הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות

ישראל והעולם

כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100.

שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראל יש מגוון דומה של מיני בעלי חיים מחוסנים ומיני מחלות. האמריקאים מקדישים יותר משאבים פשוט כי הם יכולים. מדינה גדולה יכולה להקצות יותר כוח אדם ויותר תקציבים כדי לבצע בדיקות מקיפות ומעמיקות, וגם לבצע אותן מהר יותר.

להמשיך לקרוא הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות

חיסון נגד החלטות שגויות

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים.

חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר בין חיסון נגד חצבת לבין אוטיזם. הטענה הזו הופרכה במחקרים מקיפים, אבל החשש מפני סיכונים הצליח לחלחל. כדי להבין כמה התופעה רצינית אפשר להסתכל על תגובה של ממשלות: למשל אוסטרליה החליטה לשלול תשלומי רווחה ותמיכות להורים שלא מאפשרים לילדיהם להתחסן.

אנחנו לא מבינים סיכונים

יש פער בין המידע המדעי החד משמעי, לבין התפיסה הציבורית של הנושא. לדעתי הפער הזה קשור לאיכות המידע שאנחנו מקבלים. כדי לקבל החלטות טובות אנחנו צריכים להסתמך על מידע מבוסס. הבעיה היא שגם כשיש מידע, אנחנו לא תמיד מצליחים להבין מהם הסיכונים ומה ההחלטה הנכונה.

להמשיך לקרוא חיסון נגד החלטות שגויות

המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית:

להמשיך לקרוא המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית

מהפכת העלות-תועלת

ותיקי הקוראים בטח זוכרים את הפוסט על הרגולציה בתקופת היובש בארה"ב. האיסור על ייצור, יבוא, שיווק וצריכה של אלכוהול נועד להגן על הציבור, אבל בפועל הוא גרם להרבה יותר נזק ממה שהוא מנע. זה הסתיים בפריחה של ארגוני הפשע ובכך שהממשלה הרעילה אלכוהול שהרג אנשים.

עיקרון העלות-תועלת

כדי לא לעשות שטויות, אנחנו צריכים להבין מראש אילו מחירים יהיו להחלטה שלנו (נזקים, עלויות) ואילו תועלות היא תייצר (כמה תאונות ימנעו, כסף שייחסך). אחר כך עושים השוואה ורואים מה יותר גדול: המינוס או הפלוס.

הספר החדש של קאס סנסטיין (Cass Sunstein) מספר על המהפכה שהתרחשה בממשל האמריקאי מאז שנות ה-80. מהפכת העלות-תועלת.

להמשיך לקרוא מהפכת העלות-תועלת

עיוותים ברגולציה וקבוצות אינטרס

שימוש ברגולציה למטרות אינטרסנקטיות

הרגולציה בכוס התה

תעשו לעצמכם כוס תה ושבו לקרוא סיפור קצר –

בשנות ה-50 נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) שמזון לא יסגר באמצעות סיכות מתכת. המטרה הייתה למנוע בליעה של סיכות מתכת. למשל אם תיון נסגר ע"י סיכת מתכת, הסיכה עלולה להשתחרר כשהתיון בכוס.

להמשיך לקרוא עיוותים ברגולציה וקבוצות אינטרס

לבכות על חלב שנשפך

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן.
ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב.

קצבאות הזקנה וקבלת החלטות

הגדרת המטרה של המדיניות

אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018).
זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק.

העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג.

בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחת משתי מטרות: או כדי לגרום להם לעשות משהו או כדי שלא יחסר להם כסף.

להמשיך לקרוא קצבאות הזקנה וקבלת החלטות