וחזרנו!
אחרי שנאלצתי לקחת הפסקה – אני חוזר לשתף אתכם בסיפורים ותובנות על רגולציה, ניהול סיכונים ומדיניות ציבורית. מבטיח שיהיה מעניין, מפתיע, מצחיק ולפעמים גם מרגיז.
ולכבוד החגיגות – סיפור שהוא גם מצחיק וגם מרגיז.
בשנת 1955 שר האוצר, לוי אשכול, הודיע שבכוונתו לבטל את משטר הרישוי של מקררים.
מה?
כן, בשנים הראשונות הייתה בישראל רגולציה של רישוי מקררים – כדי לקבל אישור למכור מקרר היה צריך לקבל אישור ממשלתי פרטני. באופן טבעי, ניתנו מעט אישורים ומקרר הפך למעין פנטזיה. כמו חד קרן. מוצר דמיוני ששמענו עליו, אבל אף אחד לא ראה במציאות.
בחזרה ללוי אשכול וההצעה המהפכנית שלו. בשנת 1955 שר האוצר החליט שכדאי לאפשר לציבור הישראלי לרכוש מקררים חשמליים.
אולי זה היה בגלל שמקררים לא יצרו סיכון לציבור שהצדיק התערבות ממשלתית (אחרי כמה שנים התגלו גם הסיכונים).
אולי זה היה בגלל שמקררים חשמליים היו בשימוש מאז 1894 ולא היה בהם שום דבר מהפכני או מאיים.
ואולי זה פשוט היה בגלל שהרגולציה אפשרה לייבא מקררים, אך לא אפשרה לקנות ולרכוש מקררים מייצור מקומי.
בכל מקרה, מה שמדהים הוא שנראה ששר האוצר אשכול היה אמיץ מאוד.
היוזמה הזו נתקלה בהתנגדות נחרצת של יצרני הקרח. לא כאנלוגיה. באותם ימים כשאסור היה למכור מקרר, היה לובי משמעותי ליצרני הקרח ששלטו ביכולת לקרר. בכתבה המצורפת תוכלו לקרוא כמה מהטענות של יצרני הקרח שהתנגדו לרפורמה:
"איננו נלחמים את מלחמת הסוס במכונה. זו שאלה של משק לאומי."
היום שימוש בבלוקים של קרח נשמע מגוחך. וכנראה שגם אז – כי יצרני הקרח הבינו שהם משולים לסוס בעולם של מכונות. ולכן הם מיהרו לטעון שהקרח מהווה סוגיה לאומית. לא פחות.
"עדיין לא הגיעה השעה לבטל פקוח זה, מכיוון שהמדובר הוא בכל זאת במיצרך של מותרות".
טיעון מוזר וקצת מבלבל לפיו, המדינה צריכה להגביל מכירה של מוצרי מותרות כדי שלא יהפכו נפוצים. האם מנסים להגן על יצרני הקרח או על המוניטין והיוקרה של המקררים?
"זה יכניס את האנשים לחובות גדולים".
אולי זו בכלל רגולציה צרכנית? הציבור לא יודע איך להשקיע את כספו: הוא המון בזבזן שנכנס לחובות. רק מוזר שזה רלוונטי רק כאשר מדובר במקררים חשמליים. הציבור לא יכנס לחובות כתוצאה מקניית מזון, בגדים או בלוקים מקרח.
"ובכלל כיום יש קרח בכמויות מספיקות".
לפי הטיעון הזה, לא צריך הצדקה או צורך ברגולציה. רק צריך שהיא לא תגרום ליותר מידי בעיות.
במבט לאחור ברור שמדובר בטיעונים לא משכנעים. השימוש בבלוקים של קרח עבר מהעולם, לכולנו יש מקררים חשמליים והשמיים לא נפלו.
אבל קל לנו להיות חכמים בדיעבד.
המשימה שלנו היא לזהות טענות מניפולטיביות בזמן אמת, כשתעשייה מיושנת ומוכרת מנסה לחסום את הקידמה.

כיף שחזרת!
אהבתיLiked by 2 אנשים
ברוך שובך.
סיפור מעניין מאוד שלא הכרתי בכלל… אפשר לבקש עוד פוסטים בפינת ה"היסטורגולציה"? 🙂
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט, אפרסם עוד כאלו
אהבתיLiked by 1 person