מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?

אם נעשה סקר ברחוב ונשאל – "איך הממשלה משפיעה על החיים שלכם?", כנראה שרוב האנשים יענו – "באמצעות תקציב המדינה". זאת אומרת שהממשלה קובעת סדר יום באמצעות כסף שהיא מחלקת או מוציאה בכל מיני דרכים.

חסכתי לכם את היציאה לרחוב ובדקתי ב-google trends את הפופולריות במנוע החיפוש של שני מושגים: רגולציה ותקציב (זה רחוק מלהיות ניסוי מדעי, זו רק המחשה). בתקופה שבין 2004 ועד היום, היו הרבה יותר חיפושים על המונח "תקציב" מאשר על רגולציה (לא מפתיע שבין המונחים הבולטים יש את "תקציב המדינה" ו-"תקציב הביטחון"). ביחס לתקופה הזו, גוגל נתנו ל"תקציב" ציון פופולריות ממוצע של 52 מתוך 100, בעוד ש"רגולציה" מקבלת ציון נמוך של 10 מתוך 100 בלבד (אגב, אם בוחנים את השנה האחרונה, הציון הממוצע של "רגולציה" עולה ל-15, שזה שיפור של 50% בפופולריות של המונח).

השוואה בגוגל טרנדס - רגולציה ותקציב

כולם מדברים על תקציב אף אחד לא מדבר על כסף

כמובן ש-google trends הוא רק דוגמה. השיח בישראל עוסק בכסף, בתקציבים. מפלגות מנהלות מו"מ קואליציוני על תקציבים ובכנסת יש מאבקים על שקיפות בתקציב. גם השיח הציבורי עוסק בכסף – למשל מחאת הנכים עוסקת בהגדלת קצבאות שמחולקות.

לא מפתיע שעמותות וארגוני חברה אזרחית מטפלים בנושא ומפתחים כלים כמו מפתח התקציב וספר התקציב האבוד. "תקציב המדינה" הוא מונח מוכר ושכיח בשיח הציבורי והפוליטי, במיוחד לקראת האישור שלו בכנסת.

בואו נחזור לסקר הדימיוני שלנו. נניח היינו עוצרים אנשים ברחוב ושואלים – "מהו תקציב המדינה לשנת 2019?", אני מניח שלא הרבה אנשים היו יודעים לענות שהוא יהיה 479.6 מיליארד ש"ח (סך ההוצאה הממשלתית), אבל חלק היו עונים משהו בכיוון.

אבל אם היינו עוצרים מישהו ברחוב ושואלים אותו "כמה רגולציות יש בישראל?" או "כמה הרגולציה עולה למשק?" – אני מוכן להתערב שאף אחד לא היה יודע לענות. אני מוכן להתערב על זה, כי אפילו אנשים בתוך המערכת הממשלתית שעוסקים ברגולציה, לא יודעים לענות.

יכול להיות שאנחנו לא יודעים הרבה על הרגולציה ולא מתעסקים בה בגלל שהיא לא ממש חשובה. אבל לדעתי הרגולציה משפיעה על חיינו כמו תקציב המדינה, ואפילו יותר.

The matrix is everywhere

אנחנו לא רגילים לחשוב על רגולציה, אבל היא בכל מקום: ערים בנויות בהתאם לתכניות ממשלתיות ולפי הוראות בהיתרי בנייה. רוצים להקים עסק? סביר להניח שתצטרכו אישורים ורישיונות ממשלתיים בשביל זה. יבוא של טובין חייב בשורת בדיקות כתנאי לשחור במכס. אם אתם רוצים לשלם למישהו כד שיעבוד אצלכם, יחולו עליכם הוראות של דיני העבודה. ויש עוד אין-סוף דוגמאות.

רגולציה היא כל החוקים של אסור ומותר, שמנהלים את חיינו. נמחיש את זה בעזרת סיפור קצר:

קמתם בבוקר, יצאתם מהדירה שלכם וירדתם במדרגות. הושקעה הרבה מחשבה במדרגות האלו: הרוחב, הגובה והעומק שלהן נקבעו באופן מחייב בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), פרק ב': סימן ב': מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות. עליתם על מונית. אי אפשר להפעיל מונית בלי רישיון ממשרד התחבורה (אגב, באופן כללי אסור לנהוג בלי רישיון ממשרד התחבורה). בסיום הנסיעה אתם משלמים לפי המחיר שמוצג במונה של המונית. המחיר במונה (וגם מחירי הכרטיסים באוטובוסים) נקבע במנגנון של פיקוח מחירים ממשלתי. נכנסתם לבית הקפה השכונתי ומעל הדלפק יש שלט "מכירה או הגשה של משקאות משכרים למי שטרם מלאו לו 18 שנה – אסורה!". בכל בתי הקפה בעיר יש שלט בדיוק באותו נוסח. איך אני יודע? כי החובה לתלות שלט והנוסח שלו נקבעו במפורש. התפריט של בית הקפה מפרט את המחיר של המנות – שהוא המחיר הסופי כולל מע"מ. החובה לציין מחיר, שהוא המחיר הסופי, נקבעה בסעיפים 17 ו-17א לחוק הגנת הצרכן. בשירותים של בית הקפה תמיד יהיו כיור וסבון נוזלי. זה נקבע במפרט רישוי עסקים של בתי אוכל. אתם יוצאים מבית הקפה והולכים להשתתף בהפגנה (כנראה לא על רגולציה, אלא על נושא תקציבי). ההפגנה הזו חייבת ברישיון מהמשטרה, אחרת היא בלתי חוקית.

ועד לא דיברנו על יבוא ויצוא, הגנה על משקיעים, מיסים, איכות הסביבה, פריסת תשתיות ואנרגיה, בטיחות בעבודה, שידורים בתקשורת, כשרות, בטיחות אש ועוד מאות תחומים רגולטורים. בסרט The Matrix, מורפיוס מגדיר את זה יפה:

"The Matrix is everywhere. It is all around us. Even now, in this very room. You can see it when you look out your window or when you turn on your television. You can feel it when you go to work… when you go to church… when you pay your taxes."

רגולציה במספרים

רגולציה נמצאת בכל מקום והיא יכולה לחול על כל הפעילות במשק – על הממשלה, על עסקים, על הציבור הרחב, ואפילו על מה שאתם עושים בבית הפרטי שלכם. לרגולציה יש פוטנציאל השפעה על כל מה שעושים במדינה. ב-2017 התמ"ג הישראלי (סך הפעילות הכלכלית) היה כ-1,200 מיליארד ש"ח, הרבה יותר מתקציב המדינה. אבל זו תמונה חלקית. הרגולציה הפיננסית עוסקת בהגנה על נכסים וחסכונות שהציבור צבר לאורך שנים. השווי של החסכונות של הציבור מוערך בטריליוני ש"ח (טריליון = אלף מיליארד). הרגולציה על תכנון ובנייה חלה על כל הבינוי במדינה: בניה ציבורית, שכונות מגורים, מרכזים מסחריים, כבישים וגשרים, משרדים, מפעלים, תשתיות וכו'. היקף ההשקעה השנתי בבינוי עומדת על כ-130 מיליארד בשנה (ב-2015 ההוצאה הייתה שווה 122 מיליארד). בקיצור, רגולציה משפיעה על מעגל הרבה יותר רחב מהוצאות הממשלה. בנוסף, חשוב לזכור שגם מי שלא מקבל כסף מהממשלה, כפוף לאיסורים ולחובות שקבועים ברגולציה.

עכשיו מתבקש לשאול – אז כמה רגולציה יש וכמה היא עולה לנו? זו שאלה מצוינת אבל העניין הוא שאנחנו לא יודעים. יש בממשלה כ-250 רגולטורים שונים, שכל אחד מייצר וקובע הוראות רגולטוריות – שנמצאות בחוקים, תקנות, צווים, נהלים, תקנים, רישיונות ועוד מסמכים. מכיוון שהיסטורית המערכת הרגולטורית לא נוהלה בצורה מסודרת ואין רישום מרוכז של כל ההוראות הרגולטוריות, קשה לומר כמה רגולציה יש לנו בסך הכל. לכן גם קשה לומר מה העלות הכוללת של הרגולציה הישראלית על המשק (לדוגמה: במערכת המס). יש לנו מידע חלקי: הרפורמות שגובשו ב-2016 וב-2017 (במסגרת התכנית הממשלתית להפחתת הנטל הרגולטורי) צפויות בסך הכל להביא לחיסכון ישיר לציבור של כ-2.6 מיליארד ש"ח בכל שנה. אבל זה רק החיסכון בתחומים שכבר טופלו, ולא סך העלויות שכלל הרגולציה מטילה. אפשר להעריך שהרגולציה הישראלית מטילה עלויות של עשרות עד מאות מיליארדי ש"ח על הציבור ועל המשק. מכיוון שזו רק הערכה, בואו נסתכל על מה שקורה מעבר לים וננסה להבין דרכם משהו עלינו.

בארה"ב עשו חישוב ומצאו שסך ההוצאות הישירות בלבד של רגולציה פדרלית בלבד (לא כולל רגולציה מדינתית, מחוזית ועירונית), שווה ל-1.9 טריליון דולר בשנה, שזה בערך כמו 6,880 מיליארד ש"ח (שווה ערך לכל הכלכלה הישראלית במשך 5 שנים או לתקציב המדינה במשך 14 שנים). הממשל בארה"ב מבוזר וחלק ניכר מהרגולציה נמצא בכלל ברמה המדינתית והעירונית. לכן אפשר להניח שהעלות הכוללת של הרגולציה האמריקאית גבוהה פי כמה מ-1.9 טריליון דולר בשנה. גם אם התחשיב הזה לא מדוייק לחלוטין, מה שחשוב זה סדרי הגודל. לרגולציה יש עלויות עצומות. היא יכולה לחנוק את הציבור ואת המשק, או לאפשר ולעודד התפתחות, צמיחה וקידמה. בנוסף לעלויות הישירות האלו, יש עלויות והשפעות עקיפות – למשל חסמים ליזמות, לחדשנות ופגיעה בתחרות.

הנקודה החשובה שחשוב לקחת מכל הנתונים היא שאין רגולציות חינם. לרגולציה תמיד יש מחיר ומישהו תמיד משלם אותו.

הרגולציה משפיעה עלינו מאוד, גם בהגבלות על החירות שלנו כאזרחים וגם במחירים כלכליים שאנחנו משלמים. יש צורך בשיח ציבורי, פוליטי ותקשורתי הרבה יותר מקיף על רגולציה ועל מדיניות רגולציה. נושא כל כך חשוב חייב לזכות ליותר עיסוק ציבורי, מחקרי ופוליטי. לכן אני כותב את הבלוג ולכן אשמח מאוד לקרוא תגובות והערות שלכם – כאן בבלוג, בפייסבוק, בטוויטר או בהודעה אישית.

2 תגובות בנושא ״מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?"

  1. נושא חשוב מאוד. אנשים לא מודעים למחיר שרגולציה גובה, לא רק בעלות ישירה, אלא גם בכך שהיא מפחיתה תחרות והורגת בעריסתם עסקים קטנים שיכלו לתת לנו דברים טובים ויצירתיים יותר מהעסקים עם המחלקות המשפטיות הגדולות. חושבים רק על המטרה הישירה של הרגולציה (וגם היא לא תמיד מושגת). נרשמתי לעקוב.

    Liked by 1 person

    1. תודה יוסף
      אני מסכים, העלויות העקיפות וההשפעות של הרגולציה על התחרות, החדשנות והיזמנות הן לא פחות חשובות מהעלויות הישירות.
      נדבר גם על זה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s