טרולי בחינם הוא טרולי יקר

האיחוד האירופי דן עכשיו בהצעת חוק חדשה – לחייב את כל חברות התעופה לאפשר לנוסעים לקחת איתם טרולי בלי תוספת תשלום. ההצעה תחול גם על טיסות לואו־קוסט.

על הנייר זה נשמע מעולה – סוף סוף לא נופתע בקופה ולא נצטרך לשלם על זה.

האם זו רגולציה מועילה או שהיא תגרום בעיקר להשלכות בעייתיות?

מה ההצעה?

הצעת החוק, שאושרה לפני שבוע בוועדת התחבורה של הפרלמנט האירופי, קובעת שטרולי ותיק אישי יהפכו לחלק בלתי נפרד מכרטיס הבסיס. בלי תוספות, בלי אותיות קטנות. טרולי בחינם יהיה במשקל של עד 7 ק"ג, במידות עד 100 ס"מ. ההצעה כוללת רכיבים נוספים שלא אעסוק בהם בפוסט הזה.

ההצעה נשענת גם על פסיקה של בית משפט אירופי, שקובעת שתיק אישי הוא חלק "נדרש" מהשירות. כלומר – יש פה בסיס משפטי שיכול לעזור לחוק להתקדם.

ההצעה עדיין לא אושרה סופית, והיא במשא ומתן בין המדינות החברות.

שיקולים כלכליים: מי באמת משלם?

המודל של לואו־קוסט מבוסס על עיקרון פשוט: מחיר בסיסי נמוך וכל תוספת עולה כסף. כמו קפה בטיסה או בחירת מושב. אם החוק יקבע שהטרולי הוא חלק מכרטיס הבסיס – החברות יעדכנו את מחירי הכרטיסים וכולם ישלמו עליו, גם אם לא ישתמשו.

האגודה הבינלאומית לתעופה (IATA) טוענת הרגולציה הזו תחייב את חברות התעופה "לארוז מחדש" את המוצר – והתוצאה עלולה להיות עליית מחיר כרטיס לכל הנוסעים. חשוב לציין ש-IATA מייצגת חברות תעופה, אך יש לה מוניטין כגוף שבוחן שיקולי מדיניות ציבורית.

לפי סקר של IATA: רק כ-30% מהנוסעים כיום משלמים על טרולי. היתר לא משלמים (כי הם לא צריכים או שהם מעדיפים מחיר נמוך יותר). הרבה אנשים טסים בתוך אירופה לפרקי זמן קצרים של ימים בודדים – והם לא צריכים את הטרולי.

שיקולים מעשיים

לפי חברות התעופה – אין במטוסים מקום למזוודת טרולי לכל נוסע שמעלה אותה איתו. במטוס עם 180 מושבים – יש מקום לכ- 90 מזוודות טרולי. ארגון חברות התעופה האירופאיות (A4E) מזהיר שההצעה תעודד יותר נוסעים להביא מזוודות טרולי – שיגיעו בסוף לבטן המטוס. זה יוביל לאתגרי תפעול כמו זמן בדיקת כבודה בשדות התעופה, עיכובים בהמראה והתגודדות במסדרון במטוס. 

התוצאה? עיכובים, תסכולים ואולי עוד עלויות עבור שדות התעופה (רוצים לנחש אל מי העלויות האלו יתגלגלו?).

שיקולים צרכניים

האיחוד האירופי רוצה לקדם עיקרון חשוב: שקיפות. אתם לא רוצים לגלות בשדה התעופה שצריך לשלם עוד 40 אירו על הטרולי. וגם לא בסוף תהליך ההזמנה.

האם הדרך לשקיפות היא לחייב את כולם? 72% מהנוסעים מעדיפים לבחור בדיוק את הרכיבים והשירותים שהם צריכים. החוק הזה יחייב את כולם לצרוך את אותו "סל שירותים" בסיסי – גם אם הם בכלל טסים עם תיק גב בלבד.

החוק לא יחייב רק את חברות התעופה, הוא גם יחייב ויגביל את הצרכנים.

ניתוח ביקורתי

הכוונה של המחוקקים האירופים ברורה: לשפר את חוויית הצרכן ולמנוע עמלות נסתרות.

אבל אם הבעיה היא חוסר שקיפות במחירים – הפתרון לא חייב להיות כפיית שירותים בחינם. למעשה – כמעט בטוח שזה פתרון שגוי. כי הוא לא קשור לבעיה.

יש פה בלבול בין הבעיה לבין הכלי הרגולטורי.
אם הבעיה היא של שקיפות – צריך פתרונות שישפרו את השקיפות.

למשל, למה לא לדרוש מחברות התעופה להציג בבירור את מחיר הטרולי בעת רכישת הכרטיס?
למה לא לחייב גילוי מלא מראש בעת חיפוש הטיסות, או לאמץ פורמט אחיד שמפרט מה כלול במחיר?
אלה פתרונות ממוקדים, שמטפלים בבעיה עצמה. 

לעומת זאת, חיוב גורף לכלול טרולי בכרטיס – לא מטפל בשקיפות, אלא במחיר (ומייקר אותו). זה הופך את כל הנוסעים לצרכני טרולי בעל כורחם, גם אם הם לא צריכים. כך אנחנו מחליפים בעיה צרכנית אחת (שקיפות) בבעיה צרכנית אחרת (כפיית שירותים). וכמו שכתבתי בעבר – חינם הוא דבר מסוכן ולפעמים מאוד יקר. 

כשבוחרים בפתרון שאין לו קשר רציונאלי לבעיה מסתכנים בכך שהבעיה לא תפתר וגם בלייצר בעיות חדשות.

גם אם אנחנו לא מרוצים מהתנהלות חברות התעופה – רגולציה לא צריכה עונש, תפקידה לספק פתרון. ובשביל שזה יקרה – צריך להתאים את הפתרון לבעיה.