אומנות הבירוקרטיה

מנגנונים מורכבים, תהליכים ארוכים, ניירת.

אנחנו שונאים בירוקרטיה ואוהבים להתלונן עליה.

הדבר המדהים עם בירוקרטיה הוא שכולם סובלים ממנה – כולל הארגון שיצר אותה.

כמו אבק, ככל שיש לכם בית (או ארגון) יותר גדול, כך תהיה לכם יותר בירוקרטיה. לכן היא מאפיינת בעיקר ארגונים בסדר כולל ממשלתי. וכמו אבק, כנראה שהיא תמשיך להיווצר ואנחנו נצטרך להמשיך להתמודד איתה.

40376884_2286879228192970_7888176509662265344_n

למה התקפות כריש לא חשובות?

לא הספקתי לכתוב פוסט מסודר על ניהול סיכונים, אבל חדשות 10 נתנו דוגמה מעולה לצורך בניהול סיכונים כדי להימנע מהחלטות גרועות. [עדכון: פורסם פוסט על ניהול סיכונים!]

אנחנו מפחדים יותר מידי מסיכונים קטנים

סיכונים מפחידים

כותרת דרמטית:
***שתי פצועות קשה ואנוש מתקיפת כריש באוסטרליה***
נשמע כמו ידיעה חדשותית קלאסית. אבל האם הכתבה פורסמה בגלל שזו ידיעה חשובה, או דווקא בגלל שהיא לא חשובה?

להמשיך לקרוא למה התקפות כריש לא חשובות?

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ

ההשפעה של מכסים

ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא של סין עמד על 1.99 טריליון דולר, בעוד שהיקף היצוא של ארה"ב עמד על 1.45 טריליון דולר.

המהלך הדרמטי של טראמפ הוא הזדמנות לבחון את האפשרות שהתוצאות של רגולציה יהיו הפוכות מהכוונות של מי שקבע אותה, מה שאני מכנה "מדיניות בומרנג" (boomerang policy).

להמשיך לקרוא ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ

בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)

האזרח מול המערכת

זה סיפור על אזרח שזכאי לקצבה מהממשלה. נקרא לו פדרו. הממשלה דחתה את הבקשה של פדרו לקצבה. לכן פדרו הגיש עתירה לבית משפט. בית המשפט קבע שהממשלה פעלה נכון כשדחתה את הבקשה לקצבה, בגלל ליקויים טכניים בחתימה על הטופס ובמסמכים שצורפו. עם זאת, בית המשפט נתן לפדרו שלושה ימים להגיש לבית המשפט עותק פיזי של בקשה מתוקנת עם העתק עדכני של תעודת הזהות שלו.

פדרו בן 95 והוא מתגורר במרחק של כ-70 ק"מ מבית המשפט המקומי שדן בערעור שלו. פדרו לא הספיק לתקן את הפגמים הטכניים ולהגיע פיזית לבית המשפט עם המסמכים המתוקנים בתוך שלושה ימים. לכן בית המשפט דחה את העתירה והקצבה שלו נשללה.

להמשיך לקרוא בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)

קצר, פשוט, ברור

התוכן של החוקים והכללים יכול להיות מדוייק ואיכותי, או מיושן ומטופש. רגולציה באיכות נמוכה תעלה לציבור הרבה כסף ותחייב הרבה זמן עבודה כדי לציית להוראות השונות. אבל כל זה יקרה בהנחה שאנחנו בכלל מצליחים להבין את ההוראות.

לעיתים קרובות מידי אנחנו נתקלים בטקסט לא קריא או לא ברור. כשמדובר בתקשורת בין אנשים פרטיים זה לא נורא, אבל כשמדובר בהוראה מחייבת שאפשר להעניש את מי שמפר אותה – זה כבר סיפור אחר.

להמשיך לקרוא קצר, פשוט, ברור

להרים את המערכת למעלה: דוח ה-OECD על ישראל (2018)

הבוקר פורסם בעיתונות שמתגבשת תכנית שמטרתה לנהל טוב יותר את מערכת הרגולציה בישראל (התכנית אומצה בהחלטת ממשלה 4398). הכותרת יותר דרמטית מהתוכן של הכתבה, אבל בהחלט מדובר במהלך חשוב. ננסה להסביר למה צריך שהממשלה תוביל מדיניות רגולציה מסוגרת ומנוהלת.

כדי שנבחרת תצליח, היא צריכה מאמן. מישהו שדוחף קדימה ולמעלה. שמכשיר את השחקנים. מישהו שמבין את כללי המשחק ורואה מעבר לטכניקה הספציפית של כל שחקן. מאמן מייצר שפה משותפת ודואג לתיאום בין השחקנים.

להמשיך לקרוא להרים את המערכת למעלה: דוח ה-OECD על ישראל (2018)

איך מתקנים את הרגולציה?

השנה היא 1865. ממשלת בריטניה צריכה להתמודד עם תופעה טכנולוגית-חברתית חדשה: מכוניות. כשמכוניות התחילו לעלות על הכביש, הפרלמנט הבריטי העביר חוק שידוע כ"חוק הדגל האדום" (red flag law), שנועד להגן על הציבור מהתופעה המסוכנת של מכוניות. לפי החוק, בכל מכונית חייב להיות צוות מקצועי של לפחות שלושה אנשים – נהג, נהג מחליף (למקרה שהנהג יתעייף) ודגלן שיצעד לפני המכונית ויזהיר את הציבור מפניה – באמצעות דגל אדום. החוק גם הגביל את מהירות הנסיעה של המכוניות ל-2 קמ"ש בתוך יישובים ול-4 קמ"ש מחוץ להם, הרבה פחות ממהירות הנסיעה של סוסים וכרכרות. זה סיפור אמיתי לגמרי – מוזמנים לקרוא כאן את החוק.

להמשיך לקרוא איך מתקנים את הרגולציה?

מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?

אם נעשה סקר ברחוב ונשאל – "איך הממשלה משפיעה על החיים שלכם?", כנראה שרוב האנשים יענו – "באמצעות תקציב המדינה". זאת אומרת שהממשלה קובעת סדר יום באמצעות כסף שהיא מחלקת או מוציאה בכל מיני דרכים.

חסכתי לכם את היציאה לרחוב ובדקתי ב-google trends את הפופולריות במנוע החיפוש של שני מושגים: רגולציה ותקציב (זה רחוק מלהיות ניסוי מדעי, זו רק המחשה). בתקופה שבין 2004 ועד היום, היו הרבה יותר חיפושים על המונח "תקציב" מאשר על רגולציה (לא מפתיע שבין המונחים הבולטים יש את "תקציב המדינה" ו-"תקציב הביטחון"). ביחס לתקופה הזו, גוגל נתנו ל"תקציב" ציון פופולריות ממוצע של 52 מתוך 100, בעוד ש"רגולציה" מקבלת ציון נמוך של 10 מתוך 100 בלבד (אגב, אם בוחנים את השנה האחרונה, הציון הממוצע של "רגולציה" עולה ל-15, שזה שיפור של 50% בפופולריות של המונח).

השוואה בגוגל טרנדס - רגולציה ותקציב

כולם מדברים על תקציב אף אחד לא מדבר על כסף

כמובן ש-google trends הוא רק דוגמה. השיח בישראל עוסק בכסף, בתקציבים. מפלגות מנהלות מו"מ קואליציוני על תקציבים ובכנסת יש מאבקים על שקיפות בתקציב. גם השיח הציבורי עוסק בכסף – למשל מחאת הנכים עוסקת בהגדלת קצבאות שמחולקות.

להמשיך לקרוא מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?

למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית

במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול, היצרנים והברים ירדו למחתרת ולכן לא היו כפופים לשום פיקוח. הצורך להסתיר את הפעילות הביא לירידה ברמת התברואה וברמת חומרי הגלם. האלכוהול הפך ליותר מסוכן לבריאות.

להמשיך לקרוא למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

הפלא האסטוני

שמעתם על הפלא האסטוני?

אסטוניה היא מדינה קטנה בין לטביה לרוסיה. פחות מ-1.5 מיליון תושבים. מעולם לא הייתה מעצמה. רוב ההיסטוריה הייתה תחת שלטון או השפעה של שבדיה, רוסיה או גרמניה.

אסטוניה נחשבה למדינה הכי דיגיטלית בעולם

מעט יודעים איך זה התחיל.

להמשיך לקרוא הפלא האסטוני

סיכום שנת 2017 בארה"ב (מדיניות הנשיא טראמפ)

הנשיא טראמפ עושה המון כותרות צהובות אבל הוא גם ביצע מהלכים דרמטיים של מדיניות רגולציה ב-2017. בואו נסתכל על כמה דברים מרכזיים שקרו השנה.

שש נקודות מעניינות על מדיניות רגולציה ב-2017 בארה"ב

1. בתחילת 2017 טראמפ חתם על צו נשיאותי 13771 שקובע שכשמוסיפים או משנים רגולציה, אסור לייצר תוספת עלויות לציבור. לכן כל עלות של רגולציה חדשה מחייבת ביטול עלויות קיימות באותו סכום לפחות.

להמשיך לקרוא סיכום שנת 2017 בארה"ב (מדיניות הנשיא טראמפ)

האם למסעדות בישראל יש עתיד?

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה".

מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית

חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.

להמשיך לקרוא האם למסעדות בישראל יש עתיד?

ריבוי רגולטורים וזכות וטו

בעיה: אזרח שרוצה לבצע עסקה צריך לקבל אישורים ממספר רגולטורים והוא חייב לקבל אישור מכולם. בטור שדוד האן פרסם ב-themarker הוא טוען שהבעיה היא שלרגולטורים יש זכות וטו והם יכולים לחסום עסקאות.

הקושי נעוץ לא רק בעצם זכות הוטו של רגולטורים, אלא גם במספר הרגולטורים

ריבוי רגולטורים הוא אתגר רציני. דברים מסתבכים בעיקר איפה שיש כמה רגולטורים.

להמשיך לקרוא ריבוי רגולטורים וזכות וטו

החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי

יבוא מסחרי הופך ליבוא אישי

פעם, לא כל כך מזמן, אם היינו רוצים לקנות משהו היינו צריכים ללכת לחנות.

ואז האינטרנט נכנס לחיינו ולמדנו להזמין דרך המחשב. התחלנו לרכוש דרך ebay, aliexpress, asos ועוד רבים וטובים. ברגע אחד נפתח בפנינו מגוון אדיר של מוצרים במחירים זולים. ככה בלי ששמנו לב, הפכנו ליבואנים. אנחנו קונים מוצר שנמצא מעבר לים, והספק שולח אותו במיוחד בשבילנו.

הציבור, זאת אומרת אנחנו, התרגלו לזה ממש מהר. בשנת 2016 היקף היבוא האישי היה כ-3 מיליארד ש"ח.

להמשיך לקרוא החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי

הסכנות שבחפיפת שיער

האם הממשלה צריכה להגן על על הציבור מפני חופפי שיער במספרות?

יש מדינות בארה"ב כמו אלבמה, לואיזיאנה, טקסס וטנסי, שבהן מקצוע חפיפת השיער במספרות וסלוני יופי, מותנה בקבלת רישיון ממשלתי. טנסי היא המדינה הכי מחמירה. על חופפי השיער בטנסי לעבור הכשרה אינטנסיבית של 300 שעות (שעולות יותר מ-3,000 דולר); ולעבור שתי בחינות בעלות של 140 דולר. בעלי רישיון נדרשים לשלם כל שנה אגרה של 50 דולר.

להמשיך לקרוא הסכנות שבחפיפת שיער

למה מטוסים לא טסים מהר יותר?

ב-60 השנים האחרונות זמני הטיסות לא התקצרו, למרות שהטכנולוגיה התקדמה בכל תחום אחר.

לשיקולכם אם זה בגלל מנועי הסילון או רגולציה של ממשלת ארה"ב

להמשיך לקרוא למה מטוסים לא טסים מהר יותר?

סיכום מדד Doing Business 2018

מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על עסקים קטנים ובינוניים.

אז מה חדש במדד עשיית עסקים של 2018?

המדד לשנת 2018 (שפורסם ב-31.10.2017) לא מחמיא לישראל.

להמשיך לקרוא סיכום מדד Doing Business 2018

הרפורמה האמריקאית ברגולציה על תשתיות

"זה הדבר הכי משעמם אבל הכי חשוב שאנחנו עושים". רגולציה בתחום התשתיות. מדהים כמה משעמם זה נשמע.

פרויקטי תשתית הם הדברים הכי גדולים שמדינות בונות – נמלי תעופה, מתקני התפלה, גשרים. ים של כסף. בגלל שמדובר בפרויקטי ענק, הם נופלים תחת המון רשויות ממשלתיות – ונתקעים שנים בהמתנה לאישורים. ובנתיים הציבור עומד בפפקים, משלם המון על חשמל, ולא נהנה מאנרגיה ירוקה.

להמשיך לקרוא הרפורמה האמריקאית ברגולציה על תשתיות

טראמפ עושה היסטוריה

ב-30 לינואר 2017 הנשיא טראמפ ביצע את אחד המהלכים המשמעותיים של השנים האחרונות במדיניות רגולציה בארה"ב. טראמפ חתם על צו נשיאותי מספר 13771, שיוצר שורה של רפורמות ברגולציה. המהלך של טראמפ דרמטי גם בגלל התוכן של הצו, אבל גם מכיוון שעברו כמעט 25 שנים מאז שנשיא אמריקאי עשה מהלך בכזה סדר גודל. הצו הנשיאותי האחרון (מספר 12866) בתחום מדיניות הרגולציה עם כזו השפעה נחתם ב-1993 על ידי הנשיא קלינטון.

בואו נסתכל על המהלכים הכי מעניינים בצו הנשיאות של טראמפ וננסה להבין אם יש להם סיכוי להצליח.

להמשיך לקרוא טראמפ עושה היסטוריה

על חתימות ופחד

חקיקה מודרנית?

הכנסת החליטה שהגיע הזמן להתקדם מהנייר אל הדיגיטל, והעבירה את חוק חתימה אלקטרונית. החוק נתן לראשונה מעמד רשמי לחתימה שאינה פיזית. מהפכה.

זה קרה לפני 17 שנים. אז איך כמעט שום תהליך לא הפך לדיגיטלי ואנחנו ממשיכים לחתום על טפסים מנייר?

להמשיך לקרוא על חתימות ופחד