ארכיון קטגוריות: מבט לעולם

בשנים האחרונות העולם מתעורר ומבין שהגנה על הפרטיות הפכה מ"עוד תחום" לאחת הרגולציות הרגישות והנחוצות ביותר. לא רק שטכנולוגית ניתן לאסוף ולשמור הרבה יותר מידע, גם היכולת להשתמש במידע הזה עברה שינוי. בשנים האחרונות ראינו רנסנס רציני של התחום שהולך ומתחדש. זה התחיל בחקיקה האירופית (GDPR) והמשיך לחקיקה בקליפורניה (CCPA, שהורחב ב-CPRA). והשנה התחילו לקדםהמשך לקרוא "המלכודות שבהגנה חזקה על הפרטיות"

אתם נכנסים לקזינו ומתחילים להמר. זה יכול להיות משחק קלפים, רולטה או מכונת מזל. משחק אחרי משחק. אף אחד לא עוצר אתכם. פתאום אתם שמים לב שכבר 5 לפנות בוקר. לא שמתם לב איך הזמן עבר וכמה כסף הפסדתם. זה לא במקרה.בבתי קזינו לא תמצאו שעונים וגם אין מגבלה על מספר המשחקים במכונה או בשולחןהמשך לקרוא "קזינו: מגרש המשחקים של מניפולציות התנהגותיות"

הפוסט הזה מוקדש לכל הרווקים והרווקות שעוקבים אחרי הבלוג.סצנת ההיכרויות מבוססת היום בעיקר על אפליקציות. אחת הפעולות המרכזיות כדי למצוא בני זוג היא swipe (להחליק הצידה). בשנת 2019 כמעט 40% מהזוגות בארה"ב דיווחו שהם הכירו את בני הזוג שלהם דרך פלטפורמות אונליין. זה שינוי דרמטי של כללי המשחק הרומנטי. לשינוי החברתי הזה נלווה גם שינויהמשך לקרוא "בשם האהבה: מה קורה בטינדר?"

אף אחד לא אוהב לשלם מס, אבל רשויות המס שונאות העלמות מס. והן עושות מאמצים רבים כדי לאתר ולהעניש על העלמת מס. יוזמה של ממשל ביידן לוקחת את המאמצים האלו צעד אחד קדימה. הממשל מציע לחייב את הבנקים לדווח ל-IRS על כל תנועה של יותר מ-600$ (ויש הצעה נפרדת שהרף יהיה 10,000$). במדינה המודרנית קשההמשך לקרוא "האם להפוך את הבנקים לכלי פיקוח של רשויות המס?"

יש לנו נטיה להתמקד בדבר אחד ולהעצים אותו, במיוחד כשמדובר על סיכונים. בשנת 2020 זו הייתה הקורונה. זה מה שרוב האנשים יזכרו ממנה. אבל לפעמים מרוב עיסוק בדבר אחד, אנחנו שוכחים שיש עוד סיכונים משמעותיים בעולם. זה קורה לכל בני האדם, גם לרגולטורים ולמקבלי החלטות. אפקט "הנעילה" גורם לנו לשכוח מרוב הבעיות ולנסות לפתור אחתהמשך לקרוא "העולם הוא מקום מסוכן: סיכום שנת 2021 ממבט של ניהול סיכונים"

הסיפור הזה מתחיל בהצעת חוק עם שם קליט. הסנטורית איימי קלובוצ'ר הגישה הצעת חוק ששמה "החוק לחדשנות אמריקאית ובחירה דיגיטלית" (American Innovation and Choice Online Act).הצעת החוק חלה על חברות טכנולוגיה שהן פלטפורמות למכירת מוצרים. לב הצעת החוק הוא איסור למכור מוצרים משלהן או לפרסם את עצמן על גבי הפלטפורמה. כדי להבין מה הצעת החוקהמשך לקרוא "הצעת החוק שתחול על שתיים וחצי חברות ולא תגן על התחרות "

יש שני טרנדים חזקים עכשיו בכל העולם – רגולציה סביבתית ורגולציה על טכנולוגיות חדשניות (סייבר, AI וכו'). כל מדינה מעצבת את הרגולציה שלה באופן שונה. למשל, בישראל הפעילות של Uber אסורה, בעוד שבארה"ב ובאירופה הפעילות חוקית והחברה משגשגת. אותו דבר קורה ברגולציה סביבתית. כל מדינה עושה את הבחירות שלה. תיאורטית זה אמור להיות על בסיסהמשך לקרוא "ההבדל בין ארה"ב לסין ברגולציה הסביבתית"

נניח שהחלטתם לחגוג ולשתות שמפניה. האם באמת שתיתם שמפניה או שהסתפקתם בסתם יין מבעבע?אנחנו נוהגים לומר "שמפניה" כצורת דיבור, אבל היזהרו – הרגולציה קובעת באופן מדוייק מה נחשב שמפניה ומה לא. ההגנה על המותג "שמפנייה" החוק באיחוד האירופי מגן על השימוש בכינוי "שמפניה", כך שמותר להשתמש בשם הזה רק ביחס ליין נתזים שיוצר במקום ספציפיהמשך לקרוא "הרגולציה הסבוכה על השם של השמפניה"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סימן את מדיניות הרגולציה כנושא מרכזי עבורו. כבר ביום הראשון שלו בתפקיד, ביידן פרסם שורה של צווים נשיאותיים ומזכרים דרמטיים – חלקם נועדו לבטל החלטות של הנשיא שקדם לו וחלקם התוו אג'נדה חדשה. בין היתר, ביידן קבע שגוף מדיניות הרגולציה OIRA ימלא תפקיד מרכזי יותר – ויתחיל לסייע בקידום מדיניות. מאזהמשך לקרוא "הפרדוקס של ביידן והתפקיד החשוב שלא אוייש"

באוקטובר 2021 משרד הבריאות האמריקאי (ה-HHS) פרסם הצעה לביטול כלל בשם Securing Updated and Necessary Statutory Evaluations Timely, או בקיצור SUNSET (האמריקאים אלופים בראשי תיבות. אני עוד אעשה על זה פרק). לפי חוק ה-SUNSET, כל הרגולציות של ה-HHS יתבטלו אוטומטית כל חמש שנים מרגע שהן נקבעו. הדרך לשמר את הרגולציות בתוקף היא לבצע בחינה מחדשהמשך לקרוא "ההצעה המשונה לאפשר לרגולטורים להפר את החוק"

אוסטרליה היא מהמדינות המובילות בפריסת פאנלים סולאריים לייצור חשמל (PV). על הגגות של רבע מהבתים מותקנים פאנליים סולאריים. הפריסה הנרחבת היא תוצר של החלטה מכוונת לצמצם פליטות פחמן דו חמצני כחלק ממדיניות האקלים ברמה הפדרלית של אוסטרליה. הקו הזה מאוד הגיוני. אם אתם שואלים אותי – לפני שרצים להתקין מערכות סולאריות ענקיות בשטחים פתוחים –המשך לקרוא "פאנל סולארי על כל גג – התכנית של ממשלת אוסטרליה"

בערך בשנת 450 לפני הספירה הרפובליקה הרומית (שקדמה לאימפריה הרומית) העבירה את חוק "תריסר הלוחות". מדובר בחוק קצר שקובע את המסגרת החוקית למערכת המשפט וגם הוראות על החברה, המשפחה, המסחר ועוד. חלק מהחוקים של אותה תקופה היו הגיוניים וחלקם שיקפו את רוח התקופה (כמו ענישה אכזרית, שמיטת חובות). והיו גם חוקים שאפשר למצוא היום. למשל,המשך לקרוא "הקריסה הכלכלית של האימפריה הרומית"

רוסיה מתאמצת כדי לשפר את המדיניות שלה באמצעות עבודת מטה איכותית יותר. הממשלה הרוסית מטמיעה את שיטתרגולציה חכמה (באנגלית – RIA, ברוסית – ODS). עושים שם יותר שימוש בנתונים, השוואה בין חלופות וספקנות כלפי לוביסטים.בפרלמנט הרוסי – הדומה (Duma) – אין כאלו תהליכים. ולכן קבוצות אינטרס מעדיפות לקדם חקיקה ורגולציה דרך הפרלמנט ולא דרך הממשלה.המשך לקרוא "מניפולציה באמצעות הפרלמנט הרוסי"

קליפורניה היא המדינה העשירה ומהחזקות בארה"ב. בהתאם, המדינה תמיד הובילה את גידול האוכלוסיה ואת הצמיחה בכל רחבי ארה"ב. אבל בשנת 2020 המגמה הזו השתנתה. לראשונה מאז שנת 1900 אוכלוסיית קליפורניה קטנה. נראה שזה לא מקרי. מי שיכול – עוזב את קליפורניה. למשל, הקומיקאי ג'ו רוגן והיזם אילון מאסק. גם חברות רבות בורחות מקליפורניה,למשל אוראקל, HP,המשך לקרוא "הבריחה מקליפורניה"

קואליציה שכוללת 30 מדינות, מספר יצרניות רכב וגופים מחוזיים ועירוניים התחייבו שעד 2040 כל הרכבים יהיו עם אפס פליטות. זה נשמע טוב. רק שצריך לשים לב לכמה סייגים: 1. ארבע מתוך חמש המדינות שמובילות את ייצור הרכבים בעולם לא חתמו על ההסכם (סין, ארצות הברית, יפן וגרמניה – בחוץ). עם זאת כמה מדינות בתוך ארה"בהמשך לקרוא "ההסכם החדש – רכבים עם אפס פליטות"

בתחילת אוגוסט משרד הכלכלה באבו דאבי הודיע על השלמת רפורמה דרמטית: הממשלה הצליחה לבטל 71% מהדרישות שהיו כרוכות בהקמת עסקים וחברות בתחום הפיננסי. כמו רפורמות רגולטוריות אחרות, הם טיפלו בשלושה מוקדים: ביטול דרישות מקדימות ותנאי סף, צמצום חובות שמטילות עלויות כספיות וקיצוץ זמני ההמתנה לאישורים ממשלתיים. והייתה להם אסטרטגיה מרכזית: הם הקימו צוות ייעודי שקיבלהמשך לקרוא "ללמוד מאיחוד האמירויות – פוסט מיוחד לכבוד תערוכת ה-Expo בדובאי"

בימים של קיטוב ופילוג פוליטי, יש מעט דברים שזוכים לקונצנזוס.אחד מהם הוא עוגות. מי לא אוהב עוגות? לפני שנתיים כתבתי כאן על רגולציה אמריקאית משונה. רגולציה של ה-FDA שמחייבת שעוגות פאי דובדבנים קפואות יכילו לפחות 25% דובדבנים.ה-FDA, שעוסק בבטיחות ובריאות, מתעקש לקבוע מה תהיה התכולה של עוגות. ההוראה הזו חלה רק על עוגות דובדבנים (לאהמשך לקרוא "הרגולציה על עוגות דובדבנים מאחדת את העם האמריקאי"

לפני שבוע קרס בניין דירות ברמת גן. בנס לא היו הרוגים.עדיין מוקדם לומר מה גרם לאירוע החריג ברמת גן. אבל המקרה הזה הזכיר לי אירוע חמור בהרבה שהתרחש רק לפני חודשיים בפלורידה ארה"ב – ועליו יש הרבה יותר מידע.ביוני 2021 קרס בניין דירות בן 12 במיאמי שבפלורידה. באסון נספו כ-100 בני אדם שהבית שלהם קרסהמשך לקרוא "קריסת הבניין בפלורידה הייתה כישלון מערכתי"

ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"

צוות בין משרדי מגבש בימים אלו תכנית לרפורמה מערכתית ברגולציה בישראל. מסקרן לאיזה כיוונים הם יחליטו ללכת. בינתיים אני רוצה להציע מעין מפת דרכים. כשמסתכלים על העולם, יש כיום שתי גישות מאוד שונות לשיפור רגולציה – הגישה האמריקאית והגישה האירופית. בארה"ב יש כיום גישה טרייה שאותה מוביל הנשיא ביידן. באירופה תמצאו סגנון שונה, שמובילה נציבותהמשך לקרוא "ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי"

כולנו נתקלנו באמנים שמופיעים ברחוב, בתקווה להרוויח כמה שקלים. לפעמים זה נחמד ולפעמים זה מפריע. גם איכות המופעים משתנה – יש אמני רחוב מיומנים ויש אמני רחוב שמזייפים בשירה או כאלה שלא יודעים לנגן. בשנת 2019 עיריית מלבורן (אוסטרליה) החליטה שהפעילות הזו לא יכולה להימשך באופן חופשי. מישהו צריך לפקח עליה. ולא מספיק שיהיה פיקוחהמשך לקרוא "אודישן ממשלתי לנגני רחוב"

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

לפני כשנה וחצי כתבתי על המניפולציות שטראמפ עשה על מבחן עלות תועלת. הזהרתי מכך שטרמפ ממש הורס את המבחן הזה. למשל, הוא התעלם מהתועלות מרגולציה או ניפח את צד העלויות. ואחר כך כתבתי למה צריך להציל את ניתוח עלות-תועלת מטראמפ. מאחר שאני תומך בשימוש במבחן עלות-תועלת, קיוויתי שביידן ישנה את המדיניות. מהר מאוד התברר קיבלנוהמשך לקרוא "טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?"

הצעת חוק חדשה בארה"ב מבקשת לאסור על אנשים פרטיים להחזיק אריות, נמרים, טיגריסים, צ'יטות, יגוארים וחתולים גדולים אחרים. בשביל להחזיק נמרים ואריות תצטרכו לקבל רישיון ממשרד החקלאות האמריקאי (USDA). מעבר לחובת הרישוי להחזיק "חתולים גדולים", יש גם חובת רישום: חובה לרשום כל בעל חיים כדי שאפשר יהיה לבצע מעקב בשגרה, או תחקיר אם תקרה תאונה.המשך לקרוא "נמרים, רגולציה וחיות אחרות"

בפוסט הזה נראה מה טראמפ עשה ב-2020 ומה הוא הספיק לעשות בארבע שנות הכהונה שלו. נתחיל בסיכום של שנת 2020: 1. רגולציית חצות לקראת סוף קדנציה, נשיא מכהן חושש שהוא לא יבחר שוב (ואם זו קנציה שניה הוא יודע את זה בוודאות). ולכן בחודשי הכהונה האחרונים נשיאים מנסים להעביר הרבה מאוד רגולציות. זה כנראה קשורהמשך לקרוא "סיכום שנת 2020 וסיכום של כהונת טראמפ"