בשנת 2015 התקבלו בנמל התעופה רונלד רייגן בוושינגטון 8,760 תלונות על רעש ממטוסים. מתוכן 6,852 תלונות הגיעו מבית אחד בלבד. זה 78% מכלל הפניות.בממוצע כמעט 19 תלונות ביום שנשלחו מאותו אדם ומאותה כתובת. זה נשמע חריג, אבל נתונים עדכניים מראים שהתופעה לא נעלמה. בשנת 2024 אדם אחד הגיש 20,089 תלונות, שהיוו כ־25% מכלל התלונות.בשנת 2024המשךהמשך לקרוא "האמת על תלונות הציבור"
ארכיון לפי מחברים:theregulator
כשהממשלה לא יכולה
מה קורה כשעוד ועוד מדיניות נקבעת בלי גידול מקביל ביכולת לבצע אותה?כל מיני תופעות מוזרות, שמי שעבד בתוך הממשלה מכיר היטב.הנה שלוש דוגמאות: תוספת רגולציה בלי משאבים ליישם אם קובעים עוד ועוד הוראות רגולציה בלי משאבים מתאימים לפיקוח ולאכיפה – נוצרת "סלקציה שקטה". מצב שבו צוותים בוחרים בעצמם מה לעשות ומה לא. לרוב הם בוחריםהמשךהמשך לקרוא "כשהממשלה לא יכולה"
הכוח של 10 אגורות: האם חוק השקיות עבד?
פעם יצאתם מהסופר עם חבילת שקיות. זה היה אוטומטי. הקופאי שאל, היד הנהנה, והשקיות נערמו.ואז הגיע חוק קטן. 10 אגורות לשקית. האם 10 אגורות באמת שינו התנהגות של מדינה שלמה?או שאנחנו מספרים לעצמנו סיפור יפה על הצלחה סביבתית? בואו נבדוק מה קרה בפועל – לפי הנתונים, לא לפי תחושות.הפוסט הזה מרכז את המידע הזמין שקייםהמשךהמשך לקרוא "הכוח של 10 אגורות: האם חוק השקיות עבד?"
לא מספיק לנהל סיכונים – מה ממשלות מחמיצות?
דמיינו משרד ממשלתי שנתקל בתהליך מסורבל ולא יעיל. אפשר לנסות לבצע תיקונים בטפסים ולגייס כוח אדם. אבל מנהל אחד מציע רעיון שאפתי: לפתח ולהשיק פלטפורמה דיגיטלית חדשה לשירות לאזרח שתארגן את כל התהליך מחדש ותנגיש את כל הפעולות, אולי גם תהפוך חלק מהשלבים לאוטומטיים. הפוטנציאל של הרעיון אדיר: קיצור תורים, חיסכון במיליארדים ושיפור דרמטי באמוןהמשךהמשך לקרוא "לא מספיק לנהל סיכונים – מה ממשלות מחמיצות?"
הרחוב הנעלם
ניו יורק מתמודדת כבר עשרות שנים עם בעיה אמיתית של התפוררות חזיתות בבניינים ישנים, בעיקר בנייני אבן ובטון שנבנו בתחילת ואמצע המאה ה-20. לאחר כמה תאונות קשות שבהן נפלו חלקי חזית ופגעו בהולכי רגל, העיר חוקקה בשנות ה-80 את Local Law 11, שהפך בהמשך ל־FISP – Façade Inspection and Safety Program. החוק מחייב בעלי בנייניםהמשךהמשך לקרוא "הרחוב הנעלם"
המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית
יש לנו תקציב לרמזור אחד – באיזו צומת נתקין אותו?א. בצומת הגדולה ביותר בעיר ב. בצומת שהכי קרובה לבית ראש העירג. בצומת בה הייתה תנועה מחרידה בשבוע שעברד. בצומת שבה רמזור יציל הכי הרבה חיי אדם דילמות מהסוג הזה עולת בממשלה כל הזמן.איפה נמקם רמזור, איזו תרופה נכניס לסל הבריאות, האם נחייב אמצעי בטיחות יקר? השאלההמשךהמשך לקרוא "המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית"
קליפורניה הוציאה 24 מיליארד דולר – ומה התוצאות?
בין השנים 2018–2023 מדינת קליפורניה הקצתה כמעט 24 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר ההומלסיות ולדיור בר־השגה. לא מדובר בתוכנית אחת אלא ברצף של החלטות תקציביות לאורך חמש שנות תקציב. ההערכה לסכום הזה מגיעה מניתוח של אנליסט של הסנאט של קליפורניה (LAO), שצוטט בדוח מבקר המדינה של קליפורניה. הכסף הוקצה דרך תשע סוכנויות ובאמצעות יותר משלושיםהמשךהמשך לקרוא "קליפורניה הוציאה 24 מיליארד דולר – ומה התוצאות?"
מחר ולנצח
יש רגע כזה בכל ארגון – ממשלתי, עסקי או חברתי. מישהו נתקל במשהו שלא לרוחו, זורק משפט כמו "צריך לטפל בזה עכשיו", מציע פתרון אינסטנט ומאותו רגע כללי המשחק משתנים. הדחיפות הזו היא כמו כפתור קסם: היא עוקפת נתונים, עוקפת חשיבה וקופצת ישר למסקנה. חייבים לעשות משהו. עכשיו. היום. מחר בבוקר לכל המאוחר. אבל הנההמשךהמשך לקרוא "מחר ולנצח"
משפיעני רשת? רגולטורים מ-17 מדינות אחריכם
הרגולטור הפיננסי הבריטי, ה-FCA יצא השבוע למהלך גלובלי נגד “finfluencers”, יחד עם רגולטורים מ-17 מדינות.המטרה היא לטפל במשפיעי רשת שמספקים ייעוץ השקעות ולפעמים גם מריצים מניותה-FCA פועל ישירות בשטח הדיגיטלי שבו הסיכון נוצר. המבצע כולל: 1. ניטור רשתות2. זיהוי פרסומים פיננסיים לא חוקיים3. בקשות הסרה4. אכיפה – מכתבי אזהרה והליכים פליליים.במקביל, הוא מפעיל גם הסברההמשךהמשך לקרוא "משפיעני רשת? רגולטורים מ-17 מדינות אחריכם"
יפן מפוצלת
ברשת החשמל של יפן פועלות שתי רשתות חשמל נפרדות עם תדירויות חשמל שונות. במזרח המדינה רשת החשמל פועלת על 50 הרץ, ובמערב המדינה – על 60 הרץ. קו דמיוני, שעובר פחות או יותר בין טוקיו לנגויה, מפריד בין שתי מערכות חשמל שלא מדברות זו עם זו. זו לא אנקדוטה טכנית שולית, אלא מציאות תשתיתית שמלווההמשךהמשך לקרוא "יפן מפוצלת"
הכשל האמיתי מאחורי אסון גרנפל
ביוני 2017, באמצע הלילה, דליקה שפרצה בדירה אחת במגדל גרנפל (Grenfell) בן 24 הקומות בלונדון הפכה בתוך דקות לאסון. להבות טיפסו על גבי הקירות החיצוניים של הבניין כמו לפיד ענק. האש דילגה מקומה לקומה לאורך החזית. הדיירים קיבלו הנחיה להישאר בדירות, כי כל דירה אמורה להיות תא מבודד מאש ולכן הכי בטוח להישאר בתוך הדירותהמשךהמשך לקרוא "הכשל האמיתי מאחורי אסון גרנפל"
לצפות את הברבור השחור
לאחרונה בדיון עם מקבל החלטות שאני מלווה, עבדנו על תהליך ניהול סיכונים לצורך גיבוש מדיניות.אותו מנהל ביקש שלא נסתפק בניהול סיכונים סטנדרטי. הוא רצה שגם ניערך ל"ברבורים שחורים".הכוונה שלו הייתה מצוינת. הוא לא רצה לסמן "וי" על תהליך. הוא רצה להתמודד עם סיכונים משמעותיים באמת.אבל כאן מסתתרת טעות. מה זה בכלל ברבור שחור? המונח הפךהמשךהמשך לקרוא "לצפות את הברבור השחור"
הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים
הטעות השקטה שמתרחשת שוב ושוב ניהול סיכונים, נתונים ובחינת חלופות אמורים להיות הבסיס שעליו נשענת כל החלטה משמעותית – בין אם מדובר במהלך רגולטורי, באסטרטגיה עסקית חדשה או בשינוי ארגוני רחב. אלה הכלים שמיועדים לאפשר לנו לחשוב בצורה שיטתית, לבחון הנחות יסוד ולהבין את המשמעויות המלאות של הצעדים שאנחנו שוקלים. אבל בפועל, בארגונים רבים התהליךהמשךהמשך לקרוא "הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים"
חוק הבינה המלאכותית ברוסיה: גישה מבוססת סיכונים – או רגולציה מיושנת?
אולי לא שמתם לב שמשרד הדיגיטל הרוסי פרסם טיוטת חוק לבינה מלאכותית. על פניו – זה נראה כמו רגולציה מודרנית: הגדרות ברורות, גישה מבוססת סיכונים, ואפילו זכות לפיצוי על נזק. אבל אם מסתכלים רגע לעומק, עולה שאלה מעניינת: האם מדובר ברגולציה חכמה, או עוד ניסיון לשלוט בטכנולוגיה בלי להבין אותה? מה יש בטיוטה? החוק מבוססהמשךהמשך לקרוא "חוק הבינה המלאכותית ברוסיה: גישה מבוססת סיכונים – או רגולציה מיושנת?"
מה ההבדל בין עבודה של רגולטורים לבין מדיניות רגולציה?
רגולטורים לפעמים מופתעים שמישהו חיצוני מתערב להם בעבודה. למשל, מצפה שהם יתבססו על נתונים, יעשו שיתוף ציבור או יציגו ניתוח שמסביר מה הקשר בין ההצעה שלהם לרגולציה לבין הבעיה או הסיכון שקיים בשטח. אז את הפוסט הזה אקדיש להבחנה בין העיסוק ברגולציה ספציפית לבין מדיניות רגולציה.בגלל שרגולציה היא מקצוע של ניהול סיכונים, קל להגביל אתהמשךהמשך לקרוא "מה ההבדל בין עבודה של רגולטורים לבין מדיניות רגולציה?"
אני מתחייב בזאת לציית לרגולציה
דמיינו רגע את הסצנה הבאה: חברת ייעוץ בינונית ניגשת למכרז ממשלתי גדול. המנכ"ל יושב בחדר הישיבות עם מנהלת הפרויקטים. הם בוחנים את טפסי המכרז: ניסיון קודם, היקף פעילות, הצלחות בפרויקטים דומים. "אנחנו כמעט שם", היא אומרת."אם נציג את הפרויקט ההוא כ'יישום מלא' ולא כ'פיילוט' – זה ייראה הרבה יותר טוב ויסייע לנו לזכות במכרז." זההמשךהמשך לקרוא "אני מתחייב בזאת לציית לרגולציה"
איך קוריאה בנתה ממשלה דיגיטלית – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה
בקוריאה אוהבים לספר שהמהפכה הדיגיטלית התחילה בגלל טכנולוגיה. האמת יותר מורכבת – והרבה יותר חשובה לכל מי שעוסק במדיניות ציבורית. זה סיפור על ממשלה שהבינה שהבעיה היא לא המחשבים. הבעיה היא האופן שבו הארגון עובד. ולכן גם הפתרון נמצא במקום אחר. הפוסט הזה מבוסס בעיקר על דוח של ה-OECD. המשבר היה המנוע ב-1997 קוריאה נכנסההמשךהמשך לקרוא "איך קוריאה בנתה ממשלה דיגיטלית – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה"
בין יהירות לפאניקה – למה אנחנו צריכים יותר צניעות לגבי רגולציה על AI
כולם מדברים על רגולציה על AI ולכולם יש דעה. למשל, לפני כמה חודשים האיחוד האירופי הודיע שהוא יבחן מחדש את ה-AI Act לאור קשיים וביקורות. היו ארגוני חברה אזרחית שטענו שזו כניעה ללחץ של לוביסטים או של הנשיא טראמפ. בארה"ב, טראמפ מתעקש שלא לקבוע רגולציה פדרלית, והמדינות השונות מקדמות הצעות חוק רבות על AI.מי צודק?המשךהמשך לקרוא "בין יהירות לפאניקה – למה אנחנו צריכים יותר צניעות לגבי רגולציה על AI"
שלוש התפתחויות בתחום האנרגיה הגרעינית בארצות הברית מהשבועות האחרונים
1. ה-NRC אישר הקמת כור מתקדם של TerraPower ה-Nuclear Regulatory Commission (NRC), העניק היתר בנייה לכור Natrium של חברת TerraPower במדינת ויומינג. הכור מתוכנן להספק של כ-345 מגה-ואט ומשתמש בקירור באמצעות נתרן נוזלי במקום מים.מדובר באישור תקדימי, משום שזהו אחד הכורים המסחריים הראשונים שאינם מבוססי light-water שאושרו בארצות הברית זה יותר מארבעים שנה.המהלך נועד להתמודדהמשךהמשך לקרוא "שלוש התפתחויות בתחום האנרגיה הגרעינית בארצות הברית מהשבועות האחרונים"
בין לחץ לשיתוף ציבור
אני שומע את זה שוב ושוב. יש משהו שרודף רגולטורים ומקבלי החלטות בממשלה. הם מרגישים שלא משנה מה הם עושים ואיזו החלטה הם מקבלים – תמיד יתקפו אותם שהם קיבלו החלטה לא נכונה. כמו שאמר לי אחד הרגולטורים, גם כשהוא משוכנע שהוא מקבל החלטה נכונה ומאוזנת – בדיעבד יגרמו לו או להתחרט עליה או לפקפקהמשךהמשך לקרוא "בין לחץ לשיתוף ציבור"
עדכון רגולציה: שוק קנאביס שנסגר במהירות
בפוסט הקודם הצגתי את המורכבות הרגולטורית בתאילנד דרך דוגמאות מתחומים שונים. האתגר המרכזי שהצבעתי עליו הוא שינויים תכופים ברגולציה, לפעמים בכיונים מנוגדים – הקלה ואז החמרה. לפני מספר שבועות התקבל עדכון שממחיש עד כמה המערכת שם תנודתית, וכמה מהר מדיניות יכולה להתהפך. תאילנד, שהפכה ביוני 2022 לאחת המדינות הראשונות באסיה שביצעו דה-קרימינליזציה רחבה של קנאביס,המשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה: שוק קנאביס שנסגר במהירות"
ברוכים הבאים לעולם היישום
הנה מקרה שכולכם אמורים להכיר.הוא התחיל בכתבה בעיתונות על מקרה מצמרר שהתרחש במרכז הארץ. ואז אחד ממשרדי הממשלה גיבש רגולציה חדשה שנועדה לצמצם את הסיכון. הם עבדו חודשים: ניתחו מידע, השוואות בינלאומיות, ניסוחים מדויקים והערות משפטיות. וכשהתקנה פורסמה היא נראתה מצוינת. אבל חודשים אחר כך המציאות הייתה אחרת.העסקים הקטנים לא הבינו מה מצופה מהם. פקחיםהמשךהמשך לקרוא "ברוכים הבאים לעולם היישום"
איך צריכה להיראות הרגולציה על AI: מעקות או רצועות?
נניח שאתם יוצאים לטיול ערב עם הכלב שלכם. אתם לא קובעים לו את המסלול במדויק, לא מונעים ממנו לרחרח מסביב, אבל אתם כן שומרים עליו עם רצועה. אם הוא ירוץ לעבר מישהו, תוכלו לעצור אותו. אם הוא יתקרב לכביש – תבלמו. רצועה מאפשר לכם להציב לכלב גבול, אבל הגבול הזה הוא גמיש. לא צריך לחסוםהמשךהמשך לקרוא "איך צריכה להיראות הרגולציה על AI: מעקות או רצועות?"
החלטה ששווה עד 1.8 מיליארד ש"ח: כך גיבשנו רפורמה ברגולציה על בשר טחון
יש רגעים שאתה מבין שמה שנראה "טכני" הוא בעצם דרמטי. זה סיפור אמיתי משולחן העבודה שלי כסמנכ”ל ברשות האסדרה בממשלת ישראל. בשנה האחרונה הובלתי ברשות האסדרה תהליך בחינה של הרגולציה על בשר טחון. לא נשמע סיפור גדול. אבל מאחורי המוצר הכי בסיסי בסל הקניות הסתתרה רגולציה מפוצלת, מיושנת, ולעיתים גם סותרת – שהכבידה על הייצור,המשךהמשך לקרוא "החלטה ששווה עד 1.8 מיליארד ש"ח: כך גיבשנו רפורמה ברגולציה על בשר טחון"
תאילנד בנסיגה
החופים עדיין יפים, האוכל עדיין טעים – אבל משהו בתאילנד של 2025 מרגיש אחרת. תיירים חוזרים הביתה מוקדם מהמתוכנן, אחרים בכלל לא מגיעים, ובעלי העסקים מדווחים שהתיירים שמגיעים מוציאים פחות. התייר הבודד אולי לא מרגיש את זה, אבל תאילנד חווה ירידה בהיקף התיירות. הנתונים מספרים סיפור דרמטי ומאחוריהם מסתתרת תופעה רחבה. המלחמה בתיירות שנת 2025המשךהמשך לקרוא "תאילנד בנסיגה"
