הנזקים של פרשת רמדיה

בפוסט הקודם ראינו שששיח ולחץ חד צדדי מעוותים את תפיסת התפקיד של הרגולטורים ודוחפים אותם לשנוא סיכון ולייצר עומס רגולציה.

אם זה לא גרם מספיק נזק, באה פרשת רמדיה והחמירה את הבעיה עוד יותר.

להמשיך לקרוא הנזקים של פרשת רמדיה

הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים

שני רגולטורים – תגובה אחת

דמיינו רגולטור ממשלתי כלשהו. זה יכול להיות במשרד האנרגיה, תחבורה, בריאות, הגנת הסביבה או כל תחום אחר.

נניח שמתרחשת תאונה בתחום סמכותו ואנשים נפגעים. למחרת התקשורת מבקרת את הרגולטור. כנראה שיהיה טור דעה שיכנה אותו "רשלן" או שהוא "מפקיר את הציבור". גם השיח הציבורי הרחב והרשתות החברתיות יסערו. סביר להניח שהרגולטור יקבל זימון לדיון דחוף אצל השר או מנכ"ל המשרד שלו. תעבור עליו תקופה מאוד לא נעימה.

עכשיו דמיינו תסריט אחר.

הרגולטור יוצר מסגרת כללים שאינה מכבידה מידי. עסקים קטנים צצים, המון מסעדות ומלונות חדשים נפתחים ויש פריסה מואצת של תשתית אינטרנט מהיר. מעצבים ישראלים מייצאים מוצרים לחו"ל והמצאות חדשות חודרות לשוק. המחירים לצרכן יורדים והמשכורות לעובדים עולות.

האם מישהו בציבור הרחב, בעיתונות, ברשתות החברתיות, או במשרד הממשלתי ישבח את הרגולטור? לא. כנראה שאפילו לא נחשוב עליו כשהמדיניות טובה ועובדת כמו שצריך.

להמשיך לקרוא הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים

סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

החוק שאסר לרקוד

בשנת 1926 עבר במדינת ניו יורק "חוק הקברט". החוק קבע שאסור לרקוד בשום מקום שפתוח לציבור ומוכר מזון או שתייה, אלא אם אותו מקום קיבל רישיון מיוחד. למי שאין רישיון קברט אסור היה לבצע בידור מוזיקלי, שירה, ריקוד או כל צורה אחרת של בילוי ("musical entertainment, singing, dancing or other form of amusement").

ב-2016 החוק עדיין היה בתוקף. באותה שנה היו בעיר ניו יורק כ-25,000 פאבים וברים, אבל בכל מדינת ניו יורק היו רק כ-120 בעלי רישיון קברט (ב-2017 מספרם צנח ל-97). אסור לרקוד בכל עסק אחר.

להמשיך לקרוא סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

מדד Doing Business 2019

מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על יזמים ועל עסקים קטנים ובינוניים.

לקריאת הסיכום משנה שעברה של מדד Doing Business 2018 (כולל הסבר על חשיבות המדד)

מה חדש במדד עשיית עסקים 2019?

המדד לשנת 2019 (שפורסם היום, 31.10.2018) מבשר על שינוי מגמה: ישראל עולה חמישה מקומות מהמקום ה- 54 למקום ה-49.

להמשיך לקרוא מדד Doing Business 2019

מי קובע את השם שלכם?

יצא לכם לפגוש בן אדם עם שם ממש מוזר ולחשוב – מי נותן שם כזה לילד שלו?!

מסתבר שגם לממשלות הנושא הזה חשוב. מסביב לעולם יש חוקים שקובעים איך נותנים שם לבן אדם.

רגולציה על שמות בישראל

בישראל חוק השמות קובע שכשילד נולד – הוריו קובעים את שמו. עובדה שבטח לא הכרתם: אם ההורים לא מסכימים ביניהם על שם – כל אחד מהם רשאי לתת לילד שם פרטי אחר. לפי החוק בגיר יכול לשנות את שמו. בישראל מותר שיהיה לאדם יותר משם פרטי אחד ואפשר שיהיה לו שם משפחה כפול.

אבל הממתק האמיתי מסתתר בסעיף 16: שר הפנים רשאי לפסול בחירה של שם אם הוא חושב "שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו". זאת אומרת שכל אחד מאיתנו יכול לבחור לעצמו ולילדיו שם – אבל לשר הפנים יש זכות לבטל את ההחלטה הזאת. אולי תופתעו לגלות שהחוק בישראל די ליברלי בהשוואה לעולם.

להמשיך לקרוא מי קובע את השם שלכם?

איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?

תכירו את חברת הביטוח lemonade. לוקח 90 שניות לרכוש ממנה פוליסה. ומרגע שהגשתם תביעה על נזק שהתממש – תקבלו את הכסף בתוך 3 דקות. אה, היא לא חברת ביטוח רגילה. היא חברת ביטוח מבוססת טכנולוגיה (AI) שפועלת בהצלחה דרך אתר ואפליקציה.

בטח שמעתם על מטבעות וירטואליים כמו הביטקויין (bitcoin). מדינת ניו יורק קבעה שאסור לבצע מסחר ושימוש במטבעות וירטואליים (כמו הביטקויין) אלא אם יש לכם רישיון ממשלתי. די מסובך לקבל כזה רישיון וההגבלות על בעל רישיון מכבידות. מבדיקה שעשיתי באתר של מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק, מאז אוגוסט 2015 רק 10 חברות קיבלו עד היום רישיון כזה. האחרונה (שאני מצאתי) היא BitPay. משטר של רישיונות מראש מקשה מאד על פיתוחים חדשים והוא מנוגד לתפיסה שמאחורי המטבעות הוירטואליים. כתוצאה מכך חברות ויזמים עזבו את ניו יורק.

להמשיך לקרוא איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?

הזמנה למסיבת פרידה

היום שבו נהיה חייבים למצוא אלטרנטיבה לפקס

תרשמו לעצמכם את התאריך הזה: 26.7.2019.
כן, 2019.

ב-26.7.2018 פורסם ברשומות "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים", שמחייב גופים ציבוריים לאפשר לפנות אליהם באמצעי קשר דיגיטלי כמו אי-מייל. למטה אתם יכולים לחזות בסעיף המהפכני מתוך החוק.

החוק מכריח (כמעט) את כל המגזר הציבורי להיגמל מהפקס. הפקס הוא חלק מתופעה של בזבוז, טרטור וחוסר יעילות, שזמנם עבר.

החוק יכנס לתוקף אחרי שנה ממועד הפרסום שלו. אז תרשמו לעצמכם את ה-26.7.2019 – מסיבת הפרידה מהפקס.

שלום ולא להתראות.

 

חוק פניה לגופים ציבוריים באמצעי אלקטרוני