למה התקפות כריש לא חשובות?

לא הספקתי לכתוב פוסט מסודר על ניהול סיכונים, אבל חדשות 10 נתנו דוגמה מעולה לצורך בניהול סיכונים כדי להימנע מהחלטות גרועות. [עדכון: פורסם פוסט על ניהול סיכונים!]

אנחנו מפחדים יותר מידי מסיכונים קטנים

סיכונים מפחידים

כותרת דרמטית:
***שתי פצועות קשה ואנוש מתקיפת כריש באוסטרליה***
נשמע כמו ידיעה חדשותית קלאסית. אבל האם הכתבה פורסמה בגלל שזו ידיעה חשובה, או דווקא בגלל שהיא לא חשובה?

shark item
המוח שלנו הוא מכונה מדהימה, אבל הוא בן 200 מיליון שנה והוא לפעמים עושה קיצורי דרך כדי לחשוב מהר. לעיתים הם מטעים אותנו. קוראים לקיצורי הדרך האלו "היוריסטיקות" או "הטיות".
אחת ההטיות האלו נקראת "הטיית הבולטות" (מלשון בולט, salience) – אנחנו נותנים משקל יתר לדברים חריגים ויוצאי דופן.
מה הבעיה עם זה? ההטייה הזו גורמת לנו להתמקד באנקדוטות מיוחדות, שכמעט אף פעם לא קורות, ולא בבעיות נפוצות.
ניהול סיכונים הוא שיטה להיערך ולטפל בבעיות עתידיות. הוא מתחשב גם בחומרה של האירוע (כמה נזק) וגם בהסתברות שלו (מה הסיכוי שהאירוע בכלל יקרה). הרעיון הוא לתת עדיפות לסיכונים עם יותר חומרה ויותר הסתברות.
הטיית הבולטות גורמת לנו לעבוד הפוך מניהול סיכונים: לעסוק בסיכונים נדירים עם הסתברות מאוד נמוכה. התוצאה היא שבמקום לעסוק בסיכונים נפוצים שמסכנים אותנו לעיתים קרובות, אנחנו שומעים ומתעסקים בסיכונים נדירים ולא רלוונטיים (גם עיקרון הזהירות המונעת גורם לעיוות כזה).

עד כמה התקפות כריש הן סיכון לא רלוונטי?

מחקר של המרכז לתקיפות כרישים במוזיאון של מדינת פלורידה בדק את הסיכוי למוות ע"י גורמים שונים:
– מחלת לב 1:5 (652,486 מקרי תמותה בשנה)
– סרטן 1:7 (553,888 מקרי תמותה בשנה)
– הדבקה במחלה כאשר שוהים בבית חולים 1:38 (99,000 מקרי תמותה בשנה)
– טביעה 1:1,134 (3,306 מקרי תמותה בשנה)
– התקפת כריש 1:3,748,067 (מקרה 1 של תמותה בשנה)
[הנתונים מתייחסים לארה"ב ולסיכון על פני תקופת חיים שלמה]
בהכללה אפשר לומר שכמעט אף אחד לא מת מתקיפת כריש ושתקיפות כריש הן נדירות.
זה סיכון זניח. בראיית מאקרו של מקבלי החלטות הוא פשוט לא חשוב. ודווקא בגלל זה הוא זוכה לסיקור תקשורתי והקשב שלנו נמשך אליו.
עדיף לעסוק באנשים שנדבקים במחלות בבית חולים, בתאונות דרכים או אפילו באנשים שנפגעים ממכת ברק (בתקופה של 50 שנים, נהרגו בארה"ב 1,970 איש ממכות ברק ורק 26 איש מתקיפת כריש).
הבעיה אינה עם העיתונאים. הכשל קיים אצל כולנו. ההטייה של התקשורת לסקר אירועים נדירים קיימת גם אצל מקבלי החלטות, שבלי לשים לב מעדיפים לטפל באנקדוטות, במקרים נדירים ולא מייצגים, במקום לטפל בסיכונים הנפוצים שבאמת מסכנים את החברה.

ניהול סיכונים חשוב בגלל שהמוח שלנו עושה קפיצות לוגיות וקיצורי דרך כאלה. תהליך סדור ו"מובן מאליו" שמכריח אותנו לחשוב רציונאלית ולא להתפתות להתמקד בסיכונים צבעוניים אך לא רלוונטיים.

* הבהרה: זה לא פוסט ביקורת על חדשות 10 או על התקשורת. אני עוסק בקבלת החלטות ברגולציה ובמדיניות ציבורית והאייטם על התקפת הכריש הוא פשוט המחשה נהדרת לאופן שבו כולם חושבים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s