סכנות במדרון החלקלק

נסו להיזכר בדיון או בויכוח האחרון שניהלתם על נושא שנוי במחלוקת. זה יכול להיות זכויות של זוגות חד מיניים, מערכת החינוך, הזכות לשאת נשק, מערכת המשפט, ארגוני עובדים או איפה נגמרת הזכות להפגין. אתם מציגים את הטיעונים שלכם שמבוססים על היגיון, נתונים ודוגמאות.

האדם שאיתו אתם מתדיינים עונה משהו כזה:

"אם נאפשר את מה שאתם מציעים, אז מה הלאה?
[דוגמה מהתחום של השיחה:
–אם נתיר לזוגות חד מיניים להתחתן, בהמשך החוק יאפשר לאנשים להתחתן עם חיות ועם חפצים דוממים;
– אם נוסיף רכיב שכר חדש לשכר מורים, בהמשך כל המורים יועסקו בחוזים אישיים;-
– אם נקל את הקריטריונים לקבל רישיון לנשק אז בהמשך כל אחד יוכל לשאת נשק בלי הגבלה כולל עבריינים ואנשים לא יציבים נפשית;
– אם נגביל את ארגוני העובדים, אז בהמשך יאסרו לחלוטין על ארגוני עובדים ויבטלו את דיני העבודה.]
אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות. חייבים לעצור את זה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי."

אלו דוגמאות לטיעון מדרון חלקלק (Slippery Slope), כשל נפוץ שבו טוענים שצעד קטן בכיוון מסוים יוביל בהכרח לתוצאת-קצה הרת אסון. טיעוני מדרון חלקלק משמשים לעתים קרובות כדי להפחיד אנשים ולסגור דיונים. הם פונים לרגש ולא לתבונה, והם מתעלמים מהמורכבות והניואנסים של המציאות. הם גם מתעלמים מאי וודאות, טיעוני מדרון חלקלק מתקיימים במציאות פשוטה.

טיעוני מדרון חלקלק לא רק מבוססים על כשל שיוצר ויכוחים, הם יכולים גם להוביל למדיניות שגויה. בואו ננסה לראות למה טיעוני מדרון חלקלק הם פגומים, איך הם פוגעים באופן שיטתי בקביעת מדיניות וכיצד אנחנו יכולים להימנע מהם.

למה טיעוני מדרון חלקלק פגומים?

בטיעון מדרון חלקלק אנחנו לוקחים צעד או הצעה פרקטית, שאין לנו טענה מספיק חזקה נגדה, ואז אנחנו קובעים שהצעד הזה בהכרח יוביל למשהו נוראי – שאותו קל לתקוף. במקרה טוב זה קיצור דרך במקום להתמודד עם הטענה שהוצגה לנו. במקרה הרע, זו התעלמות מכך שאולי ההצעה שלפנינו לא כל כך גרועה (ואפילו טובה).

טיעוני מדרון חלקלק פגומים מכמה סיבות:

הם מניחים שאין דרך ביניים או אפשרויות חלופיות

טיעוני מדרון חלקלק מציגים דילמה שקרית, שבה יש רק שתי אפשרויות קיצוניות: או לקבל את הצעד הראשוני (ואז תהיה קטסטרופה) או לדחות אותו לחלוטין. הם מתעלמים מהאפשרות של מתינות, פשרה או אפשרויות שונות.
מאחר שהנושאים בישראל הם נפיצים, אביא דוגמאות מארצות הברית, שכולנו מכירים.

נתחיל עם טיעוני ימין. איסור על מכירת M-16 אין פירושו איסור על כל כלי הנשק; לגליזציה של הפלות אין פירושה לגליזציה של רצח תינוקות; הכרה בנישואי הומוסקסואלים אין פירושו הכרה בפוליגמיה ובנישואין עם בעלי חיים.

זה נכון גם לגבי טיעונים של השמאל בארצות הברית: הגבלה של הזכות להפלות לא תביא אוטומטית לכך שהממשלה תקבל שליטה מלאה על הגוף של נשים; הימנעות מקביעת רגולציה סביבתית מירבית לא בהכרח תוביל לאסון סביבתי שישמיד את האנושות; והגדלת התקציב של הצבא אין פירושה שיהיו בעולם יותר מלחמות וסכסוכים.

והדוגמה הישראלית האהובה עלי: חזירי בר. המקומון "חי פה" פרסם לפני ארבע שנים ידיעה על כך שבגלל שביום כיפור לא נסעו מכוניות, חזירי בר הסתובבות ברחובות העיר. המקומון הגדיר את התופעה הזו "מדרון חלקלק", כאילו שאם ביום כיפור אחד נכנסו לשכונה כמה חזירי בר – הרע מכל חייב להתרחש (מה בדיוק התרחיש בקצה המדרון? אפוקליפסת חזירי בר?).

הבעיה היא בקשר האוטומטי שהטיעון עושה בין צעד קונקרטי (לפעמים ממש מתון ומינימלי) לבין תוצאה קיצונית ומפחידה. וזה גם סוד הקסם של הטיעון – פחד. יש פה עניין של "זריזות ידיים". כמו קוסם מיומן הטיעון גורם לנו להפסיק לחשוב על ההצעה שעל השולחן, ובמקום להתחיל לפחד ממשהו אחר, שאף אחד לא הציע (וכנראה גם לא תומך בו).

הם מסתמכים על ספקולציות ולא על ראיות

טיעוני מדרון חלקלק יוצרים תחזיות לגבי העתיד שלא נתמכות בעובדות או בהיגיון. הם מניחים שדבר אחד יגרום לדבר אחר, מבלי להראות שום מנגנון סיבתי או הוכחה אמפירית לזה. מאחר שמדובר בטיעון דרמטי ומרחיק לכת, הוא מצריך ביסוס משמעותי. אבל אין כזה.
טיעוני מדרון חלקלק גם מתעלמים מהגורמים שיכולים למנוע או להפוך את ההשלכות לכאורה, כגון חוקים, נורמות, מוסדות או דעת קהל. לדוגמה, איסור על  M-16 לא יוביל אוטומטית לאיסור על כל הרובים כי יש הגנות חוקתיות, בלמים ואיזונים פוליטיים, ארגונים חזקים בתחום וגם התנגדות ציבורית שיכולה להגביל מהלך כזה. מי שטעון טיעון של מדרון חלקלק לא משרטט איך בדיוק המדרון הזה נראה.

הם מבלבלים בין אפשרות להסתברות

טיעוני מדרון חלקלק מרמזים שהתרחיש הגרוע ביותר הוא בלתי נמנע או סביר ביותר, מבלי לספק כל אומדן הסתברות או הערכת סיכונים. זה שמשהו אפשרי לא אומר שיש הסתברות משמעותית שהוא יקרה. יש אפשרות תיאורטית שאם ארוץ לבחירות אני אנצח, אבל זה מאוד מאוד לא סביר. יש גם אפשרות לזכות בלוטו. זו אפשרות אמיתית. אבל סטטיסטית הסיכוי מאוד נמוך.

מי שמשתמש בטיעון הזה נוטה להגזים בנזקים הפוטנציאליים של תרחיש הקצה ובמקביל להתעלם מהיתרונות הפוטנציאליים של הצעד הראשוני. הם גם מתעלמים מהעלויות והיתרונות של האפשרות האלטרנטיבית של לא לעשות כלום או לשמור על הסטטוס קוו. לדוגמה, לגליזציה של הפלות עשויה (תיאורטית) להוביל ללגליזציה של רצח תינוקות, אבל עד כמה סביר שזה יקרה? מהם היתרונות בלגליזציה של הפלות לבריאות האישה ולזכויותיה? מהן העלויות של הפללת הפלות למען בטיחותן וכבודן של נשים?
אלו שאלות רציניות ודיון ששווה לנהל. אבל טיעון "מדרון חלקלק" פשוט משתיק את הדיון הזה.

איך טיעוני מדרון חלקלק יכולים להזיק לקביעת מדיניות?

כולנו נתקלנו בטיעונים כאלו בשיחות סלון או בבית קפה. הבעיה הקשה היא כשמעלים טיעון חלקלק סביב שולחן קבלת ההחלטות. טיעוני מדרון חלקלק מסוגלים לפגום בקביעת מדיניות בכמה דרכים:

הם מונעים דיון והתלבטויות רציונליות

כמו שראינו, טיעוני מדרון חלקלק פונים לפחד ולרגש ולא להיגיון ולראיות. הם מונעים מאנשים לעסוק בדיאלוג בונה ולהקשיב לנקודות מבט שונות. בגלל שטיעוני מדרון חלקלק מבוססים על תרחישי קצה מפחידים, הם מקטבים אנשים למחנות מנוגדים ויוצרים עוינות וחוסר אמון. הם גם חונקים חדשנות ויצירתיות על ידי דחיית רעיונות ואפשרויות חדשות.

הם חוסמים חשיבה של פתרון בעיות ומעכבים קבלת החלטות

טיעוני מדרון חלקלק חוסמים את תהליך הזיהוי, הניתוח והפתרון של בעיות. במקום לבחון כמה אפשרויות באופן רציני, כל אפשריות "מוחלפת" בגרסה הקיצונית וההרסנית ביותר שלה. ואז אנחנו לא מדברים על הדברים האמיתיים אלא על הצל המפחיד שלהם.
כך הם מונעים מאנשים לחקור את הסיבות וההשלכות של חלופות למדיניות, לשקול את היתרונות והחסרונות של כל פתרון, ולבחור את דרך הפעולה הטובה ביותר בהתבסס על עובדות וערכים.

הם לוקחים את הרגולציה לקיצון ויוצרים עודף או תת רגולציה

טיעוני מדרון חלקלק יכולים להוביל לרגולציה עודפת או לתת-רגולציה של נושאים מסוימים, תלוי בצד שמשתמש בטיעון המדרון החלקלק.

בתחום עודף הרגולציה אפשר לתת דוגמה של שימוש בסמים קלים: "אם נאפשר לאנשים לעשן מריחואנה, הם יתמכרו לסמים קשים יותר כמו קוקאין והרואין. בנוסף, הם יפסיקו לעבוד, יתדרדרו לפשעי רכוש ואלימות, ומשפחות יתפרקו. לכן חייבים לאסור שימוש במריחואנה."
(זה עובד נהדר בעוד המון תחומים – מבטיחות בדרכים ועד צנזורה על האינטרנט)

הטיעון גם יכול להביא לתת רגולציה: "אם נטיל רגולציה על ה[בנקים / תעשייה / יבואנים / יצואנים] בעניין הזה, בהמשך זה יגרום לפגיעה קשה במשק, יביא לפיטורין, לאובדן הכנסות ממיסים ולמיתון כלכלי. לכן אסור לקבוע את התיקון המוצע."

מאוד מפתה וקל להשתמש בטיעון הזה, אבל כשבוחנים אותו על דוגמה ספציפית רואים שהוא פשוט תוצר של עצלנות ולכן הוא מביא למסקנות שגויות וקיצוניות.

איך להימנע מהמדרון החלקלק?

בגלל שמדובר בטיעון מאוד צבעוני ורגשי, כדי להימנע מהמדרון החלקלק אנחנו צריכים לחשוב על מדיניות באופן ביקורתי ויצירתי יותר. הנה כמה טיפים כיצד לעשות זאת:

התמקדו בהשלכות בפועל של החלופות שלפניכם ולא בתרחישים היפותטיים שעלולים לקרות או לא.

הצעד הראשון הוא להגדיר בבירור מה השאלה שעל הפרק ומה החלופות הריאליות. לא פנטזיות בשמיים, חלופות אמיתיות שמציעים לאמץ ושאפשר ליישם היום.

נשתמש בראיות ובהיגיון כדי להעריך את ההשפעות הישירות והעקיפות של כל חלופת מדיניות, על הבעיה ועל נושאים אחרים. חשוב לא להתעלם מהשפעות לטווח הארוך ומהשפעות עקיפות – כדי לבחון ברצינות האם החלופה עלולה להוביל לתוצאות בעייתיות בהמשך. אבל ככל שהשפעות הן עקיפות יותר או לטווח ארוך יותר, כך אנחנו צריכים להיות צנועים וזהירים יותר במסקנות שלנו.

להכיר בחוסר הוודאות והמורכבות של המציאות ובאפשרות לשינוי והתאמה

נכיר בכך שהעתיד לא קבוע מראש ולא וודאי, אלא דינמי ותלוי בהרבה מאוד גורמים. ולכן המסקנות לא צריכות להיות דטרמיניסטיות (א' בהכרח יוביל ל-ב'). החלק הקשה הוא להיות פתוחים למידע ורעיונות חדשים שיכולים לערער או לעדכן את ההנחות והאמונות שלנו. כדי להימנע מטעויות או מהטעיות צריך לשמור על גמישות מחשבתית ונכונות לשנות את דעתנו.

לחפש מתינות, פשרה ושונות; במקום קיצוניות, אבסולוטיזם ואחידות

לעיתים קרובות טיעוני מדרון חלקלק מנסים להפחיד אותנו מתוצאה מסוימת או ממישהו אחר. אפשר לנטרל את המניפולציה באמצעות הכרה של קבוצות אחרות ושונות – ארגונית, אידיאולוגית וחברתית. כדאי לחפש הסכמות משותפות ויתרונות הדדיים. זו גישה שעובדת טוב עם חלופות מוחשיות, כי הן יכולות להיות פרגמטיות (להבדיל מתרחישי הקיצון המפחידים). נסו למצוא פתרונות ששני הצדדים יכולים להסכים להם.

סיכום: המדרון החלקלק של המדרון החלקלק

טיעוני מדרון חלקלק הם כשל במקרה הטוב ומניפולציה מכוונת במקרה הרע. בעשורים האחרונות הם הפכו ממש נפוצים (סוג של רעיון זומבי). אפשר לטעון שיש מדרון חלקלק בשימוש בטענת המדרון החלקלק.

יש תהליכים הדרגתיים ויכולה להיות דינמיקה לכיוון מסוים. אבל טיעון המדרון החלקלק הרבה יותר חריף. במציאות, צעד קטן בכיוון מסוים לא יוביל בהכרח לתוצאה הרת אסון. אבל באמצעות פחד הטיעון מצליח לא פעם לחסום דיון אינטיליגנטי.

טיעוני מדרון חלקלק פוגעים בקביעת מדיניות כי הם מונעים דיון רציונלי, מקשים לפתור בעיות ולוקחים את המדינות או הרגולציה אל הקצה – ובכך גורמים לאימוץ של עודף רגולציה או תת רגולציה.

אם נהיה מודעים לטיעון ולתכסיס שלו, נוכל להתגבר עליו ולנהל דיונים מושכלים יותר. גם אם אנחנו לא תומכים בהצעה מסוימת, צעד אחד בכיוון מסויים לא בהכרח יוביל לתרחיש האימים.