דמיינו שאתם רגולטורים במשרד ממשלתי שעוסק בשמירה על בריאות הציבור. אתם קובעים הוראה חדשה שמחייבת עסקים קטנים לבצע בדיקות בטיחות יומיות, למרות שחלק מהאנשים טוענים שהדרישה הזו לא נחוצה ומאוד יקרה.

מתעוררת התנגדות גדולה מצד בעלי העסקים והנושא מגיע לבית המשפט – כי העסקים טוענים שלפי החוק בכלל אין לכם סמכות לדרוש מהם לבצע את בדיקת הבטיחות. השופטים, מתוך כבוד לדעתכם המקצועית, מחליטים שלא להתערב בהחלטה שלכם.

פסק דין Chevron

במשך שנים רבות זו הייתה המציאות בארצות הברית הודות להחלטה תקדימית מ-1984, שידועה כ"הלכת Chevron". באותו פסק דין בית המשפט העליון קבע שכאשר החוק לא ברור, יש לאפשר לרגולטורים הממשלתיים להשלים את הפרטים ולפרש את החוק, על סמך המומחיות של אותם רגולטורים. במילים אחרות, אם יש חוק שלא מפרט במדויק איך יש ליישמו, בית המשפט יתן משקל רב לדעתם של הרגולטורים הממשלתיים ויעדיף שלא להתערב.

ההחלטה הזו העניקה הרבה מאוד כוח לרגולטורים – גם ביססה את הלגיטימציה שלהם לפרש את החקיקה של הקונגרס, וגם החלישה את הביקורת והפיקוח השיפוטי עליהם. כמובן שפסיקה כזו הקלה על הרגולטורים לפעול ולפתח את הרגולציה גם כשלשון החוק לא הייתה חד משמעית לטובתם. פסק דין Chevron הוא החלטה עם משמעות רוחב עצומה בארה"ב. מדובר באחד מפסקי הדין המצוטטים ביותר – כי כמעט בכל פעם שמישהו מנסה לתקוף החלטה של רגולטור, יש לפסק הדין חשיבות. יותר מ-70 פסקי דין אחרים של בית המשפט העליון מבוססים עליו, וגם כ-17,000 החלטות של בתי משפט אחרים בארה"ב.

ביטול הלכת Chevron

אבל ביום שישי האחרון, בית המשפט העליון של ארצות הברית הפך את ההחלטה הזו והכניס את העולם הרגולטורי לעידן חדש. בפסק דין Loper, בית המשפט ביטל את פסיקת Chevron, שהייתה בתוקף 40 שנה ושימשה את הממשל הפדרלי לקידום רגולציות בתחומים רבים כמו איכות הסביבה, בריאות הציבור, בטיחות בעבודה והגנת הצרכן.

נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס (שמרן, מונה ע"י בוש הבן), כתב בהחלטתו שהשופטים חייבים להפעיל שיקול דעת עצמאי בבחינה של החלטות רגולטוריות. המשמעות היא שמעכשיו השופטים יקבעו האם סוכנויות פדרליות פועלות במסגרת הסמכויות שלהן, ולא יסתמכו על הפרשנות של הרגולטורים עצמם. שופטת העליון אלנה קגן (ליברלית, מונתה ע"י אובמה), הייתה בדעת מיעוט והביעה דאגה רבה מההחלטה. לטענתה, ההחלטה החדשה מצמצמת את סמכויות הרגולטורים הפדרליים ומעבירה את הסמכויות לשופטים, שאינם מומחים בתחומים אלו. קגן כתבה שהפסיקה החדשה היא "דוגמה נוספת לנחישות של בית המשפט לצמצם את הסמכויות של הרגולטורים".

תגובות וביקורות

לכאורה מדובר בהחלטה בעניין טכני: כשרגולטור מפרש את החוק שלו – האם בית המשפט ייתן עדיפות לפרשנות של הרגולטור או לא? בפועל, זו שאלה מהותית שהמון קביעות רגולטוריות מבוססות עליה. עם פרסום פסק הדין לכולם בארה"ב היה מה לומר עליו. נציגים של עסקים וגורמים שמרניים בירכו על ההחלטה, בטענה שהיא תשמור על האינטרסים הכלכליים ותצמצם את העומס הרגולטורי. ביל ברייט, דייג מניו ג'רזי שהיה אחד התובעים, אמר שההחלטה תעזור לדייגים להתפרנס.

לעומת זאת, תגובת הבית הלבן הייתה שונה מאוד. דוברת הבית הלבן כינתה את ההחלטה "החלטה מדאיגה נוספת שמחזירה את אותנו אחורה." זה לא מפתיע שהבית הלבן, שעומד בראש הרשות המבצעת (בה עובדים הרגולטורים) מבקר את ההחלטה. בין היתר נאמר שקבוצות אינטרס כל הזמן מנסות להגביל את הרגולטורים, וזה רק קרב אחד במערכה מקיפה יותר. גם ארגונים בתחום הסביבה, הבריאות, זכויות האזרח וארגוני עובדים ביקרו את פסק הדין וקראו להשאיר בתוקף את הלכת Chevron. כמובן שגורמים רפובליקנים תומכים בהחלטה וגורמים דמוקרטיים ביקרו אותה. מה שמעניין זה שניתן לראות בהחלטה ביטוי של אקטיביזם שיפוטי – בית המשפט לוקח לעצמו יותר סמכות, על חשבון הרשות המבצעת (הרגולטור).

מה המשמעות עבור העתיד?

ביטול פסיקת Chevron מסמן שינוי עמוק בשיטת הרגולציה הפדרלית. מעתה, שופטים יפעילו יותר שיקול דעת בבחינה של החלטות רגולטוריות. בחלק מהמקרים הביקורת הזו מאוד חשובה, כי יש סוכנויות רגולטוריות בארה"ב שמפרשות את החקיקה שלהן באופן רחב מאוד (ולדעת רבים – רחב מידי).

הדינמיקה תשתנה

מאחר שכולם יודעים שהכלל השתנה, זה כנראה יוביל לעלייה במספר העתירות נגד רגולטורים פדרליים. בנוסף, אפשר להעריך שבגלל שבית המשפט כבר לא מקדש את הפרשנות של הרגולטורים, הרגולטורים מצידם ישקלו (ואולי גם יחששו) יותר בזהירות האם לקבוע הוראות חדשות או לפרש את החוק, כי הם יודעים שמעמדם נחלש. זה אומר שאולי מהירות התגובה לסיכונים חדשים תפגע. אני מעריך שזה יהיה בולט בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ואקלים – שבהם הרגולטורים ירצו לטפל בסיכונים חדשים יחסית, והחקיקה הקיימת לא מתייחסת לאותם נושאים באופן מפורש. זה כמובן יכול להתעורר בכל נושא, אם החקיקה לא ברורה לחלוטין לגבי הסמכות של הרגולטור לפעול.

מה זה יעשה לחברות במשק האמריקאי? כנראה שהן יעזו יותר לבצע פעילות שהן חושבות שאין לרגולטור סמכות לפקח עליהן – נניח בכלי AI שיאספו מידע על משתמשים באינטרנט. זה אומר שאולי נראה התנהגות יותר אגרסיבית של חברות גדולות (זה יכול להיות תעשיות מסורתיות כמו אנרגיה או חברות טכנולוגיה).

שינוי נוסף הוא בדינמיקה בין שלוש הרשויות. לפי הלכת Chevron, אם החוק לא מספיק ברור – לרגולטור יש מעמד עדיף כפרשן. במישור המוסדי: אם הרשות המחוקקת (הקונגרס) לא הגדירה את הסמכויות באופן מספיק ברור, הרשות המבצעת (הרגולטור) תפרש את זה. אבל פסק הדין החדש משנה את התמונה וקובע שאם הרשות המחוקקת לא הגדירה את הסמכויות באופן מספיק ברור, הרשות השופטת היא שתפרש את זה. יכולות להיות להחלטה השלכות מעשיות, למשל, שמעכשיו הקונגרס יגדיר באופן יותר ברור את הסמכויות של הרגולטורים, או יתנסח בלשון רחבה כדי לא לקחת סיכון של פרשנות מצמצמת, או יקבע בתוך החוק שהרגולטור מוסמך לפרש אותו ושיש עדיפות לפרשנות של הרגולטור.

הרגולציה תשתנה

ההחלטה בפרשת Loper מאוד משמעותית בעולמם של הרגולטורים והמשפטנים. היא תשנה את האופן שבו החוק יפורש, את הדינמיקה בין רגולטורים למפוקחים ואת יחסי הכוחות בין הרשויות בארה"ב. זה אתגר חדש עבור הרגולטורים הפדרליים, שיצטרכו להתמודד עם בחינה שיפוטית קפדנית יותר של החלטותיהם. השינוי יצריך התארגנות מחודשת ואסטרטגיות חדשות מצד הרגולטורים.

לפסק הדין גם יהיו השלכות עקיפות – על הרגולציה עצמה. מאחר שתהיה יותר ביקורת שיפוטית, יותר החלטות רגולטוריות יפסלו. המשמעות היא שלרגולטורים יהיה יותר קשה לקבוע כללים ויותר קשה להגן עליהם בבתי המשפט. זה כולל גם רגולציה חדשה אבל גם רגולציה קיימת. לדעתי בתוך שנה-שנתיים הציבור ירגיש את השפעת ההחלטה בפועל – דרך רגולציה חדשה שלא יצליחו לקדם או רגולציה קיימת שתבוטל או תחול באופן מצומצם יותר.