יש אינטואיציה בסיסית שמניעה הרבה החלטות מדיניות: אם יש בעיה, קובעים רגולציה שתטפל בה.עוד כלל, עוד דרישה, עוד מנגנון פיקוח. זה נשמע הגיוני. יותר רגולציה אמורה לתת יותר שליטה, ויותר הגנה על הציבור.אבל במקרים רבים קורה ההפך – אנחנו מוסיפים רגולציה אבל התועלת פוחתת. סיבה אחת היא תועלת שולית פוחתת – התועלת תוספת רגולציה הולכתהמשךהמשך לקרוא "יותר זה פחות – State Capacity "
ארכיון לפי מחברים:theregulator
אז ה-FCC לא נותן לי להיות אני: מה אמינם הבין על רגולציה שרובנו מפספסים
"So the FCC won't let me beOr let me be me, so let me seeThey try to shut me down on MTVBut it feels so empty without me" בשיר Without Me של הראפר Eminem יש שורה שנשמעת כמו תלונה או מחאה: שה-FCC חוסם ומשתיק אותו. ה־Federal Communications Commission הוא בערך המקבילה האמריקאית למשרד התקשורת. זההמשךהמשך לקרוא "אז ה-FCC לא נותן לי להיות אני: מה אמינם הבין על רגולציה שרובנו מפספסים"
מג'ינס לגופייה: על גבולות ההגנה על כבוד המקצוע
לפני כשנה וחצי כתבתי כאן על מגנוס קרלסן שפרש מאליפות העולם בשחמט בגלל מכנסי ג'ינס. טענתי אז ש-FIDE נשענת על בסיס לגיטימציה דק: היא הסבירה את קוד הלבוש בהצהרה כללית ("professionalism and fairness"), ולא הצליחה להסביר מי או מה בדיוק נפגע כשמישהו משחק שחמט בג'ינס. [גילוי נאות: אני מאמין בהקפדה על קוד לבוש מחוייט יותרהמשךהמשך לקרוא "מג'ינס לגופייה: על גבולות ההגנה על כבוד המקצוע"
הסוד שמסתתר מתחת לרחובות ניו יורק
מיליוני נוסעים משתמשים בכל יום ברכבת התחתית של ניו יורק, בלי לדעת שהם משתמשים במערכת תחבורה שבורה ומפוצלת. המפה של הרכבת התחתית מסתירה סוד. כשאתם עולים על קו רכבת תחתית שמסומן במספר (מ-1 עד 7), אתם נוסעים במערכת אחת. ואם תעלו על קו שמסומן באות (כמו A עד F), אתם נוסעים במערכת אחרת. המעבר ביניהםהמשךהמשך לקרוא "הסוד שמסתתר מתחת לרחובות ניו יורק"
האם הרגולטור יודע לפקח על AI?
רגולטור פרסם הוראה חדשה לגבי שימוש בבינה מלאכותית. הוא דורש מהחברות לנהל סיכונים, לזהות הטיות ולטפל בהן, להבטיח שקיפות ולהסביר איך האלגוריתם מקבל החלטות. אלו דרישות הגיוניות. למעשה, הן הפכו כמעט לסטנדרט בכל דיון על רגולציית AI. אבל האם הרגולטור יודע לבדוק שהדרישות האלו מתקיימות? הבעיה הקנדית בקנדה השאלה הזאת הופכת במהירות לבעיה מעשית.בשנים האחרונותהמשךהמשך לקרוא "האם הרגולטור יודע לפקח על AI?"
לשבור את המעגל
בשנת 1978, לורנס סינגלטון הורשע באונס, חטיפה וניסיון רצח של נערה בשם מרי וינסנט.הוא נידון ל-14 שנות מאסר, העונש המקסימלי באותה תקופה.הוא שוחרר לאחר 8 שנים בלבד בשל התנהגות טובה. בשנת 1997 הוא רצח את רוקסן הייז, אם לשלושה. בעיית הרצידיביזם מקרים כאלה מזעזעים אותנו בצדק. הם מעלים שאלה קשה: איך ייתכן שאדם שכבר נתפס,המשךהמשך לקרוא "לשבור את המעגל"
חוקי אלכוהול בעולם: מדריך ל-34 מדינות
מאיזה גיל מותר לשתות, איפה קונים אלכוהול, באילו שעות ומה קורה אם שותים ברחוב. מדריך מפורט ל-32 מדינות שישראלים טסים אליהן.
החסם שאף אחד לא חיפש – ושינה את שוק הבשר בישראל
לפני עשור שני אנשים ליוו אותי החוצה מפגישה, ולחשו לי סוד ששינה שוק שלם.נתחיל מההתחלה. ב-2016 הצוות שלי טיפל ברגולציה על יבוא מזון. ההחלטה שלנו היתה לא לשבת במשרד ולנחש. יצאנו לשטח: סיירנו בנמלים ובמחסנים, ישבנו בשולחנות עגולים עם יבואנים גדולים וקטנים, ודיברנו עם עשרות אנשים שחיים ונושמים את יבוא המזון כל יום. אחרי אחדהמשךהמשך לקרוא "החסם שאף אחד לא חיפש – ושינה את שוק הבשר בישראל"
אנחנו לא צריכים דיני סוסים
בכל פעם שמופיעה תופעה כלכלית חדשה או טכנולוגיה חדשה שיוצרת שאלות וסיכונים, אנחנו מגיבים כמעט אוטומטית ודורשים לקבוע עבורה רגולציה חדשה.למשל ברגע שהופיע הקריפטו – מיד שאלו מה תהיה הרגולציה עבורו.ועכשיו מגיע תור הבינה המלאכותית. והרפלקס הוא לקבוע רגולציה חדשה וייעודית. זה אינטואיטיבי. לעיתים זו טעות. בשנות ה-90, פרנק איסטנברוק ניסח טענה פשוטה וחדה במאמרהמשךהמשך לקרוא "אנחנו לא צריכים דיני סוסים"
מי קובע את השם של האיסלנדים?
בנובמבר 2025 קרה אירוע שטלטל מדינה שלמה. איסלנד הוסיפה שם חדש לרשימת השמות המותרים שלה.באיסלנד אתם לא יכולים פשוט לתת לילד שלכם שם. אתם צריכים שהמדינה תאשר אותו מראש. זה נשמע קיצוני, אבל מסתבר שמאחורי הכלל הזה יש עיקרון אמיתי עם הצדקה עמוקה. כדי להבין את האיסלנדים צריך להתחיל בלהכיר את הגוף עם השליטה עלהמשךהמשך לקרוא "מי קובע את השם של האיסלנדים?"
הליקויים שמאחורי ליקויי הבנייה
בשנת 2023 אנה קרונין נכנסה לתפקיד מנכ"לית רגולטור הבנייה של מדינת ויקטוריה וגילתה שיש לגוף סמכויות אכיפה שכמעט לא הופעלו. כשהיא החליטה להתחיל להשתמש בהן, שאלו אותה: אם הכלים היו שם כל הזמן, למה בעצם אף אחד לא השתמש בהם? התשובה לא הייתה קשורה למחסור בתקציב, לחקיקה או למחסור בכוח אדם הביקורות בוצעו באופן כמעטהמשךהמשך לקרוא "הליקויים שמאחורי ליקויי הבנייה"
הסוללה חוזרת?
האיחוד האירופי משנה את כללי המשחק. אולי שמעתם שהחל משנת 2027 כל סמארטפון יחויב להגיע עם סוללה שהמשתמש יכול להחליף, והיצרנים יצטרכו לספק חלפים ל-10 שנים.זה נשמע כמו חזרה לעידן שבו פתחתם את הגב של מכשיר הנוקיה שלכם והחלפת סוללה לבד. אבל כשמתעמקים ברגולציה, התמונה מורכבת יותר והרבה יותר מעניינת. אז מה הרגולציה הזו קובעת?המשךהמשך לקרוא "הסוללה חוזרת?"
אפקט סידני: גיל 16 כברירת המחדל של העולם
בסוף 2025 קרה משהו שקשה היה לדמיין שנתיים קודם. באוסטרליה, פלטפורמות הרשת התחילו להשבית חשבונות של בני נוער. לא כי הם הפרו כללים, אלא כי הם צעירים מדי: מתחת לגיל 16. החוק האוסטרלי הוא מהמחמירים בעולם. הוא חוסם את הקטינים מרשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ'ט, רדיט, טוויטר ויוטיוב. והדבר החשוב ביותר בו הואהמשךהמשך לקרוא "אפקט סידני: גיל 16 כברירת המחדל של העולם"
למה מקבלי החלטות לא משתפים את הציבור בהחלטות?
כי מבחינתם זה עלול להיות בזבוז זמן, זירה לעימותים, או אפילו מלכודת שתסתיים במשבר אמון. אבל רגע לפני שממהרים לשפוט אותם, כדאי להבין איך זה נראה מהצד שלהם. שיתוף ציבור נשמע כמו רעיון שאי אפשר להתנגד לו.מי יכול להיות נגד הקשבה לאזרחים?כתבתי בעבר על כמה שהוא חשוב ואיך הוא הציל אותי מטעויות. אבל בפועל, בתוךהמשךהמשך לקרוא "למה מקבלי החלטות לא משתפים את הציבור בהחלטות?"
לצפות את הבלתי צפוי
רגולטור סביבתי מוציא למפוקחים שלו דרישה חדשה: "בכל שנה עליכם לדווח מראש לי על כל התאונות החריגות והבלתי צפויות שיכולות להתרחש במפעל שלכם".לא מדובר בדיווח על סיכונים מוכרים, לא על תקלות צפויות, אלא על.. הפתעות.המפוקחים נדרשים לדווח על אירועים שבהגדרה הם לא יכולים לחזות. נשמע כמו פרדוקס? לשם הולכת הרגולציה. בעבר, ניהול סיכונים היה יחסיתהמשךהמשך לקרוא "לצפות את הבלתי צפוי"
הפרדוקס שכל מנהל נופל בו
להרבה ארגונים יש פיצול אישיות.בישיבות אסטרטגיות מדברים על אי־ודאות. מדברים על שיבושים טכנולוגיים, על רגולציה שמשתנה, על שווקים שלא מפסיקים לזוז. כולם מבינים שהעתיד לא יציב. זה כמעט מובן מאליו. אבל אז מגיעים לישיבת תכניות עבודה. ושם קורה משהו מוזר. פתאום הכל נהיה חד משמעי, מדויק, מוחלט. משימה תתבצע בין רבעון 2 ל־3. התקציב יהיההמשךהמשך לקרוא "הפרדוקס שכל מנהל נופל בו"
איך להפחית התאבדויות?
אזהרת טריגר – הפוסט עוסק בסוגיה רגישה, והוא אולי לא מתאים לכל הקוראים. זו שאלה קשה. כבדה. וטעונה.לא במקרה אין לה תשובה פשוטה. "התאבדות" היא לא בעיה אחת. היא צבר של בעיות. נפשיות, חברתיות, כלכליות, רפואיות. יש לה גורמים שונים במצבים שונים. לפעמים הגורם הוא דיכאון מתמשך, לפעמים משבר חד, לפעמים בדידות, לפעמים שילוב שלהמשךהמשך לקרוא "איך להפחית התאבדויות?"
מה אדם סמית היה חושב על מערכת המס המודרנית?
בספרו "עושר העמים" אדם סמית הציג ארבעה עקרונות בסיסיים שלפיהם, לדעתו, מערכת מיסוי טובה צריכה לפעול. מאז המאה ה־18 הכלכלה השתנתה מאוד, המדינה עוסקת בהרבה יותר תחומים והמערכת מורכבת בהרבה. למרות זאת, העקרונות עצמם נשארו רלוונטיים גם היום. כאן נבחן כיצד מערכת מס מודרנית משתווה לעקרונות של סמית, שנחשבים למקובלים במדיניות ציבורית. הטקסט אינו ניתוחהמשךהמשך לקרוא "מה אדם סמית היה חושב על מערכת המס המודרנית?"
האמת על תלונות הציבור
בשנת 2015 התקבלו בנמל התעופה רונלד רייגן בוושינגטון 8,760 תלונות על רעש ממטוסים. מתוכן 6,852 תלונות הגיעו מבית אחד בלבד. זה 78% מכלל הפניות.בממוצע כמעט 19 תלונות ביום שנשלחו מאותו אדם ומאותה כתובת. זה נשמע חריג, אבל נתונים עדכניים מראים שהתופעה לא נעלמה. בשנת 2024 אדם אחד הגיש 20,089 תלונות, שהיוו כ־25% מכלל התלונות.בשנת 2024המשךהמשך לקרוא "האמת על תלונות הציבור"
כשהממשלה לא יכולה
מה קורה כשעוד ועוד מדיניות נקבעת בלי גידול מקביל ביכולת לבצע אותה?כל מיני תופעות מוזרות, שמי שעבד בתוך הממשלה מכיר היטב.הנה שלוש דוגמאות: תוספת רגולציה בלי משאבים ליישם אם קובעים עוד ועוד הוראות רגולציה בלי משאבים מתאימים לפיקוח ולאכיפה – נוצרת "סלקציה שקטה". מצב שבו צוותים בוחרים בעצמם מה לעשות ומה לא. לרוב הם בוחריםהמשךהמשך לקרוא "כשהממשלה לא יכולה"
הכוח של 10 אגורות: האם חוק השקיות עבד?
פעם יצאתם מהסופר עם חבילת שקיות. זה היה אוטומטי. הקופאי שאל, היד הנהנה, והשקיות נערמו.ואז הגיע חוק קטן. 10 אגורות לשקית. האם 10 אגורות באמת שינו התנהגות של מדינה שלמה?או שאנחנו מספרים לעצמנו סיפור יפה על הצלחה סביבתית? בואו נבדוק מה קרה בפועל – לפי הנתונים, לא לפי תחושות.הפוסט הזה מרכז את המידע הזמין שקייםהמשךהמשך לקרוא "הכוח של 10 אגורות: האם חוק השקיות עבד?"
לא מספיק לנהל סיכונים – מה ממשלות מחמיצות?
דמיינו משרד ממשלתי שנתקל בתהליך מסורבל ולא יעיל. אפשר לנסות לבצע תיקונים בטפסים ולגייס כוח אדם. אבל מנהל אחד מציע רעיון שאפתי: לפתח ולהשיק פלטפורמה דיגיטלית חדשה לשירות לאזרח שתארגן את כל התהליך מחדש ותנגיש את כל הפעולות, אולי גם תהפוך חלק מהשלבים לאוטומטיים. הפוטנציאל של הרעיון אדיר: קיצור תורים, חיסכון במיליארדים ושיפור דרמטי באמוןהמשךהמשך לקרוא "לא מספיק לנהל סיכונים – מה ממשלות מחמיצות?"
הרחוב הנעלם
ניו יורק מתמודדת כבר עשרות שנים עם בעיה אמיתית של התפוררות חזיתות בבניינים ישנים, בעיקר בנייני אבן ובטון שנבנו בתחילת ואמצע המאה ה-20. לאחר כמה תאונות קשות שבהן נפלו חלקי חזית ופגעו בהולכי רגל, העיר חוקקה בשנות ה-80 את Local Law 11, שהפך בהמשך ל־FISP – Façade Inspection and Safety Program. החוק מחייב בעלי בנייניםהמשךהמשך לקרוא "הרחוב הנעלם"
המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית
יש לנו תקציב לרמזור אחד – באיזו צומת נתקין אותו?א. בצומת הגדולה ביותר בעיר ב. בצומת שהכי קרובה לבית ראש העירג. בצומת בה הייתה תנועה מחרידה בשבוע שעברד. בצומת שבה רמזור יציל הכי הרבה חיי אדם דילמות מהסוג הזה עולת בממשלה כל הזמן.איפה נמקם רמזור, איזו תרופה נכניס לסל הבריאות, האם נחייב אמצעי בטיחות יקר? השאלההמשךהמשך לקרוא "המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית"
קליפורניה הוציאה 24 מיליארד דולר – ומה התוצאות?
בין השנים 2018–2023 מדינת קליפורניה הקצתה כמעט 24 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר ההומלסיות ולדיור בר־השגה. לא מדובר בתוכנית אחת אלא ברצף של החלטות תקציביות לאורך חמש שנות תקציב. ההערכה לסכום הזה מגיעה מניתוח של אנליסט של הסנאט של קליפורניה (LAO), שצוטט בדוח מבקר המדינה של קליפורניה. הכסף הוקצה דרך תשע סוכנויות ובאמצעות יותר משלושיםהמשךהמשך לקרוא "קליפורניה הוציאה 24 מיליארד דולר – ומה התוצאות?"
הרגולטור - גיא מור 