מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על עסקים קטנים ובינוניים.

אז מה חדש במדד עשיית עסקים של 2018?

המדד לשנת 2018 (שפורסם ב-31.10.2017) לא מחמיא לישראל.

במדד של 2018 ישראל התדרדרה ממקום 52 למקום 54 בדירוג הכולל, אבל צפויות לנו חדשות טובות. במקומות הראשונים נשארו ניו זילנד, סינגפור ודנמרק. הודו קפצה ממקום 130 למקום 100, תאילנד קפצה ממקום 46 ל-23, וקוסובו ממקום 60 ל-40.

למה המדד חשוב?

שורה של מחקרים בדקו את ההשפעה של המדד. אחד מהם מצא שקפיצה של שני מקומות בדירוג (שיפור של 1% בקרבה למקום הראשון) מגדיל השקעות זרות באותה מדינה ב- 250-500 מיליון $ בשנה. לפי אותו מחקר, אם מדינת ישראל תעלה ממקום 54 למקום 44, יזרמו לישראל השקעות של 10 מיליארד ש"ח.

יש הסכמה שדירוג גבוה במדד שווה הרבה כסף. לא ברור אם זה בגלל שדירוג גבוה מעיד על כך שעסקים ומשקיעים באים לאותן מדינות, או שדירוג גבוה מאותת לעסקים ומשקיעים לאן ללכת (במילים אחרות – לא ברור האם המדד הוא הסיבה או התוצאה). אבל אין מחלוקת שרצוי להיות כמה שיותר גבוה במדד.

גיאורגיה כמשל

לפני שנדבר על ישראל, בואו נדבר על גיאורגיה. השנה גיאורגיה הגיעה למקום ה-9. לפני שנה היא הייתה במקום ה-16 וב-2006 במקום ה-100.

כמה דוגמאות מתוך הדוח: בגיאורגיה לוקח יומיים להקים עסק (12 ימים בישראל) ויום אחד לרשום נכס בטאבו (81 ימים בישראל). אם הגשתם תביעה לאכיפת חוזה, בגיאורגיה תמתינו 285 ימים לפסק דין, בהשוואה ל-975 ימים בישראל.

גיאורגיה לא הגיעה למקום ה-9 במקרה. מאז 2003 היא השלימה 47 רפורמות שמטרתן שיפור הסביבה העסקית. כל רפורמה כזו כרוכה בהתגברות על הפחד משינוי, באימוץ של שיטה חדשה, בלקיחת סיכונים ובמנהלים שהעיזו לקבל החלטות קשות.

אז מה קרה לישראל במדד של 2018

במדד של 2018 ישראל ירדה ממקום 52 ל-54. הציון הכללי של ישראל השתפר במעט, אבל יחסית לאחרים ירדנו. כמעט כל המדינות זכו בעוד נקודות. כולן עשו איזה שהוא שיפור. המדד יחסי ככה שאם מדינה עומדת במקום, לאורך זמן היא תידרדר בדירוג.

מה שחשוב הוא מה אנחנו עושים עכשיו. יש הרבה נושאים שבהם המדינה מבצעת מהפכות של ממש. אחד מהם הוא רישום נכסי מקרקעין (הטאבו). זה אחד הפרמטרים הכי טעוני שיפור במדד שלנו. כשאותם מהלכים יושלמו הדירוג של ישראל יראה אחרת לגמרי.

משמאל: מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי – המדינות שסמוכות לישראל במדד

האותיות הקטנות: הסתייגות מהמדד

מדד Doing Business הוא חשוב אבל גם חלקי. המדד מתייחס לתחומים ספציפיים ולא כולל נושאים רבים כמו מחירי המזון או יעילות מערכת התחבורה (הציבורית?).

בנוסף, השאלות של המדד מאוד מוגדרות ואף טכניות. לכן המדד פשוט (יחסית) להפעלה אבל לעיתים הוא לא מצדיק את התמונה המלאה. כך למשל, אם המדינה עומדת בקריטריון ב-90% היא לא תקבל נקודות על אותו סעיף. גם אנשי הבנק העולמי מבהירים ש-Doing Business אינו חזות הכל.

כדאי להתייחס למדד כאינדיקציה כללית לאיכות הרגולציה במדינה. ובאופן כללי כדאי לנו להיות יותר טובים – לא בשביל איזה שהוא מדד, אלא בשביל עצמנו.

כל התמונת בפוסט לקוחות מתוך הדוח של הבנק העולמי למדד Doing Business 2018 ומפרסומים נלווים. להרחבה מומלץ לעיין בפורטל Doing Business באתר הבנק העולמי.

רוצים לגלות מה קרה אחרי שנה? הנה סקירה שכתבתי על מדד Doing Business לשנת 2019.