ארה"ב חוזרת למשחק – צו נשיאותי על רגולציה של בינה מלאכותית

לפני יומיים, ממשל ביידן הוציא לראשונה צו נשיאותי בנושא בינה מלאכותית.

לפני שנדבר על התוכן שלו, נדבר על הצורה: הצו הנשיאותי מכיל 111 עמודים. זה המון, במיוחד לצו נשיאותי. אני כותב כאן ניתוח ראשוני ולא ממצה שלו – גם מאחר שאני עמוק בטיפול ברגולציה לאור מצב הלחימה וגם בגלל שעברו רק יומיים ומדובר במסמך של 111 עמודים.

תמצית: רוב המשרדים והרשויות בממשל הפדרלי בארה"ב, נדרשים לכתוב כללים חדשים עבור שימוש ב-AI וגם להתחיל לבחון שילוב בינה מלאכותית במערכות שלהם עצמם כדי לשפר (בתקווה) את הפעילות של המגזר הציבורי.

אנסה להציג כמה מחשבות ראשוניות על הצו.

מהלך גדול

עד כה הנשיא ביידן חתם על צווים נשיאותיים שרובם התחלקו לשתי קבוצות: הצהרות ועקרונות כלליים, או ביטול מדיניות של הנשיא טראמפ. יש כמה חריגים, אבל זה העיקר. הפעם יש בפנינו הוראה עם הרבה "בשר" ותוכן. הצו הנשיאותי מכיל הוראות פרטניות ומעשיות.
למשל – חובות דיווח על שימוש בבינה מלאכותית, חובות "הכר את הלקוח" עבור חברות זרות שמפעילות בינה מלאכותית על גבי שרתים בארה"ב וגם הרבה הוראות עבור סקטורים ספציפיים – מערכת הבריאות, רגולציה בתחום ההגירה ורגולציה פיננסית.

אם לקרוא בין השורות – נושא הבינה המלאכותית מאוד חשוב לממשל ביידן והוא מנסה לעשות קפיצה קדימה כדי להדביק את האירופים שמתקדמים עם חוק ה-AI  שלהם (מתחבר גם לסקירה שפרסמתי לפני חצי שנה).

עד עכשיו ארה"ב פיגרה באופן עקבי אחרי האיחוד האירופי בכל מה שנוגע לרגולציה על טכנולוגיה – גם בנוגע לבינה מלאכותית וגם בתחומים קשורים כמו פרטיות. יש שיאמרו שזה נעשה בכוונה, כדי לא להגביל את חברות הטכנולוגיה.

קודם כל – ביטחון

אולי חשבתם שביידן רוצה לסגור את הפער מול האירופים כדי לשמור על הובלה אמריקאית בקביעת הסטנדרט הרגולטורי בנושאים של כלכלה ובטכנולוגיה. כנראה שזה שיקול משני.
נראה שהחלק המרכזי ביותר הצו הנשיאותי הוא הפעלת המנגנון של חוק בשםDefense Production Act  (DPA).
החוק יצר מנגנון שמעניק לגופים ממשלתיים סמכות ותקציב לקדם פרויקטים בתחומים ביטחוניים. אותם גופים יכולים להתקשר עם חברות פרטיות וגם לספק להן ערבויות או מימון לפרויקטים שנחוצים לקידום הביטחון הלאומי. הפעילו את המנגנונים האלו בשנים האחרונות כדי לפקח על מל"טים וטילים היפרסוניים. מה שמעניין פה זה שעוסקים בבינה המלאכותית בהקשר הביטחוני. זאת אומרת, לא הכלכלה, הטכנולוגיה או שיפור השירות הציבורי בפוקוס, אלא הפן הביטחוני (בינה מלאכותית כנשק אבל אולי גם כאמצעי הגנה).

בצו הנשיאותי, ביידן מורה לממשל להפעיל סמכויות ספציפיות מכוח החוק – כדי לדרוש דיווח מחברות שמפתחות ומיישמות בינה מלאכותית. המדע אולי חדש אבל הסמכות הזו לא, בשנת 2012 ממשל אובמה הפעיל בדיוק את אותה סמכות כדי לדרוש מחברות תקשורת לדווח על שימוש בחומרה זרה (בעיקר סינית) בתשתיות שלהם.

ביידן מתבסס על ניסיון העבר אבל ההוראה שלו עדיין מעוררת שאלות. למשל, האם דרישות הדיווח יתמקדו בפיתוח של בינה מלאכותית או בהפצה ויישום של בינה מלאכותית; האם הם יתמקדו בשאלות של פרטיות, שימושי סייבר או שימוש מסוג אחר. למרות שהצו הנשיאותי ארוך, לא מצאתי בו התייחסות לגבי מתכונת הביצוע ולכן נצטרך להמתין ולראות.

רגולציה ישנה – חדשה

חלק מהרגולציה שביידן מבקש להפעיל בכלל לא חדשה – ממשל ביידן מפעיל מנגנונים קיימים. והמנגנונים שהוא בחר מלמדים שהממשל רואה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית כמשאב ביטחוני.

ממשל ביידן רואה בבינה המלאכותית גם נכס וגם איום ביטחוני-אסטרטגי ולכן הוא רוצה לפקח עליו. מההסתכלות הזו גם תגזר סוג הרגולציה שהם יפעילו.

עד היום כתבתי על בינה מלאכותית בהקשרים אזרחיים – חברות הייטק, הגנה על צרכנים, זיוף וידאו ותמונות, שמירה על תחרותיות מול סין וכד'. אבל מבחינת ממשל ביידן האירוע הוא בכלל ביטחוני. הדוגמה הבולטת לזה היא שהצו שם דגש על החשש מפני בינה מלאכותית שעלולה להקל את הייצור או השימוש בנשק כימי, ביולוגי או גרעיני. כשממשל ביידן מדבר על הסיכונים מפני בינה מלאכותית, הוא חושב בראש ובראשונה על נשק להשמדה המונית. לא בטוח שזו הסתכלות שגויה, אבל היא שונה ממה שנעשה עד היום.

ממשל חכם יותר

החלק השני של הצו הנשיאותי מסתכל פנים – אל הממשל הפדרלי עצמו. כשטכנולוגיה חדשה פורצת – האינסטינקט של ממשלות הוא לנסות להגביל אותה כדי לצמצםהסיכון מהשימוש ממנה. אבל כאן ממשל ביידן מוסיף עוד רובד – הוא רואה בבינה המלאכותית משאב קריטי עבור המגזר הציבורי והוא רוצה שהממשל הפדרלי יאמץ כלי בינה מלאכותית.

זה לא דבר מובן מאליו. תחשבו על טכנולוגיה חדשה מהשנים האחרונות כמו רחפנים או רכבים אוטונומיים. במה ממשלות התמקדו – במגבלות על הטכנולוגיה או באימוץ שלה על-ידי המגזר הציבורי? בעיקר בקביעת חובות, איסורים ומגבלות.

אז כאן ממשל ביידן אומר למשרדי הממשלה – אני רוצה שאתם תאמצו את הטכנולוגיה החדשה הזו ותתחילו להשתמש בה. הממשל כבר השיק תכניות שמזמינות אזרחים (וגם תושבים שאינם אזרחים) להצטרף ליוזמות בתחום הבינה המלאכותית. אולי המטרה של ממשל ביידן היא להתחרות עם הסינים, אבל לא בשוק הפרטי. אלא הציפיה היא שהמגזר הציבורי האמריקאי יתחרה בסינים.

לצד כל זה יש גם רגולציה

לצד כל היוזמות והדחיפה קדימה, צריך גם להצביע על מה שעלול לבלום את המהלך. חלק משמעותי מתוך הצו הנשיאותי מכיל הוראות רבות ומפורטות שקובעות איסורים, חובות ומגבלות על השימוש בבינה מלאכותית. ביידן מורה לממשל להוציא לפועל את ההוראות והעקרונות בצו. הוא קבע להם מועדים לביצוע, חלק מההוראות ייושמו תוך 90 יום וחלק תוך שנה.

ממשל ביידן קובע בצו הנשיאותי הוראות רבות ומפורטות לגבי המפרט, התכונות והמגבלות האתיות על פיתוח ויישום בינה מלאכותית. רגולציה שעוסקת בתשומות ותהליכים מהווה בעצמה סיכון לחדשנות, פיתוח והתקדמות.

אם הממשל יכביד על בינה מלאכותית בארה"ב באמצעות רגולציה וגם יקבע תהליכים בירוקרטיים לגבי רכש של בינה מלאכותית – זה עלול לסכל את מטרת הצו. עודף רגולציה ורגולציה מהסוג הלא נכון עלולים להביא לכך שההתקדמות בבינה מלאכותית לא תתרחש בארה"ב (אלא במדינה אחרת, אולי ידידותית ואולי עויינת) ושהממשל האמריקאי לא יוכל לאמץ יישומי בינה מלאכותית כדי להתייעל.

אם ממשל ביידן רוצה שארה"ב תהיה מובילה בתחום הבינה המלאכותית אי אפשר רק להיזהר ולהישמר מפניה. צריך גם להיזהר מהרגולציה על הבינה המלאכותית.

חוקרים ומפתחים יזדקקו לחופש פעולה כדי לחקור, להמציא, לנסות ולהיכשל. רגולציה טובה תהיה מאוזנת ותאפשר לבצע את החיפוש הזה. כללי משחק ברורים אך לא חונקים יאפשרו וודאות לחברות הטכנולוגיה.

יש בצו גם נקודת אור. ביידן קובע שאסור לסוכנויות הפדרליות לקבוע איסורים גורפים או לחסום את האפשרות של סוכנויות פדרליות להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת ("agencies are discouraged from imposing broad general bans or blocks on agency use of generative AI"). העובדה שהממשל עצמו רוצה להשתמש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית אומרת שיש לו אינטרס פנימי שלא לסכל או לבלום אותה. ותמריץ פנימי כזה יכול להיות בקרה יותר חזקה מכל כלל או הוראה פורמלית.

תם ולא נשלם

הסקירה הזו ממש לא ממצה. בשל אילוצי הזמן ניסיתי לתת תמונה כללית ולהציג מה מיוחד בעיני בצו הנשיאותי הזה, על בסיס בחינה מהירה שלו. עם הזמן נגלה מה יהיו ההשלכות של הצו הזה. אבל דבר אחד אפשר לומר בוודאות – ארה"ב לא מוכנה שאירופה תכתיב את הטון לגבי רגולציה של בינה מלאכותית.

הניתוח של הצו הנשיאותי העניק לי הפוגה מכל מה שקורה כרגע אצלנו. אני מקווה שגם לכם.