רכב אוטונומי? אנחנו כבר בעידן של מוניות מעופפות ללא נהג

בזמן שאנחנו תוהים מתי רכב אוטונומי יעלה על הכביש, בסין כבר מתכננים מוניות מעופפות ללא נהג. כן, זה קורה עכשיו. היום סין הפכה למדינה הראשונה בעולם שאישרה הפעלה מסחרית של מוניות מעופפות אוטונומיות.

ניקח אוויר כי יש פה כמה בשורות:
מונית מעופפת.
שהיא גם אוטונומית.
בהפעלה מסחרית.

שתי חברות – EHang Holdings ו-Hefei Hey Airlines – קיבלו רישיונות מהמנהל הכללי לתעופה אזרחית בסין (CAAC) להפעלת רחפנים לנוסעים, שישמשו לסיורים עירוניים ושירותי תחבורה נוספים.

המונית המעופפת של EHang, מדגם EH216-S, היא חלוצה בתחום ה-eVTOL (כלי טיס חשמליים ממריאים ונוחתים אנכית). מדובר בכלי טיס דו-מושבי, חשמלי לחלוטין וללא טייס, שמסוגל להגיע למהירות של 100 קמ"ש ולגובה של 3,000 מטרים. היא תוכננה לטיולים אוויריים, הסעות לשדות תעופה ותחבורה בין איים. למעשה, זה לא רק רעיון – היא כבר עברה יותר מ-60,000 טיסות מבחן.

סין הרבה יותר מתקדמת

כבר בשנה שעברה (2024), סין עשתה צעד משמעותי כשהפכה למדינה הראשונה שהעניקה אישור ייצור סדרתי למוניות מעופפות. המהלך איפשר ל-EHang להתחיל בייצור המוני של דגם ה-EH216-S, לאחר שקיבלה את תעודת הייצור הראשונה בעולם עבור כלי טיס אוטונומי (למרות שהיה ברור שמחכים לאישור להפעיל את המוניות המעופפות).

המשמעות היא שלא רק שהטכנולוגיה קיימת, אלא שסין גם מאפשרת לה לפעול באופן מסחרי. תהליך האישור כלל עמידה בתקני בטיחות מחמירים, והדגם הוכח כבטוח לאחר סדרה של עשרות אלפי טיסות מבחן.

גם אם הדיווחים עוברים "טיפול קוסמטי" כדי להציג את סין באור חיובי, עדיין מדובר בצעדים משמעותיים ומהירים בהשוואה למערב.

כלכלה בגובה נמוך – לא רק מוניות 

הממשלה הסינית רואה ב”כלכלה בגובה נמוך” (טיסות בגובה של עשרות מטרים) מנוע צמיחה כלכלי, ומקדמת אותה כעת בצעדי ענק. בין הפרויקטים בתחום: מוניות מעופפות, רחפני משלוחים ומכוניות מעופפות. למעשה, שוק הכלכלה הזו צפוי להגיע לשווי של 2.5 טריליון יואן עד שנת 2035.

התכנית הזו יכולה להתרחש רק אם הרגולציה תאפשר אותה. המובן מאליו הוא שיוסרו האיסורים ויתקבלו כל האישורים.

אבל יש עוד פן. זה לא חוכמה לאשר משהו מסוכן, רק כדי שיהיה אסון. צריך לייצר רגולציה שתצמצם את הסיכונים בכדי שיהיה אמון בטכנולוגיה ובמודלים העסקיים. גם מעט מידי רגולציה זה לא מתכון להצלחה.

רגולציה חדשנית או שמרנות רגולטורית?

אפשר רק לדמיין איך רגולטורים במערב יגיבו לחדשות כאלו. בעוד בסין מרימים את הראש לשמיים, במקומות אחרים בעולם עדיין מתלבטים האם לאפשר נסיעות ברכב אוטונומי בכביש. זה בדיוק השוני בתפיסות הרגולטוריות: מצד אחד, חדשנות פורצת דרך עם נטילת סיכונים (בתקווה – מחושבים); מצד שני, גישה שמרנית שמעדיפה לצמצם סיכונים ולהתקדם לאט.

לפני שש שנים הזכרתי באופן אגבי שאנחנו צריכים לחלום בגדול, למשל על טכנולוגיות כמו מכוניות מעופפות. באותו פוסט ביקרתי את שנאת הסיכון של ה-FAA, רגולטור התעופה האמריקאי. והיום זה באמת מתחיל לקרות – בסין. 

לצערי, קצת התרגלנו שחדשנות מתקדמת לאט תחת מגבלות רגולטוריות מחמירות. אבל סין מציגה דגם אחר: התקדמות מהירה שמגובה ברגולציה מותאמת. ייתכן שההתקדמות של סין תפעיל לחץ על יתר המדינות ושבזכותה נראה בעתיד יותר מדינות נוטות לגישה הזו, במיוחד כשמדובר בטכנולוגיות עם פוטנציאל כלכלי עצום.

לאזן בין סיכון לחדשנות

הסיפור הזה מדגיש עקרון חשוב ברגולציה: ניהול סיכונים חכם הוא לא רק מניעה, אלא גם עידוד חדשנות. סין מראה איך רגולציה גמישה יכולה לייצר שוק חדש ולפתח את הכלכלה, במקום לחשוש מכל סיכון ולבלום את הפיתוח.

אז בפעם הבאה שתראו חדשות על טכנולוגיה חדשנית שעוד לא הגיעה לישראל, זכרו שלא תמיד הבעיה היא טכנולוגית או עסקית – לפעמים זו פשוט הרגולציה.