מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית

השלב הנוכחי במאבק של טראמפ ברגולציה

ימים ספורים אחרי שטראמפ הושבע כנשיא הוא חתם על צו נשיאותי שנועד להפחית את כמות הרגולציה ואת ההשפעה שלה על המשק האמריקאי. אחת המטרות המוצהרות שלו הייתה לבטל רגולציות שהוטלו בתקופת הנשיא אובמה. ניתחתי את התוצאות בפועל אחרי שנה ואחרי שנתיים, ונראה שטראמפ מצליח לייצר שינוי (לשיקולכם אם זה טוב או רע). אבל חלק מהמהלכים של טראמפ נבלמו, למשל בפסיקות של בית המשפט העליון.

היום שדה הקרב המעניין הוא לא בכמות הרגולציה. במקביל לביטול חוקים ולניהול האופן שבו רגולציה נקבעת, טראמפ מנהל מאבק במקום אחר לגמרי. רגולציה היא מערכת חיה שצריך לתפעל. הדוגמה הכי ברורה לזה היא פיקוח ואכיפה. אלו פעולות שנועדו לעודד ציות להוראות. וכשאין פיקוח ואכיפה, רמת הציות יורדת והרגולציה לא ממש משפיעה על התנהגות של אנשים. טראמפ (או מישהו סביבו) יודע את זה ולכן הוא פועל כדי לנטרל את הרגולטורים הבעייתיים מבחינתו.

זה התחיל בהוראה רשמית להפסיק לגייס עובדים (hiring freeze) והתפתח להגבלה לא פורמלית על איוש תפקידים. להמשיך לקרוא מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית

ודאות ועתיד ההייטק

בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם.

ברזיל.

בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הוא נקרא בקיצור LGPD (בתרגום מילולי לאנגלית: General Data Privacy Law).

להמשיך לקרוא ודאות ועתיד ההייטק

רגולציה ועבודה מאורגנת

הממשלה מעצבת את שוק העבודה

למשפט ולרגולציה יש תפקיד מרכזי בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. רגולציה מטילה אחריות, מחלקת סיכונים ויוצרת מבנים חברתיים.

אחד המבנים האלו הוא העבודה המאורגנת. הרעיון שעומד מאחורי ארגוני עובדים הוא שלמעסיק יש יותר כוח מלעובד בודד, ולכן התאגדות של קבוצת עובדים יכולה לתרום לאיזון בכוח המיקוח עם המעסיק. דיני העבודה מורכבים משלושה חלקים: (1) חוזה העבודה – שהוא הסכם בין הצדדים; (2) חוקי עבודה (רגולציה כמו שכר מינימום ושעות עבודה ומנוחה); (3) הסכמים קיבוציים בין ארגוני עובדים למעסיק. לכן בדרך כלל מתייחס לדיני העבודה כמערכת שהיא שני-שליש הסכמית ורק שליש אחד של רגולציה.

אבל יש רגולציה נוספת שמתחבאת שם. הרגולציה של ארגוני העובדים. המדינה קבעה כל מיני חובות וסמכויות שחלות על ארגוני עובדים. להמשיך לקרוא רגולציה ועבודה מאורגנת

רגולציה יכולה להיות כיף!

הלוטו בשבדיה

היום מי שנתפס נוהג מעל למהירות המותרת – מקבל קנס. ככה עובדת רגולציה: חוקים ועונשים. תסכימו איתי שזה לא ממש כיף. אבל מה אם אפשר גם להרוויח מהמשחק שנקרא "נהיגה"?

זה היה הרעיון של בחור בשם קווין – לעודד אנשים לנהוג בזהירות, באמצעות משחק מהנה וכייפי. מצלמות מהירות יצלמו את כל הרכבים שחולפים על פניהן. אם הרכב נוסע מעל להירות המותרת – הוא יקבל קנס; אבל אם הוא נוסע במהירות המותרת – הוא ייכנס להגרלה של פרס כספי. את הקנסות צוברים בקופה מיוחדת ואת הסכום שנאסף מגרילים בין הנהגים שנסעו במהירות המותרת – ואחד מהם זוכה בכל הקופה!

להמשיך לקרוא רגולציה יכולה להיות כיף!

משבר העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה

עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים האסטרטגיים המשמעותיים של ימנו. המשמעות היא שמחלות שחשבנו שכבר מאחורינו עלולות לחזור ולא יהיה לנו איך להתגונן מפניהן.

מדענים הגדירו את הנושא כאחד מהאסונות הבריאותיים של תקופתנו. האסון עוד לא התממש, אבל הוא ממש פצצת זמן מתקתקת. בקהילה המדעית משתמשים במונח Superbugs כדי לתאר חיידקים שעברו מוטציה ופיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

להמשיך לקרוא משבר העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה

מדיניות מבוססת נתונים

נתונים למלחמה בתאונות הדרכים

בסן פרנסיסקו נהרגים מידי שנה כ-30 הולכי רגל ורוכבי אופניים. העירייה החליטה להתמודד עם התופעה הזו, אבל במקום לקבוע חוקים ותקנות – היא חקרה את התופעה לעומק. הם אספו מידע היסטורי על התנועה בתוך העיר ועל תאונות הדרכים שהתרחשו. כדי שלא להתבסס רק על נתוני עבר, העירייה פיתחה מערכת בשם TransBase שממפה את התנועה בעיר וחוזה היכן יתרחשו תאונות דרכים בעתיד. בעזרת המערכת והמידע שנאסף, העירייה זיהתה שתאונות שגורמות ל-70% מן הפציעות מתרחשות מספר מצומצם של צמתים (12% מן הצמתים).

חמושים בתובנה הזו ובנתונים מדויקים, העירייה ידעה איפה להתמקד ואיך כיצד לתכנן את המדיניות. תכנית הפעולה מבוססת גם על הנתונים הסטטיסטיים וגם על תחקירי עומק של התאונות. למשל, הוחלט להרחיב את המדרכה בפינות של הצמתים המסוכנים – כדי לתת להולכי רגל יותר מקום בטוח וגם להצר את הכביש ולהוריד את מהירות הנסיעה. בנוסף, זוהו נקודות קריטיות שבהן חשוב לבצע הפרדה בין רוכבי אופנים לנהגים. המדיניות הזו מבוססת על הבנה של הבעיה, באמצעות נתונים.

איך גורמים לממשלה לאמץ מדיניות מבוססת נתונים?

מה שוות החלטות שלא מבוססות על נתונים? מעט מאוד. תחשבו על החלטה מחיי היום יום:

להמשיך לקרוא מדיניות מבוססת נתונים

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה

לפני 99 שנים נחקק בארה"ב חוק ג'ונס (השם הרישמי – The Merchant Marine Act of 1920). החוק נועד לחזק את ענף הספנות האמריקאי. הוא קבע שאוניה שמפליגה בין שני נמלים אמריקאים (נניח – ניו יורק ולואיזיאנה) חייבת להיות בבעלות אמריקאית, ועם צוות ודגל אמריקאי. במילים אחרות: רק ספינות אמריקאיות יכולות להפליג בין שני נמלים אמריקאים (לספינות זרות מותר שרק אחד הנמלים יהיה אמריקאי).

החוק נועד להגן מסחרית על חברות הספנות מפני תחרות. חוק ג'ונס הוא רגולציה פרוטקציוניסטית. הוא אמור לתת לתעשייה המקומית יתרון על חברות בינ"ל. הבעיה היא שהוא גרם לתוצאה ההפוכה. להמשיך לקרוא ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה