טיקטוק בדרך להיחסם? מה יקרה ביום ראשון הקרוב?

ב-19.1.2025, טיקטוק עשויה להיעלם מהמכשירים בארצות הברית. זה לא תרחיש בדיוני או הפחדה; מדובר בתוצאה ישירה של חוק שאושר בקונגרס ונחתם על ידי הנשיא ביידן באפריל 2024. החוק מחייב את חברת האם של טיקטוק, ByteDance הסינית, למכור את האפליקציה לגורם אמריקאי מאושר או להפסיק לחלוטין את פעילותה בארה"ב. עם יותר מ-170 מיליון משתמשים אמריקאים, המשמעות עשויה להיות מהפך דיגיטלי עבור מיליוני אנשים ואחד הקרבות המשפטיים המרתקים בזירה הטכנולוגית.
טיקטוק הגישה עתירה נגד החוק וטענה שהוא פוגע בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, שמבטיח הגנה על חופש הביטוי. אך שלושה שופטים פדרליים דחו פה אחד את הטענות בדצמבר 2024, וסללו את הדרך ליישום החוק.
עכשיו כל העיניים מופנות לנשיא הנבחר טראמפ. בשנת 2020, טראמפ ניסה לחסום את טיקטוק בארצות הברית. אבל במהלך הקמפיין שלו לנשיאות ב-2024, הוא הביע תמיכה מפתיעה בטיקטוק. טראמפ יעמוד מול מציאות מורכבת: הוא יושבע לנשיא יום אחרי כניסת החוק לתוקף, ולכן יידרש למצוא פתרון יצירתי אם יחליט להציל את טיקטוק.

למה ארצות הברית רוצה לאסור את טיקטוק או להכריח מכירה שלה?

שני חששות מרכזיים מניעים את המהלך:

1. איום על פרטיות וביטחון מידע: רגולטורים וחוקרים במערב מזהירים כי טיקטוק עלולה להעביר מידע רגיש לממשלת סין, כולל נתוני מיקום. חוקים סיניים מאפשרים לממשלת סין לדרוש מידע מסחרי ואזרחי למטרות מודיעין, גם מבלי ידיעת המשתמשים.
2. השפעה מניפולטיבית על תוכן: החשש, שהפך מוחשי יותר לאחר פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס ובמהלך הבחירות לנשיאות 2024, הוא שסין עשויה להשתמש בטיקטוק להפצת מידע שקרי או מניפולטיבי. טענות נוספות כוללות האשמות על הפצת תוכן אנטישמי במכוון.

איך החוק פועל?

מנגנוני האכיפה של החוק לא מכוונים ישירות לטיקטוק או ל-ByteDance. במקום זאת, הוא מטיל סנקציות על חנויות אפליקציות כמו Apple ו-Google אם ימשיכו להפיץ או לעדכן את אפליקציית טיקטוק. נוסף על כך, נאסר על תשתיות אינטרנט אמריקאיות לארח את האפליקציה באופן שיאפשר את פעילותה. מנגנונים אלו מיועדים לחסום את הגישה לטיקטוק באופן אפקטיבי, גם אם החברה עצמה תמשיך להתקיים.

האם טראמפ יכול להציל את טיקטוק?

זה לא יהיה פשוט. החובה נקבעה בחוק של הקונגרס, ורק הקונגרס יכול לבטל או לתקן חוקים. לכן, אם טראמפ יחליט להציל את טיקטוק, אלו האפשרויות המרכזיות שלו:

1. ביטול החוק: כדי לבטל את החוק, יידרש הליך חקיקתי חדש בקונגרס. אמנם יש רוב רפובליקני בקונגרס שעשוי להקל על התהליך, אך מדובר בהליך ממושך שלא נמצא בשליטתו הבלעדית של טראמפ. מה שמעלה את השאלה – מה יקרה בינתיים?
2. אי-אכיפת החוק: טראמפ יכול להורות לתובע הכללי שלא לאכוף את החוק, מה שייצור לימבו משפטי. חברות כמו Apple ו-Google, שחשופות לסנקציות, ימצאו עצמן בדילמה משפטית וכלכלית קשה: האם לחסום את טיקטוק או לא. אם טראמפ יבחר באפשרות הזו, זה יהיה בעיקר כדי לקנות לקונגרס זמן לבטל או לשנות את החוק.
3. אישור מכירה או שינוי מבני: לפי החוק, צריך למכור את טיקטוק כדי שלא תהיה ב"שליטה של אויב זר". הנשיא מוסמך לאשר שמכירה כזו בוצעה בהתאם לחוק. לכן, חברת ByteDance יכולה לבצע שינויים מבניים שיפחיתו את זיקת החברה לממשלת סין. אם טראמפ יאשר את השינויים הללו, טיקטוק תוכל להמשיך לפעול בארצות הברית. רק שאין לה ממש זמן. הקמה של חברות, מכירת מניות, שינוי תקנון החברה – אלו צעדים שלוקחים זמן, והחוק ייכנס לתוקף בעוד שלושה ימים.

לאור כל האתגרים הללו, אני לא בטוח שטראמפ יבחר להציל את טיקטוק בכל מחיר.
מה שבטוח – פרשיית טיקטוק חצתה כמה תחומים. מסוגיה טכנולוגית, היא הפכה למאבק גיאו-פוליטי בין סין לארה"ב, ועכשיו היא כבר מייצרת תקדימים בסוגיות של פרטיות והשפעה דיגיטלית בעידן המודרני.