מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?

אחד הדיונים הסוערים היום הוא איזו רגולציה להטיל על רשתות חברתיות. התשובה תלויה בבעיה שמנסים לפתור. הפעם אני רוצה להסתכל מזווית של פיקוח בשל ריכוז כוח. בתמצית: רשתות חברתיות כמו פייסבוק צברו כוח רב בזכות גל טכנלוגי חדש, וכוח רב עלול גרום לנזק גדול.

מסע בזמן: הרגולציה של הרדיו

פרנקלין פואר מספר שבתחילת המאה ה-20 טכנולוגיה חדשה ומהפכנית שינתה את התקשורת – הרדיו. ממש כמו עם הרשתות החברתיות, בהתחלה השימוש בטכנולוגיה הזו לא היה מפוקח בכלל ולאט לאט נבנתה רגולציה.

נחזור בזמן לגרמניה של שנות ה-20, שבאותם שנים נקראה רפובליקת ויימאר. האנס ברדוו (Hans Bredow) היה היו"ר הראשון של רשות השידור הממשלתית – הרגולטור הראשון על הרדיו בוייאמר. מדובר באדם ראוי שצמח מתוך תעשיית התקשורת האל-חוטית של אותם ימים.

בהתחלה לא היו מגבלות ממשיות על חברות פרטיות שרצו לשדר ברדיו. באמצע שנות ה-20 החלו השידורים הראשונים של חדשות. זה הדאיג את הדרג המקצועי בממשלה, שחשש ששידורי אקטואליה המוניים יתרמו לעלייה של תנועות אנטי-דמוקרטיות ברפובליקה הצעירה.

כדי למנוע שימוש ברדיו ככלי להפיכה אנטי-דמוקרטית, נקבעה עם הזמן רגולציה על התוכן של השידורים. הרגולציה נועדה להבטיח שהתכנים יהיו א-פוליטיים. עם השנים רפובליקת ויימאר הפכה לפחות יציבה מבחינה פוליטית, מה שהצריך יותר מעורבות ממשלתית. ברדוו האמין שהוא אחראי למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה החדשנית, וראה לנגד עיניו סכנה לדמוקרטיה השברירית. ב-1926 וב-1932 ניתנו לרגולטור יותר סמכויות כדי לפקח על התוכן של שידורי הרדיו.

כשהנצאים עלו לשלטון, בשנת 1933, הרגולציה שנקבעה עוד קודם העניקה להם שליטה על תוכן השידורים ברדיו. למרות שהרגולציה נקבעה כדי להגן על הדמוקרטיה וכדי לאפשר שימוש א-פוליטי ברדיו, גם הרגולציה וגם הרדיו נוצלו לטובת מטרה הפוכה.

אני יודע שזה טריקי להביא את הנאצים כדוגמה. אבל המטרה היא לא לעשות פרובוקציה קיצונית, אלא להסתכל על הדברים ממרחק הזמן. בעיני זה סיפור טרגי. ברדוו היה חלוץ טכנולוגי שהאמין בדמוקרטיה. הקריירה שלו נבנתה סביב השידור האל-חוטי. אבל הוא גילה שרגולציה שנועדה למנוע שימוש פוליטי לא ראוי – שימשה בדיוק לזה.
כדי שלא להיות כלואים בדוגמה של גרמניה הנאצית, הנה דוגמה עדכנית. במאי 2019 סינגפור קבעה רגולציה נגד fake news. נשמע נהדר נכון? הרגולציה מאפשרת לממשלה לדרוש מפלטפורמות של הודעות פרטיות (כמו וואטסאפ וטלגרם) להסיר תכנים כוזבים שפוגעים באינטרס הציבורי. אין הגדרה למונח "public statement against the public interest". מאוד רחב ופתוח לפרשנות של הרגולטור.

 

בחזרה לרשתות חברתיות

הרגולטורים והמחוקקים של היום מזכירים לי את ברדוו. הם מזהים את העוצמה שבפלטפורמה החדשה ורוצים לצמצם את הסיכונים ממנה. יש שלושה שיעורים (לפחות) שאפשר ליישם מהעבר.

1. חשוב להפריד בין כוונות לתוצאות

לרגולציה תמיד יש מטרה טובה וראויה. השאלה היא מה יהיו התוצאות בפועל. בגלל שרגולציה נובעת מרצון טוב, מי שמקדם אותה סובל בדרך כלל מאופטימיות של מקבלי החלטות. מפריזים ביתרונות ובתועלות, ומזלזלים בחסרונות ובעלויות.
הדוגמה הקלאסית היא שכשמעבירים חוק, בטוחים שלמחרת הכל יסתדר כי כולם יצייתו לו. אבל בפועל, אין 100% ציות ולכן התועלת מהחוק נחלשת (וצריך גם להשקיע משאבים בפיקוח ואכיפה כדי שהוא יעבוד).

2. לפעמים הרגולציה היא שגורמת לתוצאה הלא רצויה

בני אדם שנתקלים בבעיה שואלים את עצמם: "איך אפשר לפתור אותה?". כלי העבודה של רגולטורים ופוליטיקאים הוא רגולציה ולכן הם חושבים על רגולציה ככלי לפתרון בעיות.

אבל מאחר שרגולציה לפעמים גורמת לנזקים ולהשפעות שליליות, צריך להתייחס אליה בחשדנות. לכן לפני שקובעים רגולציה חדשה, כדאי לבדוק האם הבעיה נוצרה בגלל רגולציה אחרת. במדינה המודרנית יש כל כך הרבה רגולציה, שנדיר למצוא תחום שלא מושפע מרגולציה כזו או אחרת.

3. רגולציה נקבעת שנים קדימה

אדריכל של רגולציה לרוב יודע איך הוא ישתמש בה. אבל בדרך כלל הרגולציה תהיה קיימת הרבה אחרי שהוא יפרוש. מצד אחד היא צריכה להיות גמישה, כדי להתאים לשינויי נסיבות. מצד שני, הגבולות צריכים להיות ברורים, כי בעתיד היא תופעל עבור מישהו אחר. כמו שחקיקה פרסונלית היא לא תופעה רצויה, רגולציה לא צריכה להיות מבוססת על זהות הרגולטור.

המשותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני הוא שטכנולוגיה חדשה טורפת את הקלפים. היא יוצרת סיכונים שאנחנו לא מבינים לגמרי, לכן הרגולטורים צריכים להיזהר ולא להיות נלהבים מידי כשהם מחליטים להתערב (ולשקול לעשות פיילוטים ולהשתמש בארגז חול רגולטורי).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s