עדכון רגולציה שבועי 5

1. האיחוד האירופי – תקנים מחייבים יהיו נגישים בחינם הנציבות הציעה להחליף את מסגרת התקינה מ-2012, להרחיב את האפשרות להיעזר בארגוני תקינה, לאפשר ליזום שינויים בתקנים ולהבטיח גישה חופשית לתקנים שמוזכרים בחקיקת האיחוד. הסיבה: תקן שכתב גוף פרטי עשוי להפוך לחובה רגולטורית, אבל הציבור נדרש לשלם כדי לקרוא אותו. בית הדין העליון של האיחוד האירופיהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 5"

חוק ה-AI של אילינוי

בחודש יולי אילינוי העבירה חוק חדש ומקיף לבטיחות בינה מלאכותית – SB 315. מה החוק קובע? החוק חל על מפתחי מודלי AI גדולים – כאלה שהכנסותיהם השנתיות עולות על 500 מיליון דולר ושאימנו את המודלים באמצעות עוצמות מחשוב גבוהות.הוא מחייב אותם לקבוע ולפרסם מסגרת לניהול סיכונים, לזהות ולהעריך סיכונים קטסטרופליים, ולדווח לרשויות בתוך 72 שעותהמשךהמשך לקרוא "חוק ה-AI של אילינוי"

עדכון רגולציה שבועי 2 – 22.9.2026

ממשיך עם הפיילוט. ולאור המשובים שלכם – אני מנסה פורמט קצר ותמציתי.השבוע מצאתי חמישה דברים מעניינים בעולם הרגולציה – והפעם יש הרבה בריטניה, Sandboxes ו-AI. 1. Sandbox הוא לא רק מקום להתנסות רשות המזון הבריטית משתמשת ב-Sandbox שלה למוצרי מזון מתורבתים כדי לעשות משהו מעניין: לא רק לאפשר לחברות להתנסות, אלא ללמוד בעצמה איך נכוןהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה שבועי 2 – 22.9.2026"

אם זה קרה שלוש פעמים – זה כבר לא מזל רע

ביוני 2023 חברת הענק Siemens Energy גילתה בעיה גדולה.לא מחסור קטן בחלקים ולא תקלה שאפשר לסגור שקט. החברה מצאה פגמים משמעותיים בטורבינות הרוח שלה, כולל בעיות בלהבים ובמערכות ההנעה. עלות התיקונים הוערכה ביותר ממיליארד אירו. החברה תיקנה את התחזית השנתית שלה, והמניה צנחה.Siemens Energy היא חברה תעשייתית גדולה, מורכבת, עם הנהלה, דירקטוריון, מערכי בקרה, בקרתהמשךהמשך לקרוא "אם זה קרה שלוש פעמים – זה כבר לא מזל רע"

החלופה השלישית: בין בטיחות ליוקר הדיור

בחודשים האחרונים התנהל בישראל דיון סביב שינוי דרישות התכנון והבניה לעניין חדרי מדרגות מוגנים מאש. לפי הפרסומים, ההצעה נועדה לשנות את הדרישה לשני חדרי מדרגות בבנייני מגורים. כיום בניין שהגובה שלו מעל 29 מטרים (בערך 9-10 קומות) נדרש בשני חדרי מדרגות, לפי ההצעה, החובה תתחיל רק בבניינים שגובהם מעל 42 מטרים (בערך 12-13 קומות). אניהמשךהמשך לקרוא "החלופה השלישית: בין בטיחות ליוקר הדיור"

חוקי אלכוהול בעולם: מדריך ל-34 מדינות

מאיזה גיל מותר לשתות, איפה קונים אלכוהול, באילו שעות ומה קורה אם שותים ברחוב. מדריך מפורט ל-32 מדינות שישראלים טסים אליהן.

לצפות את הבלתי צפוי

רגולטור סביבתי מוציא למפוקחים שלו דרישה חדשה: "בכל שנה עליכם לדווח מראש לי על כל התאונות החריגות והבלתי צפויות שיכולות להתרחש במפעל שלכם".לא מדובר בדיווח על סיכונים מוכרים, לא על תקלות צפויות, אלא על.. הפתעות.המפוקחים נדרשים לדווח על אירועים שבהגדרה הם לא יכולים לחזות. נשמע כמו פרדוקס? לשם הולכת הרגולציה. בעבר, ניהול סיכונים היה יחסיתהמשךהמשך לקרוא "לצפות את הבלתי צפוי"

הפרדוקס שכל מנהל נופל בו

להרבה ארגונים יש פיצול אישיות.בישיבות אסטרטגיות מדברים על אי־ודאות. מדברים על שיבושים טכנולוגיים, על רגולציה שמשתנה, על שווקים שלא מפסיקים לזוז. כולם מבינים שהעתיד לא יציב. זה כמעט מובן מאליו. אבל אז מגיעים לישיבת תכניות עבודה. ושם קורה משהו מוזר. פתאום הכל נהיה חד משמעי, מדויק, מוחלט. משימה תתבצע בין רבעון 2 ל־3. התקציב יהיההמשךהמשך לקרוא "הפרדוקס שכל מנהל נופל בו"

איך להפחית התאבדויות?

אזהרת טריגר – הפוסט עוסק בסוגיה רגישה, והוא אולי לא מתאים לכל הקוראים. זו שאלה קשה. כבדה. וטעונה.לא במקרה אין לה תשובה פשוטה. "התאבדות" היא לא בעיה אחת. היא צבר של בעיות. נפשיות, חברתיות, כלכליות, רפואיות. יש לה גורמים שונים במצבים שונים. לפעמים הגורם הוא דיכאון מתמשך, לפעמים משבר חד, לפעמים בדידות, לפעמים שילוב שלהמשךהמשך לקרוא "איך להפחית התאבדויות?"

לא מספיק לנהל סיכונים – מה ממשלות מחמיצות?

דמיינו משרד ממשלתי שנתקל בתהליך מסורבל ולא יעיל. אפשר לנסות לבצע תיקונים בטפסים ולגייס כוח אדם. אבל מנהל אחד מציע רעיון שאפתי: לפתח ולהשיק פלטפורמה דיגיטלית חדשה לשירות לאזרח שתארגן את כל התהליך מחדש ותנגיש את כל הפעולות, אולי גם תהפוך חלק מהשלבים לאוטומטיים. הפוטנציאל של הרעיון אדיר: קיצור תורים, חיסכון במיליארדים ושיפור דרמטי באמוןהמשךהמשך לקרוא "לא מספיק לנהל סיכונים – מה ממשלות מחמיצות?"

המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית

יש לנו תקציב לרמזור אחד – באיזו צומת נתקין אותו?א. בצומת הגדולה ביותר בעיר ב. בצומת שהכי קרובה לבית ראש העירג. בצומת בה הייתה תנועה מחרידה בשבוע שעברד. בצומת שבה רמזור יציל הכי הרבה חיי אדם דילמות מהסוג הזה עולת בממשלה כל הזמן.איפה נמקם רמזור, איזו תרופה נכניס לסל הבריאות, האם נחייב אמצעי בטיחות יקר? השאלההמשךהמשך לקרוא "המספר שמסתתר מאחורי כמעט כל החלטה ממשלתית"

מחר ולנצח

יש רגע כזה בכל ארגון – ממשלתי, עסקי או חברתי. מישהו נתקל במשהו שלא לרוחו, זורק משפט כמו "צריך לטפל בזה עכשיו", מציע פתרון אינסטנט ומאותו רגע כללי המשחק משתנים. הדחיפות הזו היא כמו כפתור קסם: היא עוקפת נתונים, עוקפת חשיבה וקופצת ישר למסקנה. חייבים לעשות משהו. עכשיו. היום. מחר בבוקר לכל המאוחר. אבל הנההמשךהמשך לקרוא "מחר ולנצח"

הכשל האמיתי מאחורי אסון גרנפל

ביוני 2017, באמצע הלילה, דליקה שפרצה בדירה אחת במגדל גרנפל (Grenfell) בן 24 הקומות בלונדון הפכה בתוך דקות לאסון. להבות טיפסו על גבי הקירות החיצוניים של הבניין כמו לפיד ענק. האש דילגה מקומה לקומה לאורך החזית. הדיירים קיבלו הנחיה להישאר בדירות, כי כל דירה אמורה להיות תא מבודד מאש ולכן הכי בטוח להישאר בתוך הדירותהמשךהמשך לקרוא "הכשל האמיתי מאחורי אסון גרנפל"

לצפות את הברבור השחור

לאחרונה בדיון עם מקבל החלטות שאני מלווה, עבדנו על תהליך ניהול סיכונים לצורך גיבוש מדיניות.אותו מנהל ביקש שלא נסתפק בניהול סיכונים סטנדרטי. הוא רצה שגם ניערך ל"ברבורים שחורים".הכוונה שלו הייתה מצוינת. הוא לא רצה לסמן "וי" על תהליך. הוא רצה להתמודד עם סיכונים משמעותיים באמת.אבל כאן מסתתרת טעות. מה זה בכלל ברבור שחור? המונח הפךהמשךהמשך לקרוא "לצפות את הברבור השחור"

הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים

הטעות השקטה שמתרחשת שוב ושוב ניהול סיכונים, נתונים ובחינת חלופות אמורים להיות הבסיס שעליו נשענת כל החלטה משמעותית – בין אם מדובר במהלך רגולטורי, באסטרטגיה עסקית חדשה או בשינוי ארגוני רחב. אלה הכלים שמיועדים לאפשר לנו לחשוב בצורה שיטתית, לבחון הנחות יסוד ולהבין את המשמעויות המלאות של הצעדים שאנחנו שוקלים. אבל בפועל, בארגונים רבים התהליךהמשךהמשך לקרוא "הטעות הכי גדולה שמקבלי החלטות עושים"

חוק הבינה המלאכותית ברוסיה: גישה מבוססת סיכונים – או רגולציה מיושנת?

אולי לא שמתם לב שמשרד הדיגיטל הרוסי פרסם טיוטת חוק לבינה מלאכותית. על פניו – זה נראה כמו רגולציה מודרנית: הגדרות ברורות, גישה מבוססת סיכונים, ואפילו זכות לפיצוי על נזק. אבל אם מסתכלים רגע לעומק, עולה שאלה מעניינת: האם מדובר ברגולציה חכמה, או עוד ניסיון לשלוט בטכנולוגיה בלי להבין אותה? מה יש בטיוטה? החוק מבוססהמשךהמשך לקרוא "חוק הבינה המלאכותית ברוסיה: גישה מבוססת סיכונים – או רגולציה מיושנת?"

בין יהירות לפאניקה – למה אנחנו צריכים יותר צניעות לגבי רגולציה על AI

כולם מדברים על רגולציה על AI ולכולם יש דעה. למשל, לפני כמה חודשים האיחוד האירופי הודיע שהוא יבחן מחדש את ה-AI Act לאור קשיים וביקורות. היו ארגוני חברה אזרחית שטענו שזו כניעה ללחץ של לוביסטים או של הנשיא טראמפ. בארה"ב, טראמפ מתעקש שלא לקבוע רגולציה פדרלית, והמדינות השונות מקדמות הצעות חוק רבות על AI.מי צודק?המשךהמשך לקרוא "בין יהירות לפאניקה – למה אנחנו צריכים יותר צניעות לגבי רגולציה על AI"

איך צריכה להיראות הרגולציה על AI: מעקות או רצועות?

נניח שאתם יוצאים לטיול ערב עם הכלב שלכם. אתם לא קובעים לו את המסלול במדויק, לא מונעים ממנו לרחרח מסביב, אבל אתם כן שומרים עליו עם רצועה. אם הוא ירוץ לעבר מישהו, תוכלו לעצור אותו. אם הוא יתקרב לכביש – תבלמו. רצועה מאפשר לכם להציב לכלב גבול, אבל הגבול הזה הוא גמיש. לא צריך לחסוםהמשךהמשך לקרוא "איך צריכה להיראות הרגולציה על AI: מעקות או רצועות?"

החלטה ששווה עד 1.8 מיליארד ש"ח: כך גיבשנו רפורמה ברגולציה על בשר טחון

יש רגעים שאתה מבין שמה שנראה "טכני" הוא בעצם דרמטי. זה סיפור אמיתי משולחן העבודה שלי כסמנכ”ל ברשות האסדרה בממשלת ישראל. בשנה האחרונה הובלתי ברשות האסדרה תהליך בחינה של הרגולציה על בשר טחון. לא נשמע סיפור גדול. אבל מאחורי המוצר הכי בסיסי בסל הקניות הסתתרה רגולציה מפוצלת, מיושנת, ולעיתים גם סותרת – שהכבידה על הייצור,המשךהמשך לקרוא "החלטה ששווה עד 1.8 מיליארד ש"ח: כך גיבשנו רפורמה ברגולציה על בשר טחון"

מהירות הסיכון 2

בפוסט קודם דיברנו על המושג מהירות הסיכון (Risk Velocity) – כמה מהר סיכון מתפוצץ לנו בפרצוף.הצגנו את הרעיון הבסיסי: יש סיכונים שמתרחשים מיד וגורמים לנזק מיידי, ויש כאלה שמבשילים לאט או משפיעים רק אחרי זמן.אבל זו הייתה רק ההתחלה.בפוסט הזה נצלול לעומק: מה מרכיב את מהירות הסיכון, איך הוא משתלב עם ניהול סיכונים רחב יותר,המשךהמשך לקרוא "מהירות הסיכון 2"

רגולטור בלי תיאבון

כל יזם יודע שתשואה באה עם סיכון. אבל רגולטורים פועלים הפוך. הם לרוב הם פועלים כדי למנוע סיכונים לחלוטין. הם לומדים לפחד מסיכון במקום לנהל אותו. הרי כל תקלה אחת תגיע לכותרות, ואף רגולטור נמדד יתוגמל על חדשנות שאפשרה תועלת או פתחה שוק חדש.בקצרה: לרגולטורים אין תיאבון סיכון. תיאבון סיכון הוא כמה סיכון הארגון רוצההמשךהמשך לקרוא "רגולטור בלי תיאבון"

רישוי מהיר או פיקוח הדוק? הבחירה של ה־FCA

מה יקרה אם רגולטור פיננסי ינסה להאיץ את הליכי הרישוי, ובאותו הזמן גם לחזק את הפיקוח?זה בדיוק מה שעושה רשות הפיקוח הפיננסי הבריטית (FCA). בתחילת 2025 היא הכריזה על רפורמות מקיפות: לוחות זמנים קצרים יותר לאישורים, מעבר לדיגיטל, והתאמת דרישות רגולטוריות לפי גודל החברה ורמת הסיכון.לונדון, שרוצה להישאר מרכז פיננסי מוביל אחרי הברקזיט, מאותתת לעולם:המשךהמשך לקרוא "רישוי מהיר או פיקוח הדוק? הבחירה של ה־FCA"

 קופה ראשית מציגה: שלי מהבית

בפרק הפתיחה של סדרת המופת קופה ראשית, הלקוח אמנון טיטינסקי עומד מול כוכבה הקופאית. המוצרים כבר עברו בקופה, ואז מגיע רגע האמת: כוכבה מצביעה על שקית הדפדקים ביד שלו ומבקשת להעביר אותה לתשלום. טיטינסקי מתקומם: “את זה הבאתי מהבית”.בתגובה כוכבה עונה את משפט המופת: “מאיפה אני אמורה לדעת את זה? כשנכנסת אמרת למישהו?” ופה מתחילהמשךהמשך לקרוא " קופה ראשית מציגה: שלי מהבית"

האם הרגולציה על טילים מסוכנת יותר מהטילים עצמם?

הנשיא טראמפ חתם לפני מספר חודשים על צו נשיאותי שמקל דרמטית את הרגולציה על שיגורי טילים פרטיים לחלל. המטרה ברורה: לאפשר לחברות כמו SpaceX לשגר יותר, מהר יותר, בזול יותר. עד היום כל תקלה בשיגור אילצה את SpaceX להמתין חודשים עד שהממשל יסיים חקירות ותסקירים סביבתיים.עכשיו רוצים לקצר תהליכים, להסיר כפילויות ולתת למשרד המסחר לנהלהמשךהמשך לקרוא "האם הרגולציה על טילים מסוכנת יותר מהטילים עצמם?"

החלטות גדולות וטעויות גדולות – הספר שעוזר לממשלת בריטניה 

בשנת 2009 ממשלת בריטניה הכריזה על פרויקט דגל: HS2 – רכבת מהירה שתחבר את לונדון לערי הצפון. החזון היה עצום: רכבות שישעטו במהירות 360 קמ״ש, חיסכון של עשרות דקות לכל נסיעה, קידום פריפריה צפונית ושחרור עומסים מהרשת הקיימת. הפוליטיקאים הבטיחו "פרויקט שישנה את כלכלת בריטניה". אבל בפועל? הפרויקט הפך לסמל של בזבוז ציבורי. העלות השנתיתהמשךהמשך לקרוא "החלטות גדולות וטעויות גדולות – הספר שעוזר לממשלת בריטניה "