מחירי המים לעסקים באנגליה ובוויילס צפויים לעלות בכמעט 30 אחוזים. ההחלטה פורסמה על ידי הרגולטור שאחראי על תחום המים בבריטניה, The Water Services Regulation Authority (שמכונה בקיצור Ofwat).
מחירי המים ללקוחות שאינם בתי מגורים, יעלו בממוצע ב-27% לאורך חמש השנים הקרובות. צריך לציין שההתייקרות תהיה חדה יותר כי העלייה המדוברת היא בנוסף לייקור בשל האינפלציה (שעומדת על כ-2% בשנה).
נראה שיש סיבה הגיונית מאחורי ההחלטה: צורך דחוף לשדרג את תשתיות המים והביוב במדינה. ועדיין, כשמודיעים לכם שחשבון המים שלכם יתייקר ב-30% זה לא מאוד משנה לכם אם יש סיבה טובה לכך שתשלמו הרבה יותר כסף על אותם מים.
ההחלטה של Ofwat, עוררה תגובות חריפות מצד כולם. אבל הביקורת הכי קשה נשמעת מצד העסקים הקטנים.
הקושי של עסקים קטנים
הכל יותר קשה כשאתם עסק קטן: אין לכם הרבה מקורות הכנסה, אתם תלויים במספר מצומצם של עובדים, אין לכם כיסים עמוקים וכו' – אתם בגדול לבד מול העולם. אם מדובר בשינוי כלכלי, אירוע חיצוני כמו מזג אוויר חריג או מלחמה, או אפילו דרישה רגולטורית – יותר קשה להתמודד איתה כשאתם קטנים. ממש כמו שבעת סערה בים עדיף להיות על ספינה גדולה מאשר על סירה קטנה.
יש עוד יתרונות לחברות גדולות: חברות גדולות יכולות לעיתים קרובות לנהל משא ומתן על תעריפים (לפעמים גם על תעריפי המים) ולזכות בהנחות עבור היקף השימוש, עסקים קטנים מתקשים יותר להתמודד עם עליות חדות בעלויות.
עסק קטן טיפוסי הוא מסוג העסקים שרובנו מכירים – חנויות מקומיות, מסעדות קטנות, קונדיטוריות, עסקים משפחתיים או סדנאות ייצור. הם לרוב פועלים בשולי רווח קטנים ואין להם את היכולת לנצל את יתרון הגודל במשא ומתן עם ספקים.
כתוצאה מכך, העלייה המשמעותית במחירי המים עשויה לפגוע בהם בצורה קשה יותר מאשר בחברות גדולות יותר, ובמקרים מסוימים אף להוביל לסגירתם.
בנוסף לקושי האובייקטיבי של עסקים קטנים, יש עוד טענות נגד המהלך. העלאות המחירים נתפסות כבלתי הוגנות. טינה מקנזי, מנהלת המדיניות בפדרציית העסקים הקטנים בבריטניה (FSB), טוענת ש"העסקים הקטנים ומשקי הבית נדרשים לשלם מכיסם על טעויות ניהוליות והחלטות כושלות של תאגידי המים, בזמן בו עלויות התפעול העסקי כבר בשיא."
הצורך בשדרוג תשתיות – והמחיר שמשלמים עסקים קטנים
אין ספק שייקור של 30% יקשה על עסקים קטנים יותר מאשר על עסקים גדולים.
עם זאת, ייתכן שאין ברירה. מערכת המים בבריטניה נמצאת במצב ירוד. תיקון ושדרוג שלה חיוניים כדי למנוע זיהום נהרות וחופים, לשפר את איכות המים, ולהבטיח אספקה אמינה לתושבים ולעסקים.
בנוסף, מאז 2022, תאגידי המים מתמודדים עם עלויות גבוהות בשל אינפלציה והתייקרות מחירי האנרגיה, מה שמקשה על היכולת להמשיך לתחזק ולשדרג את המערכות ללא העלאות מחירים.
מצד אחד, בבריטניה כולם מסכימים לגבי הצורך בשדרוג תשתיות המים. מחיר המים בבריטניה מפוקח ו-Ofwat אישרה את העליות בתעריפי המים כחלק מהמאמץ לעודד ולאפשר לתאגידי המים להשקיע בתשתיות.
מצד שני, התסכול בקרב עסקים קטנים ומוסדות ציבוריים הוא מוצדק, כי הם נושאים בעול משמעותי יותר בהשוואה למשקי הבית. עסק שמשתמש במים לפעילות העסקית שלו צורך בדרך כלל יותר מים ממשק בית, אבל עסק קטן לא נהנה מיתרונות לגודל של עסקים גדולים, בהם הוא מתחרה.
לכן בארגונים שמייצגים עסקים קטנים קראו ל-Ofwat לקבוע שייקור התעריף לא יחול על עסקים קטנים, כמו שהוחלט לגבי מוסדות רווחה, חינוך ובריאות. לחלופין, הם ביקשו לקבל הקלה חלקית או דחייה של קצב הייקור.
מה זה עסק קטן?
ההגדרות משתנות בין מדינות. בדרך כלל ההגדרה היא לפי מספר מועסקים ואז הרף הוא בדרך כלל עד 10, עד 20, 50 או 100 עובדים. לעיתים מגדירים עסק קטן לפי המחזור שלו. אבל העיקרון המארגן הוא להבחין לפי גודל העסק.
בבריטניה "מיקרו-עסק" מעסיק עד 10 עובדים, "עסק קטן" מעסיק עד 50 עובדים ו"עסק בינוני" מעסיק עד 250 עובדים.
השיח על עסקים קטנים עלול להישמע כמו עיסוק בקבוצה שולית ואיזוטרית. עסקים קטנים ובינוניים מהווים כ-99% מכלל העסקים בבריטניה (ובסך הכל 5.5 מיליון עסקים כאלו). גם בישראל הנתונים דומים – עסקים קטנים ובינוניים מהווים רוב מוחלט מכלל העסקים ומכלל המעסיקים.
כך שלא מדובר בקבוצה שולית אלא בחלק ניכר מהכלכלה והתעסוקה.
אם לסכם את הקשיים, עסקים קטנים נתקלים באתגרים ייחודיים:
- הם לא נהנים מיתרונות לגודל כמו עסקים גדולים (אין להם יעילות של יחידות ייצור גדולות).
- הצד השני של המטבע – הם לא יכולים לפזר עלויות קבועות (כמו שכירות) על פני כמות גדולה של מוצרים או שירותים.
- לעסקים קטנים יש חולשה גם בכך שקשה להם יותר להשיג מימון, מה שמוביל לרוב לעלויות הון גבוהות יותר.
- במקרים רבים, עסקים קטנים נחשפים לחוסר איזון בכוח המיקוח, מה שמוביל לכך שהם עלולים להיתקל בתנאים עסקיים פחות אטרקטיביים בהשוואה לעסקים גדולים.
התוצאה של כל אלה היא שלעסקים קטנים יש פחות מקום לשולי טעות – הם נפגעים באופן יחסי יותר משינויים חיצוניים. במקרה שלנו: מהוצאות שקשורות לרגולציה. נטל העלויות הרגולטוריות מכביד עליהם במיוחד. ורגולציה שלא מביאה את זה בחשבון עלולה לרסק עסקים קטנים.
הדרך להתמודד עם הבעיה: מבחן עסקים קטנים (SME test)
כאשר מקבלי החלטות מנתחים או מגבשים רגולציה, יש להם נטייה להתמקד בעסקים הגדולים.
ככלי לאזן את הנטייה הזו, חשוב שממשלות יבחנו את ההשפעה על עסקים קטנים באופן נפרד מכלל העסקים. הבחינה הנפרדת הזו נקראת "מבחן עסקים קטנים" (SME test).
המבחן נועד לוודא שהרגולציה מוצדקת ועומדת במבחן עלות-תועלת גם עבור עסקים קטנים, בנפרד מהשפעתה על עסקים גדולים. באמצעות בחינה זו, על הרגולטור לבדוק את ההשפעות בפועל על עסקים קטנים ולוודא שהשיקולים להחלטה מוצדקים גם ביחס לעסקים קטנים.
אפשר לתמצת את הכלי תחת העיקרון של "לחשוב קודם על הקטן" (think small first), שמדגיש את הצורך לקחת בחשבון את הצרכים והאתגרים של עסקים קטנים בתהליך קביעת מדיניות.
מבחן עסקים קטנים כולל מספר רכיבים מרכזיים:
- זיהוי עסקים מושפעים: בשלב הראשון נבחנת עד כמה ההצעה הרגולטורית רלוונטית לעסקים קטנים, כולל האם יש עסקים קטנים בתחום הכיסוי של ההצעה וכיצד הם עשויים להיות מושפעים.
- התייעצות עם בעלי עניין: בשלב זה, נערכות התייעצויות עם נציגי עסקים קטנים, כדי להבין את עמדותיהם וההשפעות האפשריות של הרגולציה עליהם. חשוב לא לוותר על שיח בלתי אמצעי עם העסקים הקטנים.
- הערכה של ההשפעות על עסקים קטנים: בשלב השלישי מקיימים הערכה מעמיקה של ההשפעות הפוטנציאליות של ההצעה הרגולטורית על עסקים קטנים, הן מבחינת העלויות והן מבחינת התועלות.
- מזעור השפעות שליליות: בשלב האחרון, צריך לנסות למצוא חלופות או אמצעי הקלה שיכולים למזער את ההשפעות השליליות על עסקים קטנים.
מבחן עסקים קטנים הוא אמצעי חשוב למניעת נטל מיותר על עסקים קטנים, ומטרתו להבטיח שהרגולציה תומכת בצמיחה ובפיתוח של מגזר זה, שהוא הכוח המניע של הכלכלה המקומית. על ידי ביצוע המבחן, מחויבת הרגולציה להתייחס באופן מדויק לצרכים המיוחדים של עסקים קטנים, ובכך לשפר את הסביבה העסקית והתעסוקתית.
אפשר לקוות שגם בבריטניה יבחנו האם ניתן להתאים את המדיניות החדשה כך שתתחשב גם בעסקים הקטנים.
הרגולטור - גיא מור 