הגשתם תביעה לבית משפט. ביום הדיון אתם נכנסים לאולם בית המשפט, ובמקום שופט – יושב מחשב שדן בתיק ונותן פסק דין. נשמע דמיוני? בישראל תביעות קטנות (עד כ-30,000 ₪) מתנהלות בהליך מהיר יחסית – פסק הדין ניתן תוך חצי שנה בממוצע. אבל כל שעה ששופטת מקדישה מזמנה לתיקים הללו זו שעה שהיא לא מטפלת בתיקיםהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור"
ארכיון תגיות:AI
רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?
המחצית השנייה של המאה ה-19 היתה תקופה של שגשוג כלכלי בארה"ב. תעשיות חדשות כמו נפט, רכבות ופלדה העלו את רמת החיים של האמריקאים, והמסחר בין המדינות הלך והתרחב. היזמים ואנשי העסקים של אותה תקופה (רוקפלר, ונדרבליט, קרנגי ואחרים) צברו יותר ויותר עוצמה מונופוליסטית. באופן טבעי הם החלו לנסות לדחוק את מהמתחרים שלהם מחוץ לשוק, אוהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?"
רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה
שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובטהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה"
רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים
במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה.
רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור
השעה 14:45 ביום 6 במאי 2010 תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים. בתוך כמה דקות המדדים המובילים בארה"ב צנחו בפראות ומחקו שווי של כטריליון דולר. ובתוך חצי שעה הם הספיקו להתאושש. מקרה מוזר של קריסה ומיד השתקמות. הדעה הרווחת היא שמפולת הבזק של 2010 נגרמה כתוצאה מפעילות של תוכנות למסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (HFT).המשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור"