שנה דבש

הערב נטבול תפוח בדבש ונאחל "חג שמח!"
אבל לא הכל מתוק בממלכת הדבש. למעשה, מאחורי הנוזל המתקתק יש מאבקים קשים.

הרגולציה על דבש בישראל

בישראל גידול דבורים להפקת דבש מחייב רישיון ממועצת הדבש.

יש בישראל כ-500 דבוראים בעלי רישיון שלהם מותר לגדל דבורים.

הסיבה המרכזית לצורך ברגולציה על גידול דבורים למטרת ייצור דבש היא אקולוגית. דבורים תורמות להאבקה של צמחים ולכן חיוניות לתפקוד של גידולים מהצומח. רגולציה יכולה לסייע לוודא שלא משבשים את האקוסיסטם האקולוגי.

זו המהות, אבל אי אפשר בלי בירוקרטיה. במקרה הזה 31 עמודים של נהלים לעניין קבלת רישיון, היתרים, דיווח למועצה, ערעורים וטפסים.

וחמישה פרטים מעניינים על רגולציית הדבש בישראל:

  1. הצו שיצר את הרגולציה קובע שהרגולטור הוא "המועצה לייצור ולשיווק של דבש". עד כאן סטנדרטי. אבל הצו גם קובע מה הכתובת של מועצת הדבש: רחוב אבן גבירול 48, תל-אביב. אני לא מכיר עוד הוראה כזו. וכדאי לציין שכבר כמה שנים מועצת הדבש יושבת בכלל ביהוד. האם זו הפרה של הרגולציה?
  2. רוצים להחזיק בדבש למטרה עסקית – אתם צריכים רישיון של משווק מורשה.
  3. יש להוראה הקודמת חריג: אתם לא צריכים להיות משווקים מורשים אם הדבש מוחזק במיכלים של עד 3 ק"ג כל אחד ובתנאי שאתם יכולים להוכיח שרכשתם את הדבש ממשווק מורשה או מכוורן מורשה.
  4. רוצים להיות משווקים מורשים? אתם חייבים להחזיק רישיון עסק. רק מה שמוזר זה שלפי חוק רישוי עסקים וצו רישוי עסקים לא קיים היום סוג עסק שרלוונטי למכירת דבש.
  5. אסור להוביל דבש בכמות שעולה על 6 ק"ג, אלא באישור בכתב מאת מועצת הדבש.

גידול דבש בקניה

זו לא מדיניות ייחודית לישראל. למשל, גם לקניה יש רגולציה על גידול דברים (ראו כאן – החל מסעיף 98).
וגם שם צריך לקבל רישיון לגידול דבורים כדי לייצר דבש. הרישיון ניתן לתוקף של שנה אחת בלבד.

מה עוד יש ברגולציה? לא הרבה. בעיקר בירוקרטיה ואיסורים מוגזמים. למשל, אסור להיות בעלים או להחזיק בציוד לגידול דבורים אם אין לכם רישיון לגידול דבורים.
מזכיר רגולציה על נשק חם.

כמו הרבה מדינות, קניה מייבאת יותר דבש מאשר שהיא מייצרת. זאת אומרת, היא לא מצליחה לספק לעצמה את כל ביקוש הדבש. ולכן הרגולציה על יבוא דבש יותר מעניינת מהרגולציה על ייצור מקמי של דבש. ומסתבר שיבוא דבש הוא מקור ללא מעט כאבי ראש.

לא דבש

אם אתם מוכרים באירופה דבש, או מוצר שיש בו דבש – אתם חייבים לציין עליו האם הדבש הגיע מתוך האיחוד האירופי או מחוץ לאיחוד (non-eu honey).
האם מדובר בפטריוטיזם? בהתנגדות לדבש תוצרת חוץ?

מסתבר שיש באירופה משבר רציני סביב הדבש.

לפני חצי שנה פורסם שחצי מהדבש שמיובא לאירופה הוא בכלל סירופ סוכר. לכן האירופאים רוצים לקדם רגולציה הדוקה יותר על הדבש.
לפני שקופצים לפתרונות וקובעים רגולציה, צריך להבין מה הבעיה. וזה בדיוק מה שהאירופאים עשו.

האיחוד האירופי הוביל בשנתיים האחרונות עבודת מטה כדי לחקור את תופעת זיוף הדבש ומכירת "דבש" שנמהל בחומרים אחרים. החקירות מצביעות על תמונה די עגומה.

ליותר מ-60% מהיבואנים היו משלוחי דבש "חשודים" (ניסוח אירופי עדין). לפי החקירה של האיחוד, המדינות שמהן הגיעו הכי הרבה משלוחים בעייתיים הן טורקיה (93%), סין (74%) ובריטניה (100%)! זה לא בגלל שתעשיית הדבש בבריטניה בעייתית, אלא שמשלוחי דבש מזוייף עוברים בבריטניה, נארזים מחדש (ולעיתים מדוללים עוד יותר) ואז נשלחים לאיחוד האירופי. בגלל המעבר דרך בריטניה (מה שנקרא re-export) גם קשה יותר לאתר את מקור הדבש המזוייף הזה.

התופעה הזו הייתה קיימת בבריטניה עוד לפני הברקזיט: מחקר שנערך בבריטניה בשנת 2015 בדק את הדבש של 10 המותגים המובילים. אף אחד מהם לא הכיל רק דבש. ואף אחד מהם לא עמד בהוראות הרגולציה.

בעקבות התהליך, בוצע קמפיין ציבורי וגם עבודות תיאום מול ממשלות באירופה ומול מדינות שמייצאות דבש לאירופה לגבי מאמצי האכיפה.

בנוסף, בשנת 2022 האיחוד האירופי הקשיח את רגולציית היבוא של דבש באמצעות יותר בדיקות וחובה להגיש תעודות ומסמכים על הדבש המיובא. עדיין אין נתונים רשמיים על תוצאות המהלך, אבל הרגולציה בהחלט מורגשת ומשפיעה על תהליכי היבוא והמכירה של דבש באירופה.


אז כשאתם טובלים תפוח בדבש ומברכים, תזכרו שדבש הוא עסק מורכב ורציני – גידול, יבוא וסימון.

ולשמחתנו – נראה שבישראל הדבש הוא באמת דבש.

שנה טובה!

4 תגובות בנושא “שנה דבש

  1. שורה תחתונה?…
    כולם רבים עם כולם והצרכן עומד 50 מעלות בצל עם חצי רגל בליל הסדר.
    איך ***יודעים*** אם דבש הוא לא מתוסף?
    לא יודעים.
    מאמינים למעבדות חיצוניות אובייקטיביות.
    רק שמי ששלח את הדבש המיובא של רמי לוי לבדיקה (באריזה סגורה והרמטית מקורית באימא שלי לא משקר עם ידיים קשורות מאחורי הגו) לאותן מעבדות, מבלי חלילה להוסיף לצנצנת מוחטה אחת של HFCS, היא מועצת הדבש בכבודה ובעצמה, אותה אחת שיש לה אינטרס מובהק ואקוטי להגן על הדבורה מאיה הישראלית בחירוף רפש מכל ייבוא משוקץ מחו"ל רחמנא לצלופן, ולהחזיק את השוק הישראלי מחובר לממצצה של קיבת הדבש של הדבוראי הישראלי המוגן והמעורסל.
    אז רמי לוי מתהדר באישור של מכון התקנים.
    טוב בסדר…

    במכרזים של משרד הדבש הבינלאומי הישראלי לענייני פני הדבש הישראלי דרך מועצות הדבש הישראליות האינטרגלקטיות (להלן, משרד החקלאות) – יש מכרז לייבוא של דבש.
    כמובן שעם מכסות.
    כי לא כל מי שרוצה לייבא כמה שבא לו – מותר לו.
    כי ככה.
    היה פה מנדט פעם והוא יישאר על אפכם ועל תפוחכם.
    מייבאים דבש מטורקיה (נמכר באושר-עד) ורמי לוי היה מהראשונים להציע את הדבש המיובא לציבור.
    לא יודע מה קורה עם מי שקורא פוסטים ברגולטור על דבש בפאקינג יום שישי בבוקר במקום לחיות את החיים על חוף הים עם מרגריטה ביד (הבחורה, לא הקוקטייל), אבל אני אישית לא מסוגל לאכול את הדבש של יד-מרדכי ועמק-חפר.
    הם פשוט לא טעימים ומגעילים, מתוקים מדי. מרגישים "מזוייפים" או שפשוט מסוננים ומחוממים מדי.
    הדבש היחיד ששווה לדעתי הוא של מכוורת צוקרמן ומכוורות ביתיות קטנות.

    אין תשובה ברורה לגבי האם דבש הוא מזוייף או שלא…
    נדמה שלאף אחד.
    ונדמה שהעירפול סביב הדבר הזה הוא מכוון ומשרת את כולם.
    ממש משרת את כולם.
    אני גם לא רואה סנקציות משמעותיות על יצרנים ו/או משווקים ו/או יבואנים שלא מתחייבים שהדבש שלהם טבעי לגמרי ולא מתוסף בשמן זית בלאדי כתית חמיצות 0.3% בצל.
    אפשר לחנך יבואנים ויצרנים דרך הכיס די בקלות, אבל הרגולטור כותב פוסטים על דבש במקום להיכנס באימא שלהם.

    בהינתן שאף אחד מאיתנו לא באמת יודע אם הדבש שלו טבעי ומקורי או שלא – ניתן רק לפנות לאלוהי הבוטיק שיושיענו, ו"לסמוך" על מילה של דבוראים וכוורת קטנות ובוטיקיות קטנות, מהארץ, ולכן הדבש יעלה 50 ש"ח/ק"ג.
    שזה בסדר. כי דבש ***לא*** "בריא" ולא נעלי קרוקס (הוא גם לא לא בריא).
    הוא סוכר כמו כל סוכר אחר ואין לצרוך ממנו יותר מדי ואפשר להתקמצן עליו לפי חוקי המינימליזם ולכן צנצנת דבש 50 ש"ח/ק"ג אחת תחזיק לפחות 15 שנים עד הפנסיה.
    זה ממתק. זה לא בריא. זה סוכר.

    חוץ מזה, להקלת מיגרנות, מומלץ לשתות חלב אם ממג'דל שמס. סגולה ידועה לכאבי רוש.

    אהבתי

      1. תודה… נראה לי :/
        זה רק כי אני משתלט על עצמי מלכתוב פה ובבלוגים אחרים (וכמובן שלא תמיד מצליח להשתלט על עצמי) מניפסטים ארוכים, ציניים ומבזים את האוואטר המגניב והקולי שאני מנסה לשוות לעצמי באינטרטנט.
        וגם ככה מה זה משנה מה אני רושם… עולם כמנהגו נוהג.
        למשל הפוסט שלך עם הכבלים של Apple גם נורא הפריע לי בזמנו.
        אבל אני משתדל להיות נחמד לבריות.

        מוכרחים לעשות שינוי כיוון רציני ולשחרר את שוק הדבש במדינת ישראל מזרועותיהן הארוכות של המועצות המנדטוריות ושל הכוורנים הישראלים.
        לפתוח לייבוא חופשי, תחת שום הגבלות, ומי שרוצה שיקנה מה שבא לו. וזהו.
        די… חלאס.
        תנו לציבור להחליט ולבחור חופשי במה שמתאים לו.
        ואם דבש ישראלי לא משתלם ולא יצליח למכור את עצמו (לאו דווקא בגזרת המחיר!) בישראל, אז אין לו זכות קיום עצמאית מתוקף היותו ישראלי בלבד…
        אני למשל יודע שאקנה צנצנת דבש ישראלית גאה וציונית 1 ק"ג של מכוורת צוקרמן ב- 50 ש"ח ולא צנצנת דבש טורקי ב- 19.90 ש"ח, גם אם דבש מחו"ל יעלה 10 ש"ח/ק"ג.
        מעדיף תוצרת ישראלית איכותית שאני סומך עליה על פני כמות וכמוני עוד הרבה מאוד ישראלים.

        שחררו את השוק להיות חופשי כבר.

        אהבתי

כתוב תגובה לtheregulator לבטל