סן פרנסיסקו החליטה לבנות את תא השירותים היקר בעולם

במרכז סן פרנסיסקו תמצאו את שכונת Noe Valley. מדובר בשכונה מאוד נעימה, בטוחה ומפותחת. אבל יש בעיה אחת שמפריעה כבר שנים לתושבים ולעוברים בה – אין באזור תאי שירותים ציבוריים. אחרי שנים של פניות ובקשות – עיריית סן פרנסיסקו החליטה לתת מענה לפניות. העירייה ניסתה לבנות תא שירותים ציבורי בעלות של 1.7 מיליון$.

בסכום כזה בטח מדובר על מבנה גדול עם המון תאי שירותים. אז לא, מדובר במבנה בגודל של 14 מ"ר (גודל של חדר שינה) שיש בו רק אסלה אחת. סן פרנסיסקו היא אחת הערים הכי יקרות בעולם, אבל זה מופרך.

ואם זה לא מספיק, במקור (שנת 2022) הפרויקט הגרנדיוזי הזה היה אמור להסתיים רק בשנת 2025. לפי ההערכות העדכניות (ולאחר לא מעט לחץ) – נראה שהפרויקט ייחנך בעוד שבועות בודדים במהלך אפריל 2024.

קליפורניה ידועה כמדינה שיש בה המון רגולציה והמון בירוקרטיה, אבל אפילו מושל קליפורניה נאלץ לומר את המובן מאליו: "תא שירות יחיד וקטן לא אמור לעלות 1.7 מיליון $". המושל אפילו הכריז שאם עיריית סן פרנסיסקו מבזבזת ככה כספי ציבור, הוא מקפיא העברת תקציבים ממדינת קליפורניה לעירייה – עד שהנושא יבדקו.

ואחרי שהופעל לחץ, תושבי סן פרנסיסקו יכולים לנשום לרווחה. בעלות של 1.7 מיליון $ יבנו להם שני תאים שירותים! מאט הנדלי (Matt Haney), נציג בבית הנבחרים של מדינת קליפורניה, אמר שזה עדיין מופרך כי סכום כזה צריך להספיק בקלות לשבעה תאי שירותים.

אז איך תא שירותים אחד עם אסלה אחת אמורים לעלות כל כך הרבה? לפי כתבה של הגרדיאן, הבינוי עצמו יעלה 1.05 מיליון $. באופן טבעי זה הסעיף הכי גדול. שאר הסכום יושקע בארכיטקטורה (300,000$), ניהול פרויקטים (175,000 $) ומדידות (40,000 $). לאט לאט העלויות מצטברות והפרויקט מתייקר.

נקווה שהעלויות בפועל לא יחרגו מעבר להערכה הגבוהה ממילא.

מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?

1. יש נטיה לומר שממשלות מטילות עודף רגולציה מאחר שעלות הרגולציה מוטלת על האזרחים והעסקים ולא עליהן. זה כנראה נכון תיאורטית, אבל זו לא הסיבה היחידה.
   במקרה הזה – גם כשהגוף הציבורי משלם על הפרויקט הוא עשוי להיות בזבזני. למשל, כי מנהלים את הפרויקט באופן בזבזני (בוחרים ספקים יקרים) או לא משווים עלויות.
2. לכאורה הסיפור הזה הוא על הוצאות של רשות מקומית ולא על רגולציה. אבל רגולציה נמצאת בכמעט כל תחום וכל פעילות בחיים שלנו. והיא גם חלה על רשויות מקומיות. פרויקט תכנון ובניה כפוף להמון רגולציה – תכנון עירוני, רישוי בניה, חיבור למערכת מים וחשמל ועוד.
3. דוגמה קטנה וישירה: עיריית סן פרנסיסקו שילמה 40,000 $ על מדידות. מדובר על מבנה בגודל של חדר קטן – רק 14 מ"ר. למה המדידות עלו כל כך הרבה? אולי זה בגלל רגולציה. כתבתי בעבר על הרגולציה של קליפורניה שמייקרת את עלות המדידות.
4. ולכן כשאנחנו מדברים על רגולציה והעלויות שלה – לא נכון לדבר רק על ההשפעה על העסקים. גם פעילות של גופים ציבוריים מתייקרת בגלל רגולציה. ובגלל שהתקציב של הגופים האלו מוגבל, המשמעות היא שהציבור מקבל פחות מוצרים ושירותים ציבוריים.
5. יש כלל שהעלויות בפועל יהיו יותר גבוהות מאשר בתכנון (אני בטוח שיש חוק פרקינסון על זה ואם לא – צריך להמציא אחד). זה קורה גם בפרויקטים וגם ברגולציה. אחת הסיבות שזה קורה היא תופעה שנקראת "אופטימיות של מקבלי החלטות" – אנחנו נוטים להעריך ביתר את התועלות ובחסר את העלויות. וכשפוגשים את המציאות מגלים שהחשבון יקר יותר ממה שחשבנו.
6. וכמובן – אל תשלמו 1.7 מיליון $ על תא שירותים אחד. זה לא הגיוני.

עדכון (2025):
בשנת 2024 הסיפור קיבל תפנית: במקום לבזבז 1.7 מיליון דולר, העיר קיבלה תרומה של שירותים
מודולריים וחברות פרטיות החליטו לתרום לעירייה גם את שירותי ההנסה וגם את העבודות בשטח. בזכות התרומות האלו (שגם כפו על העירייה להימנע מלבצע תהליכים מיותרים ובזבזניים) הם הצליחו להשלים את הפרויקט בעלות כוללת של כ־200,000 דולר בלבד (עבודות התקנה שלא נתרמו). השירותים הותקנו בפועל באפריל 2024 וכוללים תא אחד עם אסלה מתכתית ושולחן להחלפת חיתולים.
התוצאה – פרויקט שהיה לסמל של בזבוז ובירוקרטיה – הסתיים בפיתרון פשוט וזול בהרבה.