פוסט לזכרו של ג'ימי קרטר – הנשיא שהעז לחשוב אחרת על רגולציה

ג'ימי קרטר, הנשיא ה-39 של ארצות הברית, לא נחשב לנשיא בולט. אבל הוא הותיר אחריו מורשת מרשימה בתחום אחד מרכזי – רפורמות רגולטוריות.

מנהיגות בתקופה סוערת

קרטר היה נשיא ארצות הברית בין השנים 1977 ל-1981, תקופה שאופיינה במשברים קשים: משבר בני הערובה באיראן, חרם הנפט של OPEC, והאינפלציה שטיפסה לגבהים שלא נראו עד אז.

אבל למרות האתגרים, קרטר גילה אומץ ייחודי והעז לשאול האם ייתכן שחלק מהמדיניות הממשלתית – ובעיקר הרגולציה – מחמירה את המצב הכלכלי?

הדה-רגולציה שהובילה למהפכה

כשקרטר נכנס לתפקידו בשנת 1977, הוא התחיל ברפורמת עומק בתחום התחבורה. באותה תקופה גם הקווים של הטיסות (לאן לכל חברה מותר לטוס וכמה) וגם המחירים – היו תחת פיקוח ממשלתי שקבע כמעט הכל.

אחד המהלכים הבולטים שלו היה ביטול הרגולציה על מחירי הטיסות וביטול התכנון בענף התעופה בכלל. 

כדי להוציא לפועל את הרפורמה, הוא מינה את הכלכלן אלפרד קאהן לעמוד בראש נציבות התעופה האזרחית (CAB). קאהן שזה עתה מונה להיות הרגולטור של התחום – למד את הרגולציה לעומק והשתכנע שהדרך היחידה להפוך את ענף התעופה לתחרותי יותר היא הסרת המגבלות לחלוטין. כמה רגולטורים אתם מכירים שיחליטו לבטל את הרגולציה והסמכויות שלהם עצמם?

בשנת 1978 נחתם "חוק הדה-רגולציה של התעופה" (Airline Deregulation Act) ובתוך כמה שנים נסגרה נציבות התעופה האזרחית. הרפורמה אפשרה לחברות תעופה חדשות להיכנס לשוק, קידמה תחרות בין החברות והביאה לירידה משמעותית במחירי הטיסות. היו יותר טיסות במחירים נמוכים יותר – וטיסות הפכו זמינות לאוכלוסיות רחבות יותר. רמת השירות השתפרה כתוצאה מהתחרות.

בהשראת מהלך זה, קרטר המשיך להרחיב את מדיניות הדה-רגולציה לתחומים נוספים. בשנת 1980 הוא חתם על "חוק המשאיות" (Motor Carrier Act), שביטל מגבלות רבות על ההובלה במשאיות, ואפשר לחברות חדשות להיכנס לשוק. כתבתי על הרפורמה הזו בהרחבה כאן.

באותה שנה קרטר גם חתם על "חוק סטגרס" (Staggers Rail Act), שהסיר רגולציה רבה על ענף הרכבות. הרפורמה הזו אפשרה לחברות רכבות להציע מחירים תחרותיים ולהתאים את פעילותן לשוק החופשי, מה שהביא לשיפור היעילות והפחתת עלויות.

בנוסף, קרטר יזם רפורמות גם בתחום הטלפוניה. הוא ביטל מגבלות על שירותי הטלפוניה למרחקים ארוכים, מה שאפשר לחברות חדשות להיכנס לתחום והוזיל את העלויות לצרכנים. בטווח הארוך, הסרת המגבלות הרגולטוריות הובילה להתפתחות טכנולוגית משמעותית בשוק התקשורת ואיפשרה את המעבר לתקשורת סלולרית.

תודה, ג'ימי

המהלכים של קרטר לא רק תרמו לעלייה בתחרות ולהורדת מחירים, אלא גם עודדו חדשנות ואיפשרו פיתוחים טכנולוגיים. הם הוכיחו שפתיחת שווקים לתחרות יכולה לשפר את רווחת הצרכנים, להגדיל את היעילות ולהפחית את נטל האינפלציה – הישג יוצא דופן במציאות הכלכלית המאתגרת של סוף שנות ה-70.

הרפורמות האלו השפיעו גם עלינו בישראל. למשל, הדה-רגולציה שקרטר הוביל בתחום הטיסות גרמה להגברת התחרות בשוק התעופה בכל העולם. המחירים וההיצע הרב של טיסות שיש היום – הם תוצאה של הרפורמה ההיא. מה שאנחנו תופסים היום כמובן מאליו לא היה קיים לפני קרטר.

יש הרבה ביקורת על קרטר כנשיא – בכלל ומול ישראל. אבל כשאתם מזמינים טיסה דרך הטלפון החכם שלכם, תעצרו לרגע ולהכיר תודה לאותו נשיא צנוע שחולל שינויים גדולים.