עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב

בסופו של דבר, רגולציה היא כלי לעיצוב התנהגות של אנשים. הבעיה מתחילה כשמוסיפים אנשים למשוואה. אנשים הם יצורים מורכבים ולא צפויים, וניסיון לחזות מראש כיצד יגיבו לרגולציה ולמדיניות ציבורית מסתיים פעמים רבות בכישלון ובתוצאות לא רצויות.

אחת הדרכים להתמודדות עם האתגר הזה היא לשלב את ״משתמשי הקצה״ (AKA – האזרחים) בתהליך עיצוב הרגולציה. הגישה הזו מניחה שקבלת החלטה שלא מערבת את ״משתמשי הקצה״ היא למעשה סוג של ניחוש. שילוב הציבור בתהליכי יצירת רגולציה ושירותים ציבוריים מאפשר לצמצם את אי הוודאות ובסופו של דבר מגדיל את הסיכוי להשיג את התוצאות הרצויות עם מינימום השפעות שליליות.

שימוש בכלים עיצוביים לקביעת מדיניות טובה יותר

נשמע מסובך? מסתבר שזה לא מדע בדיוני

ב-2014 הוקמה בבריטניה יחידה בשם Policy Lab כדי להתמודד בדיוק עם האתגר הזה.

להמשיך לקרוא עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב

למה קשה לתקן את הרגולציה?

ראינו עד כמה רגולציה יכולה להזיק ולהעיק על האזרח ועד כמה היא יכולה להגן ולשפר את אורח החיים. בפוסט הזה נדבר על עד כמה המעבר לרגולציה שמשרתת את האזרח היא מורכבת ומאוד קשה לביצוע. היום נסקור שישה אתגרים מרכזיים בדרך לרפורמה ברגולציה.

האתגרים בדרך לרפורמה רגולטורית

1. פרטים קטנים והרבה

רוב הרגולציה לא נקבעים בחוקים של הכנסת, אלא בתקנות ובעיקר בנהלים, הוראות, רישיונות וכו'. אומרים ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" וכך גם הרגולציה. הנה כמה דוגמאות:

להמשיך לקרוא למה קשה לתקן את הרגולציה?

המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית:

להמשיך לקרוא המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית

הזמנה למסיבת פרידה

היום שבו נהיה חייבים למצוא אלטרנטיבה לפקס

תרשמו לעצמכם את התאריך הזה: 26.7.2019.
כן, 2019.

ב-26.7.2018 פורסם ברשומות "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים", שמחייב גופים ציבוריים לאפשר לפנות אליהם באמצעי קשר דיגיטלי כמו אי-מייל. למטה אתם יכולים לחזות בסעיף המהפכני מתוך החוק.

החוק מכריח (כמעט) את כל המגזר הציבורי להיגמל מהפקס. הפקס הוא חלק מתופעה של בזבוז, טרטור וחוסר יעילות, שזמנם עבר.

החוק יכנס לתוקף אחרי שנה ממועד הפרסום שלו. אז תרשמו לעצמכם את ה-26.7.2019 – מסיבת הפרידה מהפקס.

שלום ולא להתראות.

 

חוק פניה לגופים ציבוריים באמצעי אלקטרוני

המהלך הכי חשוב שהממשלה עשתה ב-2018 להורדת יוקר המחייה

לפני שבועיים נתקע לי הרכב. הגעתי למוסך קטן והתחדשתי במצבר חדש. כשנכנסתי למשרד לשלם ראיתי שעל הקיר תלוי רישיון העסק שלהם – שתוקפו פג לפני 4 שנים.

סיפרתי להם שאני עוסק ברגולציה ממשלתית ושאלתי איך זה שאין להם רישיון עסק בתוקף. בבת אחת למנהל העסק נהיה שחור בעיניים. הוא סיפר על הקשיים ועל אינספור פניות לאגף רישוי עסקים ברשות המקומית. אחר כך סיפרתי לו שבקרוב הרבה מהבעיות האלו יפתרו, בזכות הרפורמה ברישוי עסקים שעברה לאחרונה. דיברנו על כמה שינויים מתוך הרפורמה והוא אמר שזה מרגיע אותו ושמדהים שהממשלה העבירה דבר כזה. אז בואו אספר לכם מה שסיפרתי למוסכניק שלי.

מה זה רישוי עסקים?

חוק רישוי עסקים הוא התשתית לפיקוח על 200 סוגי עסקים: מקיוסק ועד תחנות כח. כ-150,000 עסקים בישראל כפופים לחוק.

להמשיך לקרוא המהלך הכי חשוב שהממשלה עשתה ב-2018 להורדת יוקר המחייה

קצר, פשוט, ברור

התוכן של החוקים והכללים יכול להיות מדוייק ואיכותי, או מיושן ומטופש. רגולציה באיכות נמוכה תעלה לציבור הרבה כסף ותחייב הרבה זמן עבודה כדי לציית להוראות השונות. אבל כל זה יקרה בהנחה שאנחנו בכלל מצליחים להבין את ההוראות.

לעיתים קרובות מידי אנחנו נתקלים בטקסט לא קריא או לא ברור. כשמדובר בתקשורת בין אנשים פרטיים זה לא נורא, אבל כשמדובר בהוראה מחייבת שאפשר להעניש את מי שמפר אותה – זה כבר סיפור אחר.

להמשיך לקרוא קצר, פשוט, ברור

איך מתקנים את הרגולציה?

השנה היא 1865. ממשלת בריטניה צריכה להתמודד עם תופעה טכנולוגית-חברתית חדשה: מכוניות. כשמכוניות התחילו לעלות על הכביש, הפרלמנט הבריטי העביר חוק שידוע כ"חוק הדגל האדום" (red flag law), שנועד להגן על הציבור מהתופעה המסוכנת של מכוניות. לפי החוק, בכל מכונית חייב להיות צוות מקצועי של לפחות שלושה אנשים – נהג, נהג מחליף (למקרה שהנהג יתעייף) ודגלן שיצעד לפני המכונית ויזהיר את הציבור מפניה – באמצעות דגל אדום. החוק גם הגביל את מהירות הנסיעה של המכוניות ל-2 קמ"ש בתוך יישובים ול-4 קמ"ש מחוץ להם, הרבה פחות ממהירות הנסיעה של סוסים וכרכרות. זה סיפור אמיתי לגמרי – מוזמנים לקרוא כאן את החוק.

להמשיך לקרוא איך מתקנים את הרגולציה?