גוף מדיניות הרגולציה העליון בארצות הברית נקרא OIRA. ל-OIRA שורת תפקידים ומשימות, אבל היא בעיקר מובילה את מדיניות הרגולציה בממשל הפדרלי וממליצה לנשיא אילו הצעות לרגולציה לאשר ואילו לחסום.

המנהל של OIRA ממונה על ידי נשיא ארצות הברית והמינוי כפוף לשימוע ואישור בפני הסנאט (הבית העליון של הקונגרס).

הנשיא ביידן החליט למנות את ריצ׳רד רברז (Richard Revesz) למנהל OIRA. הנה לייב בלוגינג (דיווח ופרשנות שלי) מהשידור הישיר של השימוע שהתקיים בספטמבר 2022. הדיווח והפרשנות נכתבו בזמן אמת ולכן לא עברו הגהה.

הדיווח מזמן אמת

בקרה על רגולטורים עצמאיים

שאלה: סוכנויות עצמאיות אמורות להיות עצמאיות משיקולים פוליטיים קצרי טווח, אבל הן לעיתים מתנהלות כאילו הן עצמאיות מהכל (רומז – גם עצמאיות מהקונגרס ומהציבור). מה עמדתך בנושא הזה?

תשובה:
מאמין שהתועלות של רגולציה, במיוחד של רגולציה גדולה, חייבת להצדיק את העלויות שלה (שימו לב שהוא ונקט בלשון של צו נשיאותי של קליטון שמדבר על "הצדקה" ולא על מבחן עלות-תועלת של ממש). בנוסף, הצווים הנשיאותיים שהעניקו ל-OIRA סמכות, אפשרה לה, תחת אישורים מסוימים, להרחיב את הבחינה שלה גם לגופים נוספים – וזה יכול לכלול גם סוכניות עצמאיות.

מי משפיע על הרגולציה?

שאלה: יש חשש מפני השפעות שונות על הרגולטור ועל הרגולציה, בין גורמים פוליטיים ובין גורמים בעלי אינטרס אחר. מה עמדתך?

תשובה:
שקיפות היא בעיני לא רק ערך אלא גם כלי כדי להתמודד עם החששות האלו. אם השיקולים שקופים, אם יודעים עם מי נפגשת ואיזה ניתוח ערכת – זה מנטרל חלק מאותן השפעות. לכן אני תומך בשקיפות גם ב-OIRA ובמיוחד אצל הרגולטורים שלעיתים קרובות עושים עבודה מקצועית מצויינת, אבל חוסר שקיפות מאפשר לגורמים שונים להשפיע. וגם כשאין להם השפעה חוסר השקיפות יכול לגרום לפגיעה באמון הציבור.
אלמנט נוסף הוא ההתמקצעות והתבססות על ידע מדעי. כאשר אנחנו לא מחליטים לבד אלא נסמכים על ידע, מחקרים ומומחים מוסמכים – איכות ההחלטות משתפרת וגם יש בסיס מדעי להחלטות, שקשה להטות. זה כמובן מתחבר לצורך בשקיפות.

הערת שוליים:
במקביל באותו דיון מתקיים שימוע למועמד לתפקיד סגן נציבות כוח האדם בממשל הפדרלי (OPM) – מקביל לנציבות שירות המדינה אצלנו.
מעירים למועמד לתפקיד שתהליך גיוס לתפקיד בממשל הפדרלי אורך בממוצע יותר מ-100 ימים, וזה לא תקין ושואלים איך הוא מתכוון לתקן את זה. מעניין לאור אורך תהליכי הגיוס הארוכים אצלנו.

האם הנשיא ביידן ישנה את כללי המשחק?

שאלה: ביום הראשון של הנשיא ביידן בבית הלבן הוא הוציא מזכר שהורה לעדכן ולשנות את האופן בו מבוצעת בחינה של רגולציה. איך אתה מתכוון ליישם את ההנחיה הזו אם תמונה?

תשובה:
אני מאמין גדול בהחלטות מבוססות נתונים. המסמכים שמשתמשים בהם היום נכתבו לפני 15-20 שנים. אני חושב שצריך לעדכן את המסמכים האלו בהתאם לידע המדעי והכלכלי שנצטבר מאז כדי לשפר את המתודולוגיה שבה משתמשים.

[הוא לא ממש ענה, תשובה קצת מתחמקת]

צמצום בירוקרטיה

שאלה: יש חקיקה שקובעת שצריך לצמצם בירוקרטיה (PRA). למשל, מי שנפגע באסון הנוכחי בפלורידה יצטרך להיות בקשר עם הממשלה והם צפויים להתמודד עם אסון טבע ולאחר מכן גם עם אסון בירוקרטי. האם אה מסכים שצריך לעדכן את החקיקה בתחום?

תשובה:
ראשית, אני חושב שהחקיקה הזו נחוצה כי לוודא שהממשל מייצר מינימום בירוקרטיה. בהחלט יש מקום לעדכן את החקיקה, במיוחד לאור שינויים טכנולוגיים ובדיגיטציה.
החקיקה הזו היא משנת 1995 והיו התקדמויות בתחום הדיגיטלי מאז. למשל, מתבקש שמידע יאסף וישמר באופן סטנדרטי ואחיד בתוך הממשלה כדי שאפשר יהיה לשתף אותו בין גופים שונים.

שאלת המשך:
האם צמצום הבירוקרטיה בדרך הזו היא בעדיפות מבחינתך?

תשובת המשך:
זו בהחלט תהיה עדיפות גבוהה.

[שאלת ההמשך לא הייתה שאלה אינפורמיבית, אלא שאלה רטורית. הדינמיקה של שימוע מרתקת מעיניים ישראליות כי מינויים ממשלתיים בכירים צריכים לקבל את אישור הסנאט ולכן נבחרי ציבור לא רק שואלים אלא מציבים את הציפיות שלהם.]

שקיפות ופרסום של נהלים רגולטוריים

שאלה:
אם נהלים מתפרסמים (והם לא תמיד מתפרסמים) מאוד קשה למצוא אותם באתר הפדרלי regulation.gov. זה בעיני לא תקין שאי אפשר למצוא הוראה מחייבת, אלא אם אתה מומחה. מה דעתך על הבעיה הזו?

תשובה:
אני מאמין ששקיפות היא דרישה הכרחית לכך שהרגולציה תיחשב איכותית.
בתפקיד קודם הובלתי מהלך שקידם פרסום אינטרנטי מקיף של הוראות רגולטוריות באינטרנט.
אני לא בטוח שהפתרון הוא פרסום של הכל באתר אחד.
אני מתכוון ללמוד את הנושא יחד עם הסגל של OIRA.

[הוא לא ממש ענה לשאלה והתעלם בכוונה מהפיל שבחדר.
טראמפ פרסם שני צווים נשיאותיים שחייבו רגולטורים לפרסם את הנהלים שלהם, וגם לייצר באתר של כל רגולטור עמוד עם נהלים (במקום אתר אחד לכל הממשלה). ביידן ביטל את הצווים האלו ביום שהוא נכנס לתפקיד.
השאלה נשאלה ע"י חבר וועדה רפובליקני.
רברז הוא מועמד של ביידן ולכן הוא לא יכול לצאת נגד המהלך של ביידן. מה שמעניין זה שלא עשו לו פולואפ והקשו עליו, ציפיתי שחבר הסאנט הרפובליקני יתעקש איתו]

ניתוח עלות תועלת

שאלה:
דיברנו אתמול (בדיון מקדמי) על ניתוח עלות תועלת. שנינו מסכימים שזה כלי חשוב ויש מאחוריו היגיון.
אבל אי אפשר לשחק איתו משחקים. אי אפשר לחשב את העלות שתהיה רק שנה אחת קדימה ואת התועלות שיצמחו חמש שנים קדימה, אי אפשר לחשב עלות מקומית ותועלת ארצית וכו'. איך תטפל בליקויים האלו.

תשובה:
אני תומך גדול בניתוח עלות תועלת, הרבה מהעבודה האקדמית שלי היא על זה שהתועלות צריכות להצדיק את העלויות ושהרגולציה צריכה להגדיל את התועלת נטו לציבור. גם הנשיא ביידן אישרר את המחוייבות הזו.
אני לא חושב שיש ניתוח עלות תועת "רפובליקני" וניתוח עלות תועלת "דמוקרטי". זה לא עניין מפלגתי או פוליטי. זה עניין מקצועי ואמורה להיות דרך אחת לעשות ניתוח עלות תועלת נכון (כמובן שזה מסובך, אבל זה לא עניין של השקפת עולם מפלגתית).
לגבי פרקי הזמן להערכה – צריך לבחור פרק זמן שמותאם כדי לבחון את כלל ההשפעות בכל מקרה.

זה כלי אנליטי שצריך להשתמש בו באופן עקבי, לא משנה מי הנשיא שיושב בבית הלבן.

[התשובה שלו היא התשובה "הנכונה" אבל גם פה הוא קצת חמק מהשאלה הקשה.]

הגבלת הרגולטורים

שאלה:
בית המשפט העליון הפעיל לאחרונה את "דוקטרינת השאלות הגדולות" (לפיה לרגולטור תהיה סמכות לקבוע רגולציה משמעותית בנושא מהותי, רק אם הקונגרס העניק לו את הסמכות באופן מפורש. הפסיקה ביטלה את הסמכות של ה-EPA לקבוע רגולציה בתחום האקלים).
אין עדיין מספיק בהירות איפה יש הרגולטור צריך הסכמה מפורשת מהקונגרס ואיפה לא. מה עמדתך ביחס לעמימות הזו?

תשובה:
ראשית, חשוב לומר שמדובר בשאלה משפטית מובהקת.
שנית, חשוב להבטיח ציות של רשויות המדינה לחוקים ולפסיקות של בתי המשפט, כולל להחלטה הזו. במסגרת התפקיד של OIRA אני אפעל כדי להבטיח ציות להוראות האלו.

[אני לא חושב שהיה לו משהו אחר לומר בהקשר הזה. אולי רצו להוציא ממנו אמירה בסגנון הזה לפרוטוקול]

התחשבות בשיקולי אקלים

שאלה:
במזכר של הנשיא ביידן הוא מנחה שגיבוש ובחינה של רגולציה יכללו גם את ההיבטים הבאים: "אי שוויון גזעי שיטתי, והמציאות הבלתי ניתנת לערעור של הסיכון ההולך ומחמיר של שינוי אקלים".

נתחיל מהנקודה השניה – האקלים. השקעת חלק ניכר מהעשייה האקדמית שלך לסוגיות סביבתיות בהקשרים של משפט, מדיניות, וניתוח עלות-תועלת. אז אפשר להסכים שזה תחום שאתה מאוד מתעניין ומנוסה בו.
אז אני רוצה לשאול אותך על רגולציית המים של ממשל אובמה משנת 2015. מה העמדה שלך ביחס לרגולציה הזו? [רגולציה שהרחיבה את התחולה של הוראות קיימות באופן משמעותי]

תשובה:
האמת שלא עסקתי בהרבה מחקר על רגולציית מים, אלא יותר ברגולציה על אוויר.
אבל אני יכול לומר שבהחלט ההגדרות שברגולציה הזו מצריכות הבהרה, וחשבתי שממשל אובמה עשה עבודה טובה בניסיון להבהיר ולחדד את ההגדרות.

שאלת המשך:
ואתה חושב של-EPA יש את הסמכות המשפטית לבצע את התיקון הזה, את ההרחבה הזו?

תשובה:
בזמנו חשבתי שכן, שהייתה להם את הסמכות. אולי עכשיו אנחנו במקום אחר.

שאלת המשך:
תסביר לי בבקשה מה השתנה.

תשובה:
לא עקבתי אחרי כל ההתפתחויות בתחום הזה, אבל אני מודע לכך שבתי המשפט הוציא החלטות ופסיקות לעניין רגולציה, פרשנות ורגולציית מים.
אם הייתי עוסק בזה, אם הייתי ב-OIRA באותו זמן הייתי מתמעק בזה, כולל בשאלה האם יש סמכות לקבועאת הכלל.

שאלת המשך:
ממשל טראמפ פעל לבטל את הרגולציה של אובמה, ואני בטוח שאתה יודע שהממשל הנוכחי (ביידן) פועל כדי להשאיר את הרגולציה בתוקף.
אז אם המינוי שלך יאושר – אתה תהיה ב-OIRA ותצטרך להידרש לשאלות האלו.
האם כשהנושא יגיע לשולחנך תשקול בזהירות ובכובד ראש גם את ההשפעות על בני אדם – למשל על היכולת של חקלאים להתפרנס, לאור הרגולציה על המים?

תשובה:
בהחלט כן. מבחינתי יש ניתוח עלות תועלת אחד, שצריך לכלול בחינה של כל ההשפעות, לטוב ולרע ולשים את כל הנתונים על השולחן.

שאלת המשך:
רק כדי לוודא, כמשפטן בכיר, בשנת 2015 חוות הדעת המשפטית שלך הייתה של-EPA הייתה הסמכות לקבוע את ההוראה הזו.

תשובה:
כן, באותה תקופה כן. ומאז לא עסקתי בזה.

שאלת המשך:
התשובה הזו מטרידה. כשהייתי פקליט המדינה של מיזורי ניהלתי את התביעה נגד ממשל אובמה כנגד הרגולציה הזו, בגלל שעמדתי היא שה-EPA חרג בהרבה מסמכותו. וגם בתי המשפט הסכימו על העמדה הזו.
ואני חוזר ושואל בגלל שמעבר לכך של-EPA לא הייתה סמכות, לרגולציה הזו הייתה השפעה קטסטרופלית על חקלאים רבים. במיוחד על חקלאים קטנים, כי הגדולים יכולים לספוג את העלויות או למצוא דרך לעקוף את ההוראה.
ואני מוטרד כי לאור האג'נדה של הממשלה, זה בהחלט נושא שיגיע לשולחנך.

ניתוח עלות תועלת ושיקולים חברתיים

שאלה:
נחזור להוראה של ביידן להתחשב באי שוויון גזעי ובמשבר האקלים.
האם אתה חושב שניתוח עלות תועלת צריך לשקול נזקים גם לחירות דתית?

תשובה:
כן, ניתוח עלות תועלת צריך להביא בחשבון תועלות ועלויות עבור כל אזרח שמושפע מהרגולציה.
אגב, אובמה פרסם צו נשיאותי שהורה לכלול בניתוח עלות תועלת גם השפעה על כבוד האדם. זה מרחיב את הניתוח לתחום שאתה שואל עליו ולדעתי החירות הדתית של אדם היא חלק מכבוד האדם.
[מזכיר מאוד חזק את השיח החוקתי בשיח סביב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]

שאלת המשך:
אז איך תעריך את הרגולציה של OSHA (רגולטור הבטיחות בעבודה) שקבעה חובות התחסנות מפני הקורונה? האם תמכת ברגולציה הזו?

תשובה:
אין לי עמדה מקצועית. לא התעמקתי בנושא ולא למדתי או ניתחתי את הרגולציה הזו.

שאלת המשך:
אז תציג לי איך היית מנתח רגולציה מהסוג הזה, כשיש השפעות משמעותיות על חירות דתית בצד אחד של המאזניים?

תשובה:
זה בהחלט שיקול שהייתי מביא בחשבון.
אבל לא בהכרח הייתי מכמת אותו כלכלית, לא בגלל שהוא לא חשוב אלא כי לא תמיד יש שיטה מספיק טובה. אבל צריך להביא בחשבון גם תועלות בלתי כמיתות בניתוח עלות תועלת. הצווים הנשיאותיים אפילו אומרים את זה.
הייתי משתדל להשתמש גם בכלים כלכליים.

[איחדתי קצת את רצף השאלות-תשובות. רואים שהסנטור (hawley) הוא משפטן שבא מוכן עם שאלות מאוד נוקבות וספציפיות.
שימו לב שרברז ענה שהוא יתחשב ב*תועלות* בלתי כמיתות בניתוח עלות תועלת, אבל השאלה הייתה על *נזקים* בלתי כמיתים (פגיעה בחירות דתית).]

בחינה בדיעבד של רגולציה קיימת

שאלה: (sen sinema)
אני שומעת מתושבים ועסקים מאריזונה שהם סובלים מרגולציה סבוכה שקיימת וחוששים שתוטל עליהם עוד רגולציה כזו. תושבי אריזונה רוצים לציית לרגולציה הגיונית, אבל הם נתקלים ברגולציה מכבידה. והרגולטורים לא עושים עבודה מספיק טוהב בבחינה בדיעבד של הרגולציה שלהם, כדי לוודא שהרגולציה משיגה את המטרות שלה וגם כדי לבדוק גם עול הם מטילים על האזרחים והעסקים.

הצעת החוק שלי SMART מחייבת שלצד כל רגולציה עם השפעה משמעותית יש לצרף תכנית לבחינה תקופתית שלה גם בדיעבד כולל איסוף מידע.
אם תאושר, האם אתה מתחייב לעבוד איתי יחד בשיתוף פעולה כדי להעביר את הצעת החוק וליישם אותה?
באופן רחב יותר – מה עמדתך לגבי ההיבט המוסדי של מחוייבות לשיפור הרגולציה?

תשובה:
אני בהחלט מחוייב לעבוד איתך על הנושא החשוב הזה. אני מחוייב לרגולציה ולהחלטות מבוססת נתונים. גם הצו הנשיאותי של אובמה מתייחס לבחינה בדיעבד.
עד היום עיקר הדגש היה בחינה מראש, אבל אני מסכים איתך שצריך לבצע גם בחינה בדיעבד.
אם אתמנה אשמח להתייעץ עם סגל OIRA ואיתך לגבי קידום הנושא.

[מעבר לכך שזה נושא מאוד חשוב, השאלה מצויינת כי היא ספציפית – הציגו לו הצעת חוק קונקרטית להתייחס אליה וכך גם אפשר לחזור לזה בעתיד. מאחר שזו התשובה של רברז, אני מאמין שהוא באמת מחוייב לנושא הזה. מעניין אם סדר היום יאפשר לו לחולל את השינוי הזה ולהתחיל לבצע בדיקות והערכות בדיעבד, זה לא דבר פשוט]

נהלים בחשיכה

שאלה:
נהלים והנחיות שהרגולטורים מוציאים לא יכולים לחייב את הציבור, אבל עדיין יש להן השפעה על האופן שבו אזרחים ועסקים פועלים.
מה לדעתך OIRA צריכה לעשות כדי לטפל במסמכים האלו?
האם מסמכים כאלו צריכים לעבור בחינה?
ואילו סטנדרטים צריכים לחול על בחינה כזו?

תשובה:
אני חושב שנהלים והנחיות הם חלק מאוד חשוב מהעולם הרגולטורים והם צריכים להיות כפופים לשקיפות ולסטנדרטים שיתוף ציבור. הם צריכים להיות נגישים לציבור.
נהלים עם השפעה כלכלית משמעותית [עלות של מעל 100 מיליון $ בשנה, זה הרף לבחיהנ עבור כל רגולציה] כפופים לבקרה של OIRA, יש מסמך על זה מ-2007.
אם אתמנה, אוודא שיש תהליך בקרה על הנהלים, שהוא יהיה שקוף וגם שתהליך הגיבוש של הנהלים יכלול שיתוף ציבור, ושהבקרה של OIRA אכן תופעל על כל הנהלים עם ההשפעה המשמעותית.
ככל שאוכל, אפעל כדי שנהלים עובדים עבור הציבור האמריקאי.

[בול בפוני. שאלה על עולם הנהלים שכיום מתנהל בארה"ב בלי בקרה אמיתית.
אגב, שימו לב לשליטה המרשימה של רברז בהוראות, החלטות עבר וכו' – לא רק בתחום העיסוק שלו כמומחה אקדמי, אלא כאיש מקצוע ששולט בהנחיות שיצאו ע"י נשיאים אמריקאיים. זה לא מובן מאילו וכיף לראות רמה מקצועית כזו]

האם ניתוח עלות תועלת הוא כלי להפחתת רגולציה?

שאלה:
אני מאמינה מאוד בערך מניתוח עלות תועלת. אבל נראה שרבים מאמינים שמבחן עלות תועלת הוא רק כלי להפחתת רגולציה.
בבקשה הסבר את עמדתך ואיך אפשר לשקם את המעמד של הכלי החשוב הזה בעיני הציבור ונבחריו, ואת הצורך בגוף מדיניות רגולציה חזק ועצמאי כמו OIRA.

תשובה:
אני תמיד תמכתי בניתוח עלות תועלת מעמיק, כי האחריות של מקבל ההחלטה היא לשקול מראש את כל ההשפעות לטוב ולרע מההחלטה. הכלי לעשות את זה הוא ניתוח עלות תועלת. לבחון גם את השלילי וגם את החיובי.
לדעתי לניתוח עלות תועלת כלשעצמו אין מטרה לבטל רגולציה. בסך הכל אני לא חושב הייתה לו בפועל השפעה אנטי רגולטורית. כתבתי על זה ספר.
זה לא אומר שלא השתמשו בו מפעם לפעם למטרה הזו. אבל זה לא העיקר.
הדבר החשוב הוא שצריך לוודא ששוקלים את כל התועלות והעלויות באופן הוגן ומקיף. אם מתעלמים מתועלות או מעלויות, פשוט עושים ניתוח לא טוב – ואז לא תהיה הטיה.
אני אפעל כדי ניתוחי עלות תועלת יבוצעו באופן המקצועי, האמין והיסודי ביותר – כדי שהניתוח יהיה מקצועי ולא מוטה לצד כזה או אחר.

[יופי של תשובה. ממש ממשיך את הקו של קאס סנסטיין, מנהל OIRA בתקופת אובמה. כמובן שכמועמד של ממשל דמוקרטי, הוא לא יטען שניתוח עלות תועלת הוא כלי לביטול או חסימה של רגולציה, אבל הדגש פה הוא על המקצועיות. זה גם חשוב בהיבט של אמון הציבור, כפי שעלה מהשאלה]

האם התפקיד של OIRA ישתנה?

שאלה:
הנשיא ביידן הוציא מזכר שבו הנחה את OIRA לגבי אופן הבחינה של רגולציה. במזכר הוא מרחיב את המשימות של OIRA, למשל ליזום ולהציע בעצמה תוספת ושינויים ברגולציה.
האם כוח האדם המצומצם מאוד של OIRA מסוגל לבצע את המשימה הזו שמרחיבה מאוד את היקף העבודה?
והאם יישום ההנחיה הזו מהנשיא לא יהפוך את OIRA לגוף שמושפע מאוד מהדרג הפוליטי ויפגע בעצמאות שלו?

תשובה:
התפקיד של OIRA הוא באמת תגובתי בעיקרו, אבל לא רק. למשל בתקופת הנשיא בוש הבן, מנהל OIRA יזם פרקטיקה שבה OIRA הייתה מוציאה פניות יוזמות לרגולטורים עם הצעות לשינויים ויקונים ברגולציה. לכן תפקיד פרו אקטיבי לא זר ל-OIRA.
אני לא חושב שתפקיד אקטיבי יותר ייצור פוליטיזציה של OIRA. אם OIRA מזהה שינוי רגולציה שיביא תועלות רבות לציבור – היא יכולה לעשות את זה על בסיס הידע והמומחיות של הסגל שלה, ולא בגלל לחץ פוליטי.

[הקודה הכואבת שרברז לא מתייחס אליה, היא שעצם התפקיד של OIRA כגוף מקדם רגולציה ולא כגוף בקרה היא שינוי פרדיגמה שמשקף את ההשקפה של ממשל ביידן שתומך בתוספת רגולציה]

השפעות חברתיות וסביבתיות של רגולציה

שאלה:
המזכר של הנשיא ביידן שם דגש על השפעות חברתיות וסביבתיות.
איך אתה רואה את הצורך לבחון השפעות מסוגנים שונים: חברתיות, סביבתיות, כלכליות ואחרות.

תשובה:
קודם כל חשוב לזהות ולכמת את כל העלויות והעלויות ככל שזה שניתן.
צריך גם לעשות עבודה מדוייקת כדי להיות מסוגלים לנתח כל השפעה ועל מי היא משפיעה – על איזו קבוצה וכמה היא מתפזרת או מרוכזת.
זה הלב של ניתוח עלות תועלת.

לסיכום

השימוע עבר די חלק והיה ידידותי.
חוץ מסנטור האוולי, ששאל שאלות נוקבות ועשה הרבה פולואפים, רוב חברי הוועדה היו עדינים עד אוהדים.
רבז עצמו הגיע מוכן והפגין בקיאות שמצופה ממנו. הוא נצמד למספר מסרים שעליהם חזר: חסיד של ניתוח עלות תועלת, שניתוח עלות תועלת הוא מקצועי ולא פוליטי, בעד שקיפות ויקפיד להתייעץ עם הסגל של OIRA. בכל אחת מהתשובות שלו הוא דאג לשלב לפחות אחד מהאלמנטים האלו.
אני מהמר שהמינוי שלו יאושר, וארשה לעצמי להרחיק ולומר שהוא כנראה יאושר ברוב גדול ואולי אפילו פה אחד.