הלוטו בשבדיה

היום מי שנתפס נוהג מעל למהירות המותרת – מקבל קנס. ככה עובדת רגולציה: חוקים ועונשים. תסכימו איתי שזה לא ממש כיף. אבל מה אם אפשר גם להרוויח מהמשחק שנקרא "נהיגה"?

זה היה הרעיון של בחור בשם קווין – לעודד אנשים לנהוג בזהירות, באמצעות משחק מהנה וכייפי. מצלמות מהירות יצלמו את כל הרכבים שחולפים על פניהן. אם הרכב נוסע מעל להירות המותרת – הוא יקבל קנס; אבל אם הוא נוסע במהירות המותרת – הוא ייכנס להגרלה של פרס כספי. את הקנסות צוברים בקופה מיוחדת ואת הסכום שנאסף מגרילים בין הנהגים שנסעו במהירות המותרת – ואחד מהם זוכה בכל הקופה!

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים של שבדיה אימצה את הרעיון הזה, שזכה לכינוי "לוטו הנהיגה של שבדיה" (sweden lottery driving). הם הציבו מצלמות מהירות בשטוקהולם והשתמשו בהן גם כדי להטיל קנסות וגם כדי לזהות נהגים שומרי חוק. במהלך פיילוט של מספר שבועות מהירות הנהיגה הממוצעת הופחתה מ- 32 קמ"ש ל-25 קמ"ש (כמעט 22%-).

מישחוק – גישה חדשה לרגולציה

מישְחוּק (Gamification) הוא שימוש בשיטות מעולם המשחקים כדי לשפר פעילויות חוץ-משחקיות. במקרה של לוטו הנהיגה: כל מי שנוהג בעצם משתתף במשחק. המשחוק של פעולת הנהיגה הופכת אותה למעניינת ולמתגמלת.

כולם מכירים את הרעיון של "מקל" ו-"גזר". בדרך כלל מממשלות מתבססות על אכיפה וענישה (מקלות) ולעיתים הן משתמשות בהטבות ותמריצים חיוביים (גזרים). הבעיה העיקרית עם גזרים היא שבדרך כלל אין מספיק משאבים בשביל זה. אבל לוטו הנהיגה קושר בין המקלות והגזרים – המקלות מממנים את הגזרים. בעיני זה פשוט מבריק.

עוד דבר יפה במודל הזה – יש תשומת לב לציבור שמציית לחוק, ולא רק לעבריינים. לרוב פעילויות הפיקוח והאכיפה ממוקדות במי שמפר את החוק, והציבור הנורמטיבי נתקל במדינה רק בסיטואציות לא נעימות. מאחורי המודל עמד הרעיון שמי שזוכה לתשומת לב (שלילית) הם העבריינים, אבל ציות לחוק בשגרה זוכה להתעלמות ולכן פסיכולוגית זה די בודד ולא מתגמל לציית לחוק. החידוש של לוטו הנהיגה הוא שמערך הפיקוח והאכיפה פתאום רואה גם את מי שפועל בהתאם לחוק ואפילו מתגמל אותו.

ונקודה אחרונה שאהבתי – לוטו קנסות הנהיגה יכול לנתק את הקשר בין הטלת קנסות לבין הכנסות המדינה. יש כלל בבניית מערך פיקוח ואכיפה: אסור שהיחידה האוכפת תתוגמל לפי העונשים שהא מטילה (למשל תקבל לקופתה את הקנסות שהציבור משלם). אם האוכף מרוויח מפעילויות של אכיפה וענישה – הוא לא יתמקד בפיקוח על ההפרות המסוכנות ביותר אלא בגביית כמה שיותר כסף. במצב כזה לא יהיה לאוכף תמריץ לעודד ציות להוראות (כי אם כולם יצייתו – הוא לא יקבל כסף). לוטו הנהיגה יכול לבטל את התמריץ של הממשלה להטיל קנסות בשביל לגבות כסף – כי סכום הקנסות מיועד לתשלום הפרס לנהגים שומרי החוק.

האם אפשר ליישם את המודל הזה גם בתחומים נוספים?

כן – כשאפשר למדוד. בכל תחום שבו יש חוקים ואכיפה כלפי עבריינים, אפשר גם לתגמל את מי שפועל כחוק. ניקח לדוגמה את תחום הבריאות.

יש הרבה איסורים ומגבלות על עישון: איסור על מכירה למי שלא מלאו לו 18, הוראות לגבי סימון האריזות ועוד. חוקרים מארגון הבריאות העולמי (WHO) מצאו שבשנת 2012, העולם השקיע כ- 420 מיליארד דולר על הוצאות טיפול רפואי בגין לעישון. אבל זה לא הכל: כאשר סוכמים את ההוצאות הרפואיות עם הפסדי פרודוקטיביות בשל תחלואה, ההשפעה הכלכלית הכוללת הייתה 1.4 טריליון דולר בשנת 2012. זה שווה בערך ל-1.8% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי (GDP) העולמי. מחקר אחר מצא שלמרות הירידה בהיקף העישון בארה"ב, העלות הכלכלית הכוללת של התמכרות בארה"ב נאמדת ביותר מ-300 מיליארד דולר בשנה. בהחלט נשמע שזה מצדיק התערבות ושיש הרבה כסף על השולחן לחלק.

בישראל יש איסורים רגולטוריים וגם הוטל מס מוגדל על סיגריות (הנה מחקר של ה-מממ והנה מחקר היסטורי). מה דעתכם שהסכום שגובים באמצעות המס המוגדל על סיגריות וטבק יחולק (בהגרלה?) למי שלא מעשן?

ואולי אפשר להרחיב את המודל הזה לתחומים חדשים. למשל – היעדר פעילות גופנית יוצר סיכון בריאות משמעותי (הזכרנו את זה כאן). אם ממשלות יחליטו להתערב זה כנראה יהיה באמצעות כפיה ואכיפה.

אבל הנה אפשרות אחרת. חברת ביטוחי הבריאות Oscar Health האמריקאית מעניקה פרסים למטופלים-מבוטחים שלה אם הם עומדים ביעדים היומיים שלהם לפעילות גופנית. הפרסים כוללים תווי קנייה באמזון. כמו בסיפור על מצלמות המהירות בשטוקהולם, גם כאן התכנית מבוססת על מדידה – המטופלים-מבוטחים מקבלים שעון כושר של Fitbit שמודד את הביצועים שלהם וכך מתגמלים אותם בפרסים.

רגולציה לא חייבת להיות "רעה" ולפעמים פספקטיבה חדשה – למשל להתייחס גם לשומרי החוק – יכולה להביא הצלחה מפתיעה.

ואם נמשחק את הרגולציה – יהיה הרבה יותר מלהיב להיות שומרי חוק.