"זה הדבר הכי משעמם אבל הכי חשוב שאנחנו עושים". רגולציה בתחום התשתיות. מדהים כמה משעמם זה נשמע.

פרויקטי תשתית הם הדברים הכי גדולים שמדינות בונות – נמלי תעופה, מתקני התפלה, גשרים. ים של כסף. בגלל שמדובר בפרויקטי ענק, הם נופלים תחת המון רשויות ממשלתיות – ונתקעים שנים בהמתנה לאישורים. ובנתיים הציבור עומד בפפקים, משלם המון על חשמל, ולא נהנה מאנרגיה ירוקה.

רפורמה בתהליך הרגולציה

בא ממשל טראמפ ואמר: בואו נשים בצד את התוכן של הדרישות, ורק נהפוך את התהליך למהיר וידידותי. 14 סוכנויות חתמו על צו של הנשיא טראמפ ובכך הפעילו אותו על עצמן.

הצו קובע שלכל פרויקט תהיה סוכנות ממשלתית אחת שתרכז את כל הטיפול הממשלתי בו (One Stop Shop). אותה סוכנות תהיה אחראית שכל הגופים האחרים יעבירו את האישורים שלהם בזמן. בנוסף, העבודה של הגופים השונים תבוצע במקביל במקום בטור. הצו יחול על משרדי האנרגיה, הפנים, התחבורה, המסחר, הגנת המולדת, הסוכנות להגנת הסביבה ועוד גופים.

אם אפשר לעשות את זה בפרויקטי ענק בארה"ב, תחשבו מה אפשר לעשות בתהליכים "רגילים" כמו רישוי עסקים או תכנון ובניה בישראל.

רגולציה בנויה מתוכן מקצועי אבל התהליכים חשובים לא פחות. אנחנו יכולים לתקן את הדרישות כמה שנרצה, אבל זה לא יעזור לכם אם אתם עומדים בדרישות אבל ממתינים שנים לקבלת רישיון.

זה כמו שחברה מסחרית צריכה להציע מוצר איכותי אבל גם להיות זולה, לתת שירות טוב ולספק מענה לבעיות. במגזר הציבורי זה עוד יותר בולט כי השירות הציבורי הוא קודם כל שירות – לא מוצר.

לכן הגישה של ממשל טראמפ מבטאת ראיה שלמה ונכונה – צריך לטפל גם בדרישות וגם בתהליכים. אחרת נקבל בירוקרטיה מפוארת. 

בתמונה: כותרת כתבה מבלומברג (קריאה מומלצת)