך צריכה להיראות הרגולציה על קורקינטים חשמליים מחוץ לתל אביב?

למה אנחנו לא רואים קורקינטים חשמליים שיתופיים מחוץ לתל אביב? כל הדיון על קורקינטים ואופניים חשמליים מתרכז בתל אביב. אבל גם בערים אחרות, פחות דחוסות וצפופות, צריך פתרונות תחבורה לטווח הבינוני. חברות לשיתוף קורקינטים חשמליים מעדיפות לפעול בתל אביב ובערים הסמוכות לה, בלב גוש דן. המגמה שסחפה את תל אביב לא ממש מתרחשת בערים אחרותהמשך לקרוא "איך צריכה להיראות הרגולציה על קורקינטים חשמליים מחוץ לתל אביב?"

מה אפשר לעשות כדי לצמצם אלימות משטרתית?

לאחרונה יש מתח סביב הפעלת כוח ואלימות על-ידי שוטרים. זה קורה בישראל וזה קורה בעוד מדינות. כמובן שפרשת ג'ורג' פלויד בארה"ב היא נקודת קיצון. אם רוצים להבין את הבעיה ולפתור אותה, בואו ננסה להבין מה זה אומר להיות שוטר – מה דרישות הכניסה לתפקיד הרגיש והמאתגר הזה ואיך מנהלים כוח משטרתי. נסתכל על ארה"ב כיהמשך לקרוא "מה אפשר לעשות כדי לצמצם אלימות משטרתית?"

סינגפור והקורונה – מדיניות 360 מעלות

לסינגפור יש סיפור מעניין עם הקורונה.אם דרום קוריאה הגיעה מוכנה לקורונה בזכות מגיפה ה-MERS, אז סינגפור עשתה את שיעורי הבית שלה בהתפרצות של מגיפת ה-SARS בשנת 2003. והם הגיעו מוכנים עם תכנית לניהול משברים בריאותיים. סינגפור השתלטה באופן יפה על המחלה. הם הצליחו לקבע את מספר המתים על 27 איש בלבד (הגרף הצהוב). זה מרשיםהמשך לקרוא "סינגפור והקורונה – מדיניות 360 מעלות"