האם עצי חג מולד בטוחים לשימוש?

כולכם בוודאי יכולים לספר לי איך נראה ערב חג מולד אצל משפחה אירופאית או אמריקאית סטנדרטית.
אורות מעטרים את חזית הבית או הדירה, ארוחת ערב חגיגית, באח אש דולקת ובמרכז הסלון עץ אשוח גדול עמוס קישוטים.

ואם ראיתם עצי חג מולד בישראל, בטח שמתם לב שמדובר בגרסה עלובה ולא מרשימה. אולי זה בגלל שפלסטיק לא מנצח עץ. אולי זה בגלל שאנחנו מקבלים שאריות.

אז אני רוצה לנפץ לכם את הפנטזיה על חג המולד. גם מעבר לים משתמשים בעיקר בעצים מלאכותיים מחומרים סינטטיים. בארה"ב יותר מ-80% מהמשפחות בוחרות בעץ מלאכותי מפלסטיק ולא בעץ אמיתי.

[בהערת צד יש פה שאלה סביבתית מעניינת – במה עדיף להשתמש: עץ אמיתי שנכרת ביער, או בתחליף מפלסטיק?]

למה צרכנים בוחרים בחיקוי ולא בעץ אמיתי?

1. בטיחות
צרכנים רבים בוחרים בעצים סינטטיים משיקולי בטיחות. עצי חג מולד אמיתיים מתלקחים בהסתברות גבוהה פי 3 מעצים סינטטיים. חלק ניכר מהעצים הסינטטיים עשויים מ-PVC, שהוא חומר עמיד לאש.

2. איכות
עצים סינטטיים מפלסטיק אולי נשמעים פחות איכותיים (כי הם לא "מקוריים") אבל בחלק מהתכונות הם מנצחים את העצים המקוריים. למשל, ה"עלים" שלהם רכים יותר מעלים ומחטים של עצים אמיתיים.
מסתבר שזה חשוב במיוחד למשפחו עם ילדים קטנים שמשחקים עם העץ ונוגעים בו הרבה. הגמישות מושגת באמצעות הוספת פתאלטים (Phthalates) ל-PVC.

האם העצים המלאכותיים באמת בטוחים יותר?

כנראה שלא.

כמו שאמר תומאס סואל: "אין פתרונות יש רק פשרות". בעולם של ניהול סיכונים נהוג לדבר על Risk-RIsk trade-offs, מצב שבו אנחנו מחליפים סיכון אחד בסיכון אחר. ולכן השאלה המרכזית היא האם עשינו עסקה טובה – האם הסיכון החדש מופחת ביחס לסיכון המקורי?

איך זה קשור לעצי חג מולד.

אז כמו שרמזתי בעדינות, ארגונים סביבתיים טוענים שבעצים המלאכותיים יש כימיקליים שיוצרים סיכונים סביבתיים ובטיחותיים. הם מתכוונים בעיקר ל-PVC.

תזכורת: למדנו שארגונים סביבתיים שונאים PVC כבר בפוסט על הכבלים של אפל. אם עוד לא קראתם – מומלץ, הוא אחד הפוסטים המצליחים בכל הזמנים.

הרגולטור הרלוונטי, ה-EPA, קבע בעבר שחשיפה רבה לפתאלטים עלולה ליצור סיכונים בריאותיים. בשנים האחרונות מספר מחקרים מצאו קשר בין חשיפה רבה לפתאלטים, לבין פגיעה בפוריות, מספר סוגי סרטן וירידה ברמת הטוסטסטורון.

מה עושים לגבי הפתאלטים?

בשנת 2017 הרשות לבטיחות מוצרים (SPSC) הטילה איסורים רבים על שימוש בפתאלטים בייצור צעצועים לילדים קטנים. בטח תגידו שאין הרבה ערך ברגולציה הזו כי ממילא מייבאים הכל מסין. אבל גם סין קבעה איסורים דומים.

רק שהאיסורים האלו מתייחסים לצעצועים, שבחג המולד ארוזים במתנות שמתחת לעץ. הרגולציה הזו לא מתייחסת לפתאלטים שבעץ עצמו. אז אין רגולציה על הנושא הזה.

מה לגבי ה-PVC?

לגבי PVC יש טענות בטיחותיות-בריאותיות, ויש טענות סביבתיות.

למשל, אחת הטענות הסביבתיות היא שאי אפשר למחזר PVC, ולכן עצים שעשויים מ-PVC יהפכו באופן בלתי נמנע לפסולת (גם אם ישתמשו בהם כמה שנים, בסוף הם יהיו פסולת שלא ניתנת למחזור).

אגב, כששורפים PVC נפלטים לאוויר דיוקסינים, שהם חומרים רעילים מאוד.

בעבר ה-EPA קידם רגולציה שתגביל את ייצור המוצרים שמכילים PVC או על כמות ה-PVC שמיוצרת. אלא שבחודש מאי 2021 עמותה סביבתית בשם "The Center for Biological Diversity" הגישה תביעה נגד ה-EPA בטענה שיש לסווג את ה-PVC כפסולת מסוכנת ולקבוע הוראות ומגבלות בהתאם. התביעה עדיין בבתי משפט ונכון להיום לא נקבעה רגולציה בנושא.

אז מה המגמה העתידית?

כמו שראינו, כרגע יש לפחות שתי סוגיות מרכזיות שבהן עצי חג המולד לא כפופים לרגולציה בטיחותית.

ההתאחדות האמריקאית לעצמי חג מולד (כן, יש ארגון כזה) טוענת שכל היצרנים שחברים בארגון גם לא משתמשים ב-PVC.

בעשורים האחרונים יש ירידה בשימוש בחומרים מסוכנים (כמו עופרת או דיוקסינים) במוצרי צריכה. ברור שחומרים כאלו לא נעלמו לחלוטין, אבל המגמה ברורה.

מה שלא ברור זה האם השינוי נגרם בגלל איסורים רגולטוריים ואכיפה, או שהידע המדעי והמוטיבציה של החברות עצמן גורמים למצב להשתנות.

חשוב לזכור שמגבלות רגולטוריות לא משפיעות רק על הרכב החומרים בתוך העץ. הן גם משפיעות על המחירים של המוצרים ועל הבחירות של הצרכנים מה לקנות.

ולכן אי אפשר לברוח מהשאלה הגדולה – מה אנחנו מעדיפים שאנשים יקנו ויציבו בסלון שלהם – עץ אמיתי שנכרת מהיער או עץ מלאכותי וסינטטי. זה מחייב ניתוח מעמיק. אבל כל בחירה של הרגולטור תשפיע על הציבור, והוראה שתגביל חומרים כימיים עלולה לגרום בעקיפין לכריתה של יותר עצים אמיתיים.