יבוא מסחרי הופך ליבוא אישי

פעם, לא כל כך מזמן, אם היינו רוצים לקנות משהו היינו צריכים ללכת לחנות.

ואז האינטרנט נכנס לחיינו ולמדנו להזמין דרך המחשב. התחלנו לרכוש דרך ebay, aliexpress, asos ועוד רבים וטובים. ברגע אחד נפתח בפנינו מגוון אדיר של מוצרים במחירים זולים. ככה בלי ששמנו לב, הפכנו ליבואנים. אנחנו קונים מוצר שנמצא מעבר לים, והספק שולח אותו במיוחד בשבילנו.

הציבור, זאת אומרת אנחנו, התרגלו לזה ממש מהר. בשנת 2016 היקף היבוא האישי היה כ-3 מיליארד ש"ח.

עבור המדינה זה היה שינוי לא טבעי. במשך שנים היבוא היה תהליך מסחרי ומורכב מבחינה מקצועית. הרבה עבודה בנמלים, ממשקים מול המכס, משלמים אגרות, ממלאים טפסים, שולחים את המוצר לבדיקות של משרדי הממשלה.

אבל היום המנגנונים הממשלתיים כבר לא מתאימים. מי שמזמין מקלדת אלחוטית או טלפון נייד, נדרש לפעמים להגיע לבדיקה במשרד התקשורת כתנאי לשחרור המוצר מהנמל. לפעמים דרשו מ"היבואן" האישי להגיע פיזית לנמל כדי לשחרר את המוצר. אבל מי שהזמין מוצר ב-50$ לא יבזב יום עבודה על בדיקות מעבדה, מילוי טפסים, והגשה שלהם למכס. מוצרים נתקעו במכס ופעמים רבות צרכנים ויתרו בגלל הטרטור והבירוקרטיה ופשוט "נטשו" את המוצר בנמל ולא שחררו אותו. הרגולציה הממשלתית הייתה מיושנת ולא מתאימה ליבוא האישי.

רפורמת היבוא האישי

אז לפני שנה הממשלה הקימה ועדת היגוי להסרת חסמים ביבוא אישי. בניגוד לתדמית הלא מחמיאה של ועדות ממשלתיות, הוועדה הזו באה לתת עבודה. היא תמרנה בין כל משרדי הממשלה וגיבשה פתרונות פרקטיים. המלצות הוועדה עוגנו בהחלטת ממשלה ודברים התחילו לזוז.

בחודש יולי 2018 משרד הכלכלה פרסם טיוטה של "צו יבוא אישי", שקובע כללים חדשים ומקלים לייבוא אישי. עריכה: הצו נחתם ופורסם במאי 2019, ובמקביל הושק אתר עם מידע לציבור על כללי היבוא האישי.

האמת? הופתעתי כי חשבתי שהתהליך יקח הרבה יותר זמן. הפתעה משמחת. תראו באיזו מהירות המהלך הזה התקדם: המהלך החל ביוני 2017 כשהתקבלה החלטת ממשלה בנושא. המלצות וועדת ההיגוי הוגשו בדצמבר 2017 ועוגנו בהחלטת ממשלה אופרטיבית בינואר 2018. זה התהליך כלל עבודת מטה בין משרדי ממשלה רבים, איסוף נתונים, שיח עם הציבור הרחב, חברות, יבואנים, עמילי מכס וחצי עולם.

הצו החדש קובע כללי משחק נפרדים למוצרים ביבוא אישי. נכון, לא כל המוצרים שם, אבל זאת בשורה אמיתית כי יש הבחנה ברורה בין יבוא מסחרי ליבוא אישי. בין המוצרים שיכללו תחת "צו יבוא אישי" ויהנו ממסלול מזורז (מקסימום יומיים): תמרוקים, תוספי תזונה, אלקטרוניקה לבית (מחשבים, טאבלטים, טלויזיות וכו'), צעצועים, וחלקי חילוף לרכב.

למהלך הזה מצטרפים צעדים משלימים. למשל, משרד התקשורת שתיקן את צו הטלגרף האלחוטי – ובכך נתן פטור ליבוא אישי של שורת מוצרים: טלויזיות, ציוד מחשב (קלדת, עכבר, מסך), מטען חשמלי דיבורית לרכב, ועוד (ראו את סעיף 1ב לצו).

מדובר בשינוי מהותי של כללי המשחק. כמו פתיחת שוק הסלולר לתחרות ורפורמת "שמיים פתוחים" שהוזילה את מחירי הטיסות. היבוא האישי יזכה למסלול מקל, פשוט ומזורז – וזה יהיה מנגנון מסודר, לא אילתור.
אז חוץ מהסרת עומס רגולוטרי, גם יש כאן ממשל איכותי ומקצועי שעובד נכון. וצריך לומר תודה וכל הכבוד לחברי הוועדה, למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה שדחפו וממשיכים לדחוף את המהלך וליתר הגורמים שעזרו לייצר מדיניות גמישה יותר.