על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים

בעמוד הראשי של Ynet יש כותבת לכתבה הזו. היא מבשרת שבגלל המוטציה הבריטית הסיכון לחלות קשה בקורונה עלה ב-70%. וואו. זה נשמע הרבה. מפחיד.אבל מה זה בעצם אומר? לא ברור. הציגו לנו פה סיכון באופן יחסי.לא אמרו כמה אנשים יחלו ולא אמרו כמה אנשים יחלו יותר בגלל המוטציה.הציגו לנו את אחוז השינוי. יכול להיות שעדהמשך לקרוא "על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים"

סיכום שנת 2020 וסיכום של כהונת טראמפ

בפוסט הזה נראה מה טראמפ עשה ב-2020 ומה הוא הספיק לעשות בארבע שנות הכהונה שלו. נתחיל בסיכום של שנת 2020: 1. רגולציית חצות לקראת סוף קדנציה, נשיא מכהן חושש שהוא לא יבחר שוב (ואם זו קנציה שניה הוא יודע את זה בוודאות). ולכן בחודשי הכהונה האחרונים נשיאים מנסים להעביר הרבה מאוד רגולציות. זה כנראה קשורהמשך לקרוא "סיכום שנת 2020 וסיכום של כהונת טראמפ"

מלכודת החינם

מה אנחנו הכי אוהבים כלקוחות? לקבל משהו בחינם.0. זה המחיר האולטימטיבי.והרבה פעמים אנחנו תומכים במדיניות שתאפשר לנו לקבל דברים בחינם. אבל הבעיה היא שאין באמת חינם. זאת אומרת, אפשר לקבל פה ושם מתנה בחינם. אבל זה לא קורה לאורך זמן ובכמויות גדולות. ולכן במדיניות ציבורית אין חינם. אספר לכם שלושה סיפורים. 1. ייעוץ פיננסי כשאתםהמשך לקרוא "מלכודת החינם"

חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה

לפני שנתיים כתבתי כאן על חוק ג'ונס (שמו הרשמי: The Merchant Marine Act of 1920), שקבע שכדי שספינה תוכל להפליג בין שני נמלים אמריקאיים היא חייבת להיות תוצרת ארה"ב ושכל אנשי הצוות הם אמריקאיים. לספינות שלא יוצרו בארה"ב או שהצוות לא אמריקאי כולו מותר שרק אחד משני הנמלים יהיה אמריקאי. החוק נועד לתת עדיפות לתעשייתהמשך לקרוא "חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה"

האם טראמפ עצר את זרם הרגולציה?

בימים אלו אני עובד על פוסט סיכום לשנת 2020 ולכל הקנדציה של טראמפ בבית הלבן (מנקודת המבט של רגולציה כמובן). כחלק מהמחקר נתקלתי בנתונים מתוך פרויקט של המחקר ללימודי רגולציה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. אז כטיזר לפוסט שיעלה בעוד שבועיים – הנה הגרפים שהם הכינו לכבוד סיום הקדנציה של טראמפ. מה אנחנו רואים בגרפים? הגרפים סופריםהמשך לקרוא "האם טראמפ עצר את זרם הרגולציה?"

על רגולציה, בירה וסימון

מידי פעם מישהו מתלונן על זה שבישראל אסור להוביל יותר מ-6 ק"ג דבש, אלא אם יש לו רישיון לזה. אבל גם בעולם יש איסורים מוזרים על הובלת מזון.למשל – בארצות הברית אסור להוציא חבית בירה ממבשלת הבירה אם יש על החבית יותר משם של יצרן אחד.העונש על העבירה החמורה הזו הוא שנת מאסר. מה עושיםהמשך לקרוא "על רגולציה, בירה וסימון"

איך השיטה הפדרלית הכשילה את המאבק האמריקאי בקורונה?

בשנת 2020, אובחנו בארצות הברית יותר מ-18 מיליון חולים בקורונה. כמו שהמספר הזה מתייחס לכל ארצות הברית, גם אנחנו נוהגים להתייחס לארצות הברית כאל מדינה אחת. אבל בפועל היא 50 מדינות פלוס שלטון פדרלי. והנקודה הזו הייתה קריטית במאבק בקורונה. במערכת הפדרלית, הסמכויות השלטוניות מחולקות בין המדינות לבין השלטון הפדרלי. והרבה סמכויות נמצאות בידיים שלהמשך לקרוא "איך השיטה הפדרלית הכשילה את המאבק האמריקאי בקורונה?"

איך להלחם ברעיונות זומבים?

הם זוחלים לאט וזורעים הרס.קשה מאוד להרוג אותם. וגם כשאנחנו בטוחים שהצלחנו להביס אותם, הם פתאום חוזרים שוב. אני מדבר על זומבי מאוד הרסני מסוג מסויים. רעיון זומבי."רעיון זומבי" (Zombie Idea) הוא רעיון גרוע שחוזר שוב ושוב. למרות שהוא מזיק – קשה להיפטר ממנו. זו לא המצאה שלי. שני חוקרים (גיא פיטרס ומקסימיליאן נייג'ל) ממפיםהמשך לקרוא "איך להלחם ברעיונות זומבים?"

הבליץ של ביידן: מוחק את מורשת טראמפ

ביידן הושבע כנשיא ארה"ב אתמול (20.1.2021) ומיד התחיל לפעול. בתוך פחות מיממה הוא נקט בשורה של צעדים שרובם מיועדים למחוק ולבטל את המדיניות של טראמפ בארבע השנים האחרונות. אני מודה שאני קצת מופתע. הערכתי שזה יהיה חלק ניכר מהאג'נדה שלו, אבל לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר ובכזו עוצמה. כל מה שאני מתאר בוצעהמשך לקרוא "הבליץ של ביידן: מוחק את מורשת טראמפ"

הגיע הזמן לעבור לרישיונות ללא הגבלת זמן

סביב משבר הקורונה הממשלה התאמצה להעניק הקלות רגולטוריות, כדי לאפשר לעסקים לשרוד את התקופה הקשה (לחצו כאן לסקירה שפרסמתי על ההקלות וההתאמות שניתנו בגל הראשון).אחת ההקלות החשובות הייתה הארכת תוקף של אישורים מראש – כדי שמי שיש לו רישיון שתוקפו עומד להסתיים לא יצטרך לעסוק בחידוש רישיון בזמן שהמשק קורס וכולם נמצאים בסגר. ההקלה המשמעותיתהמשך לקרוא "הגיע הזמן לעבור לרישיונות ללא הגבלת זמן"

הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה

אחרי שנה של ריחוק חברתי וסגרים, כולנו אסירי תודה על הטכנולוגיה שקיימת. דמיינו איך את החוויה של להיות בבידוד או בסגר בלי טלפון נייד, אינטרנט, נטפליקס וזום. המונח "בידוד" מקבל משמעות הרבה יותר חריפה. בזכות הקורונה ממשלות גילו שאפשר לעשות דברים מרחוק. רק לפני שנה, בינואר 2020, הוזמנתי לפגישה בירושלים. מאחר שאני גר בתל אביב,המשך לקרוא "הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה"

צוחק מי שצוחק אחרון – על רפורמות ושקרים

בנאום מצב האומה שלו לשנת 2012, הנשיא אובמה סיפר על הרפורמות שהוא מקדם כדי להקל ברגולציה, וסיפר בדיחה: "נפתרנו מרגולציה שנקבעה לפני 40 שנים, שחייבה רפתנים להוציא 10,000$ בשנה כדי שהם יוכלו להתמודד עם דליפת חלב – בגלל שמשום מה חלב נכלל בהגדרה של שמן. אני מניח שעם רגולציות כאלו, הגיוני לבכות על חלב שנשפך…"המשך לקרוא "צוחק מי שצוחק אחרון – על רפורמות ושקרים"

סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021

2020 הייתה ללא ספק השנה של הקורונה. בזמן שאנשים חלו והכלכלה התרסקה, כולנו נאלצנו ללמוד מונחים כמו מטושים ובדיקות PCR. ומה ממשלות ורגולטורים למדו מהשנה הזו? האם הן למדו להיערך ולנהל משברים, להשתמש בנתונים כדי לקבל החלטות טובות יותר? ומה לגבי התייעלות והתאמה של הרגולציה למצבים חדשים? ממשלות עסקו הרבה בהתאמה זמנית של הרגולציה לתקופתהמשך לקרוא "סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021"

האם כלכלה התנהגותית משפרת את הציות לחוקי המס? תשאלו את החוקרים

רשות המיסים של הרפובליקה הדומיניקנית רצתה לצמצם את העלמות המס. הם החליטו לא לקבוע רגולציה וגם לא לצאת למבצע אכיפה. במקום – הם בדקו האם שימוש בנאדג' (Nudge) משפר את הדיווחים ואת תשלומי המס. אבל איך הם ידעו אם זה עבד? אז הם הצמידו צוות חוקרים, שיבצעו מחקר מלווה למדיניות. רשות המיסים ניסחה הודעה לעסקיםהמשך לקרוא "האם כלכלה התנהגותית משפרת את הציות לחוקי המס? תשאלו את החוקרים"

האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים

האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים האם אתם מתכוונים להתחסן נגד הקורונה? אלפי מילים נשפכו על זה בעיתונות וברשתות החברתיות. אבל לדעתי זה לא מספיק כדי לגבש החלטה מושכלת. מציגים לנו הסברים וטענות, אבל אנחנו לא מקבלים נתונים ברורים. בפוסט הזה אציג לכם את הנתונים הרלוונטיים להחלטה האם להתחסן או לא כנגד הקורונה.הפוסט הזה ממשיךהמשך לקרוא "האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים"

חסמי יבוא בענף המזון בישראל

בערך פעם בשבוע שואלים אותי – כמה הרגולציה תורמת למחירי המזון ואיך אפשר להוזיל את מחירי המזון בישראל?זאת שאלה גדולה ומורכבת – פעמיים.פעם אחת – כי ענף המזון מכיל הרבה מוצרים והרבה חוליות. יש גידול בשדות, קירור, שינוע, מכירה בחנויות, ויש גם גידול של בעלי חיים, וכמובן יש תעשיות מורכבות של עיבוד מזון.פעם שניה –המשך לקרוא "חסמי יבוא בענף המזון בישראל"

אסור לעשות פה יוגה

משהו מוזר קרה במדינת אלבמה: כבר כמעט שלושים שנים שאסור ללמד יוגה בבתי הספר הציבוריים של המדינה. בשנת 1993 הרגולטור על תחום החינוך של מדינת אלבמה קבע איסור על היפנוזה, דמיון מודרך, מדיטציה ויוגה: "The State Board of Education specifically prohibits the use of hypnosis and dissociative mental states. School personnel shall be prohibited fromהמשך לקרוא "אסור לעשות פה יוגה"

שלושה שיעורים למי שרוצה להגן על פרטיות

מאחר שמידע הוא הנפט של המאה ה-21, כולם רוצים את המידע שלנו. וההגנה על המידע שלנו הופכת לעניין יותר ויותר חשוב, אבל גם יותר ויותר מסובך.יש לחץ רב לקבוע ולהדק את הרגולציה על פרטיות, אבל גם צריך לעשות את זה נכון. שיעור 1: רגולציה של פעם הסיפור על משה ועוזי בואו נחזיר את השעון אחורההמשך לקרוא "שלושה שיעורים למי שרוצה להגן על פרטיות"

האנרגיה של העתיד: פרק 4 (מה הסיכוי שתהיה אנרגיה גרעינית בישראל?)

תקציר הפרקים הקודמים:בפרק הראשון שאלנו איזה מקור אנרגיה יכול לעזור לנו להפחית זיהום אוויר ופליטות פחמן דו חמצני וראינו שהחלופה הטובה ביותר היא אנרגיה גרעינית.בפרק השני בחנו את הסיכונים של אנרגיה גרעינית וראינו שלמרות פחדים והטיות, היא מאוד בטוחה.בפרק השלישי שאלנו למה לא משתמשים בה יותר וראינו שהתשובה היא בעיקר חסמים רגולטוריים (שכנראה נגרמו בגללהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 4 (מה הסיכוי שתהיה אנרגיה גרעינית בישראל?)"

האנרגיה של העתיד: פרק 3 (מי חוסם אנרגיה גרעינית)

מאז שנות ה-70 אנרגיה גרעינית היא פתרון זמין. בפוסטים הקודמים ראינו שהיא לא מזיקה לסביבה, זולה, יעילה ובטוחה בהשוואה לחלופות. אז למה ב-50 השנים האחרונות רוב העולם לא עבר להשתמש בה כמקור אנרגיה ראשי? לא כלכלי להקים תחנות כוח גרעיניות מאחר שדלק גרעיני זול ולא מזהם, התפעול של תחנת כוח גרעינית מאוד משתלם בהשוואה לנפט,המשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 3 (מי חוסם אנרגיה גרעינית)"

האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)

בפוסט הקודם ראינו שיש סיבות טובות להחליף נפט ופחם ואפילו גז טבעי, במקור אנרגיה חלופי – כזה שיקטין דרמטית את פליטת הפחמן ואת הזיהום. ראינו גם כי אנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש ורוח) לא הביאו את הבשורה בגלל שהן יקרות ולא מאפשרות ייצור חשמל רציף ואמין. התחלנו לדבר על אנרגיה גרעינית, שהיא מקור זול, אמין ודלהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)"

האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)

מרבית מומחי האקלים בעולם מאמינים שאנחנו נמצאים במהלכו של תהליך גלובלי של שינוי אקלים. לפי אותם מומחים יש לבני אדם השפעה על שינוי האקלים – בגלל פליטת פחמן דו חמצני. הצוות הבין ממשלתי של האו"ם על שינוי אקלים (IPCC) קורא למדינות להפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן. מדברים על יעד של אפס פליטות פחמן בשנתהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)"

מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?

אחת לכמה שנים ה-OECD מפרסם סקירה כלכלית על כל אחת מהמדינות החברות בו.בחודש ספטמבר 2020 הארגון פרסם סקירה כלכלית על מדינת ישראל. בואו נראה איך ה-OECD מנתח את מצבה של מדינת ישראל ומה היא צריכה לעשות. כמובן שהפוסט הזה מתמקד בענייני רגולציה והתוכן כאן משקף את מה שה-OECD כתב. החדשות הרעות כמו מדינות רבות, גםהמשך לקרוא "מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?"

סיכום שנתיים וחצי ל-GDPR

בשנת 2016 האיחוד האירופי העביר דירקטיבה שמטרה הגנה על הפרטיות (GDPR). מדובר ברגולציית פרטיות כבדה ונרחבת. ניתנו לשוק שנתיים להיערך ובמאי 2018 ה-GDPR נכנסה לתוקף. שנתיים אחרי – האיחוד האירופי הכריז בחגיגיות שהרגולציה הזו משיגה את המטרות שלה: הגנה על הפרטיות וחיזוק השליטה של הפרט על המידע שלו. אני תומך מאוד בהגנה על הפרטיות, אבלהמשך לקרוא "סיכום שנתיים וחצי ל-GDPR"

הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן

כמו שזה נראה עכשיו, ג'ו ביידן עומד להיות הנשיא ה-46 של ארה"ב ולהחליף את דונלד טראמפ. בשבועות האחרונים נחשפנו להמון ניתוחים פוליטיים, דיונים על שיטת האלקטורים ודיווחים מהשטח. אל תדאגו, לא נעסוק בזה כאן. השאלה שלנו להיום די פשוטה – אם ג'ו ביידן באמת יבחר לנשיא ארה"ב – מה תהיה מדיניות הרגולציה שלו ואיך תראההמשך לקרוא "הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן"