מה יקרה אם רגולטור פיננסי ינסה להאיץ את הליכי הרישוי, ובאותו הזמן גם לחזק את הפיקוח?
זה בדיוק מה שעושה רשות הפיקוח הפיננסי הבריטית (FCA).
בתחילת 2025 היא הכריזה על רפורמות מקיפות: לוחות זמנים קצרים יותר לאישורים, מעבר לדיגיטל, והתאמת דרישות רגולטוריות לפי גודל החברה ורמת הסיכון.
לונדון, שרוצה להישאר מרכז פיננסי מוביל אחרי הברקזיט, מאותתת לעולם: "אנחנו מהירים ותחרותיים, אבל לא מוותרים על הגנת הצרכן".
המהלך הזה מעלה שאלה רחבה יותר: האם באמת אפשר לשלב בין רישוי זריז שמושך חברות חדשות, לבין פיקוח הדוק שמונע כשלים וסיכונים מערכתיים?
למה צריך רפורמה?
חברות פיננסיות בבריטניה מתלוננות כבר שנים שהרישוי של ה־FCA איטי ולא צפוי. בקשות לאישורים נתקעות במשך חצי שנה ואף יותר, מה שהותיר סטארט־אפים ומשקיעים מתוסכלים. בזמן הזה, מתחרות באירופה ובארה"ב עקפו את בריטניה בגלל שבאותן מדינות יש הליכי רישוי מהירים יותר.
התוצאה הייתה פגיעה ביוקרה של לונדון כמרכז פיננסי עולמי – בדיוק בנקודה שבה היא מנסה לבדל את עצמה אחרי הברקזיט.
הרפורמה החדשה נועדה לשנות את המשוואה: בקשות מלאות (שהוגשו עם כל המידע) יקבלו תשובה בתוך 4 חודשים; ובקשות חסרות יקבלו תשובה תוך 10 חודשים לכל היותר (ויש עוד מסלולים).
מדובר בקיצור משמעותי לעומת פרק זמן אופייני של 6–12 חודשים כיום (והבעיה שגם פרק הזמן הזה לא מובטח ולא וודאי).
מאחורי המהלך עומדת גם אג’נדה ממשלתית רחבה יותר: להפוך את בריטניה לאטרקטיבית לסטארט־אפים, למשקיעים ולתאגידים פיננסיים בינלאומיים.
אבל כאן מסתתרת הדילמה: האם אפשר לייצר רישוי מהיר בלי שזה יבוא על חשבון איכות הפיקוח וההגנה על הציבור?
דיגיטציה ופרופורציה
הרפורמות של ה־FCA לא מסתפקות רק בהבטחה לקיצור זמנים. כדי לעשות את זה הם משנים את כל שיטת העבודה של הרגולטור, ובעיקר את הדרך שבה חברות מנהלות את תהליך הרישוי.
- פורטלים מקוונים חדשים יאפשרו להגיש בקשות בצורה אינטואיטיבית, עם הנחיות צעד אחר צעד במקום חוברות הדרכה מסורבלות.
- טפסים דינמיים יתאימו את עצמם לסוג החברה ולגודל הפעילות שלה, כך שחברה קטנה לא תצטרך למלא טפסי ענק שנבנו במקור לתאגידים בינלאומיים.
- שירותי סיוע לפני הגשה (pre submission) – ליווי, בדיקה מקדימה וייעוץ עוד לפני ההגשה הרשמית, כדי להפחית את מספר הבקשות החסרות (שגם נתקעות וגם מבזבזות זמן לרגולטור).
- שקיפות מלאה: החברות יוכלו לעקוב אונליין אחר סטטוס הבקשה שלהן, במקום להתנהל חודשים בחוסר ודאות.
במקביל, ה־FCA משנה מהותית את הדרישות והתהליכים על בסיס עיקרון של פרופורציונאליות – התאמה לפי הגודל והחשיבות המערכתית של החברה:
- חברות קטנות בתחום התשלומים וה־e-money יקבלו הקלות משמעותיות: פחות דיווחים, ביקורות פשוטות יותר וטפסים מקוצרים.
- חברות גדולות וחברות עם השפעה קריטית על המערכת הפיננסית יחויבו בהגנות נוספות – בדיקות יומיות של כספי לקוחות, ביקורות חיצוניות שנתיות ודרישות שקיפות מחמירות יותר.
השילוב בין דיגיטציה לפרופורציה לא רק מקצר את לוחות הזמנים של הרגולטור, הוא גם יקל על החברות בתהליך עצמו. יהיה פחות טפסים, פחות בירוקרטיה ויותר ודאות.
ובמישור היותר רך זה אמור גם לשנות את חוויית הרישוי (חוויית המשתמש): ממסלול מתיש, ארוך ומעורפל למסלול ברור, מהיר ומותאם אישית.
התאמה לאסטרטגיה רגולטורית רחבה יותר
הרפורמות ברישוי לא צמחו בחלל ריק. הן חלק מתמונה רחבה יותר שה־FCA מנסה לשרטט: איך רגולטור פיננסי מודרני אמור לפעול (אצלם חלק מהלחץ הוא העידן שאחרי הברקזיט).
בבסיס המהלך עומד ה־Regulatory Initiatives Grid – כלי תכנון ושקיפות שה־FCA ורגולטורים אחרים בבריטניה מפרסמים מדי שנה. ה־Grid מציג את כל היוזמות הרגולטוריות הצפויות, כדי שחברות ידעו מה עומד בפתח ויוכלו להיערך (אגב, גם בישראל יש כלי כזה – רגולטורים צריכים לפרסם "תכנית אסדרה שנתית"). כך החברות מקבלות ודאות לגבי הכיוון, והציבור נחשף לחשיבה של הרגולטור.
יש רגולטורים שחושבים שמדובר בעוד מטלה – להכין עוד רשימה או מסמך. אבל ה-FCA רואים במסמך הזה הזדמנות לעצור ולתכנן את העבודה שלהם קדימה. באמצעות ה-Grid הם יצרו מטרה ברורה ותכנית איך להשיג אותה. כל היוזמות לשינויים רגולטורים מתכתבות עם התכנית הזו.
באמצעות הכנת ה-Grid הם יצרו תמונה שלמה: הרפורמות משתלבות זו בזו. יש צעדים להפחתת עומסים מנהליים ולצידם צעדים להגברת האכיפה וחיזוק החוסן הפיננסי. ככה הם גם פועלים כדי לקצר תהליכים ולהוריד בירוקרטיה; ומצד שני, גם להטיל בדיקות מחמירות יותר על שחקנים גדולים או ענפים בסיכון גבוה.
רפורמות ייחודיות לשוק
אחד המרכיבים המעניינים ברפורמות החדשות הוא המיקוד בענפים ושווקים ייחודיים, שבהם הרישוי מורכב במיוחד. דוגמה בולטת היא שוק הביטוח של לויד'ס. לויד'ס היא לא חברת ביטוח אחת, אלא היא שוק ביטוח – תחשבו על זה כמו מעין בורסה שמחברת בין מי שרוצה לרכוש ביטוח למי שמוכן לבטח אותו. זה מוסד פיננסי בריטי ותיק עם מבנה מורכב שמכיל סוכנים מנהלים, ברוקרים, חברות ביטוח וסינדיקטים.
בגלל המבנה המורכב הזה, תהליך הרישוי בלויד'ס היה ידוע כארוך ומסורבל: כל גורם רגולטורי בחן את הבקשה בנפרד והחברות נאלצו להמתין לתשובות מכל הרגולטורים.
כעת, ה־FCA ובנק אנגליה (BoE) מציעים מודל חדש:
- בחינה מקבילה של בקשות על ידי כל הגורמים הרלוונטיים.
- תיאום בין הרשויות, כך שהחלטה תתקבל מהר יותר ובפחות "כפל עבודה".
- שמירה על סטנדרטים גבוהים של רישוי ואכיפה, אבל בלי עיכובים מיותרים.
כפי שניסח זאת ה־BoE בהודעה רשמית: “מהלך זה יהפוך את תהליך קבלת ההחלטות ליותר מקביל וייקצר את התהליך, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של כניסה.”
עבור שוק לויד'ס מדובר ברפורמה משמעותית: פחות צווארי בקבוק ויותר ודאות עסקית.
עבור הרגולטורים זה מקרה מבחן חשוב: האם אפשר לייצר שיתוף פעולה ותיאום בין רגולטורים שבאמת יצמצם בירוקרטיה ובלי לפגוע בביצועים?
סיכום
הרפורמות החדשות של ה־FCA הן מהלך אמיץ שמנסה להחזיר לבריטניה יתרון תחרותי בעידן שאחרי הברקזיט. ה-FCA מציע שילוב של דיגיטציה, פרופורציה ולוחות זמנים מחייבים, במטרה להפוך את הרישוי ליעיל יותר ולחזק את אמון הציבור.
סוד ההצלחה שלהם הוא להסתכל על התמונה הגדולה. לא מהלכים נפרדים, אלא מדיניות שלמה שרואה גם את הפחתת הנטל על המפוקחים וגם את הבטחת הפיקוח הנאות.
הניסוי הזה הוא מבחן חשוב לכל רגולטור: האם אפשר לאכול את העוגה ולאכול אותה גם במהירות.
הרגולטור - גיא מור 