יפן מפוצלת

ברשת החשמל של יפן פועלות שתי רשתות חשמל נפרדות עם תדירויות חשמל שונות. במזרח המדינה רשת החשמל פועלת על 50 הרץ, ובמערב המדינה – על 60 הרץ. קו דמיוני, שעובר פחות או יותר בין טוקיו לנגויה, מפריד בין שתי מערכות חשמל שלא מדברות זו עם זו. זו לא אנקדוטה טכנית שולית, אלא מציאות תשתיתית שמלווההמשךהמשך לקרוא "יפן מפוצלת"

הכשל האמיתי מאחורי אסון גרנפל

ביוני 2017, באמצע הלילה, דליקה שפרצה בדירה אחת במגדל גרנפל (Grenfell) בן 24 הקומות בלונדון הפכה בתוך דקות לאסון. להבות טיפסו על גבי הקירות החיצוניים של הבניין כמו לפיד ענק. האש דילגה מקומה לקומה לאורך החזית. הדיירים קיבלו הנחיה להישאר בדירות, כי כל דירה אמורה להיות תא מבודד מאש ולכן הכי בטוח להישאר בתוך הדירותהמשךהמשך לקרוא "הכשל האמיתי מאחורי אסון גרנפל"

לצפות את הברבור השחור

לאחרונה בדיון עם מקבל החלטות שאני מלווה, עבדנו על תהליך ניהול סיכונים לצורך גיבוש מדיניות.אותו מנהל ביקש שלא נסתפק בניהול סיכונים סטנדרטי. הוא רצה שגם ניערך ל"ברבורים שחורים".הכוונה שלו הייתה מצוינת. הוא לא רצה לסמן "וי" על תהליך. הוא רצה להתמודד עם סיכונים משמעותיים באמת.אבל כאן מסתתרת טעות. מה זה בכלל ברבור שחור? המונח הפךהמשךהמשך לקרוא "לצפות את הברבור השחור"

הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים

הטעות השקטה שמתרחשת שוב ושוב ניהול סיכונים, נתונים ובחינת חלופות אמורים להיות הבסיס שעליו נשענת כל החלטה משמעותית – בין אם מדובר במהלך רגולטורי, באסטרטגיה עסקית חדשה או בשינוי ארגוני רחב. אלה הכלים שמיועדים לאפשר לנו לחשוב בצורה שיטתית, לבחון הנחות יסוד ולהבין את המשמעויות המלאות של הצעדים שאנחנו שוקלים. אבל בפועל, בארגונים רבים התהליךהמשךהמשך לקרוא "הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים"

חוק הבינה המלאכותית ברוסיה: גישה מבוססת סיכונים – או רגולציה מיושנת?

אולי לא שמתם לב שמשרד הדיגיטל הרוסי פרסם טיוטת חוק לבינה מלאכותית. על פניו – זה נראה כמו רגולציה מודרנית: הגדרות ברורות, גישה מבוססת סיכונים, ואפילו זכות לפיצוי על נזק. אבל אם מסתכלים רגע לעומק, עולה שאלה מעניינת: האם מדובר ברגולציה חכמה, או עוד ניסיון לשלוט בטכנולוגיה בלי להבין אותה? מה יש בטיוטה? החוק מבוססהמשךהמשך לקרוא "חוק הבינה המלאכותית ברוסיה: גישה מבוססת סיכונים – או רגולציה מיושנת?"

מה ההבדל בין עבודה של רגולטורים לבין מדיניות רגולציה?

רגולטורים לפעמים מופתעים שמישהו חיצוני מתערב להם בעבודה. למשל, מצפה שהם יתבססו על נתונים, יעשו שיתוף ציבור או יציגו ניתוח שמסביר מה הקשר בין ההצעה שלהם לרגולציה לבין הבעיה או הסיכון שקיים בשטח. אז את הפוסט הזה אקדיש להבחנה בין העיסוק ברגולציה ספציפית לבין מדיניות רגולציה.בגלל שרגולציה היא מקצוע של ניהול סיכונים, קל להגביל אתהמשךהמשך לקרוא "מה ההבדל בין עבודה של רגולטורים לבין מדיניות רגולציה?"

אני מתחייב בזאת לציית לרגולציה

דמיינו רגע את הסצנה הבאה: חברת ייעוץ בינונית ניגשת למכרז ממשלתי גדול. המנכ"ל יושב בחדר הישיבות עם מנהלת הפרויקטים. הם בוחנים את טפסי המכרז: ניסיון קודם, היקף פעילות, הצלחות בפרויקטים דומים. "אנחנו כמעט שם", היא אומרת."אם נציג את הפרויקט ההוא כ'יישום מלא' ולא כ'פיילוט' – זה ייראה הרבה יותר טוב ויסייע לנו לזכות במכרז." זההמשךהמשך לקרוא "אני מתחייב בזאת לציית לרגולציה"

איך קוריאה בנתה ממשלה דיגיטלית – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה

בקוריאה אוהבים לספר שהמהפכה הדיגיטלית התחילה בגלל טכנולוגיה. האמת יותר מורכבת – והרבה יותר חשובה לכל מי שעוסק במדיניות ציבורית. זה סיפור על ממשלה שהבינה שהבעיה היא לא המחשבים. הבעיה היא האופן שבו הארגון עובד. ולכן גם הפתרון נמצא במקום אחר. הפוסט הזה מבוסס בעיקר על דוח של ה-OECD. המשבר היה המנוע ב-1997 קוריאה נכנסההמשךהמשך לקרוא "איך קוריאה בנתה ממשלה דיגיטלית – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה"

בין יהירות לפאניקה – למה אנחנו צריכים יותר צניעות לגבי רגולציה על AI

כולם מדברים על רגולציה על AI ולכולם יש דעה. למשל, לפני כמה חודשים האיחוד האירופי הודיע שהוא יבחן מחדש את ה-AI Act לאור קשיים וביקורות. היו ארגוני חברה אזרחית שטענו שזו כניעה ללחץ של לוביסטים או של הנשיא טראמפ. בארה"ב, טראמפ מתעקש שלא לקבוע רגולציה פדרלית, והמדינות השונות מקדמות הצעות חוק רבות על AI.מי צודק?המשךהמשך לקרוא "בין יהירות לפאניקה – למה אנחנו צריכים יותר צניעות לגבי רגולציה על AI"

שלוש התפתחויות בתחום האנרגיה הגרעינית בארצות הברית מהשבועות האחרונים

1. ה-NRC אישר הקמת כור מתקדם של TerraPower ה-Nuclear Regulatory Commission (NRC), העניק היתר בנייה לכור Natrium של חברת TerraPower במדינת ויומינג. הכור מתוכנן להספק של כ-345 מגה-ואט ומשתמש בקירור באמצעות נתרן נוזלי במקום מים.מדובר באישור תקדימי, משום שזהו אחד הכורים המסחריים הראשונים שאינם מבוססי light-water שאושרו בארצות הברית זה יותר מארבעים שנה.המהלך נועד להתמודדהמשךהמשך לקרוא "שלוש התפתחויות בתחום האנרגיה הגרעינית בארצות הברית מהשבועות האחרונים"

בין לחץ לשיתוף ציבור

אני שומע את זה שוב ושוב. יש משהו שרודף רגולטורים ומקבלי החלטות בממשלה. הם מרגישים שלא משנה מה הם עושים ואיזו החלטה הם מקבלים – תמיד יתקפו אותם שהם קיבלו החלטה לא נכונה. כמו שאמר לי אחד הרגולטורים, גם כשהוא משוכנע שהוא מקבל החלטה נכונה ומאוזנת – בדיעבד יגרמו לו או להתחרט עליה או לפקפקהמשךהמשך לקרוא "בין לחץ לשיתוף ציבור"

עדכון רגולציה: שוק קנאביס שנסגר במהירות

בפוסט הקודם הצגתי את המורכבות הרגולטורית בתאילנד דרך דוגמאות מתחומים שונים. האתגר המרכזי שהצבעתי עליו הוא שינויים תכופים ברגולציה, לפעמים בכיונים מנוגדים – הקלה ואז החמרה. לפני מספר שבועות התקבל עדכון שממחיש עד כמה המערכת שם תנודתית, וכמה מהר מדיניות יכולה להתהפך. תאילנד, שהפכה ביוני 2022 לאחת המדינות הראשונות באסיה שביצעו דה-קרימינליזציה רחבה של קנאביס,המשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה: שוק קנאביס שנסגר במהירות"

ברוכים הבאים לעולם היישום

הנה מקרה שכולכם אמורים להכיר.הוא התחיל בכתבה בעיתונות על מקרה מצמרר שהתרחש במרכז הארץ. ואז אחד ממשרדי הממשלה גיבש רגולציה חדשה שנועדה לצמצם את הסיכון. הם עבדו חודשים: ניתחו מידע, השוואות בינלאומיות, ניסוחים מדויקים והערות משפטיות. וכשהתקנה פורסמה היא נראתה מצוינת. אבל חודשים אחר כך המציאות הייתה אחרת.העסקים הקטנים לא הבינו מה מצופה מהם. פקחיםהמשךהמשך לקרוא "ברוכים הבאים לעולם היישום"

איך צריכה להיראות הרגולציה על AI: מעקות או רצועות?

נניח שאתם יוצאים לטיול ערב עם הכלב שלכם. אתם לא קובעים לו את המסלול במדויק, לא מונעים ממנו לרחרח מסביב, אבל אתם כן שומרים עליו עם רצועה. אם הוא ירוץ לעבר מישהו, תוכלו לעצור אותו. אם הוא יתקרב לכביש – תבלמו. רצועה מאפשר לכם להציב לכלב גבול, אבל הגבול הזה הוא גמיש. לא צריך לחסוםהמשךהמשך לקרוא "איך צריכה להיראות הרגולציה על AI: מעקות או רצועות?"

החלטה ששווה עד 1.8 מיליארד ש"ח: כך גיבשנו רפורמה ברגולציה על בשר טחון

יש רגעים שאתה מבין שמה שנראה "טכני" הוא בעצם דרמטי. זה סיפור אמיתי משולחן העבודה שלי כסמנכ”ל ברשות האסדרה בממשלת ישראל. בשנה האחרונה הובלתי ברשות האסדרה תהליך בחינה של הרגולציה על בשר טחון. לא נשמע סיפור גדול. אבל מאחורי המוצר הכי בסיסי בסל הקניות הסתתרה רגולציה מפוצלת, מיושנת, ולעיתים גם סותרת – שהכבידה על הייצור,המשךהמשך לקרוא "החלטה ששווה עד 1.8 מיליארד ש"ח: כך גיבשנו רפורמה ברגולציה על בשר טחון"

תאילנד בנסיגה

החופים עדיין יפים, האוכל עדיין טעים – אבל משהו בתאילנד של 2025 מרגיש אחרת. תיירים חוזרים הביתה מוקדם מהמתוכנן, אחרים בכלל לא מגיעים, ובעלי העסקים מדווחים שהתיירים שמגיעים מוציאים פחות. התייר הבודד אולי לא מרגיש את זה, אבל תאילנד חווה ירידה בהיקף התיירות.  הנתונים מספרים סיפור דרמטי ומאחוריהם מסתתרת תופעה רחבה. המלחמה בתיירות שנת 2025המשךהמשך לקרוא "תאילנד בנסיגה"

חשוב שתעשו קיצורי דרך

דמיינו שלוש סיטואציות שונות לגמרי. גיוס עובדים אצל ג'ף בזוס אמזון צומחת במהירות. צריך לגייס מאות עובדים.כל טעות בגיוס עולה ביוקר. עובדים לא מתאימים פוגעים בצוות, בקצב ובתרבות הארגונית.מצד שני, אין זמן לתהליכי מיון אינסופיים. אי אפשר להקים מכונת הערכה עם אינסוף ראיונות ומבחנים.אז איך מקבלים החלטות טובות, מהר, בלי לשרוף משאבים? מחסום צבאי באפגניסטןהמשךהמשך לקרוא "חשוב שתעשו קיצורי דרך"

פרויקט חדש: רגולציית אלכוהול מסביב לעולם

בדרך כלל אני מפרסם כאן ניתוחים על מקרים ואירועים מהעולם.הפעם עשיתי משהו קצת אחר, אבל עדיין רגולטורי לגמרי.לאורך השנים פוסטים שכתבתי על רגולציה של אלכוהול זוכים לעניין קבוע. אנשים מחפשים את המידע הזה שוב ושוב. אז השקתי עמוד חדש שמרכז את רגולציית האלכוהול ביותר מ־30 מדינות בעולם:גיל שתייה, איפה מותר לקנות אלכוהול, שעות מכירה, שתייההמשךהמשך לקרוא "פרויקט חדש: רגולציית אלכוהול מסביב לעולם"

סיכום 2025: השנה שבה הרגולציה האמריקאית שינתה כיוון

שנת 2025 תיזכר כשנה שבה הרגולציה הפדרלית בארה״ב עברה פוליטיזציה ושינויי עמוק. זו הייתה שנה של פעולות כוחניות ומהירות.ב-20 בינואר החלה הכהונה השנייה של הנשיא טראמפ – והמנגנונים הפדרלים עצרו בבת אחת, הסתובבו ב־180 מעלות והחלו לנסוע בכיוון בפוך. נסכם את שנת 2025 בשישה צירים מרכזיים. דרמה בבתי המשפט בשנת 2025 התחלנו באמת לראת אתהמשךהמשך לקרוא "סיכום 2025: השנה שבה הרגולציה האמריקאית שינתה כיוון"

איך להילחם בבועות מדיניות?

בשנות ה-90 הייתה בארה"ב היסטריה סביב חטיפות ילדים. סיפורים מצמררים כיכבו במהדורות החדשות, סדרות טלוויזיה ליבו את הפחד, והציבור דרש (ובצדק מבחינתו) שהממשלה תגן על הילדים. בתגובה, הרשויות הקימו מנגנוני אכיפה ייעודיים, חוקקו חוקים מחמירים, והקימו מאגרי מידע לאומיים למעקב אחרי עברייני מין. רק שיש בעיה אחת: הבעיה כמעט ולא הייתה קיימת.הסיכון של חטיפה שלהמשךהמשך לקרוא "איך להילחם בבועות מדיניות?"

ביחד נשרוד – לחוד ניפול

שלשום קואליציה של מעל 40 ארגונים בארה״ב שלחו מכתב לקונגרס (המכתב בסוף הפוסט), ובין השורות שלו מסתתר ויכוח עמוק על איך לא עושים רגולציה לטכנולוגיה חדשה. הסיפור מתחיל בכאוס. עשרות מדינות בארה״ב מחוקקות כל אחת חוקים משלה על בינה מלאכותית, בקצב מהיר ובלי תיאום, כאשר הממשל הפדרלי מסרב בכוונה לקבוע רגולציה לאומית אחת. וכל הזמןהמשךהמשך לקרוא "ביחד נשרוד – לחוד ניפול"

הפתרון לגירעון: למסות את המיליארדרים

קליפורניה במצוקה תקציבית שמסכנת תוכניות דגל בתחומי הבריאות והחינוך. לפי הערכות מדובר במחסור בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים בתקציב, שנובע מפער מבני בין הוצאות להכנסות. כדי לסגור את הפער הזה, מקבלי ההחלטות בקליפורניה שוקלים מיסים חדשים ופתרונות יצירתיים.  אחד הפתרונות המרכזיים שנשקלים בקליפורניה הוא מס חד פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים. נשמע פשוט:המשךהמשך לקרוא "הפתרון לגירעון: למסות את המיליארדרים"

מי חיסל את יצרני הבירה הקטנים?

אני מגיע לתאילנד. מדינה תוססת, אוכל רחוב בכל פינה, מדפים עמוסים בבירות.במבט ראשון זה נראה כמו גן עדן לחובבי בירה: עשרות מותגים, שמות שונים, בקבוקים מגוונים. אבל אז משהו לא מסתדר.אני מתחיל לקרוא את האותיות הקטנות, לשאול, לברר. מאחורי כל המגוון הזה עומדות כמעט תמיד אותן שתי חברות.לא שתיים גדולות ועוד כמה קטנות. שתי ענקיותהמשךהמשך לקרוא "מי חיסל את יצרני הבירה הקטנים?"

מהירות הסיכון 2

בפוסט קודם דיברנו על המושג מהירות הסיכון (Risk Velocity) – כמה מהר סיכון מתפוצץ לנו בפרצוף.הצגנו את הרעיון הבסיסי: יש סיכונים שמתרחשים מיד וגורמים לנזק מיידי, ויש כאלה שמבשילים לאט או משפיעים רק אחרי זמן.אבל זו הייתה רק ההתחלה.בפוסט הזה נצלול לעומק: מה מרכיב את מהירות הסיכון, איך הוא משתלב עם ניהול סיכונים רחב יותר,המשךהמשך לקרוא "מהירות הסיכון 2"

רגולטור בלי תיאבון

כל יזם יודע שתשואה באה עם סיכון. אבל רגולטורים פועלים הפוך. הם לרוב הם פועלים כדי למנוע סיכונים לחלוטין. הם לומדים לפחד מסיכון במקום לנהל אותו. הרי כל תקלה אחת תגיע לכותרות, ואף רגולטור נמדד יתוגמל על חדשנות שאפשרה תועלת או פתחה שוק חדש.בקצרה: לרגולטורים אין תיאבון סיכון. תיאבון סיכון הוא כמה סיכון הארגון רוצההמשךהמשך לקרוא "רגולטור בלי תיאבון"