מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?

אחד הדיונים הסוערים היום הוא איזו רגולציה להטיל על רשתות חברתיות. התשובה תלויה בבעיה שמנסים לפתור. הפעם אני רוצה להסתכל מזווית של פיקוח בשל ריכוז כוח. בתמצית: רשתות חברתיות כמו פייסבוק צברו כוח רב בזכות גל טכנלוגי חדש, וכוח רב עלול גרום לנזק גדול.

מסע בזמן: הרגולציה של הרדיו

פרנקלין פואר מספר שבתחילת המאה ה-20 טכנולוגיה חדשה ומהפכנית שינתה את התקשורת – הרדיו. ממש כמו עם הרשתות החברתיות, בהתחלה השימוש בטכנולוגיה הזו לא היה מפוקח בכלל ולאט לאט נבנתה רגולציה. להמשיך לקרוא מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?

רישיון שלילי – למה עוד בירוקרטיה היא לא הפתרון לבעיית ההתעללות בפעוטות

לאחרונה אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של התעללות בחסרי ישע. פרשות של התעללות בקשישים או מטפלות שלפי החשד מתעללות בפעוטות. זה מתסכל ומקומם, ובני המשפחה מרגישים חסרי אונים מול התופעה הזו. אחת הטענות היא שגם כשמטפלות נתפסות מתעללות – הן יכלות להמשיך לעסוק בטיפול בפעוטות.

בפוסט הזה אני רוצה להציע פתרון, כלי שנקרא רישיון שלילי. להמשיך לקרוא רישיון שלילי – למה עוד בירוקרטיה היא לא הפתרון לבעיית ההתעללות בפעוטות

תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם

איך גורמים לכם להסכים בלי שתשימו לב

באוגוסט 2016 אפליקציית WhatsApp ביצעה שינוי דרמטי בתנאי השימוש שלה. השינוי בוצע כי פייסבוק רכשה את WhatsApp, ורצתה לקבל גישה למידע שנאסף על יותר ממיליארד אנשים שמשתמשים ב-WhatsApp.

משתמשי WhatsApp התבקשו לבחור אם להסכים לתנאים החדשים. WhatsApp פעלה בשקיפות: היא טרחה ליידע את המשתמשים שהמידע האישי שלהם עומד לעבור לחברת האם. אבל היא לא טרחה לציין בבירור שהמשתמשים רשאים לבחור שלא לשתף את המידע עם פייסבוק, ועדיין להשתמש ב-WhatsApp. ומשתמש שרצה לבחור שלא לשתף את המידע, היה צריך להתאמץ כי אפשרות ה-opt-out היתה מוחבאת עמוק בתוך הגדרות החשבון או בתחתית העמוד.

הרוב הגדול של משתמשי WhatsApp כנראה לא שמו לב לאפשרות הזו או לא הבינו את משמעותה. וכמעט כולם נתנו לפייסבוק הרשאה לקצור את המידע האישי שלהם, כולל מספרי טלפון והרגלי שימוש. המשימה הוכתרה בהצלחה. להמשיך לקרוא תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם

רגולציה של הופעות

קניתם כרטיסים להופעה של בון ג׳ובי? ליונל ריצ׳י? ג׳ניפר לופז?

מתכננים ללכת בקיץ לפסטיבל או למסיבה גדולה בחיק הטבע?

לכבוד עונת ההופעות – בואו נראה אילו הוראות חלות כשרוצים לארגן אירוע המוני תחת כיפת השמיים.

כשמדברים על אירועים המוניים יש שני שחקנים מרכזיים שקובעים רגולציה: המשטרה והרשות לכבאות והצלה. נתחיל עם המשטרה, שאחראית על שלום הציבור.

המשטרה באירועים המוניים

האירוע שעיצב את תפיסת הרגולציה של המשטרה הוא אסון פסטיבל ערד שהתרחש בשנת 1995. להמשיך לקרוא רגולציה של הופעות

אפשר לזייף הכל

מה עושים בעידן ה-Deep Fake

מגישת מהדורת החדשות עוצרת את השידור הרגיל. הודעה דחופה מבית ראש הממשלה. התמונה מתחלפת, על המסך ראש הממשלה. הוא מודיע בשידור חי שהוא מתפטר ומוותר על הגה השלטון. דרמה אמיתית.

רק שזה לא אמיתי.

כבר יותר מ-20 שנים שכולם יודעים שאפשר לערוך תמונות בפוטושופ. אפשר לעשות אתכם רזים יותר, להסיר קמטים וגם לשתול תמונה שלכם במקום שלא הייתם בו. בהתחלה הטכנולוגיה הזו הייתה מוגבלת לתמונות ודרשה מיומנות רבה.

אבל עכשיו זה משתנה. שיפורים בכוח המחשוב והתפתחות של AI מאפשרים לעשות דברים שעד היום היו בגדר דמיון פרוע. להמשיך לקרוא אפשר לזייף הכל

פיקוח ואכיפה – זה לא רק עניין של כוח

הניסוי ההולנדי – מה סיבת ההפרה?

לפני כמה שנים ערכו בהולנד ניסוי בפיקוח ואכיפה. מה זה אומר? ההולנדים הפעילו במקביל שיטות פיקוח ואכיפה שונות במקומות שונים כדי לראות מה עובד יותר טוב. מבצע האכיפה התייחס לרגולציה של תכנון ובניה מחוץ לערים ולרגולציה על מחלות צמחים. במחוז אחד הוחלט שבפעם הראשונה שאדם נתפס מבצע עבירה, יש להעביר לו הדרכה על מטרת הרגולציה, להסביר לו איך לתקן את ההפרה ולציית לכללים (המידע נמסר בעל פה ובכתב). במחוז אחר הוחלט להטיל קנסות מיד בהפרה הראשונה.

רוצים לנחש איפה רמת הציות הייתה גבוהה יותר?

גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך – המדיניות של מתן הסברים והנחיות לפני הטלת קנס הייתה אפקטיבית יותר בצמצום ההפרות. להמשיך לקרוא פיקוח ואכיפה – זה לא רק עניין של כוח

אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן

במהלך הלימודים יעל (שם בדוי) עשתה סמסטר של חילופי סטודנטים באירופה. ומאז היא חלמה להביא לישראל פיצה איטלקית. אחרי הלימודים יעל החליטה ללכת על זה ולפתוח פיצרייה באחת הערים במרכז הארץ. היא התחילה לחפש נכס ולהשוואת מחירים של תנורים, והגישה בקשה לרישיון עסק. "אין בעיה" היא חשבה "אגיש את המסמכים ועד שאקבל את הרישיון כבר אסיים לקנות את הציוד ואהיה מוכנה לפתיחה". אחרי ארבעה חודשים של המתנה יעל התחילה לחשוד שמשהו לא בסדר. אחרי תשעה חודשים היא עדיין לא קיבלה תשובה והתחילה לומר לחברים "כבר יכולתי ללדת בזמן הזה". לקח יותר משנה עד שהיא קיבלה סוף סוף את הרישיון ויכלה לפתוח את הפיצריה.

יעל לא לבד. משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה העריכו שבממוצע לוקח 10 חודשים לקבל רישיון עסק. זה לא ייחודי רק לארץ. גם בניו יורק ובשיקגו עסקים ממתינים חודשים כדי לקבל רישיון עסק או היתרים שונים. להמשיך לקרוא אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן