זה נשמע כמו בדיחה, אבל זה אמיתי: ממש עכשיו, ספרד חוסמת חלקים נרחבים מהאינטרנט – רק כדי לנסות למנוע שידורים פיראטיים של משחקי כדורגל. מיליוני גולשים במדינה מגלים שאתרים לגיטימיים, כולל כאלה של עמותות, עסקים ומפתחים – פשוט לא נגישים יותר.
תותח רגולטורי על יתוש דיגיטלי
ליגת הכדורגל הספרדית (La Liga) קיבלה מבית המשפט צו שמורה לחסום כתובות IP שמשמשות לשידורים בלתי חוקיים שמפירים זכויות יוצרים. נשמע סביר? אולי. אבל מה שהם עשו בפועל זה לחסום כתובות שלמות של ספקי אינטרנט מרכזיים – כולל כאלה שמשרתות מאות אלפי אתרים חוקיים לחלוטין.
התוצאה: בלגן. אתרים נופלים, שירותים דיגיטליים מפסיקים לפעול, והמשתמשים – רובם המוחלט חפים מכל פשע – משלמים את המחיר.
ל-La Liga אין סמכות עצמאית לחסום אתרים – היא לא גוף רגולטורי. אבל בית המשפט המסחרי בברצלונה נענה לבקשתה והוציא צו שמורה לספקיות האינטרנט בספרד לחסום כתובות IP שמקושרות לשידורים פיראטיים של משחקי כדורגל. La Liga מגישה את צווי החסימה לספקיות – כמו Movistar, Vodafone ו-Orange – שמבצעות את החסימות בפועל.
זה לא אכיפה – זו צנזורה
הבעיה היא לא בעצם האכיפה, אלא באופן הביצוע: החסימות מבוצעות ברמת כתובת IP שלמה, בלי לבדוק מי עוד יושב משתמש באותה כתובת. כלומר – גם אתרים חוקיים, שאינם קשורים כלל לשידורים פיראטיים, נחסמים "על הדרך". שיטה זו מתעלמת לחלוטין מהאפשרות להבחין בין מפרים ללא-מפרים (זו החלטה שלוקה ב-false positive).
מי נפגע? בין היתר, שירותי תשתית לגיטימיים כמו Vercel, GitHub Pages ו-Cloudflare – פלטפורמות שבהן יושבים מאות אלפי אתרים חוקיים, שחלקם נעלם מהאינטרנט בספרד בגלל שיתוף כתובת עם אתר פיראטי.
הגזמה בעוצמת הכלי
הבעיה כאן אינה עצם הרצון להילחם בפיראטיות. הפיראטיות גורמת להפסדים כלכליים משמעותיים – לפי מנכ"ל La Liga, כ-600–700 מיליון אירו בשנה.
אלא שהפתרון שנבחר – חסימות רוחביות של תשתיות – יוצר נזקים הרבה יותר חמורים: אתרי תוכן, עסקים קטנים ומפתחים פשוט נחסמים. חלקם חווים ירידה בתנועה, פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות.
לזכות הספרדים חשוב לומר שהחסימות האלו מתבצעות בעיקר בסופי שבוע ובימי משחקים – בדיוק כשאתרי ספורט, תרבות ובידור נמצאים בשיא הפעילות. לכן למרות שהחסימות לא קבועות, עדיין מדובר בנזק כבד.
זה כמו לנסות לתפוס יתוש בעזרת תותח – אולי פגעת במטרה, אבל גם פוצצת את כל הסלון.
ומניסיוני – צעדים כוללניים גם לא מצליחים בפתרון הבעיה. כשאתם לא יודעים לאתר מפרים – חלקם גם יצליחו לחמוק.
צריך פוקוס
רגולציה טובה שואפת לפעול כמו פינצטה, לא פטיש. היא שואלת – מה הסיכון? איפה הוא מתרחש? ואיך פועלים כך שמי שאינו מעורב לא יפגע?
העיקרון של מינימום התערבות מחייב צניעות וזהירות, וגם מקצוענות.
במקרה הזה, La Liga ירתה לכל הכיוונים והשאירה את הציבור לספוג את הרסיסים.
החסימות מתבצעות בלי שקיפות, בלי ביקורת ציבורית, ובלי מערכת איזונים ובלמים שמוודאת שהפגיעה פרופורציונלית.
מה עם חפים מפשע?
הרמב"ם כתב שעדיף לזכות אלף אשמים מאשר להרשיע חף מפשע אחד – עיקרון מוסרי שמנחה מערכות צדק לאורך ההיסטוריה. אבל בספרד של 2025, קורה בדיוק ההפך: כדי לתפוס כמה עשרות מפרי זכויות יוצרים, נחסמו מאות אלפי אתרים חפים מפשע.
זה לא מקרה של טעות נקודתית – זו שיטה, או חוסר יכולת שיטתי. הם פשוט לא יודעים לפעול אחרת.
יש שיגידו שעדיף להיות זהירים מאשר להצטער אחר כך (better safe than sorry), אבל במקרה הזה הזהירות הפכה לפחדנות, והפחדנות יוצרת עוול. ומרוב "זהירות" – לא נזהרו שלא לפגוע באתרי אינטרנט לגיטימיים. הפוך על הפוך.
הניסיון למנוע נזק קטן יצר נזק מערכתי רחב.
ובסוף, מה אנחנו רואים? מדינה שחוסמת חצי מהאינטרנט לתושביה – בשם מאבק נקודתי בפיראטיות. זו לא מדיניות שמנהלת סיכון. זו מדיניות שמייצרת נזקים חדשים בשם פתרון מופרז לבעיה ממוקדת.
הרגולטור - גיא מור 