יום העצמאות מגיע ואיתו שלל אפשרויות כחול-לבן לחגוג את יום ההולדת של המדינה.
ערב החג נפתח בטקס הדלקת המשואות. ואז בכל הארץ מתחילות חגיגות – כולם יוצאים לרחובות עם ספרי שלג ופטישי פלסטיק. דגלי ישראל מתנופפים בכל מקום. יש הופעות חיות במרכזי הערים וכמובן – גם זיקוקי דינור. המסיבות נמשכות אל תוך הלילה.
למחרת יום חופש. אפשר לקום מאוחר. אולי תצאו לטייל באחד מהגנים הלאומיים. או שאולי תעשו על האש. לאורך היום תוכלו לצפות במטס חיל האוויר ובמשט חיל הים.
בניגוד לחגים דתיים, יום העצמאות לא מבוסס על כללים ומגבלות. אין דברים שאסור לעשות, כמו איסור לאכול חמץ. גם אין חובות. יום העצמאות הוא חג של חופש.
אבל גם בחופש יש סיכונים ואיפה שיש סיכונים, יש רגולציה. לא רק שיש רגולציה סביב יום העצמאות, החג עצמו נוצר ונקבע בחקיקה.
חגיגות בערב החג
יום העצמאות ממש נוצר בחוק של הכנסת. זה החוק עם השם הכי בנאלי שאפשר לדמיין – חוק יום העצמאות. הוא נחקק בשנת 1949 – חודש לפני יום העצמאות הראשון של המדינה.
בחוק נקבע שיום העצמאות לא יחול בימים שני, שישי או שבת. החוק גם קובע שיום העצמאות הוא יום שבתון, מכאן יום החופש שכולנו נהנים ממנו.
טקס הדלקת המשואות מתנהל לפי פרוטוקול מדוקדק. החלטת ממשלה קובעת את התהליך, מתי כל דבר קורה וגם איך בוחרים את מדליקי המשואות. אם קיבלתם הזמנה לטקס הדלקת המשואות, זה התבצע על-פי נוהל חלוקת הזמנות בטקס הדלקת המשואות.
ספרי שלג מוגדר כצעצוע מסוכן בגלל שהוא יוצר סיכון לפגיעה בעיניים והם עלולים להיות דליקים. לכן כל מיכל ספרי שלג שמיובא לארץ צריך לעמוד בהוראות צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) ובתקן 742 של מכון התקנים, שמחייבים סימון במדבקה על כך שהמוצר נבדק ואושר, וגם באזהרות על הסכנות. בנוסף, חל איסור למכור אותו לילדים מתחת לגיל 14.
גם ספרי שלג וגם פטיש פלסטיק עלולים להיחשב צעצוע מסוכן. עקרונית, יש איסור מוחלט למכור ולייבא צעצועים מסוכנים, אך יש לכך חריג (אי-כלל): אם המוצר עומד בתקן 562 של מכון התקנים.
אגב, בנוסף לרגולציה של השלטון המרכזי, יש גם מספר חוקי עזר עירוניים שאוסרים שימוש בצעצועים מסוכנים. למשל, בהרצליה יש חוק עזר משנת 1968 שקובע שאסור להשתמש בצעצוע שעלול לגרום "נזק גופני או נזק לחושים […] הטרדה לרבים במקומות ציבוריים על ידי דימוע, גירוי, עיטוש, רעש בלתי סביר או זיהום אויר;". ספריי שלג לגמרי נופל לקטגוריה הזו. תושבי הרצליה – גם אם ספריי השלג שלכם עומד ברגולציה של משרד העבודה ושל מכון התקנים, אתם עדיין צריכים לקבל היתר מעיריית הרצליה.
הופעות ואירועים המוניים תחת כיפת השמיים חייבים לקבל רישיון עסק, שתלוי בעיקר באישור המשטרה ואישור רשות הכבאות.
החגיגות ביום העצמאות יכולות להימשך אל תוך הלילה בזכות הרגולציה. התקנות למניעת מפגעים אוסרות על יצירת מטרד רעש, אך יש חריג לגבי החגיגות בערב יום העצמאות (אגב, החריג לא חל ביום העצמאות עצמו, רק בערב).
כדי שתוכלו להנות מזיקוקי דינור, צריך לעמוד במספר הוראות רגולטוריות. האדם שמשגר את הזיקוקים נדרש לקבל אישור להפעיל אותם ויש גם מגבלות על המוצר עצמו, מאחר שזיקוקי דינור מכילים חומר נפץ. גם המשטרה דורשת לאשר מראש הפעלת זיקוקי דינור. חוץ מבטיחות יד סוגיה נוספת לגבי זיקוקי דינור – הרעש שלהם. בישראל אין רגולציה בנושא, אבל בעולם יש מקומות שאסרו על הפעלת זיקוקים רגילים ומחייבים שימוש בזיקוקים שקטים.
בילויים ביום העצמאות
רוצים לטייל בגנים לאומיים ובשמורות טבע? יש חוק ייעודי שקובע מה מותר ומה אסור לעשות בהם. למשל, אסור לפגוע בחי, בצומח ובדומם. גם אסור להכניס רכב לשמורות טבע, אסור להוציא ממנה בעלי חיים, אסור להשליך בה פסולת או לגרום לרעש. גם אסור להבעיר בה אש (אלא במקומות ייעודיים שסומנו) – שמתחבר ישירות לנושא הטעים הבא.
תכננתם לעשות על האש עם המשפחה והחברים? ראינו שבשמורות טבע יש איסור. אבל גם בשטחים אחרים יש הגבלות. למשל, צו איסור הדלקת מדורות והבערת אש בשטחים פתוחים, של נציב הכבאות, הוא רגולציה שחלה על כל שטח ישראל וקובעת מתי ואיפה מותר להבעיר אש. גם חלק מהרשויות המקומיות בישראל קובעות מגבלות על הבערת אש.
ועדיין לא דיברנו על מה שהחלטתם לשים על המנגל, בין אם אתם טיפוס של סטייקים וקבבים, או פרגית, לכל בעל-חיים יש התייחסות שונה ברגולציה לאופן הגידול, ההעברה והשחיטה עליהם אחראי משרד החקלאות. בחרתם בקבב או פרגית מתובלים מראש? חשבתם ששמו שם רק מלח ופפריקה? הוסיפו גם קצת רגולציה, כי מרגע שהמזון עובר עיבוד מכל סוג שהוא – כולל הוספת מלח – הוא כפוף לרגולציה של משרד הבריאות. ובנוסף, כמובן שבמקטע השיווק יש על המזון רגולציה נוספת של משרד הבריאות, למשל סימון במדבקות האדומות.
הסיפור שונה לגבי מטס חיל האוויר ומשט חיל הים. סעיף 80 לחוק הטיס קובע שהקצאת הפיקוח על המרחב האווירי יחולק בין שימושים אזרחיים לשימושים צבאיים. חוק הטיס קובע הוראת רבות לגבי רישוי טייסים, ציוד תעופתי וכלי טייס, אך לפי סעיף 179, צה"ל מוחרג מהחוק.
גם חוק הספנות מסדיר את התנועה בים ומי רשאי לשוט בו, אך גם הוא לא חל על צה"ל.
כך שהמטס והמשט מנוהלים צבאית ולא לפי הרגולציה האזרחית (אך בתיאום איתה).
דגל ישראל
וכמעט שכחנו את הכוכב של החג, דגל ישראל. יש חוק מיוחד שבו נקבעו דגל, סמל והמנון המדינה. כנראה שהדגלים שמתנוססים ברחובות יוצרו בישראל. למה? מאחר שאותו חוק קובע שהמדינה, רשויות מקומיות וכל גוף אחר שחל עליו חוק חובת מכרזים חייבים לרכוש דגל תוצרת ישראל. כדי להיחשב "תוצרת ישראל" צריך שהרכיב הישראלי בדגל יהווה לפחות 35% ממחירו.
מועצת המדינה הזמנית (הגוף הקדם לכנסת) הכריזה על הצורה המדוייקת של הדגל ועל הגודל שלו (220 ס"מ אורך, 160 ס"מ רוחב).
זו ההגדרה של הדגל. איך מותר להשתמש בו? תקנות הדגל והסמל קובעות כמה הוראות מעניינות. הדגל צריך מעוצב לפי ההכרזה של מועצת המדינה הזמנית ובאותן פרופורציות של אורך ורוחב.
בנוסף, נקבע שמותר להניף את הדגל רק אם התורן הוא באורך פי שלושה מרוחב הדגל. חובה להניף את הדגל בקצה העליון של התורן, אלא אם מדובר באות אבל.
ויש הוראות למקרה שמניפים את דגל המדינה לצד דגלים אחרים: דגל המדינה לא נודף על אותו תורן עם דגלים אחרים; שום דגל לא יהיה גדול או יונף גבוה יותר מדגל המדינה; ועוד.
על מי שמפר את ההוראות האלו יוטל קנס של 50 לירות.
יום העצמאות מגיע ואיתו שלל אפשרויות כחול-לבן לחגוג את יום ההולדת של המדינה. יום העצמאות הוא חג של חופש. והרגולציה הממשלתית סביבנו מסדירה איך הוא יראה.
ולתפארת מדינת ישראל!
הפוסט נכתב יחד עם גל וינרבה.
הרגולטור - גיא מור 