פרסומים מקצועיים

דוח מור: פערים ובעיות יסוד במערכת הרגולטורית בישראל

לאור משבר הקורונה, הוקם צוות משותף של משרד רה"מ, משרד האוצר ומשרד המשפטים, במטרה לבחון כיצד צריך לשנות את הרגולציה ואת המערכת הרגולטורית בישראל, כדי לסייע למשק להתאושש ממשבר הקורונה.
הצוות הבין-משרדי ביקש ממני לחבר דוח שינתח את הפערים ואת בעיות היסוד של המערכת הרגולטורית בישראל, כדי לסייע להם לפתור את בעיות השורש.
חוק עקרונות האסדרה (שנחקק כחלק מחוק ההסדרים 2021) מבוסס על מסקנות דוח מור.

אישור בשתיקה (נייר מדיניות)

מנגנון אישור בשתיקה מיועד למצמצם את זמני ההמתנה הבירוקרטיים לאישור מהרגולטור (למשל לבקשה לרישיון). במסגרת המנגנון קובעים מסגרת זמן לקבלת תשובה מהרגולטור ובחלוף התקופה – האישור ניתן באופן אוטומטי.

מדריך לניהול סיכונים ברגולציה

חיברתי את המדריך הממשלתי שפורסם על-ידי משרד רה"מ בשנת 2018. הוא כולל הסברים מעשיים על ניהול סיכונים בקבלת החלטות ומנחה שלב אחרי שלב איך לקבוע מדיניות ואיך להקים ולתפעל מערכי פיקוח ואכיפה.

סעיפי שקיעה (נייר מדיניות)

הרעיון מאחורי סעיפי שקיעה הוא לקבוע תאריך תום תוקף לחקיקה ולרגולציה – כך שבחלוף פרק זמן שנקבע הרגולציה מתבטלת. המנגנון הזה מחייב בחינה ועדכון תקופתי של הרגולציה וגם עוזר ליצור קצב ברור לחקיקה ויצירה של רגולציה. הסנקציה של ביטול הרגולציה, אם לא קבעו אותה מחדש, נמצאת בלב המנגנון ומעוררת שאלות ואתגרים.

רישיון שלילי (נייר מדיניות)

מנגנון הרישיון השלילי הוא למעשה כלי אכיפה. רישיון שלילי מאפשר להוציא שחקן מהשוק, בדומה לשלילית רישיון, מבלי לדרוש מכל השחקנים לקבל רישיון לכתחילה.

הגיליוטינה הרגולטורית (נייר מדיניות)

מנגנון הגיליוטינה הרגולטורית שמסייע לבצע רפורמות מקיפות ברגולציה הממשלתית באופן רוחבי ונרחב. מגוון מדינות בעולם השתמשו במנגנון הזה כדי לבצע עדכונים ותיקונים נרחבים ברגולציה באופן מהיר יחסית.

Parliamentary arbitrage and the case for regulatory policy in parliament (מאמר)

מאמר שחיברתי יחד עם אלון חספר. במאמר אנחנו מסבירים שמדיניות רגולציה התפתחה בכל העולם בממשלות (הרשות המבצעת) והיא חסרה וחלשה בפרלמנטים. המצב הזה פוגע באיכות החקיקה ומחליש את הפיקוח הפרלמנטרי.
בנוסף, אם רוצים להעביר חוק גרוע שלא עומד בסטנדרט של הממשלה, אפשר להעביר אותו דרך הפרלמנט. לתופעה הזאת אנחנו קוראים ארביטרג' פרלמנטרי. במאמר אנחנו מציעים לאמץ מדיניות רגולציה בפרלמנטים – לא רק בנושאי רגולציה אלא גם באופן כללי (על תקציבים, מיסים ועוד).
המאמר פורסם בכתב העת The Theory and Practice of Legislation.

שיטת בקרה על תהליכי רגולציה חכמה (RIA)

בעולם מקובל שתהליך גיבוש של שינויים ברגולציה מבוצע לפי שיטת רגולציה חכמה (RIA).
את הכלי הזה בניתי בשנת 2018, בתור הצעה אפשרית למסגרת לביצוע בקרה על דוחות גיבוש רגולציה חכמה. הכלי בנוי כך שהוא גם מנחה את הרגולטורים דרך אילו שלבים לעבור וגם מסייע לבצע בקרה עצמאית על תהליך גיבוש הרגולציה. הכלי מורכב מתשע קטגוריות והציון המירבי שניתן לקבל הוא 50 נקודות.
הכלי מבוסס על החלטות הממשלה בישראל ושואב השראה ממספר מקורות בינ"ל, כמו הוראות מחייבות של נשיאי ארה"ב, פרקטיקות הבקרה של האיחוד האירופי ופרויקט regulatory report card של Mercatus Center.
הכנתי את התבנית הזו כדי להמחיש כיצד לסכם את ממצאי הבקרה.

תרגיל בגמישות – רגולציה במצבי משבר (מאמר)

מאמר שחיברתי יחד עם יהונתן גבעתי. במאמר אנחנו מסבירים שמצבי משבר משנים את הצרכים של החברה ולכן מצריכים פתרונות חדשים ושינוי של הפעילות. רגולציה שנקבעה בתקופת שגרה עלולה למנוע התאמה של הפעילות לצרכים החדשים שהתעוררו בעקבות המשבר.

לכן אנחנו מסבירים שבעת משבר צריך לבצע הקלות, התאמות והגמשות של הרגולציה – כדי לאפשר לחברה ולמשק להתאים את עצמם ולספק פתרונות לבעיות ולצרכים העדכניים. במאמר אנחנו מציגים שש אסטרטגיות להתאמת הרגולציה לזמן משבר.
המאמר פורסם בכתב העת "השילוח" בכרך מיוחד שהוקדש למשבר הקורונה.

הזמנה לרפורמה – התאמות והקלות ברגולציה בתקופת הקורונה (נייר מדיניות)

נגיף הקורונה יצר משבר בריאותי וכלכלי, והביא ממשלות רבות לנסות לייצר התאמות והקלות ברגולציה לאור הטלטלות שנגרמו.
נייר המדיניות מציג את הצורך וההזדמנות בביצוע התאמות והקלות ברגולציה, עקרונות כלליים לכך והוא סוקר את ההתאמות וההקלות שבוצעו על-ידי רגולטורים ישאליים במהלך הגל הראשון של התפרצות הנגיף.

רגולציה ניסיונית: כלים לשיפור איכות הרגולציה (נייר מדיניות)

רגולציה נקבעת תמיד בתנאים של אי ודאות וכדי לפתור בעיות מורכבות. ניתן לגשר על אי הודאות הזו באמצעות גישה ניסיונית, כמו רגולציה לפרק זמן מוגבל (פיילוטים) ושימוש בארגז חול רגולטורי – כלי שהומצא בשנת 2012 וצבר מאז פופולאריות רבה בעולם.

ציית או הסבר – מנגנון רגולציה מתקדמת להכוונת התנהגות (נייר מדיניות)

מנגנון "ציית או הסבר" (comply or explain) הוא מנגנון של רגולציה מתקדמת, ואינו כרוך בכפיה.
במסגרת המנגנון נקבע קוד התנהגות. על המפוקחים לציית לקוד ההתנהגות או להסביר מדוע בחרו לסטות ממנו (או לא לציית לו כלל).

רגולציית BAT – היסטוריה ולקחים (נייר מדיניות)

רגולציית BAT (קיצור של Best Available Technology) נועדה לאפשר לממשלה להכתיב רף טכנולוגי מבלי לנקוב בשם של טכנולוגיה ספציפית, כדי לאפשר גמישות.
רגולציית BAT שייכת לקבוצת תקני התהליך והיא לקתה בחסרונות דומים לאלו שמאפיינים תקני תהליך (כמו יצירת חסמים לחדשנות ולטכנולוגיה).

עיקרון הזהירות המונעת (נייר מדיניות)

עיקרון הזהירות המונעת הוא כלל מדיניות שלרוב משמש להטיל רגולציה מחמירה, גם כאשר אין נתונים שתומכים בכך. הניתוח מראה שהפרשנות המוכרת של עיקרון הזהירות המונעת היא עיוות של העיקרון המקורי. הפרשנות הזו גורמת לכשלים והטיות בקבלת החלטות וסותרת ניהול סיכונים.

אבני הבניין של הרגולציה (נייר מדיניות)

באמצעות ארבע אבני בניין אפשר להרכיב כל רגולציה (וגם כלי מדיניות אחרים): תקני תהליך, תקני ביצוע, תקני ניהול ותקני מסירת מידע.

הנייר מציג את אבני הבניין השונות, מנתח אותן וממליץ כיצד נכון לבנות רגולציה שתהיה מיטבית.

אי-כללים (Unrules) – הסדרים לקביעת גבולות הרגולציה

רגולציה מורכבת מכללים שקובעים חובות ואיסורים. לצד אותם יש הוראות מסוג שונה: אי-כללים (unrules).
מדובר בהוראות שמגבילות את תחולת הרגולציה וקובעת מתי הרגולציה אינה חלה.
יש שני סוגים של אי-כללים: חריגים ופטורים. ומדובר בתופעה נפוצה ביותר.