13 מחשבות על ליברה

בטח שמעתם על ליברה – מערכת התשלומים ומטבע הקריפטו שהוכרזה על-ידי קבוצת חברות בראשות פייסבוק.

הנה 13 מחשבות ושאלות שהאירוע מעלה:

1. מדובר בסינדיקט של חברות בין לאומית שמתאגדות יחד כדי להציע שירות חוצה מדינות. הן יקבעו את הכללים והן יהיו חזקות. במועד ההשקה הסינדיקט כלל את פייסבוק, ויזה, מטסטרקארד, פייפאל ועוד ענקיות. ודי בטוח להמר שעוד חברות יצטרפו – והסינדיקט הזה רק יתחזק. הקבוצה הזו תוכל לכפות את הכללים שלה על מדינות.

2. הסינדיקט הזה הזו כל כך גדול שהוא יכול להעניש ממשלות. מדינה שלא תשתף פעולה – תוחרם (והאזרחים שלה לא יקבלו גישה לשירותים). ואפשר לקחת את זה קדימה: למשל להחרים מדינה שמטילה רגולציה שלא מקובלת על הסינדיקט. זה לא רק לחץ במישור קביעת הרגולציה, יש כאן גוף מספיק גדול שיכול להתנגד לפעולה כמו הטלת קנס (גוגל הענקית קיבלה בהכנעה קנסות עתק שהוטלו עליה).

3. כנראה שמדינות גדולות יוכלו להתמקח ומדינות קטנות לא יוכלו. אבל מה יקבע אם מדינה היא גדולה או קטנה? כנראה ששילוב בין גודל הכלכלה (כמה כסף) וגודל האוכלוסיה (כמה משתמשים). זה אומר שרוסיה היא מדינה קטנה, וניגריה עשויה להיות יותר חזקה ממנה.

4. מצד אחד השירות צפוי להיות מאוד נגיש (מבוסס על חשבון פייסבוק או וואטסאפ) ויהיה יותר יעיל מממשלות. מצד שני גם ממשלות וגם חברות פרטיות עושות פאשלות (אצל פייסבוק – פרשת קיימבריג' אנליטיקס).

5. כל הפרויקט הזה חוצה המון המון תחומי רגולציה. פיקוח פיננסי, הלבנת הון, פרטיות, סייבר, הגבלים עסקיים. וזה בלי לדבר על השאלה האם מדובר במטבע או לא.

6. יש כאן שני כוחות במסלול התנגשות. מצד אחד יש את המגה-פרויקט הזה ומצד שני יש מגמה עולמית של הטלת רגולציה חדשה על ההייטק. זה רק עניין של זמן עד שהפרויקט הזה יתנגש ברגולציה של גופים שונים.

7. מאחר שזה פרויקט גלובלי הוא יאלץ להתמודד עם הבדלים ברגולציה של מדיניות שונות. יש הרבה מקרים של סתירות בין רגולציות ואז המפוקח נתקע באמצע. יהיה מעניין איך סינדיקט כזה יפתור את הבעיה. כנראה שהוא יהיה חייב לכפות אחידות בין המדינות.

8. ואני בכלל לא בטוח שהסינדיקט הזה לא מהווה הסדר כובל שאסור לפי דיני ההגבלים העסקיים. אולי זה יהיה הפיצוץ הראשון מול ממשלות.

9. דיני ההגבלים העסקיים (באנגלית: antitrust) התפתחו לפני יותר מ-100 שנים בתגובה ל-trust: ייצור משפטי שאיפשר לחברות לפעול בתיאום ולייצר קבוצות עסקיות ענקיות. האם אנחנו חוזרים לאותו מצב?

10. יש פה קונפדרציה של חברות פרטיות. פורסם שכל חברה תקבל זכות הצבעה. זה נשמע כמו או"ם של חברות פרטיות. האם יהיו חברות עם זכויות וטו כמו במועצת הביטחון? האם מדינות יוכלו להצטרף ולקבל זכות הצבעה בעצמן?

11. עוד לא ברור האם הקבוצה הזו תפעל לפי מנגנון שליטה מרכזי או באופן מבוזר. האם גורם מוסמך יוכל לכפות על כל החברות לא להציע שירותים במדינה x?

12. פייסבוק הודיעה שגם המתחרות שלה יוכלו להצטרף. האם גוגל, אמזון ומייקרוסופט יצטרפו? או שאולי הן יקימו סינדיקטים מתחרים ונראה מעין מירוץ חימוש?

13. בין אם המיזם הזה יצלח ובין אם הוא יפול – זה game changer. גלובליזציה 2.0. פייסבוק שמה על השולחן אופציה לפרויקטים בסדר גודל שעדיין לא ראינו. חברות וממשלות לא יוכלו להתעלם מהאפשרות הזו.

3 תגובות בנושא “13 מחשבות על ליברה

  1. לגבי 13: כנראה שלא. בסבירות גבוהה שהמיזם יתמוסס אט אט, כמעט כמו כל המיזמים של פייסבוק שהם לא פייסבוק. מישהו מכיר מיזם של פייסבוק שאינו הרשת החברתית שהחזיק מעמד? אינסטגרם וואטסאפ הן רכישות של חברות קיימות. למעשה המיזם היחיד שפייסבוק לא הרגה הוא ריאקט, בגלל הפופולריות שלו מחוץ לחברה. אפילו מיזמי קוד אחרים, כגון Graph API או Parse Server הם לא החזיקו כהלכה

    Liked by 1 person

  2. אני פשוט לא מבין איך זה מסתדר עם הדעיכה הזו של פייסבוק שכולם מזהירים ממנה, מתנבאים עליה וטוענים שהיא בדרך…
    ומה עם הרתיעה של אנשים מהפלטפורמה הזו ברמה הבסיסית בכל הנוגע לפרטיות?
    כולם מכורים אליה ומשתמשים בה עד בלי סוף ונרתעים ממנה באותה נשימה.
    יש פה המון חומר מקצועי שמתורגם לשנות עבודה שלמות של אלפי פסיכולוגים לא פחות מלרגולטורים 🙂

    אהבתי

    1. לגבי הדעיכה – אני חושב שפייסבוק דאגה לדור העתיד של המשתמשים שלה באמצעות וואטסאפ ואינסטגרם.
      וחוץ מזה, הפרויקט הזה גדול בהרבה מפייסבוק. תעיף מבט על רשימת החברות.

      בעיני סוגיית הפרטיות לא כזו מוזרה. יש אנשים שמודאגים מהפרטיות ויש כאלה שלא.

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה