האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)

בפוסט הקודם ראינו שיש סיבות טובות להחליף נפט ופחם ואפילו גז טבעי, במקור אנרגיה חלופי – כזה שיקטין דרמטית את פליטת הפחמן ואת הזיהום. ראינו גם כי אנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש ורוח) לא הביאו את הבשורה בגלל שהן יקרות ולא מאפשרות ייצור חשמל רציף ואמין. התחלנו לדבר על אנרגיה גרעינית, שהיא מקור זול, אמין ודלהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)"

האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)

מרבית מומחי האקלים בעולם מאמינים שאנחנו נמצאים במהלכו של תהליך גלובלי של שינוי אקלים. לפי אותם מומחים יש לבני אדם השפעה על שינוי האקלים – בגלל פליטת פחמן דו חמצני. הצוות הבין ממשלתי של האו"ם על שינוי אקלים (IPCC) קורא למדינות להפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן. מדברים על יעד של אפס פליטות פחמן בשנתהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)"

מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?

אחת לכמה שנים ה-OECD מפרסם סקירה כלכלית על כל אחת מהמדינות החברות בו.בחודש ספטמבר 2020 הארגון פרסם סקירה כלכלית על מדינת ישראל. בואו נראה איך ה-OECD מנתח את מצבה של מדינת ישראל ומה היא צריכה לעשות. כמובן שהפוסט הזה מתמקד בענייני רגולציה והתוכן כאן משקף את מה שה-OECD כתב. החדשות הרעות כמו מדינות רבות, גםהמשך לקרוא "מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?"

סיכום שנתיים וחצי ל-GDPR

בשנת 2016 האיחוד האירופי העביר דירקטיבה שמטרה הגנה על הפרטיות (GDPR). מדובר ברגולציית פרטיות כבדה ונרחבת. ניתנו לשוק שנתיים להיערך ובמאי 2018 ה-GDPR נכנסה לתוקף. שנתיים אחרי – האיחוד האירופי הכריז בחגיגיות שהרגולציה הזו משיגה את המטרות שלה: הגנה על הפרטיות וחיזוק השליטה של הפרט על המידע שלו. אני תומך מאוד בהגנה על הפרטיות, אבלהמשך לקרוא "סיכום שנתיים וחצי ל-GDPR"

הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן

כמו שזה נראה עכשיו, ג'ו ביידן עומד להיות הנשיא ה-46 של ארה"ב ולהחליף את דונלד טראמפ. בשבועות האחרונים נחשפנו להמון ניתוחים פוליטיים, דיונים על שיטת האלקטורים ודיווחים מהשטח. אל תדאגו, לא נעסוק בזה כאן. השאלה שלנו להיום די פשוטה – אם ג'ו ביידן באמת יבחר לנשיא ארה"ב – מה תהיה מדיניות הרגולציה שלו ואיך תראההמשך לקרוא "הרגולציה של הנשיא ג'ו ביידן"

פלורידה מציגה: הרפורמה שצריך לעשות עכשיו

לפני כמה חודשים מושל פלורידה הרפובליקני, רון דסנטיס, הוציא לפועל את אחת הרפורמות הרגולטוריות המקיפות בשנים האחרונות במדינה, ובארה"ב בכלל. פלורידה היא מהמדינות שיש בה את רישוי המקצועות המחמיר ביותר בארה"ב. רישוי מקצועות הוא רגולציה שקובעת שכדי שאדם יעסוק במקצוע מסוים הוא חייב להחזיק ברישיון. לא מדובר ברישיון עסק, אלא במשהו יותר בסיסי. למשל, כדיהמשך לקרוא "פלורידה מציגה: הרפורמה שצריך לעשות עכשיו"

עושים סדר בג'ונגל הנהלים 2 – שנה אחרי

דמיינו שיש לכם עסק. יום אחד מגיע פקח ונותן לכם קנס של 50,000 ₪ על הוראה שלא הכרתם. אתם שואלים אותו מה זאת ההוראה הזאת ואיפה היא כתובה. והוא עונה שהיא מופיעה בנוהל של יחידות הרישוי. "בחיים שלא שמעתי על הנוהל הזה. איפה הוא מפורסם?" אתם שואלים. והתשובה – "במגירה של מנהל מחלקת הרישוי". מרגיזהמשך לקרוא "עושים סדר בג'ונגל הנהלים 2 – שנה אחרי"

מי מקדם רגולציה על סיגריות?

בתחילת ספטמבר התקיים בכנסת דיון על נזקי העישון וכיצד ניתן להפחית אותם. באופן מפתיע, בדיון השתתף נציג של חברת סיגריות גדולה – פיליפ מוריס. עוד מוקדם לדעת מה הייתה ההשפעה שלו על הדיון. אז בנתיים הנה הסיפור על החוק למניעת עישון במשפחה ולפיקוח על טבק (Family Smoking Prevention and Tobacco Control Act), שנחקק בארה"ב בשנתהמשך לקרוא "מי מקדם רגולציה על סיגריות?"

למה אפל משיקה מכשירים חדשים בלי מטען?

אתמול חברת אפל הכריזה על השקת שני מכשירים חדשים – ה-iPhone 12 וה- iPhone 12 מיני. הדבר הבולט הוא שאפל החליטה לספק את הטלפונים החדשים בלי המטען שמתחבר לקיר [נעשתה כאן עריכה, במקור נכתב שהטלפונים נמכרים בלי כבל טעינה. תודה לקוראים שהעירו]. כל מיני פרשנים הסבירו שזה נועד לשרת חיסכון בעלויות ועל כך שללקוחות שלההמשך לקרוא "למה אפל משיקה מכשירים חדשים בלי מטען?"

מדד Doing Business 2021 – יחסינו לאן?

בטח שמעתם על מדד "קלות עשיית עסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי. היופי (והחולשה) במדד הוא בפשטות. רגולציה זה עניין מורכב – עלויות, תועלות, ודאות, אחידות, השפעה על עסקים קטנים, על חדשנות, על תחרות ועוד. מאוד מסובך להתייחס להכל. המדד של הבנק העולמי מתמקד בבירוקרטיה וזה מאוד מפשט את העסק. בנוסף, רוב השאלות בנויות בצורההמשך לקרוא "מדד Doing Business 2021 – יחסינו לאן?"

מס פחמן

שינוי אקלים הוא אחד האיומים הגדולים על האנושות. למרות שאפשר עוד להתווכח על מידת התרומה של פעילות האדם לכך, אין ספק שפליטת גזי החממה בעשורים האחרונים תרמה להאצת שינויי האקלים. דוח של חברת הייעוץ מקינזי מצביע שהתדירות של אירועים קיצוניים כתוצאה משינויי אקלים (כמו גלי חום קיצוניים, היעדר נגישות למי שתיה, עליית פני הים, הוריקניםהמשך לקרוא "מס פחמן"

איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?

סטראטאפ חדש רוצה לעזור לכם להתנהל יותר נכון כלכלית – לאפשר לכם לשלם על מוצר שקניתם בחנות או להשקיע כסף בעמלות נמוכות מאלה של הבנקים או ללא עמלות כלל.אלא שהתכנית הזאת נגנזה. מסתבר שהסטראטאפ שרוצה לעזור לכם בהתנהלות הפיננסית, לא מצליח לפתוח חשבון בנק בעצמו. אם התרגלתם להאשים את הרגולציה – זה לא בדיוק המקרה.המשך לקרוא "איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?"

למה רפורמות רבות נכשלות או מתגלות כאכזבה?

באחד הפוסטים המצליחים ביותר בבלוג סיפרתי למה כל כך קשה לעשות רפורמות ברגולציה ולמה רפורמות רבות נופלות.הפעם אני רוצה לספר לכם למה הרבה רפורמות שיוצאות לפועל הן חלקיות ומאכזבות. מבוא למשא ומתן אחד הטיפים הראשונים שנותנים בסדנה למשא ומתן הוא שחשוב להיות הראשון שנוקב במחיר. הסיבה היא שמרגע שיש מספר על השולחן – הוא הופךהמשך לקרוא "למה רפורמות רבות נכשלות או מתגלות כאכזבה?"

כמה רגולציה יש בכלל?

איך מודדים כמה רגולציה יש במדינה?אפשר לספור חוקים או תקנות, אבל זה לא מדוייק. בחוק יכולה להיות הוראה אחת או מאות הוראות. לכן גם ספירת עמודים לא באמת אומרת משהו מעניין. שיטה הרבה יותר טובה היא לספור כמה חובות ומגבלות מופיעות בכל ספר החוקים.מריצים אלגוריתם ניתוח שפה (NLP) שמזהה ביטויים כמו must או forbidden וסופרהמשך לקרוא "כמה רגולציה יש בכלל?"

שנה וחצי אחרי התרסקות ה-Boeing MAX: הכשלים של ה-FAA

במרץ 2019 התרסק מטוס Boeing 737 MAX בפעם השנייה בתוך מספר חודשים. מניית בואינג צנחה, מדינות רבות אסרו על כניסת המטוסים החדישים לשטחה וגם ה-FAA (מנהל התעופה האמריקאי) הורה לקרקע את המטוסים. בזמנו פרסמתי בזמן אמת כמה מחשבות, ועכשיו הגיע הזמן לראות מה קרה בשנה וחצי מאז הקרקוע. היום מטוסי ה-MAX החדישים של Boeing עדייןהמשך לקרוא "שנה וחצי אחרי התרסקות ה-Boeing MAX: הכשלים של ה-FAA"

רגולטורים כיזמים

ג'ובס, בזוס, צוקרברג… והמפקח על הבנקים? מה הקשר בין רגולציה ליזמות? כבר הרבה שנים שהיזמות היא כוח שמשפיע בצורה מדהימה על החיים שלנו. היזמות הביאה לשירותים חדשניים בכל עולמות התוכן שאנחנו מכירים – בתקשורת שאנחנו צורכים, ברכישות שאנחנו מבצעים, בטיפולים הרפואיים שאנחנו מקבלים ועוד. הכל התחיל מיזמות. גם עכשיו, כשהעולם העסקי נפגע מהקורונה בצורה חמורההמשך לקרוא "רגולטורים כיזמים"

תוציאו את הכלב לטיול – או שיבוא שוטר

רווחת בעלי חיים הוא נושא שנמצא בעלייה בשנים האחרונות ובמידה רבה של צדק – חשוב לשמור ולהגן גם על בעלי החיים. מדינות קובעות רגולציות שמטרתן שמירה על רווחת בעלי חיים במגוון תחומים – החל מחיות מחמד, דרך ענף החקלאות ועד איסורים על שימוש בבעלי חיים לייצור מוצרים כמו מעילי פרווה. גם אם הרעיון עצמו נכון,המשך לקרוא "תוציאו את הכלב לטיול – או שיבוא שוטר"

איך שימוש מוגזם ברישיונות קשור לעבריינות?

יש מיתוס כזה שרישיון הוא הכלי הרגולטורי הכי חזק והכי טוב. זה לא נכון, כי כלים שונים מתאימים למצבים ולבעיות שונות. אבל הרבה פעמים אנשים פשוט "נעולים" על רישיון כי הם לא מכירים כלים אחרים. רישיון הוא חלק מקבוצת כלים שנקראת "אישורים מראש". הכוח שלו נעוץ בכך שלמדינה יש שליטה מוקדמת על מי שרוצה לבצעהמשך לקרוא "איך שימוש מוגזם ברישיונות קשור לעבריינות?"

יום הולדת שנתיים לבלוג – פוסטים שאהבתם

כבר שנתיים שאני נהנה לכתוב לכם כאן בבלוג על בסיס שבועי. וקצת יותר משנה שבכל שבוע גם מתפרסם לפחות פרק אחד של הפודקאסט. רציתי לנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר לכם תודה. אנחנו מוצפים במידע וגירויים, כך שלא מובן מאליו לקבל קשב ותשומת לב. אז תודה לכם!ואם אפשר – בקשה קטנה. ספרו למישהו על הבלוג.המשך לקרוא "יום הולדת שנתיים לבלוג – פוסטים שאהבתם"

פיקוח פרלמנטרי על רגולציה, או מדיניות רגולציה בפרלמנט

שמעו שלושה סיפורים על נבחרי ציבור. 1. הסחר הבינ"ל של בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן כבשה את ויאטנם. כתוצאה מכך בריטניה העבירה חוק שאסר על סחר עם ויאטנם. החוק הזה היה בתוקף משנות ה-40 ועד 2015. בפועל הבריטים חזרו לסחור עם ויאטנם הרבה לפני שהחוק בוטל. אבל החוק נשאר בתוקף. איך זה הגיוני? למההמשך לקרוא "פיקוח פרלמנטרי על רגולציה, או מדיניות רגולציה בפרלמנט"

בקרה חיצונית – כלי לעידוד רגולציה טובה יותר

אני רוצה לספר לכם סיפור. בגלל שהוא אקטואלי, אני מספר אותו בקווים כללים.לפני בערך חודשיים הגיעו לרגולטור בישראל תלונות על עסק שמתרחשות אצלו הרבה תאונות. התלונות נשמעו מוצדקות ולכן הרגולטור הוציא הוראה שבה הוא חייב את כל העסקים בישראל להצטייד באמצעי בטיחות. בדיעבד התברר שבערך חצי מהתאונות בכלל לא היו בשטח העסק ושאמצעי הבטיחות שהרגולטורהמשך לקרוא "בקרה חיצונית – כלי לעידוד רגולציה טובה יותר"

איך 50% מהרגולציה נקבעת בניגוד לכללי מנהל תקין?

לכולנו יש רעיונות איך צריך לנהל את המדינה. אבל במציאות זה לא פשוט לקבוע מדיניות. תהליכי קבלת החלטות הם משימה מאתגרת וגם מקבלי החלטות ותיקים לא תמיד עושים אותם באופן מיטבי. לכן ממשלות קבעו כללים שמגדירים איך קובעים רגולציה (בנקודה הזאת מישהו בדרך כלל מגיב "רגולציה על רגולציה", וזה כבר מזמן לא מקורי). וזה דיהמשך לקרוא "איך 50% מהרגולציה נקבעת בניגוד לכללי מנהל תקין?"

אנחנו כאן כדי להגן עליכם – מפני עצמכם

משרד התחבורה מחייב רוכבי אופנוע לחבוש קסדה.החובה הזו לא באה בגלל שרוכבי האופנוע מסכנים את הזולת. היא מיועדת להגן על רוכבי האופנוע עצמם. ואם רוכב אופנוע אומר "תודה, אבל אני מוותר על הקסדה" – הוא מפר את החוק והוא ייענש. החוק מחייב את רוכב האופנוע להגן על עצמו. האם המדינה צריכה לחייב רוכבי אופנוע לחבושהמשך לקרוא "אנחנו כאן כדי להגן עליכם – מפני עצמכם"

איך צריכה להיראות הרגולציה על קורקינטים חשמליים מחוץ לתל אביב?

למה אנחנו לא רואים קורקינטים חשמליים שיתופיים מחוץ לתל אביב? כל הדיון על קורקינטים ואופניים חשמליים מתרכז בתל אביב. אבל גם בערים אחרות, פחות דחוסות וצפופות, צריך פתרונות תחבורה לטווח הבינוני. חברות לשיתוף קורקינטים חשמליים מעדיפות לפעול בתל אביב ובערים הסמוכות לה, בלב גוש דן. המגמה שסחפה את תל אביב לא ממש מתרחשת בערים אחרותהמשך לקרוא "איך צריכה להיראות הרגולציה על קורקינטים חשמליים מחוץ לתל אביב?"

מה אפשר לעשות כדי לצמצם אלימות משטרתית?

לאחרונה יש מתח סביב הפעלת כוח ואלימות על-ידי שוטרים. זה קורה בישראל וזה קורה בעוד מדינות. כמובן שפרשת ג'ורג' פלויד בארה"ב היא נקודת קיצון. אם רוצים להבין את הבעיה ולפתור אותה, בואו ננסה להבין מה זה אומר להיות שוטר – מה דרישות הכניסה לתפקיד הרגיש והמאתגר הזה ואיך מנהלים כוח משטרתי. נסתכל על ארה"ב כיהמשך לקרוא "מה אפשר לעשות כדי לצמצם אלימות משטרתית?"