לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?

רישוי תרופות לניוון שרירים

בואו נדבר על מחלה אחת. נוראית. ניוון שרירים על שם דושן היא מחלה אכזרית, שתוקפת ילדים וגורמת להרס של תאי השריר שלהם עד שהיא מובילה לשיתוק ואף למוות בגיל צעיר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לאבחן, למנוע ולטפל בה. חברת סרפטה (Sarepta) חוקרת ומפתחת טיפולים לניוון שרירים. נספר כאן על שתי תרופות שהם פיתחו: Exondys 51 ו-Vyondys 53.

נתחיל עם Exondys 51, שמיועדת לטפל (אך לא לרפא) ילדים עם ניוון שרירים. ה-FDA בחן את התרופה ומצא שהיא בטוחה. אבל הייתה מחלוקת פנימית בתוך ה-FDA האם לאשר את התרופה בגלל שהתועלת ממנה הייתה נמוכה. כפשרה, ב-2016 אישרו את התרופה אבל חייבו את חברת Sarepta להמשיך לבצע ניסויים קליניים כדי להוכיח את האפקטיביות של התרופה.

להמשיך לקרוא לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?

האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שכל הזמן חלה עליכם רגולציה. כשאתם יושבים בבית מול המחשב, כשאתם מפליגים בים וגם כשאתם טסים בשמיים. סביב כל אחת מהפעולות האלו יש הרבה מאוד רגולציה.

לפקח על החלל החיצון

אבל יש מקום אחד שנשאר יחסית ריק מרגולציה – החלל. האם זה עומד להשתנות?

צפוף בחלל החיצון

מה עולה לכם בראש כשאתם שומעים "רגולציה על החלל"? אסטרונאוטים? חייזרים? מושבות על הירח ועל מאדים?

בפועל, התושבים הקבועים ביותר שלנו בחלל הם לוויינים. לווייני תקשורת, ריגול, מזג אוויר וכו'. חלקם צבאיים, חלקם ממשלתיים וחלקם של חברות פרטיות. הלווין הראשון – ספוטניק 1 – שוגר לחלל על-ידי הרוסים בשנת 1957. מאז שוגרו כמעט 9,000 לווינים ומתוכם כמעט 5,000 עדיין במסלול סביב כדור הארץ. ובכל שנה מצטרפים אליהם כמה מאות לווינים חדשים. החלל הופך ונהיה צפוף.

וחוץ מלווינים, החלל גם מתמלא בזבל ("space junk"), שהופך לבעיה גדולה. NASA עוקבת אחרי יותר מ-500,000 עצמים שמוגדרים כזבל שמרחף סביב כדור הארץ. חלק מהעצמים האלו נעים במהירות של כ-28,000 קמ"ש ולכן הם יכולים להות קטלניים גם אם הם קטנים.

בתחילת חודש ספטמבר 2019 לווין של סוכנות החלל הארופית ביצע תמרון כדי שלא להתנגש בלווין של חברת SpaceX (של אילון מאסק).

להמשיך לקרוא האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?

התמכרות לרשתות חברתיות

כולנו מכורים למשהו. חלק מאיתנו מכורים לחומרים – קפאין, ניקוטין, אלכוהול. חלק מכורים להרגלים והתנהגויות – הימורים, כסיסת ציפורניים, התמכרות לעבודה. בשנים האחרונות יש תופעה מדאיגה – התמכרות למוצרים טכנולוגיים ובעיקר לרשתות חברתיות. זה לא במקרה. יש הרבה טענות שחברות טכנולוגיה בונות את המוצרים שלהן כדי לייצר אפקט ממכר.

התמכרויות עלולות להיות הרסניות ולכן חשוב לטפל בהן ברצינות.

חוק SMART למניעת התמכרויות לרשתות חברתיות

כדי להתמודד עם הבעיה הזו, סנטור אמריקאי הגיש הצעת חוק בשם Social Media Addiction Reduction Technology, או בקיצור – SMART. ההתמכרות של פוליטיקאים אמריקאים היא לחוקים עם ראשי תיבות קליטים. לפי הצעת החוק, יאסר על חברות אינטרנט לנצל פסיכולוגיה אנושית כדי להחליש את יכולת הבחירה של המשתמש או הצרכן

להמשיך לקרוא התמכרות לרשתות חברתיות

התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם

אחת הדרכים הנפוצות לייצור חשמל היא שריפת פחם. בישראל, תחנות כוח פחמיות הן מקור זיהום האוויר הגדול ביותר ולכן המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת תחנות כוח פחמיות נוספות. העמדה הזו לא ייחודית לישראל ובמדינות רבות מחפשים תחליפים לפחם כמקור ייצור חשמל.

אבל בעשור האחרון השימוש בפחם לייצור חשמל הולך ופוחת. בארה"ב הסקטור ממש קורס: בתוך פחות מעשור (2008-2016) החלק היחסי של הפחם בייצור חשמל צנח ב-38%. ועם הירידה בשימוש בפחם, יש גם ירידה בזיהום הנלווה.

האם המלחמה בפחם הצליחה?

בארה"ב, הרגולציה על שימוש בפחם לייצור חשמל זכתה לכינוי "המלחמה בפחם" (the war on coal). הרציונאל המרכזי הוא שאם הרגולציה תגביל ותייקר את השימוש בפחם – הוא יהפוך להיות פחות אטרקטיבי ויעשה בו פחות שימוש.

להמשיך לקרוא התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם

מדד Doing Business 2020

לפנות בוקר התפרסם מדד Doing Business לשנת 2020 ויש בו כמה בשורות מרשימות מרתקות.

מדובר במדד של הבנק העולמי שמשמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על יזמים ועל עסקים קטנים ובינוניים.

מה חדש במדד קלות עשיית עסקים 2020?

במדד לשנת 2020 (שפורסם היום ב-23.10.2019) ישראל ממשיכה לעלות במדד!

במדד של השנה שעברה (2019), ישראל קפצה ממקום 54 למקום 49 (5 מקומות למעלה). השנה, ישראל קופצת שוב: ממקום 49 למקום 35 (14 מקומות נוספים!). חוץ מישראל יש עוד כמה מדינות שעשו שיפור יפה.

להמשיך לקרוא מדד Doing Business 2020

עושים סדר בג'ונגל הנהלים

"אנחנו עושים רפורמה בבירוקרטיה כדי להפוך את הבירוקרטיה לרזה ואחראית. אנחנו נבטיח שהחוקים נאכפים באופן הוגן". כך הכריז הנשיא טראמפ על המהלך הדרמטי האחרון שלו.

החומר השחור של הרגולציה

בשבוע שעבר (9.10.2019) טראמפ חתם על שני צווים נשיאותיים שתוקפים את החור השחור של הרגולציה – תופעת הנהלים (Guidance Documents). רגולציה היא כללים מחייבים שהממשלה קובעת ואוכפת. הכללים האלו נמצאים בחוקים של הפרלמנט, תקנות של שרים וגם בנהלים שהדרג המקצועי קובע.

מה הסיפור עם הנהלים? הנה שלוש דוגמאות קצרות

1. פרסום: חוקים ותקנות חובה לפרסם במקום רשמי. בישראל הם חייבים להתפרסם ב"רשומות", הפרסום הרשמי של משרד המשפטים. בארצות הברית הם מתפרסמים ב-Code of Federal Regulations. איפה נהלים מפורסמים? לא ברור. ואף אחד לא בודק שהם באמת מתפרסמים. להמשיך לקרוא עושים סדר בג'ונגל הנהלים

הורדת מחירי הדיור באמצעות שיפור הרגולציה

מחירי הדיור, משבר הדיור, יוקר המחייה. אחד הנושאים הכי מדוברים בשיח הכלכלי בישראל – שלא מצליחים לפתור. אז הנה הצצה לניסיון מעניין של מדינה קטנה אחרת שמנסה להוריד את מחירי הדיור. קוראים לה – ארצות הברית.

בחודש יוני 2019 הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שמקים גוף חדש שתפקידו להמליץ על דרכים להפחית רגולציה כדי להוזיל את מחירי הדיור ולקצר את תהליכי התכנון והבניה. מטה הדיור האמריקאי החדש ינתח לעומק רגולציות שונות ברמה הפדרלית, המדינתית והמקומית כדי להבין ממה מורכב הסבך הרגולטורי ובעיקר – אילו רגולציות תורמות לבעיה.
באופן כללי אפשר למפות שלוש דרכים שבהן רגולציה מזיקה לשוק הדיור: (1) מייקרת את עלות הבניה והדירות; (2) מעכבת בנייה של דירות; (3) חוסמת לחלוטין ומונעת פרויקטים.

מחקרים רבים נערכו בארה"ב והצביעו על האופן שבו הרגולציה של תכנון ורישוי בנייה מייקרת את הדיור עבור האמריקאים, מאטה את הבניה ולפעמים גם חוסמת אותם כליל. להמשיך לקרוא הורדת מחירי הדיור באמצעות שיפור הרגולציה

איך קוראים להמבורגר צמחוני?

מדינת מיסיסיפי בארה"ב אוסרת על על חנויות לקרוא להמבורגרים צמחוניים "המבורגרים צמחוניים". נשמע לכם מוזר? אתם לא לבד.

למה מותר לקרוא בשר?

חוקים שאוסרים הטעיה הם לא דבר חדש. למשל אסור לומר שמוצר ללא בשר מכיל בשר. אבל החוק החדש (שנכנס לתוקף ביולי 2019) מרחיב את האיסור גם למוצרים שבדרך כלל מכילים בשר. התוצאה היא שאסור לקרוא להמבורגר טבעוני "המבורגר טבעוני" (vegan burger) או לנקניקיה צמחונית "נקניקיה צמחונית" (veggiehot dog). זה אסור גם אם השם של המוצר מכיל בפירוש את המילה "צמחוני".

מסתבר שלדעת המחוקקים במיסיספי, הצרכנים עלולים לחשוב ש"המבורגר טבעוני" מכיל בשר. אם אתם שואלים אותי, זה חוק מיותר. ולא רק שהוא מיותר – הוא גם די מזלזל באינטיליגנציה של הצרכנים. וככל שמתעמקים בחוק – הוא נשמע יותר הזוי. כי אם לדעתנו צרכנים עלולים לטעות בדבר כל כך פשוט ולחשוב ש"המבורגר צמחוני" הוא בשרי, אז הם מתבלבלים ממש בקלות. איך הם יכולים לבחור דירה, ביטוח או פנסיה אם הם יחשבו ש"צמחוני" הוא בשרי? להמשיך לקרוא איך קוראים להמבורגר צמחוני?

מה היה קורה אם היינו יכולים להיות בלתי נראים?

או מה יקרה אם נוכל לקרוא מחשבות? או להנדס גנטית בעלי חיים ללא הגבלה?

מה יהיו ההשפעות של טכנולוגיות כאלו על החברה? ואיזו מדיניות או רגולציה נצטרך במקרים כאלו?

ממשלה שנערכת מראש לשינויים

רוב המדינות לא מתעסקות בשאלות של "מה אם" (what if), אלא עוסקת בפתרון הבעיות הקיימות. הן לא פנויות לחשוב על הבעיות והדילמות של העתיד, גם אם הן נמצאות ממש מעבר לפינה. אבל יש יוצא דופן: למחלקת המחקר של הפרלמנט האירופי יש יחידה לחיזוי טכנולוגי בשם STOA. הם חוקרים מגמות ומנסים לחזות מגמות, צרכים ובעיות עתידיות – כדי להתכונן אליהן מראש. להמשיך לקרוא מה היה קורה אם היינו יכולים להיות בלתי נראים?

הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

רגולציה למניעת אפליה – אין ראוי מזה.

למשל החוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. יש שני אתגרים עם חקיקה למניעת אפליה – קשה לאכוף אותה (לכו תוכיחו שאני לא רוצה למכור לכם מוצר דווקא בגלל הגיל שלכם) ולא בטוח שהיא בכלל אפקטיבית.

איך לטפל בבעיות של אפליה?

יש סימני שאלה סביב רגולציה שאוסרת אפליה. למשל ארה"ב עוסקת הרבה באפליה בתחום המגורים. בשנת 1968 עבר חוק שאסר על אפליה במכירה והשכרה של בתים. החוק עבר כחלק מגל החקיקה למען זכויות האזרח של שנות ה-60, שנועד לטפל באי השוויון וההפרדה על רקע גזעי. באותה תקופה היה מאוד נפוץ שבשכונות "לבנות" יסרבו להשכיר או למכור דירות לאפרו-אמריקאים.

אבל למרות החוק הזה, שעבר לפני יותר מ-50 שנים, עדיין יש סגרגציה (הפרדה) בתוך הערים האמריקאיות. להמשיך לקרוא הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

קיצו של ניתוח עלות-תועלת?

כבר שנים שהוא מעורר פרובוקציות. אבל במהלך הקמפיין לנשיאות זה רק החמיר. וגם אחרי שטראמפ נבחר לנשיא הוא המשיך לצפצף על כללי המשחק.

כבר שנתיים וחצי שטראמפ בבית הלבן. לאורך התקופה הזו יותר ויותר מומחים טוענים שהאג'נדה שלו היא להפחית רגולציה בכל מחיר ולא בהכרח לייעל את השירות לציבור או להגדיל את הרווחה הכלכלית של אזרחי ארה"ב. מסתבר שיש הבדל גדול בין הפחתת רגולציה להפחתת עלויות רגולציה. ההבדל הזה בא לידי ביטוי ביחס למבחן עלות תועלת.

עלייתו ונפילתו של ניתוח עלות תועלת

ניתוח עלות תועלת הוא כלי מאוד חזק כדי לגבש ולבחון מדיניות. סופרים בכסף את הנזק מסיכונים שונים, את התועלות של המדיניות וגם את עלות הציות למדיניות. הרבה אנשים לא מרגישים בנוח עם הניסיון לכמת הכל בכסף ולתת ערך מספרי גם להיבטים כמו חיי אדם, אבל אין מחלוקת שהכלי הזה חשוב ועוזר לייצר החלטות מנומקות ורציונאליות יותר. התפיסה הזו הלכה והשתרשה בעולם – כשארה"ב מובילה את המגמה הזו. גם נשיאים רפובליקניים וגם נשיאים דמוקרטיים הרחיבו את השימוש בה. לאט לאט התפתחה מתודולוגיה לבחינה כלכלית של רגולציה.

אבל נראה שמשהו השתנה בתקופת טראמפ. להמשיך לקרוא קיצו של ניתוח עלות-תועלת?

תחרות כפתרון לחפיפות וסתירות ברגולציה

מי לדעתכם הרגולטור שמפקח על כך שפיצות עומדות בסטנדרטים בריאותיים? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו לא כל כך פשוטה.

בעיית החפיפות בין רגולטורים

במדינה המודרנית יש המון רגולציה חשובה שנקבעת על ידי הרבה רגולטורים. כמה הוראות רגולטוריות יש? אף אחד לא באמת יודע. אחת התוצאות של כמות הרגולציה היא חפיפות וסתירות בין רגולטורים. בפוסט קודם ראינו כל מיני סיפורים על רגולציות סותרות. הבלבול קיים גם כשאין סתירה.

קחו לדוגמה את ה-FDA וה-USDA בארה"ב (המקבילים האמריקאים של משרד הבריאות ומשרד החקלאות). אם אתם מייצרים פיצה – היא תחת פיקוח של ה-FDA. אם תוסיפו עליה נקניק פפרוני – היא עוברת לפיקוח של ה-USDA. זו לא רק חלוקת עבודה, כל גוף מחיל סטנדרטים ושיטות פיקוח אחרות. ה-USDA מבצע בדיקות פרטניות בעוד שה-FDA מבצע פיקוח שיותר מבוסס על ניהול סיכונים.

דבר דומה קיים בישראל. להמשיך לקרוא תחרות כפתרון לחפיפות וסתירות ברגולציה

מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית

השלב הנוכחי במאבק של טראמפ ברגולציה

ימים ספורים אחרי שטראמפ הושבע כנשיא הוא חתם על צו נשיאותי שנועד להפחית את כמות הרגולציה ואת ההשפעה שלה על המשק האמריקאי. אחת המטרות המוצהרות שלו הייתה לבטל רגולציות שהוטלו בתקופת הנשיא אובמה. ניתחתי את התוצאות בפועל אחרי שנה ואחרי שנתיים, ונראה שטראמפ מצליח לייצר שינוי (לשיקולכם אם זה טוב או רע). אבל חלק מהמהלכים של טראמפ נבלמו, למשל בפסיקות של בית המשפט העליון.

היום שדה הקרב המעניין הוא לא בכמות הרגולציה. במקביל לביטול חוקים ולניהול האופן שבו רגולציה נקבעת, טראמפ מנהל מאבק במקום אחר לגמרי. רגולציה היא מערכת חיה שצריך לתפעל. הדוגמה הכי ברורה לזה היא פיקוח ואכיפה. אלו פעולות שנועדו לעודד ציות להוראות. וכשאין פיקוח ואכיפה, רמת הציות יורדת והרגולציה לא ממש משפיעה על התנהגות של אנשים. טראמפ (או מישהו סביבו) יודע את זה ולכן הוא פועל כדי לנטרל את הרגולטורים הבעייתיים מבחינתו.

זה התחיל בהוראה רשמית להפסיק לגייס עובדים (hiring freeze) והתפתח להגבלה לא פורמלית על איוש תפקידים. להמשיך לקרוא מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית

ודאות ועתיד ההייטק

בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם.

ברזיל.

בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הוא נקרא בקיצור LGPD (בתרגום מילולי לאנגלית: General Data Privacy Law).

להמשיך לקרוא ודאות ועתיד ההייטק

רגולציה ועבודה מאורגנת

הממשלה מעצבת את שוק העבודה

למשפט ולרגולציה יש תפקיד מרכזי בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. רגולציה מטילה אחריות, מחלקת סיכונים ויוצרת מבנים חברתיים.

אחד המבנים האלו הוא העבודה המאורגנת. הרעיון שעומד מאחורי ארגוני עובדים הוא שלמעסיק יש יותר כוח מלעובד בודד, ולכן התאגדות של קבוצת עובדים יכולה לתרום לאיזון בכוח המיקוח עם המעסיק. דיני העבודה מורכבים משלושה חלקים: (1) חוזה העבודה – שהוא הסכם בין הצדדים; (2) חוקי עבודה (רגולציה כמו שכר מינימום ושעות עבודה ומנוחה); (3) הסכמים קיבוציים בין ארגוני עובדים למעסיק. לכן בדרך כלל מתייחס לדיני העבודה כמערכת שהיא שני-שליש הסכמית ורק שליש אחד של רגולציה.

אבל יש רגולציה נוספת שמתחבאת שם. הרגולציה של ארגוני העובדים. המדינה קבעה כל מיני חובות וסמכויות שחלות על ארגוני עובדים. להמשיך לקרוא רגולציה ועבודה מאורגנת

רגולציה יכולה להיות כיף!

הלוטו בשבדיה

היום מי שנתפס נוהג מעל למהירות המותרת – מקבל קנס. ככה עובדת רגולציה: חוקים ועונשים. תסכימו איתי שזה לא ממש כיף. אבל מה אם אפשר גם להרוויח מהמשחק שנקרא "נהיגה"?

זה היה הרעיון של בחור בשם קווין – לעודד אנשים לנהוג בזהירות, באמצעות משחק מהנה וכייפי. מצלמות מהירות יצלמו את כל הרכבים שחולפים על פניהן. אם הרכב נוסע מעל להירות המותרת – הוא יקבל קנס; אבל אם הוא נוסע במהירות המותרת – הוא ייכנס להגרלה של פרס כספי. את הקנסות צוברים בקופה מיוחדת ואת הסכום שנאסף מגרילים בין הנהגים שנסעו במהירות המותרת – ואחד מהם זוכה בכל הקופה!

להמשיך לקרוא רגולציה יכולה להיות כיף!

משבר העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה

עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים האסטרטגיים המשמעותיים של ימנו. המשמעות היא שמחלות שחשבנו שכבר מאחורינו עלולות לחזור ולא יהיה לנו איך להתגונן מפניהן.

מדענים הגדירו את הנושא כאחד מהאסונות הבריאותיים של תקופתנו. האסון עוד לא התממש, אבל הוא ממש פצצת זמן מתקתקת. בקהילה המדעית משתמשים במונח Superbugs כדי לתאר חיידקים שעברו מוטציה ופיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

להמשיך לקרוא משבר העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה

מדיניות מבוססת נתונים

נתונים למלחמה בתאונות הדרכים

בסן פרנסיסקו נהרגים מידי שנה כ-30 הולכי רגל ורוכבי אופניים. העירייה החליטה להתמודד עם התופעה הזו, אבל במקום לקבוע חוקים ותקנות – היא חקרה את התופעה לעומק. הם אספו מידע היסטורי על התנועה בתוך העיר ועל תאונות הדרכים שהתרחשו. כדי שלא להתבסס רק על נתוני עבר, העירייה פיתחה מערכת בשם TransBase שממפה את התנועה בעיר וחוזה היכן יתרחשו תאונות דרכים בעתיד. בעזרת המערכת והמידע שנאסף, העירייה זיהתה שתאונות שגורמות ל-70% מן הפציעות מתרחשות מספר מצומצם של צמתים (12% מן הצמתים).

חמושים בתובנה הזו ובנתונים מדויקים, אנשי העירייה ידעו איפה להתמקד ואיך כיצד לתכנן את המדיניות. תכנית הפעולה מבוססת גם על הנתונים הסטטיסטיים וגם על תחקירי עומק של התאונות. למשל, הוחלט להרחיב את המדרכה בפינות של הצמתים המסוכנים – כדי לתת להולכי רגל יותר מקום בטוח וגם להצר את הכביש ולהוריד את מהירות הנסיעה. בנוסף, זוהו נקודות קריטיות שבהן חשוב לבצע הפרדה בין רוכבי אופנים לנהגים. המדיניות הזו מבוססת על הבנה של הבעיה, באמצעות נתונים.

איך גורמים לממשלה לאמץ מדיניות מבוססת נתונים?

מה שוות החלטות שלא מבוססות על נתונים? מעט מאוד. תחשבו על החלטה מחיי היום יום:

להמשיך לקרוא מדיניות מבוססת נתונים

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה

לפני 99 שנים נחקק בארה"ב חוק ג'ונס (השם הרישמי – The Merchant Marine Act of 1920). החוק נועד לחזק את ענף הספנות האמריקאי. הוא קבע שאוניה שמפליגה בין שני נמלים אמריקאים (נניח – ניו יורק ולואיזיאנה) חייבת להיות בבעלות אמריקאית, ועם צוות ודגל אמריקאי. במילים אחרות: רק ספינות אמריקאיות יכולות להפליג בין שני נמלים אמריקאים (לספינות זרות מותר שרק אחד הנמלים יהיה אמריקאי).

החוק נועד להגן מסחרית על חברות הספנות מפני תחרות. חוק ג'ונס הוא רגולציה פרוטקציוניסטית. הוא אמור לתת לתעשייה המקומית יתרון על חברות בינ"ל. הבעיה היא שהוא גרם לתוצאה ההפוכה. להמשיך לקרוא ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה

רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית

הרשת החברתית Twitter הכריזה על מדיניות חדשה לגבי קמפיינים פוליטיים. המדיניות החדשה קובעת כללי משחק – רגולציה – עבור פרסומות פוליטיות.

המדיניות החדשה מופעלת לקראת הבחירות הקרובות באירופה, אוסטרליה והודו (כנראה שהם יגיעו לישראל רק בבחירות הבאות). מי שירצה לבצע פרסום ממומן באזורים אלה דרך Twitter יצרך להגיש בקשה לאישור מראש (certification). החל מה-11 למרץ רק מפרסמים מאושרים יוכלו להציג מודעות ב- Twitter. וכל אחד יכול לראות את רשימת הפרופילים של כל המפרסמים המאושרים. מדובר בהמשך של צעדים קודמים ש-Twitter נקטה – כמו הקמת מרכז שקיפות.

תובנות לגבי המדיניות החדשה של טוויטר

מה שמשך את תשומת הלב שלי זה ש-Twitter מתנסחת בשפה של רגולטור ממשלתי. הנה כמה דוגמאות.

להמשיך לקרוא רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית

פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק

רגולציה כופה היא לא תמיד הפתרון

המלחמה בקוקאין

שנת 2009. איוו מוראלס, נשיא בוליביה מגרש את הרשות למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA) משטח בוליביה. במשך שנים ארה"ב נלחמה בגידול הקוקה (ממנו מפיקים את הסם קוקאין) במטרה לחסל אותו. אבל היא נכשלה: גידול הקוקה רק הלך והתרחב.

אחרי שממשלת בוליביה סיימה את היחסים עם ה-DEA היא יצרה מדיניות חדשה. במקום לנסות לחסל את גידול הקוקה, היא החליטה לשלוט בהיקף התופעה. בוליביה בחרה בגישה יוצאת דופן: היא התירה גידולי שדות קוקה לשימוש בתרופות וטקסים דתיים תוך פיקוח ממשלתי (ואסרה על ייצור סמים). זו מדיניות הרבה יותר רכה משל האמריקאים, אבל התוצאה הייתה צמצום של 15% בהיקף שטחי גידול הקוקה במדינה.

להמשיך לקרוא פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק

רגולציה בחצר האחורית – Nimby

מה גרם למשבר הדיור?

המקום: עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו קליפורניה. כמה כמה עשורים שבאזור יש ריכוז של חברות טכנולוגיה מובילות. העובדים באותן חברות מרוויחים שכר גבוה והם רוצים לגור באזור. אבל אין באזור מספיק דירות. אם תסתובבו באזור (אתם יכולים לעשות את זה בעזרת google street view – הנה דוגמה לרחוב רנדומלי) תראו בעיקר בתים פרטיים צמודי קרקע עם שתי קומות מקסימום, המון מגרשי חנייה, חצרות גדולות מסביב לבתים וגם חלקות ריקות. מאוד לא עירוני (להרחבה ראו: כאן ופה).

הסיבה היא הרגולציה המחמירה על קרקע ובניה. האיסורים חלים לפי אזורים (zoning) והמגבלות רבות. אם תנסו לבנות משהו בגובה של יותר משתי קומות (אפילו בשולי האזור ליד תחנת רכבת) – מישהו ידאג לחסום אתכם.

להמשיך לקרוא רגולציה בחצר האחורית – Nimby

שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקים ורגולציות שונות, שנועדו להפחית את הסיכונים למערכת הפיננסית.
מאז 2010 העלויות של "דוד-פרנק" הסתכמו ב- 73 מיליון שעות של עבודת ניירת רגולטורית והוצאות של 36 מיליארד דולר.

להמשיך לקרוא שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק

סיכום שנת 2018 בארה"ב

הנשיא טראמפ הושבע ב-20.1.2017 ועשרה ימים אחר כך הוא כבר פרסם צו נשיאותי דרמטי במטרה לצמצם את עלויות הרגולציה. לפני שנה סקרתי את ההישגים של טראמפ בשנת הכהונה הראשונה שלו ואת הרפורמה שלו בתחום התשתיות. עכשיו יש לנו הזדמנות להסתכל על תקופה של שנתיים ולראות מה הוא הצליח לעשות.

מה התוצאות של שנתיים כהונה של טראמפ כנשיא?

אמ;לק – במונחי צמצום רגולציה, השנה השנייה של טראמפ הייתה פחות מוצלחת מהשנה הראשונה שלו בבית הלבן, אבל הוא עדיין צמצם יותר מנשיאים אחרים.

רגולציה במספרים

נסתכל על ה-Federal Register. זה פרסום ממשלתי (כמו "הרשומות" בישראל) של כל רגולציה חדשה. זה מדד כמותי גס לנפח הרגולציה שנוצר בכל שנה. הוא כמובן לא מתייחס לאיכות.

ב-2017 פורסמו ב-Federal Register רק 61,308 עמודים. זה הכי הקצב השנתי נמוך מאז 1993. ב-2018 פורסמו שם 68,082 – עלייה של 10%. המספר הזה לא סופי. הוא כנראה ירד קצת אחרי שיביאו בחשבון את העמודים הריקים ואת מעברי העמוד (מדהים באיזו רצינות האמריקאים מטפלים בזה).

להמשיך לקרוא סיכום שנת 2018 בארה"ב

כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?

רגולציה וחדשנות

יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה.

יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים. בתקופת המהפכה החקלאית היו לנו אלפי שנים לפתח דיני קניין. בתקופת המהפכה התעשייתית היו לנו עשרות שנים לפתח דיני בטיחות בעבודה. אבל היום קצב השינויים הרבה יותר מהיר (למשל פינטק).

לדעתי, האתגר הוא לא רק שהטכנולוגיה מתקדמת מהר מתמיד, אלא שהממשלה מגיבה לאט. וככל שממשלות הלכו וגדלו – כך קצב התגובה שלהם ירד עוד יותר. במילים אחרות: השוק מתקדם מהר מתמיד והממשלות מגיבות לאט יותר.

להמשיך לקרוא כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?