למה אסור לאתאיסטים להיבחר למשרות ציבוריות בארה"ב?

בשמונה מדינות בארה"ב נקבע בחוקה שאסור לאתאיסטים לכהן בתפקיד ציבורי.
נשמע מופרך? כי זה באמת מופרך.
ובעצם גם לא ממש חוקי.

במדינות מסוימות בארה"ב, כמו טנסי, קיימות הוראות בחוקה של המדינה שאוסרת על אתאיסטים להיבחר לתפקיד ציבורי. ההוראות האלו מאוד רחבות וחלות על כל תפקיד ציבורי שאפשר להיבחר אליו במערכת השלטון של אותה מדינה (מושל, שריף, לפעמים מנהל בית ספר ועוד).
למשל, פרק 1, סעיף 4 בחוקת טנסי קובע:

"No person who denies the being of God shall hold any office in the civil department of this state."

מה קובע החוק הפדרלי?

כמובן שהוגשו עתירות נגד הסעיפים שמופיעים בחוקות של אותן מדינות (וחוקה היא הנורמה המשפטית העליונה, יותר מחוקים רגילים).
בשנת 1961 הנושא הגיע לבית המשפט העליון (הפדרלי) של ארצות הברית. בפרשת Torcaso v. Watkins בית המשפט העליון פסק שדרישה לאמונה דתית כתנאי לכהונה ציבורית מפרה את התיקון הראשון לחוקה ואת עקרון השוויון שעוגן בתיקון ה-14 לחוקה.
פסק הדין קבע כי אין להפלות אדם בשל אמונותיו הדתיות או חוסר האמונה שלו; ולכן אסר על יישום ואכיפה של ההוראות האלו.

אז האיסורים עדיין קיימים?

למרות שפסק הדין הפך את ההוראות הללו לבלתי אכיפות, המדינות לא טרחו לתקן את החוקה שלהן.
מבחינת אותן מדינות כנראה שהסיבה היא שאין לפוליטיקאים תמריץ פוליטי ליזום ולקדם הליך חקיקה כזה. מבחינה פרקטית מדובר בהרבה בירוקרטיה מבלי שתהיה לתהליך השפעה מוחשית . מבחינה ציבורית-פוליטית, זה יפגע באותם פוליטיקאים מול הציבור שתומך באותן הגבלות.

וככה קיבלנו מצב שהוראה בחוקה של מדינה, קיימת אבל לא נאכפת כבר עשרות שנים.

התופעה הרחבה יותר

לכאורה אין פה בכלל בעיה: ההוראה הבעייתית לא נאכפת אז זה לא צריך להטריד אותנו.
אז מה אם נבחרי הציבור לא טורחים לעדכן או להסיר חוקים שלא נאכפים בפועל?
אבל יש כמה בעיות במצב הקיים ובהתנהלות הזו.

1. בהירות משפטית: השארת חוקים שאינם תקפים עלולה לגרום לבלבול בקרב הציבור ובמערכת המשפטית. אדם מהציבור לא אמור לקרוא את כל החוקים, התקנות הנהלים ואת פסקי הדין – כדי לברר אילו הוראות באמת בתוקף ואילו לא. זה ממש מבלבל ומטעה.

2. אמון הציבור: כאשר החוקים מכילים הוראות מפלות, מיושנות או סתם מטופשות – זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפט ובמוסדות השלטון. החוק אמור להיות מלוטש וברמת דיוק גבוהה.

3. עמדה ערכית: החוקים שלנו משקפים את הנורמות והערכים של החברה. אם יש חוק שאומר שאסור לאתאיסטים להחזיק במשרה ציבורית – זה מעביר מסר ברור לגבי הערכים והנורמות שלנו. דמיינו חוק שאומר שמותר להרביץ ברחוב לאנשים בעלי עור כהה ולקחת להם את הכסף – אבל החוק הזה לא נאכף בפועל. האם עצם העובדה שהחוק לא מיושם או נאכף מרפאת לחלוטין את הערך ההצהרתי והנורמטיבי של חוק כזה?

ההוראה האלו לא בתוקף והן לא מיושמות כבר כמעט 65 שנים.
אבל השארתן בחוקות של המדינות האלו מדגימה את הצורך בעדכון חוקים – מסיבות פרקטיות וערכיות.

מערכת טובה של מדיניות רגולציה (ומדיניות ציבורית בכלל) צריכה לכלול מנגנונים שמתמודדים עם הדינמיקה הזו.