הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

רגולציה למניעת אפליה – אין ראוי מזה.

למשל החוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. יש שני אתגרים עם חקיקה למניעת אפליה – קשה לאכוף אותה (לכו תוכיחו שאני לא רוצה למכור לכם מוצר דווקא בגלל הגיל שלכם) ולא בטוח שהיא בכלל אפקטיבית.

איך לטפל בבעיות של אפליה?

יש סימני שאלה סביב רגולציה שאוסרת אפליה. למשל ארה"ב עוסקת הרבה באפליה בתחום המגורים. בשנת 1968 עבר חוק שאסר על אפליה במכירה והשכרה של בתים. החוק עבר כחלק מגל החקיקה למען זכויות האזרח של שנות ה-60, שנועד לטפל באי השוויון וההפרדה על רקע גזעי. באותה תקופה היה מאוד נפוץ שבשכונות "לבנות" יסרבו להשכיר או למכור דירות לאפרו-אמריקאים.

אבל למרות החוק הזה, שעבר לפני יותר מ-50 שנים, עדיין יש סגרגציה (הפרדה) בתוך הערים האמריקאיות. להמשיך לקרוא הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

קיצו של ניתוח עלות-תועלת?

כבר שנים שהוא מעורר פרובוקציות. אבל במהלך הקמפיין לנשיאות זה רק החמיר. וגם אחרי שטראמפ נבחר לנשיא הוא המשיך לצפצף על כללי המשחק.

כבר שנתיים וחצי שטראמפ בבית הלבן. לאורך התקופה הזו יותר ויותר מומחים טוענים שהאג'נדה שלו היא להפחית רגולציה בכל מחיר ולא בהכרח לייעל את השירות לציבור או להגדיל את הרווחה הכלכלית של אזרחי ארה"ב. מסתבר שיש הבדל גדול בין הפחתת רגולציה להפחתת עלויות רגולציה. ההבדל הזה בא לידי ביטוי ביחס למבחן עלות תועלת.

עלייתו ונפילתו של ניתוח עלות תועלת

ניתוח עלות תועלת הוא כלי מאוד חזק כדי לגבש ולבחון מדיניות. סופרים בכסף את הנזק מסיכונים שונים, את התועלות של המדיניות וגם את עלות הציות למדיניות. הרבה אנשים לא מרגישים בנוח עם הניסיון לכמת הכל בכסף ולתת ערך מספרי גם להיבטים כמו חיי אדם, אבל אין מחלוקת שהכלי הזה חשוב ועוזר לייצר החלטות מנומקות ורציונאליות יותר. התפיסה הזו הלכה והשתרשה בעולם – כשארה"ב מובילה את המגמה הזו. גם נשיאים רפובליקניים וגם נשיאים דמוקרטיים הרחיבו את השימוש בה. לאט לאט התפתחה מתודולוגיה לבחינה כלכלית של רגולציה.

אבל נראה שמשהו השתנה בתקופת טראמפ. להמשיך לקרוא קיצו של ניתוח עלות-תועלת?

תחרות כפתרון לחפיפות וסתירות ברגולציה

מי לדעתכם הרגולטור שמפקח על כך שפיצות עומדות בסטנדרטים בריאותיים? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו לא כל כך פשוטה.

בעיית החפיפות בין רגולטורים

במדינה המודרנית יש המון רגולציה חשובה שנקבעת על ידי הרבה רגולטורים. כמה הוראות רגולטוריות יש? אף אחד לא באמת יודע. אחת התוצאות של כמות הרגולציה היא חפיפות וסתירות בין רגולטורים. בפוסט קודם ראינו כל מיני סיפורים על רגולציות סותרות. הבלבול קיים גם כשאין סתירה.

קחו לדוגמה את ה-FDA וה-USDA בארה"ב (המקבילים האמריקאים של משרד הבריאות ומשרד החקלאות). אם אתם מייצרים פיצה – היא תחת פיקוח של ה-FDA. אם תוסיפו עליה נקניק פפרוני – היא עוברת לפיקוח של ה-USDA. זו לא רק חלוקת עבודה, כל גוף מחיל סטנדרטים ושיטות פיקוח אחרות. ה-USDA מבצע בדיקות פרטניות בעוד שה-FDA מבצע פיקוח שיותר מבוסס על ניהול סיכונים.

דבר דומה קיים בישראל. להמשיך לקרוא תחרות כפתרון לחפיפות וסתירות ברגולציה

מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית

השלב הנוכחי במאבק של טראמפ ברגולציה

ימים ספורים אחרי שטראמפ הושבע כנשיא הוא חתם על צו נשיאותי שנועד להפחית את כמות הרגולציה ואת ההשפעה שלה על המשק האמריקאי. אחת המטרות המוצהרות שלו הייתה לבטל רגולציות שהוטלו בתקופת הנשיא אובמה. ניתחתי את התוצאות בפועל אחרי שנה ואחרי שנתיים, ונראה שטראמפ מצליח לייצר שינוי (לשיקולכם אם זה טוב או רע). אבל חלק מהמהלכים של טראמפ נבלמו, למשל בפסיקות של בית המשפט העליון.

היום שדה הקרב המעניין הוא לא בכמות הרגולציה. במקביל לביטול חוקים ולניהול האופן שבו רגולציה נקבעת, טראמפ מנהל מאבק במקום אחר לגמרי. רגולציה היא מערכת חיה שצריך לתפעל. הדוגמה הכי ברורה לזה היא פיקוח ואכיפה. אלו פעולות שנועדו לעודד ציות להוראות. וכשאין פיקוח ואכיפה, רמת הציות יורדת והרגולציה לא ממש משפיעה על התנהגות של אנשים. טראמפ (או מישהו סביבו) יודע את זה ולכן הוא פועל כדי לנטרל את הרגולטורים הבעייתיים מבחינתו.

זה התחיל בהוראה רשמית להפסיק לגייס עובדים (hiring freeze) והתפתח להגבלה לא פורמלית על איוש תפקידים. להמשיך לקרוא מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית

ודאות ועתיד ההייטק

בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם.

ברזיל.

בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הוא נקרא בקיצור LGPD (בתרגום מילולי לאנגלית: General Data Privacy Law).

להמשיך לקרוא ודאות ועתיד ההייטק

רגולציה ועבודה מאורגנת

הממשלה מעצבת את שוק העבודה

למשפט ולרגולציה יש תפקיד מרכזי בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. רגולציה מטילה אחריות, מחלקת סיכונים ויוצרת מבנים חברתיים.

אחד המבנים האלו הוא העבודה המאורגנת. הרעיון שעומד מאחורי ארגוני עובדים הוא שלמעסיק יש יותר כוח מלעובד בודד, ולכן התאגדות של קבוצת עובדים יכולה לתרום לאיזון בכוח המיקוח עם המעסיק. דיני העבודה מורכבים משלושה חלקים: (1) חוזה העבודה – שהוא הסכם בין הצדדים; (2) חוקי עבודה (רגולציה כמו שכר מינימום ושעות עבודה ומנוחה); (3) הסכמים קיבוציים בין ארגוני עובדים למעסיק. לכן בדרך כלל מתייחס לדיני העבודה כמערכת שהיא שני-שליש הסכמית ורק שליש אחד של רגולציה.

אבל יש רגולציה נוספת שמתחבאת שם. הרגולציה של ארגוני העובדים. המדינה קבעה כל מיני חובות וסמכויות שחלות על ארגוני עובדים. להמשיך לקרוא רגולציה ועבודה מאורגנת

רגולציה יכולה להיות כיף!

הלוטו בשבדיה

היום מי שנתפס נוהג מעל למהירות המותרת – מקבל קנס. ככה עובדת רגולציה: חוקים ועונשים. תסכימו איתי שזה לא ממש כיף. אבל מה אם אפשר גם להרוויח מהמשחק שנקרא "נהיגה"?

זה היה הרעיון של בחור בשם קווין – לעודד אנשים לנהוג בזהירות, באמצעות משחק מהנה וכייפי. מצלמות מהירות יצלמו את כל הרכבים שחולפים על פניהן. אם הרכב נוסע מעל להירות המותרת – הוא יקבל קנס; אבל אם הוא נוסע במהירות המותרת – הוא ייכנס להגרלה של פרס כספי. את הקנסות צוברים בקופה מיוחדת ואת הסכום שנאסף מגרילים בין הנהגים שנסעו במהירות המותרת – ואחד מהם זוכה בכל הקופה!

להמשיך לקרוא רגולציה יכולה להיות כיף!