האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)

בפוסט הקודם ראינו שיש סיבות טובות להחליף נפט ופחם ואפילו גז טבעי, במקור אנרגיה חלופי – כזה שיקטין דרמטית את פליטת הפחמן ואת הזיהום. ראינו גם כי אנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש ורוח) לא הביאו את הבשורה בגלל שהן יקרות ולא מאפשרות ייצור חשמל רציף ואמין. התחלנו לדבר על אנרגיה גרעינית, שהיא מקור זול, אמין ודלהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)"

האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה

לפני שבוע איטליה הטילה סגר מלא על כל המדינה. שוטרים וחיילים מסתובבים ומוודאים שאנשים לא מפרים את הסגר. הסגר הזה בא אחרי ההתפשטות חסרת המעצורים של נגיף הקורונה באיטליה, שהביא את מערכת הבריאות שלהם לסף קריסה (ויש שאומרים שהיא כבר קורסת). לחצו כאן לקריאת הפוסט הקודם – על הכשלים של האמריקאים בטיפול בקורונה. וכאן אפשרהמשך לקרוא "האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה"

מה היה קורה אם היינו יכולים להיות בלתי נראים?

או מה יקרה אם נוכל לקרוא מחשבות? או להנדס גנטית בעלי חיים ללא הגבלה? מה יהיו ההשפעות של טכנולוגיות כאלו על החברה? ואיזו מדיניות או רגולציה נצטרך במקרים כאלו? ממשלה שנערכת מראש לשינויים רוב המדינות לא מתעסקות בשאלות של "מה אם" (what if), אלא עוסקת בפתרון הבעיות הקיימות. הן לא פנויות לחשוב על הבעיות והדילמותהמשך לקרוא "מה היה קורה אם היינו יכולים להיות בלתי נראים?"

האם אמצעי בטיחות מיוחדים באמת משפרים את הבטיחות?

הייתה פעם מחלה קטלנית שסיכנה ילדים. התרופה הראשונה שמדענים פיתחו הצילה ילדים רבים, אבל לא את כולם. היתרון של התרופה הראשונה היה שהיא זולה ופשוטה לשימוש – כך שגם ההורה של הילד יכול לתת לו אותה. החיסרון של התרופה הראשונה הזו היה שהיא לא התאימה לתינוקות מתחת לגיל שנתיים. בהמשך מדענים פיתחו תרופה נוספת. התרופההמשך לקרוא "האם אמצעי בטיחות מיוחדים באמת משפרים את הבטיחות?"

איך יודעים אם החלטה של רגולטור שגויה?

האם משרד התחבורה צדק או טעה? בתחילת 2016 משרד התחבורה ביצע ניתוח והערכה של הצרכים העתידיים של הרכבת. בין היתר המשרד העריך שבשנים 2017-2018 לא יהיה גידול בצורך בקרונות ניהוג. לכן הוחלט שלא להזמין קרונות ניהוג חדשים. אבל בסוף שנת 2018 קווי הרכבים היו מפוצצים בנוסעים שנדחקו בגלל מחסור בקרונות ניהוג. מסתבר שמשרד התחבורה העריךהמשך לקרוא "איך יודעים אם החלטה של רגולטור שגויה?"

החלונות השבורים – עלות או תועלת?

לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"

מי אחראי למעשים מסוכנים?

אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"

שנאת הסיכון של ה-FAA

אנחנו על סף המהפכה הבאה בתחום התחבורה. אני לא מתכוון לנסיעה שיתופית או להיפרלופ. אני מדבר על השמיים. עברו 115 שנים מאז שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה. בעשורים האחרונים התחבורה האווירית הרחבה מאוד וגם הפכה נגישה יותר כלכלית. אבל תחבורה אווירית מתבצעת באותו אופן כבר כמה עשרות שנים והיא מעין מועדון סגור מבחינת יזמותהמשך לקרוא "שנאת הסיכון של ה-FAA"

שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים

מה עדיף – לרכב על אופניים בלי קסדה או לרבוץ על הספה ולהשמין? ומה לגבי אכילת ירקות שרוססו בחומר הדברה, מול הימנעות מאכילת ירקות? החיים מלאים בהחלטות על סיכונים אבל בסך הכל בני אדם הם יצורי שדי גרועים בניתוח סיכונים. הנה 6 סיבות לכך שאנחנו נכשלים בהערכת סיכונים. זה קורה לכולנו – בחיים הפרטיים, בעבודההמשך לקרוא "שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים"

איך בונים מערך פיקוח ואכיפה שעובד?

כדי לצמצם את הפשיעה האלימה ברחובות ניו יורק, השוטרים בודקים האם אנשים חשודים נושאים נשק. התהליך נקרא SQF (קיצור של: Stop, Question, Frisk). תחילה מעכבים אדם ומתשאלים אותו, אם התשובות חשודות מבצעים חיפוש חיצוני (מעל הבגדים) לאיתור כלי נשק. דוח של New York Civil Liberties Union ניתח את הנתונים שמשטרת ניו יורק פרסמה על השניםהמשך לקרוא "איך בונים מערך פיקוח ואכיפה שעובד?"

למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת

אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק. מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח? למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה,המשך לקרוא "למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת"

Better safe than sorry – האומנם?

היום מקובל לומר שמניעה עדיפה על טיפול בדיעבד. כנראה שזה נכון כשמדובר על החלטה מקצועית פרטנית, למשל טיפול בחולה ספציפי או פעולה שמזהמת את הסביבה. מניעה מראש זולה כשמדובר באדם פרטי אבל האם כלל של "מניעה עדיפה על טיפול בדיעבד" נכון גם לגבי מדיניות ציבורית? בואו נסתכל על דוגמה היפותטית של טיפול במחלה.

קסדה לרוכבי אופניים? רעיון טוב. לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה? לא בטוח שכדאי

האם הממשלה צריכה לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדות? הפוסט עוסק באופניים רגילים, לא באופניים חשמליים. האם העמדה שלכם מבוססת נתונים שרלוונטיים לדיון, או שהיא מבוסס על תחושת בטן וידע כללי? יתרונות הקסדה אין מחלוקת שבמקרה של תאונה, קסדה מעניקה הגנה לראש ומונעת פציעות קטלניות (הנה דוגמה למחקר – יש עוד המון). נראה לי שזה עניין מוכר ומשכנעהמשך לקרוא "קסדה לרוכבי אופניים? רעיון טוב. לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה? לא בטוח שכדאי"

חיסון נגד החלטות שגויות

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

הנזקים של פרשת רמדיה

בפוסט הקודם ראינו שששיח ולחץ חד צדדי מעוותים את תפיסת התפקיד של הרגולטורים ודוחפים אותם לשנוא סיכון ולייצר עומס רגולציה. אם זה לא גרם מספיק נזק, באה פרשת רמדיה והחמירה את הבעיה עוד יותר.

הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים

שני רגולטורים – תגובה אחת דמיינו רגולטור ממשלתי כלשהו. זה יכול להיות במשרד האנרגיה, תחבורה, בריאות, הגנת הסביבה או כל תחום אחר. נניח שמתרחשת תאונה בתחום סמכותו ואנשים נפגעים. למחרת התקשורת מבקרת את הרגולטור. כנראה שיהיה טור דעה שיכנה אותו "רשלן" או שהוא "מפקיר את הציבור". גם השיח הציבורי הרחב והרשתות החברתיות יסערו. סביר להניחהמשך לקרוא "הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים"

רגולציה וחדשנות (ורכבים אוטונומיים)

תאונות דרכים קטלניות והפחד מחדשנות 35,000 בני אדם נהרגו בשנת 2015 בארה"ב כתוצאה מתאונות דרכים. המספר הזה לא כולל את הפצועים, את הנזקים הנפשיים ואת הנזק לרכוש. על כל הרוג בתאונת דרכים יש 8 פצועים שזקוקים לאשפוז בבית חולים (280,000 איש בשנה) ו-99 פצועים שמקבלים טיפול רפואי ללא אישפוז (3,500,000 איש בשנה). נהיגה היא אחתהמשך לקרוא "רגולציה וחדשנות (ורכבים אוטונומיים)"

ניהול סיכונים – איך מתחילים?

הנה שלוש דוגמאות אמיתיות לרגולציות ממשלתיות שנועדו לנהל סיכונים לציבור: הממשלה מחליטה לפעול למנוע הימצאות חיידקים מסוכנים במפעלי דגים למאכל. משרד המשפטים מקדם תכנית לחיסול מקרי אונס בבית סוהר. משרד הבריאות מקדם תכנית לצמצום זיהום חיידקי כתוצאה ממגע במזון לבעלי חיים. האם ההצעות האלו טובות ומועילות, או אולי הן בזבזניות ומיותרות? איך בכלל שופטים רגולציה?המשך לקרוא "ניהול סיכונים – איך מתחילים?"

למה התקפות כריש לא חשובות?

לא הספקתי לכתוב פוסט מסודר על ניהול סיכונים, אבל חדשות 10 נתנו דוגמה מעולה לצורך בניהול סיכונים כדי להימנע מהחלטות גרועות. [עדכון: פורסם פוסט על ניהול סיכונים!] אנחנו מפחדים יותר מידי מסיכונים קטנים סיכונים מפחידים כותרת דרמטית: ***שתי פצועות קשה ואנוש מתקיפת כריש באוסטרליה*** נשמע כמו ידיעה חדשותית קלאסית. אבל האם הכתבה פורסמה בגלל שזוהמשך לקרוא "למה התקפות כריש לא חשובות?"

למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול,המשך לקרוא "למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן"