עדכון רגולציה שבועי 10

מי צריך רישיון, מי צריך לדווח ומי יכול להסתפק בבדיקה אחת?

ארה״ב: 133 מכשירים הוסרו מרשימת המורשים

רשות הבטיחות הפדרלית לתובלה יבשתית (FMCSA) הסירה 133 מכשירים אלקטרוניים לרישום שעות נהיגה ומנוחה מרשימת המכשירים הרשומים. יצרנים יכולים לרשום מכשירים כאלה באמצעות הצהרה עצמית על עמידה בדרישות, בלי לעבור אישור פרטני מוקדם. הרשות מצאה ליקויים במכשירים שהוסרו, וחברות התובלה נדרשות להחליפם.

זה מבחן חשוב לשיטת ההצהרה העצמית. אפשר להקל על כניסה לשוק ולוותר על אישור מראש, ולצידן יש לרגולטור יכולת לבדוק, לאתר הפרות ולהוציא מוצרים לא תקינים מהשוק.

אוסטרליה: החלטה על רישיון בנקאי תוך 90 יום

רשות הפיקוח הפיננסי באוסטרליה (APRA) פרסמה מסגרת חדשה לרישוי בנקים ומוסדות המקבלים פיקדונות. תנאי הרישוי המהותיים נשארים אחידים, אבל כמות הראיות והמסמכים שיידרש המבקש להציג תותאם לגודל המוסד, למורכבות פעילותו ולסיכונים שהוא יוצר.

למבקש ניתנים עד 12 חודשים להשלים את הבקשה. מהרגע שהיא נחשבת מלאה בעיקרה, הרשות שואפת לתת החלטה בתוך 90 יום.

יש שם עוד הבחנה מעניינת: אפשר להציב את אותו רף מהותי לכולם, בלי לדרוש מכל גוף את אותו תיק מסמכים. היקף המידע שנדרש משתנה בין מפוקחים, ואפשר לייצר דרישות מופחתות.

ישראל: רישיון נהיגה רגיל גם לרכב מסחרי חשמלי כבד יותר

שרת התחבורה חתמה על תיקון לתקנות התעבורה המאפשר, בכפוף לתנאים, לבעלי רישיון B לנהוג ברכב מסחרי חשמלי במשקל של עד 4.25 טון. הסיבה לשינוי היא משקל הסוללה, שעלול לדחוף רכב מסחרי חשמלי מעבר למגבלת המשקל של רישיון רגיל, אף שהוא ממלא תפקיד דומה לרכב מסחרי קל.

התיקון ממחיש כיצד כלל שנוסח לפי מאפייני טכנולוגיה אחת עלול ליצור חסם כשהטכנולוגיה משתנה.

התיקון כולל התאמות נוספות ברישוי נהיגה בכלי רכב מסוימים.

האיחוד האירופי: חקיקה נגד מניפולציות דיגיטליות

הנציבות האירופית הציגה מהלך חקיקה בתחום ההגינות הדיגיטלית, שמכוון לשיטות כמו יצירת תחושת מחסור מלאכותי, עיצוב ממכר של שירותים מקוונים והקשחת ביטול מנויים. החוק נועד להיאבק בתופעת התבניות האפלות – שכתבתי עליה בעבר. על הפרק גם חיזוק האכיפה נגד הפרות צרכניות רחבות היקף, לרבות קנסות משמעותיים.

הנציבות מעריכה שהשינויים עשויים להניב חיסכון שנתי של עד 13.7 מיליארד אירו לצרכנים. האתגר יהיה להבחין בין עיצוב מסחרי לגיטימי וגמישות עסקית, לבין טכניקות שמטות החלטות צרכניות.

אוסטרליה: למה לבדוק פעמיים את אותה השפעה סביבתית?

הממשלה הפדרלית ומדינת ניו סאות' ויילס מקדמות הסכם מעודכן שיאפשר להסתמך ברמה הפדרלית על הערכות סביבתיות שכבר נערכו ברמת המדינה (state). במקום ששתי רשויות יבחנו את אותן השפעות של פרויקט, כל אחת תוכל להשתמש בתשתית הבדיקה הקיימת. סמכות ההחלטה נשארת נפרדת.

בהמשך הן מבקשות לבחון גם הכרה באישורים עצמם. זה הבדל מהותי: הכרה בבדיקה חוסכת עבודת מטה, ואילו הכרה באישור עשויה לחסוך הליך רגולטורי שלם. היעד הוא ביטול הדרישה לאישורים כפולים.

האיחוד האירופי: דיווח מע״מ אחד למכירות מקוונות

מועצת האיחוד האירופי מקדמת הרחבה של מנגנון Import One Stop Shop, שמאפשר לעסקים לרכז דיווח ותשלום מע״מ על מכירות מקוונות במדינה אחת. כיום המנגנון מוגבל למשלוחים בשווי של עד 150 אירו; לפי המהלך המוצע, הוא יורחב גם למוצרים בשווי גבוה יותר ולמוצרים המאוחסנים במחסני מכס לפני מכירתם.

המטרה היא לצמצם את הצורך ברישום ודיווח נפרדים בכמה מדינות. מדובר במהלך שטרם השלים את הליכי החקיקה, ולא בשינוי שכבר נכנס לתוקף.

כתיבת תגובה