רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור

הגשתם תביעה לבית משפט. ביום הדיון אתם נכנסים לאולם בית המשפט, ובמקום שופט – יושב מחשב שדן בתיק ונותן פסק דין.

נשמע דמיוני?

בישראל תביעות קטנות (עד כ-30,000 ₪) מתנהלות בהליך מהיר יחסית – פסק הדין ניתן תוך חצי שנה בממוצע. אבל כל שעה ששופטת מקדישה מזמנה לתיקים הללו זו שעה שהיא לא מטפלת בתיקים אחרים, גדולים ומורכבים יותר.

אולי בעתיד זה יראה אחרת. באסטוניה מבצעים עכשיו פיילוט שבו חוקרים מנסים לפתח שופט-רובוט שיכריעו בתיקים של עד 7,000 אירו.

להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור

רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?

המחצית השנייה של המאה ה-19 היתה תקופה של שגשוג כלכלי בארה"ב. תעשיות חדשות כמו נפט, רכבות ופלדה העלו את רמת החיים של האמריקאים, והמסחר בין המדינות הלך והתרחב. היזמים ואנשי העסקים של אותה תקופה (רוקפלר, ונדרבליט, קרנגי ואחרים) צברו יותר ויותר עוצמה מונופוליסטית. באופן טבעי הם החלו לנסות לדחוק את מהמתחרים שלהם מחוץ לשוק, או למזג את הפעילות. כך באה לעולם תופעת ה"Trust": מנגנון משפטי שאפשר לנהל עסקים במשותף במטרה לתאם כמויות ומחירים על חשבון מתחרים, צרכנים וספקים.

באותם ימים כבר היו סמכויות פיקוח ספציפיות על תעשיות כמו תחבורה, תשתיות ואנרגיה – אבל כנראה שזה לא הספיק. לכן בשנת 1890 חוקק הקונגרס האמריקאי את "חוק שרמן", חוק ה-Antitrust הפדרלי הראשון. חוק שרמן הוא הבסיס של דיני התחרות המודרניים (או בשמם השני – דיני ההגבלים העסקיים). זו רגולציה כללית, כלל-ענפית, שנועדה למנוע פגיעה בתחרות בכל אחד מענפי המשק. היא לא מוגבלת לסקטור מסוים. להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?

רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה

שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובט הראשון בעולם עוררה דאגה מוסרית ואתית מהאפשרות שטכנולוגיית השיבוט תיושם יום אחד על בני אדם. לכן מדינות רבות החליטו רבות לאסור שיבוט בני אדם בחקיקה, הרבה לפני ניסיון ראשון לשיבוט בני אדם.

רגולציה, כידוע, נועדה להתמודד עם סיכונים. לעיתים עצם האפשרות התיאורטית שסיכונים כלשהו יתממש גורר התערבות רגולטורית אגרסיבית מראש. מנסחי החוק למניעת התערבות גנטית בבני אדם לא המתינו לשיבוט האנושי הראשון והחליטו

להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה

רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים

במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה.

להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים

רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור

השעה 14:45 ביום 6 במאי 2010 תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים. בתוך כמה דקות המדדים המובילים בארה"ב צנחו בפראות ומחקו שווי של כטריליון דולר. ובתוך חצי שעה הם הספיקו להתאושש. מקרה מוזר של קריסה ומיד השתקמות.

הדעה הרווחת היא שמפולת הבזק של 2010 נגרמה כתוצאה מפעילות של תוכנות למסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (HFT). אלו תוכנות מחשב למסחר אוטומטי שמתמחות במסחר בהיקפים עצומים ובמהירויות גבוהות. חלק ממפעילי התוכנות האלגוריתמיות נקטו בטקטיקות חדשות כמו Spoofing ו-Layering שנועדו להשפיע על שערי המסחר בהיקפים עצומים.

כבר עשרות שנים שיש רגולציה של השווקים הפיננסיים והיא כוללת גם מניפולציות בשווי ניירות הערך. אבל המפולת של ה-6 במאי המחישה שהרגולציה צריכה עדכון גרסה כדי להתמודד עם המסחר האלגוריתמי, שכיום אחראי לרוב המסחר בבורסות. להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור