האם אימון בינה מלאכותית פוגע בזכויות יוצרים? המו"לים והסופרים בצרפת תובעים את מטא

קבוצות מו"לים וסופרים בצרפת הגישו תביעה תקדימית נגד חברת מטא, בטענה שהשתמשה ללא אישור ביצירותיהם המוגנות בזכויות יוצרים לצורך אימון בינה מלאכותית. התובעים טוענים שמדובר בפעולה אסורה ו"טפילית" וקוראים ליוצרים נוספים להצטרף למאבק.

התביעה הוגשה לבית המשפט השיפוטי של פריז על ידי שלושה גופים מרכזיים: החברה לסופרים ומכתבים (SGDL); האיגוד הלאומי של מחברים ומלחינים (SNAC) והאיגוד הלאומי של מו"לים (SNE). בהצהרתם נכתב:

"הגופים מגישים תביעה משפטית נגד מטא בפני הלשכה השלישית של בית המשפט השיפוטי של פריז, בגין השימוש הנרחב ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא אישור מהיוצרים והמו"לים, לצורך אימון מודל הבינה המלאכותית הגנרטיבי שלה."

המהלך הזה מתרחש על רקע רגולציה גוברת באירופה סביב בינה מלאכותית. חוק ה-AI של האיחוד האירופי מחייב חברות לפרסם מידע על המקורות ששימשו לאימון מודלי בינה מלאכותית גנרטיבית, ולוודא שהן מכבדות זכויות יוצרים.

מה דורשים התובעים?

התובעים מציבים שתי דרישות מרכזיות: כיבוד מלא של חוקי זכויות היוצרים (כולל שקיפות מלאה על מקורות הדאטה של המודלים);  ומחיקה של כל מאגרי המידע והמודלים שאומנו על יצירות ללא רשות.
פרנסואה פיירוני, נשיא ארגון ה-SNAC אמר (תרגום חופשי):

"המטרה של התביעה התקדימית הזו היא לסלול את הדרך לפעולות דומות בעתיד על מנת להגן על יוצרים מפני הסכנות של הבינה המלאכותית – ששודדת את יצירותיהם ואת המורשת התרבותית שלהם לצורכי אימון, ואף מייצרת 'ספרים מזויפים' שמתחרים בספריהם האותנטיים של מחברים אמיתיים."

מה המשמעות של התביעה?

למיטב ידיעתי מדובר בתביעה הראשונה בצרפת נגד חברת טכנולוגיה בגין שימוש לא מורשה ביצירות ספרותיות לאימון בינה מלאכותית. עם זאת ברחבי העולם יש תביעות דומות רבות שמתנהלות.

ולכן למרות שהתביעה הזו חשובה, מדובר רק בדוגמה מייצגת. כל אחת מהתביעות האלו עשויה להשפיע על כל חברות הבינה המלאכותית, ולהכריע איך יאומנו מודלים של AI וכיצד עולם היצירה וההוצאה לאור יתמודד עם האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בשנים הקרובות.

מעניין לראות איך תביעות מסוג זה מתקשרות לשאלת ההתערבות הרגולטורית בתחום החדשנות. ניתחתי סוגיות משיקות  דומות בפוסט "כשכבשים ממרכז אסיה פוגשות טכנולוגיה מהעתיד", שבו בחנתי איך ממשלות לא עומדות בקצב החדשנות בהקשר.

המאבק הזה מזכיר ויכוחים דומים בתחומים אחרים, בהם רגולציה מנסה להדביק את הקצב של חדשנות טכנולוגית ואת הבעיות והמתחים שמתעוררים. נראה שהתביעה הזו היא רק ההתחלה, והדיון המשפטי והרגולטורי בתחום ימשיך להתפתח.

ומה בישראל?

לפני שנתיים (בתחילת 2023) פורסמה חוות דעת של הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים בישראל בדיוק על הסוגיה הזו: האם ניתן להשתמש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית. לפי חוות הדעת, ככלל, שימוש זה אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים, שכן הוא נכלל תחת ההסדרים המותרים בדין, ובפרט במסגרת שימוש הוגן בהתאם לחוק זכויות יוצרים. חוות הדעת כוללת סייגים. למשל, במקרים בהם מאגרי הלמידה מורכבים מיצירות של מספר מצומצם של יוצרים, או כאשר תוצרי המערכת מתחרים ישירות ביצירותיהם בשוק.

בשורה התחתונה – חוות הדעת מאפשרת אימון של מודלים של בינה מלאכותית באמצעות יצירות מוגנות בזכויות יוצרים. בכך היא מכוונת להסיר חסמים משפטיים, לעודד פיתוח של בינה מלאכותית בישראל ולחזק את התחרותיות של התעשייה הישראלית בתחום. חשוב לציין שיש לחוות הדעת מעמד משמעותי אבל לא מדובר בחוק או בפסק דין.