1. אבו דאבי: רגולציה הופכת לקוד ממשלת אבו דאבי הכריזה על יוזמה עם OpenAI לתרגום הוראות רגולטוריות לכללים שמערכות AI יכולות לקרוא ולהפעיל. המערכת מיועדת לבדוק עמידה בדרישות ולקשר כל בדיקה להוראה המשפטית שעליה היא מבוססת. האחריות להחלטות הסופיות תישאר בידי עובדי הממשלה. היישום הראשון מתמקד ברגולציה של מזון, ובפרט בבדיקות הקשורות ליבוא מזון. אםהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 9"
ארכיון תגיות:מבנה ועבודת הרגולטור
עדכון רגולציה שבועי 6
השבוע בעדכון: ממשלות שהבירוקרטיה משתקת אותן, אחריות חדשה לצ'אטבוטים, רגולטור אירופי פיננסי מרכזי, רפורמה בתקני מזון, בינה מלאכותית נגד מתקפות סייבר ועוד. 1. OECD: איך משחררים ממשלה שנתקעה? ממשלות מתקשות לבצע את תפקידן, ואחת הסיבות היא הרגולציה והבירוקרטיה שהן מטילות על עצמן. דוח חדש של ה-OECD, בשם Government Unstuck, מצביע על הצטברות של כללים ותהליכיםהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 6"
עדכון רגולציה שבועי 5
1. האיחוד האירופי – תקנים מחייבים יהיו נגישים בחינם הנציבות הציעה להחליף את מסגרת התקינה מ-2012, להרחיב את האפשרות להיעזר בארגוני תקינה, לאפשר ליזום שינויים בתקנים ולהבטיח גישה חופשית לתקנים שמוזכרים בחקיקת האיחוד. הסיבה: תקן שכתב גוף פרטי עשוי להפוך לחובה רגולטורית, אבל הציבור נדרש לשלם כדי לקרוא אותו. בית הדין העליון של האיחוד האירופיהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 5"
עדכון רגולציה שבועי 4
ארה״ב רוצה שהממשלה תעשה את הניירת במקומכם. אוסטרליה אומרת לרגולטורים לחשוב גם על פרודוקטיביות. ובריטניה מתחילה להכניס את שוק הקריפטו לרישוי מלא.הנה כמה מהלכים מעניינים מהשבוע האחרון. America.gov: דלת אחת לממשלה ארה״ב השיקה את America.gov, שאמור להפוך לכניסה דיגיטלית אחת לשירותי הממשלה הפדרלית. במקום לדעת איזה משרד אחראי, האזרח יוכל לשאול בשפה רגילה, להזדהות ולקבלהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 4"
עדכון רגולציה שבועי 3
ראיתי שאהבתם את המודל המקוצר אז אנחנו ממשיכים. והשבוע: מהלך רוחבי באוסטרליה, משטר אישורים חדש בארה"ב – ובסוף ספיישל רוסיה. 1. אוסטרליה ביקשה מהרגולטורים למצוא איפה אפשר להקל ביולי 2025 ממשלת אוסטרליה פנתה ל-30 רגולטורים ול-8 משרדי ממשלה וביקשה מהם להציע דרכים לשפר רגולציה ולהפחית נטל. התוצאה: יותר מ-400 רעיונות, ובהם כ-150 צעדים שאפשר לבצעהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 3"
כשממשלות מבטיחות יותר ממה שהן מסוגלות לבצע
לפני חודש מישהו שאני עובד איתו בממשלה הכריז בחגיגיות שהצליח להעביר תקנה חדשה שתשפר את הבטיחות בתחום מסויים באופן דרמטי. הוא הבטיח שבקרוב הציבור כולו ירגיש את השינוי.לא היה לי נעים לומר לו שאני סקפטי. לא בגללו, ולא בגלל נוסח התקנה.בגלל שרגולציה (ומדיניות באופן כללי יותר), נכשלת מסיבה אחרת לגמרי. אנחנו רגילים לחשוב על מדיניותהמשךהמשך לקרוא "כשממשלות מבטיחות יותר ממה שהן מסוגלות לבצע"
מי הנשיא האמריקאי הכי טוב בכל הזמנים?
לא מזמן טראמפ פרסם Tier List שבו הוא דירג את כל נשיאי ארה"ב. אז החלטתי לעשות את אותו הדבר, רק עם הפריזמה שבאמת מעניינת: רגולציה. לקחתי את נשיאי ארה"ב ודירגתי אותם מ-S ועד D לפי העבודה שלהם בתחום: מי בנה מוסדות רגולטוריים טובים, מי שיפר את הדרך שבה הממשלה מקבלת החלטות, מי הכניס ניתוח עלות-תועלתהמשךהמשך לקרוא "מי הנשיא האמריקאי הכי טוב בכל הזמנים?"
שום דבר לא מובן מאליו: סינגפור בונה תפקיד חדש בכלכלה הגלובלית
במשך עשרות שנים, מוקדי סחר גלובליים התחרו זה בזה על נמל יעיל יותר, מכסים נמוכים יותר, מימון זמין ושרשראות אספקה מהירות. אבל מקור החיכוך משתנה. סחורות, הון וטכנולוגיה עדיין חוצים גבולות במהירות יחסית. היום מה שהופך קשה יותר ויותר הוא המעבר בין מערכות הכללים השונות של מדינות. ביוני האחרון סינגפור הציגה את מפת הדרכים שלההמשךהמשך לקרוא "שום דבר לא מובן מאליו: סינגפור בונה תפקיד חדש בכלכלה הגלובלית"
יותר זה פחות – State Capacity
יש אינטואיציה בסיסית שמניעה הרבה החלטות מדיניות: אם יש בעיה, קובעים רגולציה שתטפל בה.עוד כלל, עוד דרישה, עוד מנגנון פיקוח. זה נשמע הגיוני. יותר רגולציה אמורה לתת יותר שליטה, ויותר הגנה על הציבור.אבל במקרים רבים קורה ההפך – אנחנו מוסיפים רגולציה אבל התועלת פוחתת. סיבה אחת היא תועלת שולית פוחתת – התועלת תוספת רגולציה הולכתהמשךהמשך לקרוא "יותר זה פחות – State Capacity "
הליקויים שמאחורי ליקויי הבנייה
בשנת 2023 אנה קרונין נכנסה לתפקיד מנכ"לית רגולטור הבנייה של מדינת ויקטוריה וגילתה שיש לגוף סמכויות אכיפה שכמעט לא הופעלו. כשהיא החליטה להתחיל להשתמש בהן, שאלו אותה: אם הכלים היו שם כל הזמן, למה בעצם אף אחד לא השתמש בהם? התשובה לא הייתה קשורה למחסור בתקציב, לחקיקה או למחסור בכוח אדם הביקורות בוצעו באופן כמעטהמשךהמשך לקרוא "הליקויים שמאחורי ליקויי הבנייה"
למה מקבלי החלטות לא משתפים את הציבור בהחלטות?
כי מבחינתם זה עלול להיות בזבוז זמן, זירה לעימותים, או אפילו מלכודת שתסתיים במשבר אמון. אבל רגע לפני שממהרים לשפוט אותם, כדאי להבין איך זה נראה מהצד שלהם. שיתוף ציבור נשמע כמו רעיון שאי אפשר להתנגד לו.מי יכול להיות נגד הקשבה לאזרחים?כתבתי בעבר על כמה שהוא חשוב ואיך הוא הציל אותי מטעויות. אבל בפועל, בתוךהמשךהמשך לקרוא "למה מקבלי החלטות לא משתפים את הציבור בהחלטות?"
המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית
יש לנו תקציב לרמזור אחד – באיזו צומת נתקין אותו?א. בצומת הגדולה ביותר בעיר ב. בצומת שהכי קרובה לבית ראש העירג. בצומת בה הייתה תנועה מחרידה בשבוע שעברד. בצומת שבה רמזור יציל הכי הרבה חיי אדם דילמות מהסוג הזה עולת בממשלה כל הזמן.איפה נמקם רמזור, איזו תרופה נכניס לסל הבריאות, האם נחייב אמצעי בטיחות יקר? השאלההמשךהמשך לקרוא "המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית"
מחר ולנצח
יש רגע כזה בכל ארגון – ממשלתי, עסקי או חברתי. מישהו נתקל במשהו שלא לרוחו, זורק משפט כמו "צריך לטפל בזה עכשיו", מציע פתרון אינסטנט ומאותו רגע כללי המשחק משתנים. הדחיפות הזו היא כמו כפתור קסם: היא עוקפת נתונים, עוקפת חשיבה וקופצת ישר למסקנה. חייבים לעשות משהו. עכשיו. היום. מחר בבוקר לכל המאוחר. אבל הנההמשךהמשך לקרוא "מחר ולנצח"
הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים
הטעות השקטה שמתרחשת שוב ושוב ניהול סיכונים, נתונים ובחינת חלופות אמורים להיות הבסיס שעליו נשענת כל החלטה משמעותית – בין אם מדובר במהלך רגולטורי, באסטרטגיה עסקית חדשה או בשינוי ארגוני רחב. אלה הכלים שמיועדים לאפשר לנו לחשוב בצורה שיטתית, לבחון הנחות יסוד ולהבין את המשמעויות המלאות של הצעדים שאנחנו שוקלים. אבל בפועל, בארגונים רבים התהליךהמשךהמשך לקרוא "הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים"
מה ההבדל בין עבודה של רגולטורים לבין מדיניות רגולציה?
רגולטורים לפעמים מופתעים שמישהו חיצוני מתערב להם בעבודה. למשל, מצפה שהם יתבססו על נתונים, יעשו שיתוף ציבור או יציגו ניתוח שמסביר מה הקשר בין ההצעה שלהם לרגולציה לבין הבעיה או הסיכון שקיים בשטח. אז את הפוסט הזה אקדיש להבחנה בין העיסוק ברגולציה ספציפית לבין מדיניות רגולציה.בגלל שרגולציה היא מקצוע של ניהול סיכונים, קל להגביל אתהמשךהמשך לקרוא "מה ההבדל בין עבודה של רגולטורים לבין מדיניות רגולציה?"
איך קוריאה בנתה ממשלה דיגיטלית – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה
בקוריאה אוהבים לספר שהמהפכה הדיגיטלית התחילה בגלל טכנולוגיה. האמת יותר מורכבת – והרבה יותר חשובה לכל מי שעוסק במדיניות ציבורית. זה סיפור על ממשלה שהבינה שהבעיה היא לא המחשבים. הבעיה היא האופן שבו הארגון עובד. ולכן גם הפתרון נמצא במקום אחר. הפוסט הזה מבוסס בעיקר על דוח של ה-OECD. המשבר היה המנוע ב-1997 קוריאה נכנסההמשךהמשך לקרוא "איך קוריאה בנתה ממשלה דיגיטלית – ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה"
בין לחץ לשיתוף ציבור
אני שומע את זה שוב ושוב. יש משהו שרודף רגולטורים ומקבלי החלטות בממשלה. הם מרגישים שלא משנה מה הם עושים ואיזו החלטה הם מקבלים – תמיד יתקפו אותם שהם קיבלו החלטה לא נכונה. כמו שאמר לי אחד הרגולטורים, גם כשהוא משוכנע שהוא מקבל החלטה נכונה ומאוזנת – בדיעבד יגרמו לו או להתחרט עליה או לפקפקהמשךהמשך לקרוא "בין לחץ לשיתוף ציבור"
ברוכים הבאים לעולם היישום
הנה מקרה שכולכם אמורים להכיר.הוא התחיל בכתבה בעיתונות על מקרה מצמרר שהתרחש במרכז הארץ. ואז אחד ממשרדי הממשלה גיבש רגולציה חדשה שנועדה לצמצם את הסיכון. הם עבדו חודשים: ניתחו מידע, השוואות בינלאומיות, ניסוחים מדויקים והערות משפטיות. וכשהתקנה פורסמה היא נראתה מצוינת. אבל חודשים אחר כך המציאות הייתה אחרת.העסקים הקטנים לא הבינו מה מצופה מהם. פקחיםהמשךהמשך לקרוא "ברוכים הבאים לעולם היישום"
חשוב שתעשו קיצורי דרך
דמיינו שלוש סיטואציות שונות לגמרי. גיוס עובדים אצל ג'ף בזוס אמזון צומחת במהירות. צריך לגייס מאות עובדים.כל טעות בגיוס עולה ביוקר. עובדים לא מתאימים פוגעים בצוות, בקצב ובתרבות הארגונית.מצד שני, אין זמן לתהליכי מיון אינסופיים. אי אפשר להקים מכונת הערכה עם אינסוף ראיונות ומבחנים.אז איך מקבלים החלטות טובות, מהר, בלי לשרוף משאבים? מחסום צבאי באפגניסטןהמשךהמשך לקרוא "חשוב שתעשו קיצורי דרך"
איך להילחם בבועות מדיניות?
בשנות ה-90 הייתה בארה"ב היסטריה סביב חטיפות ילדים. סיפורים מצמררים כיכבו במהדורות החדשות, סדרות טלוויזיה ליבו את הפחד, והציבור דרש (ובצדק מבחינתו) שהממשלה תגן על הילדים. בתגובה, הרשויות הקימו מנגנוני אכיפה ייעודיים, חוקקו חוקים מחמירים, והקימו מאגרי מידע לאומיים למעקב אחרי עברייני מין. רק שיש בעיה אחת: הבעיה כמעט ולא הייתה קיימת.הסיכון של חטיפה שלהמשךהמשך לקרוא "איך להילחם בבועות מדיניות?"
רגולטור בלי תיאבון
כל יזם יודע שתשואה באה עם סיכון. אבל רגולטורים פועלים הפוך. הם לרוב הם פועלים כדי למנוע סיכונים לחלוטין. הם לומדים לפחד מסיכון במקום לנהל אותו. הרי כל תקלה אחת תגיע לכותרות, ואף רגולטור נמדד יתוגמל על חדשנות שאפשרה תועלת או פתחה שוק חדש.בקצרה: לרגולטורים אין תיאבון סיכון. תיאבון סיכון הוא כמה סיכון הארגון רוצההמשךהמשך לקרוא "רגולטור בלי תיאבון"
קופה ראשית מציגה: שלי מהבית
בפרק הפתיחה של סדרת המופת קופה ראשית, הלקוח אמנון טיטינסקי עומד מול כוכבה הקופאית. המוצרים כבר עברו בקופה, ואז מגיע רגע האמת: כוכבה מצביעה על שקית הדפדקים ביד שלו ומבקשת להעביר אותה לתשלום. טיטינסקי מתקומם: “את זה הבאתי מהבית”.בתגובה כוכבה עונה את משפט המופת: “מאיפה אני אמורה לדעת את זה? כשנכנסת אמרת למישהו?” ופה מתחילהמשךהמשך לקרוא " קופה ראשית מציגה: שלי מהבית"
האם צריך ממשלה גדולה או קטנה יותר?
כמה פעמים שמעתם את המשפט "הממשלה גדולה מדי – צריך לקצץ אותה" וכמה פעמים קראו לחזק את השירות הציבורי? הוויכוח הזה מתנהל כבר עשרות שנים. רונלד רייגן אמר ש"המשפט הכי מפחיד הוא – אני מהממשלה ובאתי לעזור". ביל קלינטון קבע "עידן הממשלה הגדולה נגמר". ומאז, כל צד במפה הפוליטית חוזר שוב ושוב לשאלה – כמההמשךהמשך לקרוא "האם צריך ממשלה גדולה או קטנה יותר?"
ביקורת קולנוע: Moneyball – מה בייסבול יכול ללמד אותנו על מדיניות ציבורית?
אחרי צפיה שנייה בסרט Moneyball הגעתי למסקנה שהוא צריך להיות צפיית חובה לכל מקבל החלטות. על מה הסרט? אזהרה: ספויילריםהסרט Moneyball מבוסס על סיפור אמיתי. הסרט מספר על בילי ביין (בראד פיט), המנג'ר של קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס – קבוצה עם תקציב נמוך שנאלצת להתמודד מול מועדונים עשירים שמגייסים כוכבים בכסף גדול. כשבילי מאבד אתהמשךהמשך לקרוא "ביקורת קולנוע: Moneyball – מה בייסבול יכול ללמד אותנו על מדיניות ציבורית?"
רגולציה כפועל
למה לעיתים קרובות מרגיש שהרגולציה פשוט לא עובדת? במקום להרגיש שיש כאן פתרון חכם, לפעמים רגולציה נתפסת כמשהו שמפריע ולא מועיל. טפסים אינסופיים, חוקים לא ברורים, פיקוח שלא באמת מונע בעיות.למה זה קורה? למה אנחנו לא מצליחים לקבוע את הרגולציה הנכונה? יכול להיות שהשאלה הזו מפספסת משהו, ואנחנו צריכים לשנות את איך שאנחנו חושבים עלהמשךהמשך לקרוא "רגולציה כפועל"